משתמשת:Illyravid/טיוטה

חינוך מבוגרים (אנדרגוגיה) עריכה

מרחב של פעילות (עשייה) ועיון (מחקר), העוסק בלמידה של אנשים מבוגרים, במהלך חייהם.[1] חינוך המבוגרים ברובו אינו פועל תחת הוראת חוק[2] [3]או חובת לימודים. קיימות מסגרות פורמאליות ללמידה[4],[5] כגון המכללות והאוניברסיטאות וכן מסגרות פורמאליות לרכישת מיומנויות, אולם שיטות הלימוד, בחלקן מתבססות על ערכים לא פורמאליים.[6][7] לעיתים השם הינו "למידה" או "השכלת מבוגרים"; או "חינוך והשכלת מבוגרים".

הבהרת מושגים עריכה

לומד/ת מבוגר/ת עריכה

על-פי רוברט ג' הוויגהרסט (אנ') Havighurst, מבוגרים מתחלקים[8] , על פי מיון גילאי לשלוש קבוצות או שלבים: בגרות מוקדמת ( Early Adulthood) גילאי 19-30; גיל הביניים (Middle Age) גילאי 30-60 ובגרות מאוחרת(Later maturity), גילאי 60 ואילך[9]. הוויגהרסט, מצא במחקרים שערך ,כי הגיל בשילוב גורמים חברתיים, כגון מעמד סוציו-אקונומי, מהווים גורמים משפיעים בהקשר ללמידה וחינוך.[10]

אנדרגוגיה עריכה

תחום המתייחס לתהליך של הקנייה ורכישת ידע ומיומנויות, ללומד/ת המבוגר/ת. משמעות המושג הינו "אדם מוביל". בשנת 1833 אלכסנדר קאפ (אנ') [11],זיהה שקיים שוני מסוים בין למידת ילדים ללמידה של מבוגרים ויצר נקודת מבט חדשה בשדה החינוך. בתחילה הוצבה האנדרדוגיה כתורת חינוך הניצבת מול המושג "פדגוגיה" שמשמעו- "מוביל ילדים", זוהי תורת החינוך או מקצוע ההוראה,(יסודותיה הונחו ביוון במאות ה-4-5 לפנה"ס)[12] אשר, התקשר ללמידה ולחינוך של ילדים בעיקר.

האנדרגוגיה מוכרת בשפה היומיומית כ- "חינוך מבוגרים"

ההיסטוריה והפילוסופיה של חינוך לאורך החיים עריכה

"חינוך מבוגרים" התקיים מאז ומתמיד, אולם הוא לא זכה לשם, לשיטה ולהכרה ממסדית וחברתית[13].[14] התהליך הלימודי היה וולונטרי, התבסס על סקרנות ומוטיבציה עצמית, לעיתים נדרשה תמיכה מהסביבה הקרובה, שזיהתה יכולות/כישורים והציעה או דחפה. חינוך המבוגרים התבסס אם כן על יסודות הקשורים לחינוך בלתי פורמאלי. ולא פורמאלי, בעיקר באמצעות מנטור/ית אישי.

מיסוד הלמידה עבור לומדים מבוגרים, נעשה באופן הדרגתי. אחד המוסדות הראשונים שנוסדו עבור לומדים מבוגרים- בגילאי הבגרות המוקדמת - כהגדרת הוויגהרסט, הינה ה-אוניברסיטה. האוניברסיטה הראשונה נוסדה ב-387 לפני הספירה, ליד אתונה. המייסד היה הפילוסוף אפלטון, אשר שימש כהשראה לאלכסנדר קאפ, שניתן לכנותו מייסד ההכרה בחינוך המבוגרים.

דחיפה חזקה למיסוד חינוך המבוגרים הגיעה מן הצורך בהכשרה מקצועית, כתוצאה מהמהפכה התעשייתית שהתרחשה באמצע המאה ה- 18.[15] צורך זה פרץ את מחסום הגיל שהיה קיים שנים רבות ואת מחסום המעמד, כאשר המעמד הגבוה והעשיר יכול היה להרשות לעצמו לשלוח את ילדיו לרכוש השכלה, מבלי שידאגו לפרנסתם. המהפכה הצרפתית, הוסיפה ממד של זכויות לשיח האזרחי והחברתי, כאשר החינוך נתפס כזכות בסיסית, של האזרח.[16]

