ישראל שורק עריכה
ישראל שורק (נולד ב-25 בספטמבר 1963) הוא מרצה בכיר לפילוסופיה ומנהל התכנית למנהיגות חברתית בבאר שבע רבתי, במרכז מנדל למנהיגות בנגב. שורק כיהן כעורך האחרון של כתב העת הד החינוך (עד סגירתו בינואר 2018) ועומד בראש מכון במחשבה תחילה לפילוסופיה מעשית, הראשון מסוגו שהוקם בישראל (משנת 2003).
ביוגרפיה עריכה
שורק נולד כישראל הרשקוביץ בתל אביב ולמד בתיכון אליאנס. סבו, ישראל הרשקוביץ היה מראשוני התלמידים בגימנסיה הרצליה ומצעירי הלוחמים בתל חי ובכפר גלעדי.
שורק שהתמחה בהוראת פילוסופיה לילדים. הוא בוגר המחזור השני של בית הספר למנהיגות חינוכית בירושלים. בשנת 1996 יסד וערך בסמינר הקיבוצים את כתב העת אפורמלי שיועד למנהלי בתי ספר. הצטרף לצוות המנחים וחברי הסגל בבית הספר למנהיגות ובה בעת לימד פילוסופיה ופילוסופיה של החינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת מכון מנדל למנהיגות הקים שורק, יחד עם פרופ' מרדכי ניסן את התכנית למנהיגות חינוכית בצה"ל וניהל אותה בשנתיים הראשונות לקיומה. בשנת 2007 פרש ממכון מנדל בירושלים בו כיהן כדיקן עמיתים והתמסר לניהול "במחשבה תחילה" מכון לפילוסופיה מעשית, תחום שלמעשה לא היה פעיל עד אז בישראל. במסגרת פעילות המכון כתבו שורק וחבריו (ד"ר גדי פרודובסקי וד"ר תמר לבנון) את הספר "דרך כפר", שנותן ביטוי רב פנים להשקפת החיים והחינוך שפיתח ד"ר חיים פרי. בשלהי 2008 הצטרף שורק כמרצה לפילוסופיה וכמנהל תכניות במרכז מנדל למנהיגות בנגב בה ניהל, בין השאר, את תכניות המנהיגות המטרופוליניות של באר שבע רבתי.
פרסומים עריכה
שורק פירסם מאמרים שונים, באנליזה של ערכים (צדק, סולידריות וערכים) בעיקר בכתבי עת ובלקסיקונים פילוסופיים, מרביתם בכתב העת "אפורמלי". אחד ממאמריו "פילוסופיה כמדע מעשי" נלמד במסגרת תכנית הלימודים בפילוסופיה לבתי הספר התיכוניים. שורק ערך, בצוותא עם ד"ר שמואל ויגודה את הספר "חותם שלמה", שהוקדש לפרופ' שלמה פוקס, בהוצאת מוסד ביאליק. תחומי התמחותו הם חקר הערכים והנגשת מושגים פילוסופיים מורכבים לילדים ולציבור הרחב. בין מאמריו גם מסה עיונית הסודקת מיתוסים של עיר ועירוניות וקריאה לראות בהשראה תחום מדויק שניתן ללמדו.
בקיץ 2016 מונה שורק לעורכו של כתב העת הד החינוך חרף חששות כי העיתון הוותיק יאמץ בהנהגתו קו פילוסופי מובהק. הד החינוך בעריכתו של שורק הבליט קו פילוסופי והומניסטי, תוך הדגשת רכיבי עיון, ספרות, שירה וחקר הלשון על חשבון פדגוגיה ועיסוק בפרקטיקה החינוכית עצמה.שורק ביטא מעל דפי המגזין עמדה אשר כופרת בתפיסת החינוך כפרופסיה ומבכרת לראותו כמיומנות דיאלוגית.