משתמשת:Mima22/גור (גורודיסקי) אריה

גור(גורודיסקי)אריה. עריכה

(1921-2002). עריכה

רקע: עריכה

אריה גור בן יעקב וחנה, נולד בדצמבר 1921,רוביז'ביץ, פולין. אביו היה יו"ר ה"מזרחי", מורשה הקק"ל ומייסד בית הספר "תרבות" בעיירת הולדתו. אריה עלה עם משפחתו לארץ, התגייס לאצ"ל, שירת במספר תפקידים, נעצר ע"י הבריטים למשך 4 שנים, לאחר שחרורו התייגס לצה"ל והמשיך לשרת בחייל מילואים. אריה נפטרה בשנת 2002.


ילדות. עריכה

אריה נולד בשלישי לדצמבר 1921,בפולין. בגיל 15 עלה עם משפחתו ארצה. הוא חונך לנכונות והקרבה למען תקומת העם בארצו. בית משפחתו העניק מחסה לאנשי המחתרת שלחמו נגד המשטר המנדטורי בארץ. הערך המרכזי עליו גדל היה הציונות ובכך פעל במשך כל חייו. העלייה לארץ. ב24 במאי 1936 עלתה המשפחה לא"י והשתקעה בירושלים. "כשהותקפנו בידי צעירים נוצריים, השתוקקתי לעזוב את פולין ולהגיע לישראל". באותו יום כאשר חזר הביתה שמע את אביו מדבר על הרעיון לעלות ארצה, ולהיעזר בקרובי משפחה הנמצאים בישראל. חברי המשפחה הפצירו וביקשו שידחה את עלייתו עד שהארץ תשקוט אך הוא סירב להקשיב להם. הרעיון בסופו של דבר מומש אך לקח זמן רב.

הגיוס לאצ"ל. עריכה

בדצמבר 1939 התייגס לאצ"ל(ארגון צבאי לאומי) כאשר היה בן 18. אריה שירת כ-9 שנים סה"כ. כחלק מפעילותו עסק בהדרכה של כיתות בנשק קל, חלוקה יומיות של נשק בכל חלקי העיר ואיסוף לאחר מכן, מזכיר שירות הידיעות בעיר, מגשר סוכנים, פעל ב"דלק"(המודיעין של האצ"ל) ,היה חבר ועדת קבלה לנוער ובעת הצורך השתתף בפעולות התקפה על יעדים בריטים. תפקידים אלו היוו סיכון רב משום שמידה והיה נתפס היה עולה לגרדום ע"י הבריטים.

בשנים 1940-1944, הדריך ב"ברית החשמונאים" בירושלים. בנוסף השתתף בפעולה נגד פורעים ערבים וכן בהתקפה של המפקדה הראשית של הבולשת בירושלים.(23 במארס 1944). כינוייו במחתרת היו "דוד" ו"פנחס" ודרגתו הייתה ראש קבוצה.

המעצר ושחרורו: עריכה

כחלק מהפעילות באצ"ל, המחתרת נתקלה במעצרים כל הזמן, סך כל האיסרים שנעצרו היו 251 במספר. גם תורו של אריה הגיע וכך ביוני, 1944 נעצר אריה ע"י הבריטים. הוא נכלא בבית הסוהר בירושלים. היו מספר שילוחים אשר אריה נכלל בתוכם. הראשון היה ב"קישלה", העיר העתיקה, ירושלים. משם נשלחו ללטרון, לאריתריאה "מחנה סמבל", אפריקה, לקרתאגו סודאן, שוב לאריתריאה ולבסוף "גילגיל" שבקניה(19 באוקטובר 1944). גם בעת המעצר מילא מספר תפקידים: חבר מערכת של יומון המחנה "גלות", ערך תוכניות "במתנו" וחוברת הסברה על מוסיקה קלאסית ועל יצירות שהיו בתקליטיית המחנה, גבאי בית הכנסת, עזר בייצור האקדח והמצפנים(לפי התוכנית של אורי חפץ) אשר שימשו את 54 הבורחים מן המחנה באריתריאה ב29 ביוני. כאשר הוצע לאריה להיות בשישייה הראשונה לברוח מהכלא (השישייה כללה את מנחם בגין ואף אישים בכירים נוספים), אריה החליט לוותר על כך ונתן לצעירים והמאורסים לברוח קודם כדי שיוכלו להקים את משפחתם (1946). דבר אחרון, הכין חברים במעצר לבחינות בגרות באלגברה והנדסה. אחת מתלמידיו היה מאיר שמגר, נשיא בית המשפט ויועץ המשפטי לממשלה בעברו. אריה לימד את מאיר שמגר מתמטיקה בכלא, מאיר בהגיעו לארץ כתב מכתב בו הוא מודה לאריה על השקעתו הרבה. לאחר מספר שנים כאשר אריה מצא את המכתב בביתו, צילצל למאיר וקבע איתו פגישה. בעת המפגש אריה הראה למאיר את המכתב, חרף התרגשותו של מאיר, ביקש הוא את המכתב למזכרת.

מעצרו של אריה נמשך כארבע שנים וארבע חודשים. הוא שוחרר עם קום המדינה. אריה היה בין הראשונים להיעצר ובין האחרונים להשתחרר.


ההתאקלמות והגיוס לצה"ל: עריכה

בשנת 1951 הכיר את אשתו שושנה ולאחר שנה נישא ונולדו שלוש ילדים. לאחר הכרזת העצמאות, כאשר הוחזר ממאסר, התייצב במטה האצ"ל בירושלים לאימונים. לקראת הבחירות לכנסת הראשונה היה אחראי למחלקת הארגון של תנועת החירות בירושלים ולאחר מכן התגייס לצה"ל. אריה שירת כקצין קשר בחיל קשר, הג"א(הגנה אזרחית)- פיקוד העורף כיום, והמשיך כחייל מילואים לאורח כל חייו. עם השחרור מהשירות הצבאי התקבל לעבודה בשירות המדינה, בתפקיד בכיר במשרד מבקר המדינה. את השכלתו רכש מבית הספר "תרבות" בפולין, בית הספר בלונדון במגמת חשמל וסיים כבוגר אוניברסיטת לונדון.

פטירתו: עריכה

אריה נפטר בשנת 2002 לאחר מלחמה ממושכת במחלת הסרטן. השאיר אחריו את אשתו, שושנה ושלושת ילדיו ותשעת נכדיו.

קישורים חצוניים: עריכה

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1696