בספרו "הרעיונות החינוכיים של אפלטון" , שיצא לאור בגרמניה ב-1833[17], טען אלכסנדר קאפ שה "אנדרגוגיה", "...תכליתה להכשיר את המבוגרים בתהליך חינוכי לממש את מטרות החברה בכלל ולהביא תועלת למדינה."[18] האנדרגוגיה , לפי גישה זו נועדה להיות מכשיר בידי הממשלה ואינה קשורה לצרכי הלומד/ת. מועד כתיבת הספר, מלמד על ההקשר החברתי- תרבותי, שאין להתעלם ממנו: תקופת הקולוניאליזם. בתקופה זו שלטה ההנחה בדבר עליונות המדינות הכובשות ונחיתות הילידים. הנחה זו תורגמה בהיבט החינוכי, כאשר החינוך היה אמור להיות הכלי שמייצר ומשכפל את צרכי הכובשים ו/או השלטון.[19] גישות אלו הניחו את היסודות לאנדרדוגיה קולוניאליסטית.

חשוב לקחת מתוך תורתו של קאפ שתי הנחות יסוד, שיש להן חשיבות ארוכת טווח: א. מבוגר/ת הינם בעלי יכולות למידה וזאת בניגוד להשקפה שרווחה כי לומד/ת מבוגרים אינם יכולים/ות ללמוד ולכן הלחץ היה על הילדים/ות ללמוד כמה שיותר; ב. על המדינה להשקיע בחינוכם של המבוגר/ת ,כיון שהיא תפיק מכך תועלת, דהיינו חשוב להשקיע גם בלומדים/ות המבוגרים/ות ולא רק בילדים [סבסוד קורסי הכשרה ומוסדות להשכלה גבוהה].

האפיק החינוכי ,שקיבל את השם: " חינוך מבוגרים", (Adults Education ), על מנת להבדיל אותו מחינוך הילדים, פתח פתח לאידיאולוגיה חדשה המוכרת בשם "למידה לאורך החיים (Lifelong Learning)." [20]. המונח מבטא גישה ותפיסה חינוכית, הרואה את הלמידה כתהליך מתמשך, שראשיתו ברגע הלידה ועד סוף החיים[5]. זוהי "פילוסופיה, מסגרת מושגית ועיקרון מנחה של כל צורות הלמידה...היא נוגעת בכל תחומי החיים, מאמצת רצף למידה שנע מלמידה פורמלית ללמידה בלתי פורמלית ולא פורמלית" [21] אידיאולוגיה חינוכית זו המתוארת כחדשנית, ידועה דווקא בעולם היהודי ,שלא תחם את רכישת הידע בגיל[22].

הגישה הזו, ממשיכה את אידיאולוגיית ה"הנגשה לכל" בחינוך, שמשמעותה מתן האפשרות "לשיפור הידע והמיומנויות" , לכל אחת ואחד ולא רק לקבוצות אוכלוסייה מובחנות (רק לגברים, רק לעשירים, רק ללבנים וכו').[23][24] האידיאולוגיה מתבססת על ערכים הומניסטיים, דמוקרטיים, של הכלה, ומימוש עצמי, ומוטמעת בתפיסת החברה מבוססת-הידע .

המושג "למידה לאורך החיים", הוצג בדנמרק כבר בשנת 1971 והוא פיתוח של המונח "לומדים לאורך החיים" של לסלי ווטקינס[25]

כדי להשלים את האידיאולוגיה של "חינוך לכל" יש להתייחס גם למאבק המקביל של נשים לתת זכות ללמוד גם לילדות ואחר כך לנשים.

תהליכי העומק התרחשו במקביל :מחד ההכרה באפשרות ובצורך להרחיב את מעגלי הלמידה ומן הצד האחר הצורך במיסוד התהליך ובאחריות שיש למדינה לגבי התהליך. חינוך המבוגרים הוגדר בהצהרת המבורג [26], שנכתבה ב- 1997, פרי עבודתה של 'הוועידה הבינלאומית לחינוך לקראת המאה ה-21' ,ככולל את "... כל תהליכי הלמידה המתמשכים, פורמאליים או אחרים, שבאמצעותם בני אדם מפתחים את יכולותיהם, מעשירים את הידע  שלהם, משפרים את הכשרתם הטכנית והמקצועית, או מפנים את התפתחותם לכיוון חדש - כדי לענות על צורכיהם ועל צורכי החברה שבה הם חיים". כמו כן   מציינת הועדה ,את "...העלאת רמת ההשכלה כמפתח להסתגלות יחידים וחברות, לתנאי הסביבה המשתנה ללא הרף, גם ברמה המקצועית (במסגרת הטכנולוגיה המתחדשת) וגם כתנאי מהותי לתפקוד בתחומי המשפחה, החברה ושעות הפנאי".

