משפחת קמיצ'לי

משפחת קמיצ'לי היא סדרת טלוויזיה קומית ישראלית ששודרה בין נובמבר 2004 לינואר 2005 בערוץ 2 על ידי רשת. הסדרה בוטלה לאחר שישה פרקים, ונחשבת לאחד הכישלונות הבולטים בתולדות שידורי הטלוויזיה בישראל.

משפחת קמיצ'לי
סוגה קומדיית מצבים
שחקנים משה איבגי
שולה חן
ירדן בר-כוכבא
ישראל קטורזה
לירית בלבן
ארץ מקור ישראל
שפות עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 1
מספר פרקים 6
הפקה
מפיק עמי אמיר
חברת הפקה מטר פלוס
אורך פרק 50 דקות
שידור
רשת שידור ערוץ 2 (רשת)
תקופת שידור מקורית 26 בנובמבר 20047 בינואר 2005
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רקעעריכה

הסדרה מבוססת על סדרה בריטית בשם "משפחת קומאר" ("The Kumars at No. 42"), ובה משפחה הודית המתגוררת בבריטניה בונה אולפן תוכניות אירוח בסלון ביתה ומארחת בו ידוענים.[1] חברת מטר הפקות, שהפיקה את הגרסה הישראלית, ניסתה להעלות גרסה ישראלית לסדרה בשנים שקדמו לשידורה של "משפחת קמיצ'לי", ושקלה להפיק סדרה שבמרכזה משפחת ישראלים יוצאי מרוקו, אך הדבר לא צלח.[1] לבסוף החליטו אנשי החברה להפיק גרסה ישראלית שבמרכזה משפחה מעורבת: אב יוצא חבל קמישלי בטורקיה הנשוי לפולנייה.[1][2]

לתפקיד השחקנים הראשיים בסדרה לוהקו משה איבגי בתפקיד האב יונה, שולה חן בתפקיד האם רותי, ירדן בר-כוכבא בתפקיד אימה של רותי, ישראל קטורזה בתפקיד הבן רפי ולירית בלבן בתפקיד הבת אנאבל.[1] המשפחה בסדרה היא בעלת מוסך, ובמוקד העלילה ניצב רפי, המסרב להצטרף לעסק המשפחתי, ושואף להיות מנחה בטלוויזיה. האב מסכים לבנות לו אולפן בסלון ביתם, בתנאי שירשה למשפחה להשתתף בתוכנית האירוח שלו.[1][2] דמותה של הבת איננה בסדרה המקורית, והיא נוספה לגרסה הישראלית לאחר ליהוקה של בלבן.[1]

הסדרה שילבה בין הסוגות של תוכנית אירוח וקומדיית מצבים: רבע השעה הראשונה והאחרונה של כל פרק כללה קומדיית מצבים, ובתווך התארחו באולפן של המשפחה ידוענים שונים, כפרודיה על סוגת תוכניות האירוח.[1] בכל פרק נערכו שלושה ראיונות; בריאיון השלישי התחזה הידוען שהתארח בתוכנית לדמות בדיונית, וכך למשל התראיין חיים רביבו כשוטר.[2] רבות מהשאלות שנשאלו בחלק של תוכנית האירוח נלקחו מחוויותיהם האישיות של איבגי, חן ובר־כוכבא.[1]

כישלון הסדרה וביטולהעריכה

הסדרה עלתה לשידור ב־26 בנובמבר 2004.[1] היא שובצה בשעת השיא של שידורי רשת: יום שישי בערב, לאחר מהדורת החדשות.[3]

מייד לאחר שידור הפרק הראשון הופנו כלפי הסדרה ביקורות קשות. בין היתר נטען שהסדרה מחווירה בהשוואה ל"משפחת קומאר", ושלהבדיל מן הסדרה המקורית המדגישה את הבדלי התרבות שבין הבריטים להודים ואת מעמדם של הידוענים בתרבות ההמונים, ב"משפחת קמיצ'לי" לא נעשתה אמירה חברתית־סאטירית משמעותית.[4][5][3][6][7] הביקורות עסקו גם ברמת ההומור הירודה של הסדרה,[4][8][6][7] בחוסר האמינות של המבנה שלה,[4] במשחק הירוד של שחקניה[4][8] ובחוסר העקיבות של העלילה.[8]

אחוזי המדרוג של הפרק הראשון של הסדרה נאמדו בכ־18.9%.[9] ברוב הפרקים הבאים צנח המספר בהדרגה, ובחלק מהפרקים נרשמו נתונים פחותים מאשר תוכנית האירוח של יהורם גאון "שישי בגאון", ששודרה בערוץ הראשון במקביל לשידורה של "משפחת קמיצ'לי".[10][11][12][13][14]

