אנדרסן

אני בחופשת ויקי ניתן ליצור קשר באמצעות הדואר האלקטרוני  כתבתי בפעם האחרונה ב-15 ביוני 2021 אם צריך אותי במקום נוסף, ניתן לפנות אליי.

Välkommen, välkommen hit! Vem du än är, var du än är. ...

‏

Sleeping cats are the most adorable thing in the world‏

— Asa Butterfield,‏ ins

Fotboll är ett enkelt spel. 22 män jagar en boll i 90 minuter och på slutet vinner Tyskland⚽

— Gary Lineker

Bakom varje skämt gömmer sig en sanning.
מאחורי כל הלצה יש קורטוב מסוים של אמת

HEJA SVERIGE

זכרונות ילדותי, געגועים לקיץ

אונייה קטנה ושובבה, בעלת המפרשים הלבנים,
שעות ביליתי כך על שפת המים,
היטלטלה לאיטה, הסירה, על הגלים,
בעוד העננים מכסים את השמים.
זהו דימיון, אחי הקטן
שב לך כעת, והפלג איתו, ואיתי, מכאן

כך נודד אני בדמיוני חזרה אל כפר ילדותי
ושומע שוב את רחשיו של ליל הקיץ המוכרים שלנו
ונזכר בגבעה המיוערת ההיא שניצבה מאחורי ביתי
וממעל ברקיע אורות הצפון השומרים עלינו
הו! כשחולפת בי לפתע, אותה רטיטה ראשונה, וממלאת אותי מזור
כמו אז, באותה אהבה ראשונה, הו, כה כמה ליבי לחזור

אני זוכר אותך כילד קטן, ואת זכרונך אני לעד אערוג
הכוכב השומר שלי, הניצב ברקיע
כה בהיר הנך, ולעולם אינך נמוג
וכך גם געגועיי למשפחתי, בגלותנו משוודיה
ארצי הירוקה ושופעת הפרחים
שלעד, כך אומרים, תקרא תיגר על הסתיו

וכשנער הייתי שיחקתי לי על שפת הנהר
ולמדתי לאהוב את תוי-פניו הזורמים לאגם
וחיי היו כמשחק שלעולם אינו נגמר
אכן, אימצת אותי אל חיקך החם
ומכל העברים צהלנו תמיד אנו, הצעירים
אכן, לעולם לא אשכח אתכם, חבריי ואחיי הטובים

ארץ נעוריי, בית הוריי היפה כחלום
עם שמש הקיץ ממעל, החברים, הכוכב ומי הנהר התכולים
קבלו נא חבריי את דרישת השלום
וזכרו כי לעד אהיה עמכם, אשאר חברכם עד קץ הימים
תמיד אזכור את ילדותנו הטובה, גם כשהיער היה משיל את עליו
אכן, הקיץ תמיד יחזור, ואיתו יחזרו גם כל אהבותיו

— נילס אנדרסן (סתיו 2006)

אֶת בֶּיְתֱנוּ נִמְכּוֹר וֵנָסוּרָּה מִכָּאן, כֶּצִיפּוֹר הָפּוֹרֶסֵת כָּנָף כֶּשֱהָקָיִץ תָּם. הֶּן תָּשוּבָה לָמוֹלֶדֶת כֶּשֶהָאָבִיב יָּחָזוֹר, אָך אָנּוּ לֹא נִּזְכֶּה עוֹד לָחָזּוֹת בָּמָזוֹר. הֶּן תִקּוָותֱנּוּ לִּפְרוֹץ אֶת גְּבוּל קֶּץ הָיָמִים, וּלָחְצוֹת אֶת הָגְּבוּל שֶהֵצִּיב אֶלוֹהִּים. כָּךְ פָּנִינּוּ מִשְוֱודִּיה בֶּקּוֹרְטּוֹב יֶּהִּירוּת, לֹא פִּילָּלְנּוּ לָּגוֹרָל שֶהִּיכָּה בִּמְהִּירוּת. — יָּאן אוֹלְסְקּוֹנְסּוֹן (אביב 2021)

Vi sålde våra hemman och gav oss sedan ut, som fågelen bortflyger när sommaren tar slut. Han kommer en gång åter när våren skrider fram, men vi få aldrig skåda vårt kära fosterland. Vi tänkte att förljuva det sista livets slut liksom att komma längre än Herren stakat ut. Vi reste ifrån Sverige med något övermod, vi kände ej det öde oss därute förestod. — Jan Jansson, 1854