הפילוסופיה החינוכית והחברתית, שעומדת בבסיס חינוך המבוגרים, ובעקבות , מלקולם נואלס (אנ') ,שטען כי קיים שוני בין הלומדים הצעירים למבוגרים. כוונה לבחון את הדרכים והשיטות שיש לנקוט בחינוך מבוגרים. אם חינוך הילדים נתפס כלימודי יסוד של מיומנויות כגון קריאה וכתיבה ואחרות וידע כללי, לימוד המבוגרים נתפס כהרחבה, העמקה והוספת ידע. -למידה תכליתית .

באמצע המאה ה-20 ,פאולו פרירה, בעקבות התפתחות האנדרדוגיה הקולוניאליסטית טען, ששליטת המדינה באמצעות החינוך, מהווה שליטה באדם עצמו. פרירה הציע שיטת חינוך אחרת - שיטה שבה יתקיים דו -שיח- בין המורה לבין הלומד/ת (שיטה דיאלוגית).

גישת החינוך "לאורך החיים" מקבלת הרחבה, הנובעת מפריסת חינוך המבוגרים לתחומים רבים ומגוונים, ביניהם תחומי העשרה, פנאי ועניין, ללא קשר למיומנויות וידע מקצועי ונקראת גם Wide Life Education.[27]

חינוך מבוגרים הלכה למעשה עריכה

בחיי היום יום נוטים להתייחס ל"חינוך מבוגרים" ופחות מוכר המושג "חינוך לאורך החיים". גם מבחינת התהליכים, ההיסטוריים "חינוך המבוגרים" היה שם קודם ואיפשר את ניסוח האידאולוגיה והפילוסופיה בדבר "חינוך לאורך החיים".

חינוך, כמו כל דבר הינו בעל ביטויים כלכליים, פוליטיים, כדאיות וצורך הן של המדינה או החברה והן של הלומדים/ות. תרגום הפילוסופיה והאידיאולוגיה לכדי מעשה יוצרת כר פורה של עשייה, התפתחות והתלבטות חברתית ומדינתית.

ההכרה שהגיעה בסוף המאה ה- 20 בתחום החינוכי "חינוך מבוגרים" בחשיבותו ובמחויבות של המדינה לקיומו, לצד הדרישה ההולכת וגוברת מצד האוכלוסייה כולה, יצרו תהליך דינמי של תוכניות, משימות והעברת תקציבים ומשאבים נוספים לתחום.

מאפיינים עריכה

למידה מתמשכת לאורך החיים מתבצעת בכל מקום משמעו שהיא מתרחשת במוסדות מוגדרים כגון אוניברסיטה, מתנ"ס או בסיור, בעיר או בכפר, בכתה או בבית (התפתחות האוניברסיטה הפתוחה וכיום הלמידה מרחוק).

בכל עת,

חוצה מגזרים,

קבוצות גיל ו

תחומי עניין.

וזאת מארבעה היבטים: • ההכללה - הוא כולל את הלומדים כולם: ילדים, בוגרים ומבוגרים. • התחולה - לימוד לאורך כל החיים ובמשך כל החיים. • הגיוון - מכיל את כל התכנים, הנושאים הקיימים באוצרות הידע והדעת של האנושות הניתנים להוראה וללמידה. • האחריות - כלולים במושג הזכויות, החובות והמחויבויות של המדינה, המערכות הכלכליות והחברתיות, הקהילות, המשפחות והיחיד בהקשר ללמידה" [28]

הלמידה לאורך החיים מכילה שלושה מרכיבי חינוך: [5]

1. הכשרת הון אנושי

2. הזכות לחינוך של כל אדם

3. פיתוח כישורים אישיים ומקצועיים[29]

שיטות לימוד עריכה

למידה מתמשכת לאורך החיים כוללת שיטות למידה שונות, לרוב קונסטרוקטיביסטיות, כמו למידה עצמית, למידה קבוצתית, למידה על ידי מורה, מנחה או מדריך, הכשרות וקורסי העשרה וגם למידה מקוונת -למידה מרחוק.[5]

