משתמש:יוסי האדום/ארגז חול6
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 2,451 (2001) |
| קואורדינטות | village 49°07′31″N 24°03′56″E / 49.125278°N 24.065556°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
טוז'ה ויילקה (באוקראינית: Велика Тур'я, בפולנית Tuza Wielka,ברוסית: Великая Турья) הוא כפר במערב אוקראינה, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי, כ-15 ק"מ מצפון מזרח לעיירה בולחוב וכ-90 ק"מ ממזרח לגבול אוקראינה–פולין.
יהודים חיו בכפר שנים רבות, כנראה לפחות מהמאה ה-18.
ערב מלחמת העולם השנייה גרו בטוז'ה ויילקה מאות משפחות, מתוכן כ-70 משפחות יהודיות, מהן רבות שבבעלותן היו חנויות (מכולת, בדים, כלי בית, סדקית) ושתי משפחות (של האחים גרול) שבבעלותן היו מנסרות שסיפקו עצים לנגרים המקומיים ולנגרים בעריחם הסמוכות. רבות מהמשפחות עסקו גם בחקלאות (עצי פרי, ירקות, חיטה, כוורות, משק חי) ולאחת המשפחות (משפחת יוסף גלס) היה מפעל חמאה שמכר את תוצרתו בסביבה וגם במספר ערים מרוחקות, בפולין.
במרכז הכפר היו בית כנסת, מקווה ושוחט שסיפקו את צרכי הקהילה. שם גרו רוב המשפחות היהודיות ושם גם אפו את המצות בחג הפסח. הילדים היהודיים למדו יחד עם ילדי הכפר בבית ספר יסודי אוקראיני מקומי. מכיתה ו' ואילך עברו רוב הילדים ללמוד בבית ספר בעיר סטרי, כ-20 ק"מ מצפון מערב לכפר. רוב המשפחות העסיקו גם מורה פרטי, "רבי", שלימד את הילדים את ה-א'-ב' העברי מספר תורה. את הטקסט עצמו לימדו ביידיש.
כמו יהודים רבים בסביבה גם יהודי טוז'ה ויילקה היו דתיים, אך לא חרדים. רבים מהגברים גילחו את זקנם והלכו בימי חול בלי כיסוי ראש, אך הקפידו על קיום המצוות ובשבתות ובחגים התפללו בבית הכנסת בכפר.
עד 1939 היה האזור שבו נמצא הכפר שייך לפולין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ב-1939, הגיעו הגרמנים קרוב מאוד לכפר ואז נחתם בין ברית המועצות וגרמניה הסכם מולוטוב – ריבנטרופ שחילק ביניהן את השליטה במרכז אירופה. מ-1939 ועד 1941, בעקבות ההסכם, עבר האזור להיות תחת שלטון ברית המועצות. השליטים החדשים ציוו על סגירת כל העסקים הפרטיים, המפעלים ובתי העסק הגדולים הולאמו ובתי העסק הקטנים נסגרו.
ביוני 1941 הכריזה גרמניה מלחמה על ברית המועצות. הרוסים נסוגו והגרמנים פלשו לאזור שבתוכו היה הכפר. היהודים בכפר חיו דורות רבים בין האוקראינים ועם רובם היחסים היו טובים מאוד. עם זאת, מדי פעם היו התפרצויות אלימות ומעשי שוד, שהתגברו מאוד עם הגעתם של הגרמנים.
זמן קצר לאחר השתלטותם על האזור פקדו הגרמנים על כל היהודים בכפרים לעבור לערים ורוב יהודי טוז'ה ויילקה עברו לבולחוב, לסטרי ולדולינה הסמוכות. זה היה סופו של היישוב היהודי בכפר. עד סוף המלחמה שרדו רק ארבעה יהודים מאלה שחיו בטוז'ה ויילקה עם פרוץ המלחמה, כולם בני משפחת גלס (נפתלי גלס, בתיה גלס ובניה יעקב ומיכאל. הבן הבכור, שלום, עזב את הכפר לפני המלחמה והתגייס לצבא הרוסי). אף אחד מהם לא שב לגור בכפר.
קישורים חיצוניים
עריכהקטגוריה:גליציה קטגוריה:אוקראינה: כפרים קטגוריה:יהדות אוקראינה קטגוריה:שואת יהודי אוקראינה קטגוריה:קהילות יהודיות באוקראינה|טוז'ה ויילקה קטגוריה:עיירות יהודיות (שטעטלעך)