ב־28 בדצמבר 2004, לאחר שידור הפרק החמישי, הודיעה "רשת" על ביטולה של הסדרה, בטענה שהיא לא ענתה על היעדים שהוצבו בפניה.[15] ביטול הסדרה עוד לפני שהושלמה אפילו עונה אחת שלה נחשב לצעד חסר תקדים בשידורי הטלוויזיה בישראל.[16] הפרק השישי והאחרון שודר ב־7 בינואר 2005, ובמקום בשעת צפיית השיא הוא הוקדם לשעה שבע בערב.[17] הפרק צולם לאחר ההודעה על ביטול הסדרה, וכלל בדיחות שהתייחסו לירידתה מהמסך בטרם עת.[7] שעת השידור המוקדמת שלו הביאה למדד המדרוג הנמוך ביותר בסדרה כולה.[18]

הביקורות כלפי הסדרה וביטולה המוקדם קיבעו את מעמדה של "משפחת קמיצ'לי" כאחד הכישלונות הבולטים בתולדות שידורי הטלוויזיה בישראל. גם שנים רבות לאחר שידורה של הסדרה היא הוזכרה תדיר ברשימות של תוכניות הטלוויזיה הגרועות ביותר ששודרו במדינה.[19][20][21][22][23][24][25]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 רותי זוארץ, קשר משפחתי, גלובס, 25 בנובמבר 2004.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 רועי הולר, הכל נשאר במשפחה, ynet,‏ 25 בנובמבר 2004.
  3. ^ 3.0 3.1 עדי פולק ויניב זך, פגע וברח, nrg מעריב, 24 במרץ 2006.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 רענן שקד, לא מצחיק, ynet,‏ 28 בנובמבר 2004.
  5. ^ מיטל ועקנין, דה קארי ברד-שואו, וואלה!, 28 בנובמבר 2004.
  6. ^ 6.0 6.1 נעם סלע, משפחה שכזאת, גלובס, 28 בנובמבר 2004.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 אהוד אשרי, המפונקים והמרירים, הארץ, 9 בינואר 2005.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 נ. רוזנקרנץ, מסך פראי, ynet,‏ 1 בדצמבר 2004.
  9. ^ רועי הולר, רייטינג: מי רואה את אסף הראל?, ynet,‏ 28 בנובמבר 2004.
  10. ^ רועי הולר, רייטינג: גאון עקף את קמיצ'לי, ynet,‏ 5 בדצמבר 2004
  11. ^ רועי הולר, רייטינג שבועי: "אקזיט" במקום ה-231, ynet,‏ 12 בדצמבר 2004.
  12. ^ "משפחת קמיצ'לי" לא עומדת בציפיות, וואלה!, 13 בדצמבר 2004.
  13. ^ רועי הולר, רייטינג: סוף שבוע מוצלח ל"רשת", ynet,‏ 19 בדצמבר 2004.
  14. ^ רועי הולר, רייטינג: "כלבוטק" בצמרת, קמיצ'לי מתרסקת, ynet,‏ 26 בדצמבר 2004.
  15. ^ רועי הולר, "רשת" העיפה את "משפחת קמיצ'לי", ynet,‏ 28 בדצמבר 2004.
  16. ^ רענן שקד, איך עושה קמיצ'לי, ynet,‏ 29 בדצמבר 2004.
  17. ^ רועי הולר, פרק הסיום של קמיצ'לי הוקדם ל-19:10, ynet,‏ 3 בינואר 2005.
  18. ^ רועי הולר, רייטינג: ירידה ל"חדר מלחמה", ynet,‏ 9 בינואר 2005.
  19. ^ רועי הולר, ערוץ 2 מציג: הפספוסים, ynet,‏ 8 באפריל 2005.
  20. ^ שי גולדן, אלייך, יונית, TheMarker,‏ 11 בדצמבר 2009.
  21. ^ נעים להדחיק, ynet,‏, 25 בדצמבר 2009.
  22. ^ טראש ולעניין: התוכניות הכי טראשיות בטלוויזיה הישראלית, וואלה!, 21 במרץ 2011.
  23. ^ יונתן גת וערן בר־און, מגויר ומיותר: יורדים על הסיטקומים שעשו עלייה, ynet,‏ 8 במרץ 2012.
  24. ^ רן בוקר, אופס: הכישלונות הגדולים של ערוץ 2, ynet,‏ 11 בנובמבר 2013.
  25. ^ סמדר שילוני, מ"אמזונס" ועד "קמיצ'לי": התוכניות שבערוץ 2 ישמחו לשכוח, ynet,‏ 1 בנובמבר 2017.