לפי דלורס[30], למידה לאורך החיים, מורכבת מארבעה עוגנים עיקריים [31]העומדים בבסיסו של החינוך במאה ה-21: 1 .ללמוד כדי לדעת ( learning to know )רכישת ידע נרחב על נושאים מגוונים, זהו שלב סביל (פאסיבי) בחלקו; 2 .ללמוד כדי לעשות ( learning to do),רכישת מיומנויות כדי להתמודד עם מצבים שונים לעיתים בלתי מוכרים בשוק התעסוקה ובחיים האזרחיים זהו שלב פעיל שיסייע לחולל שינויים; 3 .ללמוד כדי להיות ( learning to be ),השינויים מן השלב הקודם דוחפים להמשך הצמיחה האישית ולפיתוח כישורים. זהו שלב בו הזהות של הלומד/ת בטוחה, תוך הכרת הכוח והיכולת, וזה יאפשר שאיפה להכנס לתחומים ולמוקדי קבלת החלטות ; 4 .ללמוד לחיות חיים משותפים( learning to live toghether )הבנת האחר, היסטוריה, מסורות וערכים רוחניים, קבלת תלות הדדית, אתגרים משותפים ומטרות משותפות.

השוני בין הלומדים/ות המבוגרים לבין הילדים/ות נוסח ע"י מלקולם נואלס (אנ') [32] והוא נובע מארבעה מאפיינים:

  1. שינוי בתפיסה העצמית- נקודת המבט של הלומד/ת המבוגר/ת השתנתה כתוצאה מהפיכתם מישות תלויה (כילדים) ,לישות שאינה תלויה, אלא כזו המכוונת את עצמה (המוטיבציה ללמידה).
  2. ניסיון חיים - הלומד/ת המבוגר/ת מגיעים אל הלמידה לאחר שצברו ידע ייחודי וחשוב הקרוי "ניסיון חיים". ידע זה הוא אישי וקולקטיבי גם יחד ,כאשר הידע ברמה האישית משפיע באופן שונה אצל כל אדם ואדם.[33]
  3. מוכנות ללמידה - זהו הזמן המתאים, שבו אפשר ללמד (בשלות). הלומד/ת המבוגר/ת מגיעים לכך מתוך צבר של מצבים חברתיים, כגון: משבר, תפקיד בעבודה, צורך משפחתי- חברתי וכו'.
  4. ההכוונה (אוריינטציה) ללמידה- מתבססת על צורך ועל כדאיות/יעילות שתתאפשר בעקבות הלמידה, בטווח הקצר עד המידי.

המוטיבציה ללמידה נובעת מסיבות שונות ותלויה בגורמים שונים, אולם הלומד/ת המבוגר, מגיע ללימודים מתוך הכרה והבנה כי הלימודים נדרשים והוא/היא מוכנים לעשות את המאמץ הנדרש לשם כך, לעומת הילדים/ות שהחברה הגדירה עבורם את החובה ללמוד, את משך שנות הלימוד, את תכני הלימוד וכו'.

ההבחנה של אלכסנדר קאפ, יצרה הזדמנות לחקר חדש בתחום החינוך ולהרחבת המושג למידה.דו שיח יכול לבוא מתוך עמדה והכרה שהלומדים/ות המבוגרים/ות מסוגלים לחשוב באופן עצמאי ,בעלי יכולות ושווים למורים ,גם אם הידע הספציפי שיש למורה עדיין לא נרכש על ידם. שיטה חינוכית מעין זו, מציגה כבוד הדדי בין המורה לתלמיד ,המבוסס על הקבלה מצד המורה שהלומד/ת הינם א/נשים אוטונומיים, בעלי/ות זכויות שוות לו/ה לקבל החלטות (זמן ,מקום, נושאי הלמידה) באופן עצמאי. שיטת הלמידה הדיאלוגית מציבה את הלומד/ת במרכז, הוא/היא, היעד הבלעדי של החינוך.

נשים כקבוצה ייחודית בחינוך המבוגרים עריכה

חינוך מבוגרים בעולם עריכה

חינוך מבוגרים בישראל עריכה

במרבית מדינות העולם, בגילאים 17-19 מסתיימת מערכת החינוך הפורמאלית הנחשבת לבסיסית. בהמשך נמצאת מערכת לימוד והכשרה, שאינה חובה, המיועדת למי שרוצים/ות לקבל הכשרה מקצועית בעיקר (מערכת הקולג'ים, המכללות והאוניברסיטאות.). בישראל, בגלל קיומו של חוק גיוס חובה, בתום הלימודים הפורמאלים , אחוז ניכר מבני/בנות הנוער מתגייסים לצבא למשך 2-3 שנים. במסגרת שירות זה יש מרכיבים של לימוד והכשרה מקצועית, אולם מרבית המשתחררים/ות, יוצאים לעבודה ולטיול שלאחר צבא, דבר הגורם למעין נתק ברצף הלימודים.

הצבא מהווה מסגרת חינוך מבוגרים מאז הקמתו וזהו מקרה ייחודי בעולם. חלק מהמשימות החינוכיות שהוטלו על הצבא היו:

פתיחת אולפנים ללימוד השפה העברית; השלמת השכלה לאוכלוסיות שונות (עולים חדשים; נוער שנשר ממסגרות החינוך); לימודים לבחינות בגרות; לימודי מקצוע במסגרת הכשרות לתפקידים; בניית מסגרת עתודה למען השלמת לימודים אקדמאיים בהתאם ללוח מקצועות נדרשים;

חינוך המבוגרים, בטרם הוכרזה עצמאות המדינה, בתקופת השלטון הבריטי נשא אופי של אנדרגוגיה קולוניאלית ששירתה את הצרכים ואת האינטרסים של האימפריה הבריטית, בעיקר בכל הנוגע להכשרות מקצועיות.[18] . לאחר קום המדינה, ב- 1948, המערכת החינוכית הופקדה בידי משרד החינוך, כך גם חינוך המבוגרים[34], אשר בראשיתו המשיך את הגישה הקולוניאליסטית, בשני נושאי לימוד מרכזיים:

א. הנחלת הלשון העברית- כמדינה קולטת עלייה מארצות רבות ודוברות שפות שונות, הוקמה רשת של אולפנים [35]אשר ליוו את המדינה במשך כל שנותיה. באולפנים אלה נלמדה השפה העברית הבסיסית.

א1. ביעור בערות -כיון שעולים ממדינות שונות (בעיקר מארצות ערב ,צפון אפריקה, מדינות מתוך ברית המועצות לשעבר), לא ידעו קרוא וכתוב[36], האולפנים היו הגורם לפתיחת כתות ללימוד מיומנויות יסוד אלה.

א2. התאקלמות חברתית - האולפנים שמשו גם להתערות חברתית בין העולים/ות מן הארצות השונות וגם כמוקד להקטנת פערים. בין נושאי הלימוד נלמדו נושאים כמו: בריאות, היגיינה, הורות ועוד.

ב. הכשרות מקצועיות - כחלק מניסיון לספק תעסוקה לגלי העולים, הושם דגש בתחילת הדרך, על הכשרה מקצועית מותאמת תפיסת עולם לגבי הצרכים של המדינה הצעירה. צרכים אלו תורגמו להכשרה מקצועית חקלאית לדוגמא.


 
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Illyravid.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Illyravid.


הערות עריכה

  1. ^ איתן ישראלי, מדיניות לאומית בחינוך מבוגרים: המקרה של ארצות הברית, אירופה ואוסטרליה, גדיש, בטאון לחינוך מבוגרים בעריכת ד"ר פאול קירמאייר ועידו בסוק ט', משרד החינוך, התרבות והספורט, מינהל כא"ב תיאום ובקרה, האגף לחינוך מבוגרים, 2004, עמ' 25-50
  2. ^ היה ניסיון לחוקק חוק להשכלת מבוגרים אך טרם חוקק
  3. ^ אהוד שפיגל, חוק חינוך מבוגרים- נייר רקע לדיון, הכנסת מרכז מחקר ומידע, 22/10/2000
  4. ^ החינוך מושטת על שלוש שיטות מרכזיות:
    • חינוך פורמאלי(formal education) ; -מסגרת שיטתית להפעלת תכניות לימודים מוגדרות מראש. הלמידה מתבצעת לפי נורמות וסטנדרטים המקבלים תוקף מהמדינה (חוק). מסגרות בתי הספר והגנים; אוניברסיטאות ועוד.
    • חינוך בלתי פורמאלי (non-formal education ) - חינוך המתקיים במסגרות שונות, גבולות זמן הלמידה וסביבת הלמידה משתנים, לרוב הלמידה מונעת מהנעה עצמית של הלומד/ת, ממכוונות עצמית ומתוך בחירה אישית. מסגרות תנועות הנוער, המתנס"ם ועוד.
    • חינוך לא פורמאלי (informal education) -מתקיים בכל עת ומקום, היא אינו מובנה, או מאורגן ומטרתו אינדיבידואלית ללומד/ת
  5. ^ 1 2 3 4 רן, ע' ויוספסברג בן-יהושע, ל Ran, A., & Josefsberg Ben-Yehoshua, L., למידה מתמשכת לאורך החיים . Lifelong learning, הוצאת תל אביב מכון מופ"ת, מרכז המידע הבין-מכללתי.Tel Aviv: MOFET Institute, 2020
  6. ^ ערכים לא פורמאליים הם: הצטרפות חופשית (וולונטריות) ;יוזמה ויצירתיות; התאמה אישית (מודולריות); רב-ממדיות ומגוון; גמישות ;הדדיות (סימטריה) מקצועיות ומקצוענות; הצמחה (מורטוריום)
  7. ^ כהנא ראובן, לקראת תיאוריה של בלתי פורמאליות והשלכותיה על הנעורים, בתוך הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמאלי, בעריכת רפפורט ת' וכהנא א'., רסלינג, 2000/2012
  8. ^ חלוקה גילאית זו היא לצורך התייחסות ללמידה והשכלה ואינה מתייחסת לצרכים אחרים כגון החלוקה הגילאית של הגרנטולוגיה המבחינה כיום את שלב הזקנה כמתחלק לשתי קבוצות 60-80 ו80 ואילך. ההגדרה לגבי המושג לומד/ת מבוגר/ת אינה אחידה. במרבית מדינות העולם וגם במדינת ישראל קיימים חוקים- "חוק חינוך חובה", תש"ט, 1949 (https://www.nevo.co.il/law_html/law01/152_004.htm) המתייחס לילדים, מגיל 3-18,19. מערכת חינוך זו מוכרת גם כחינוך פורמאלי ו חינוך חובה. כל מערכת חינוך פורמאלית או לא פורמאלית שמעבר לגילאים אלו היא בגדר אנדרגוגיה או חינוך מבוגרים.
  9. ^ unkowon, [https://vulms.vu.edu.pk/Courses/EDU302/Downloads/DevelopmentalTask Theory by Robert Havighurst.pdf Robert Havighurst: Developmental Theorist]
  10. ^ Havighurst, Robert J., (Ed.), Society and Education: A Book of Readings., . New York: Allyn & Bacon,, 1967
  11. ^ מי שפרסם את המונח ברבים היה מלקולם נואלס (אנ'), ולכן סברו שהוא מייסדה של גישה זו.
  12. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    מילון אביניון, [1]
  13. ^ הקריאה בשם (naming), היא אחד מאבני היסוד בדרך אל הכרה ומיסוד תהליך.
  14. ^ WILLIAM L.F. FELSTINER RICHARD L. ABEL AUSTIN SARAT, THE EMERGENCE AND TRANSFORMATION OF DISPUTES: NAMING, BLAMING, CLAIMING, LAW & SOCIETY REVIEW, Volume 15, Number 3-4, 1980-81
  15. ^ https://www.newworldencyclopedia.org/entry/Adult_education
  16. ^ בשלב זה נשים לא נתפסו כאזרחיות או כשוות זכויות וידוע הוויכוח לגבי חינוכן של נשים בין מרי וולסטנקרופט לבין רוסו לגבי ספרו אמיל.
  17. ^ A, Kapp Leipzig und M, Staatspadagogik als und Einzelnen die für Pedagogik als Erziehungslehre Platons ., 1833
  18. ^ 1 2 לילי זמיר, אנדרגוגיה ואמנות הגישור, מחקר ועיון בחינוך מבוגרים, עמ' 233-243
  19. ^ גישה דומה ננקטה במדינות טוטליטריות וקומוניסטיות ואף באה לידי ביטוי בקיבוצים, כאשר הוחלט באספת הקיבוץ למי מאשרים לצאת ללימודים ומה ילמדו, במטרה לשרת את צרכי הקיבוץ.
  20. ^ משתמשים גם במונח - Learning throughout life למידה לאורך החיים היא פעילות מוכוונת רכישת ידע, למען מטרות מוגדרות, בשונה מתהליכים של צבירת ניסיון במהלך החיים וספיגת מידע שמתרחשת באופן טבעי ואקראי, לאורך החיים.
  21. ^ UNESCO Institute for Lifelong learning, [https://unesdoc.unesco.org/ Confineta mid-term review: Towards Confineta VII: Adult learning and education and the 2030 Agenda], 2019, עמ' 33
  22. ^ כבסיפור רבי עקיבא. חינוך מבוגרים נהוג אלפי שנים החל מהעת העתיקה בבל וכן בתקופת חז"ל ובימי האמוראים. על פי הספרות התלמודית שנתחברה במשך כשבע מאות שנה חינוך מבוגרים נולד כמענה לפתרון בעיית הקיום היהודי בבבל. חז"ל מצאו בלימוד התורה מענה לבעיה זו מבחינה לאומית (התורה ולימודה משמשים כנשק שיביס אויבים הדורשים להשמיד את היהודים) ומבחינה דתית (העם היהודי יתקיים כדי להגשים ייעודו ולימוד תורה הכרחי להשגת מטרה זו). בימי האמוראים והגאונים מהמאה השלישית ועד המאה האחת עשרה, צמח וגדל בבבל מוסד להפצת לימוד תורה למבוגרים. ( גולדמן, י'. (התשמ"ב), חינוך מבוגרים ביהדות. ירושלים: משרד החינוך והתרבות)
  23. ^ UNESCO, Learning: The Treasure Within (Paris, 1996), p. 12.
  24. ^ United Nations ,General Assembly, Right to education, 29/8/2016 doi: https://www.right-to-education.org/sites/right-to-education.org/files/resource-attachments/UNSR_lifelong_learning_and_right_to_education_2016.pdf
  25. ^ נעשה בו שימוש גם על ידי פרופסור קלינט טיילור (אוניברסיטת מדינת קליפורניה, לוס אנג'לס).
  26. ^ :מ THE HAMBURG DECLARATION ON ADULT LEARNING
  27. ^ בעברית אין למושג זה תרגום בשימוש.
  28. ^ רינה כהן, למידה לאורך החיים: הזכות והתועלת, החובה והאחריות, גדיש, ביטאון לחינוך מבוגרים י"ב, משרד החינוך התרבות והספורט, מינהל כא"ב תיאום ובקרה, האגף לחינוך מבוגרים, עמ' 53-64
  29. ^ Robeyns, I., Three models of education: Rights, capabilities and human capital., Theory and Research in Education, 4(1), 2006, עמ' 69-84
  30. ^ Delors, J., [https://unesdoc.unesco.org/ark:/48223/pf0000109590. The treasure within. Report to UNESCO of the International Commission on Education for the Twenty-first Century.], UNESCO publishing., 1996
  31. ^ ארבעת העוגנים הללו מאפיינים גם את למידת הנשים, כפי שיפורט בהמשך הערך וגם את תהליך ההעצמה שקשור גם כן לנשים וגם בכלל.
  32. ^ מלקולם נואלס, אנדרגוגיה - יסודות בלמידת מבוגרים ובהנחייתם, באתר http://www.education.gov.il/hadracha/gilaion13.htm
  33. ^ הידע האישי - ניסיון החיים יכול להיות חיובי ושלילי גם יחד כאשר הוא יוצר מצב שבו קיים דפוס התנהגות או מחשבה מקובעת המהווים מחסום מפני הלמידה.
  34. ^ באמצעות האגף לחינוך מבוגרים https://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/AdultEducation/OdotAgaf/
  35. ^ רחל טוקטלי, חינוך מבוגרים בישראל: סקירה כללית, גדיש, ביטאון לחינוך מבוגרים, עמ' 9-22
  36. ^ מקרב הלומדים אחוז ניכר מחסרי הידע בקריאה וכתיבה היו נשים וכך הכתות הללו הפכו עד מהרה לקבוצות העצמה לנשים, אשר לצד לימוד המיומנויות פיתחו גם קשרים חברתיים וגם יכולות נוספות בעקבות הידע החדש. כתות אלה ידועות גם בשם "פרויקט תהיל"ה" טוקטלי, ר' וגרבלסקי, א' (2008.)הייתי עיוורת אותיות – סיפורה של תהיל"ה. ההתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל