בפני עמדו שתי אפשרויות. הראשונה לרשום פרטים על עברי. השניה לרשום פרטים על אמונתי. היות ועברי ואמונתי בהווה מתנגשים ואינם יכולים לדור ביחד, והיות ומבחינתי איני רוצה לזכור את עברי המפואר, למרות שרבים מאיתנו היו מתגאים בו, בחרתי לרשום רק על אמונתי בהווה. לדעתי אינך יכול להכיר משתמש על פי עברו. לצורך הכרת משתמש יש לקבל נתונים עדכניים על אמונתו והשקפת חייו.

הייתי רוצה לחיות בחברה בה הרוב רגיש לצורכי המיעוט. לצערי בחברתנו הרוב אינו רגיש מספיק למוגבלים לזקנים ולילדים. לדעתי ערך עליון בחברה מתוקנת היא סובלנות ודאגה לזולת השונה ממך. הגרמנים שהיו מלומדים בחרו "לנקות" את המיעוט. עמים אחרים בהיסטוריה בחרו להרוג את הזקנים שאינם מביאים תועלת ואפילו אם היו מעמם ולא מעם זר. חברה נבחנת ברגישות למיעוט במיוחד במציאות בה הרוב מזלזל בערך שבעיני המיעוט חשוב ומוכן למסור את נפשו עליו.

כל חיי הייתי בחושך. כיהודי מאמין שיש בורא לעולם לא הצלחתי להבין את עיקר האמונה של תחיית המתים. ומדוע מסורת בפי כל חכמי ישראל לדורתיהם שהכופר בתחיית המתים אין לו חלק לעולם הבא? אם עולם הבא הוא הניתוק של הנשמה מהגוף אז מדוע להחזיר את הנשמה לגוף בתחיית המתים? עד שהבנתי כי להיות מזומן לחיי העולם הבא הוא בעצם חידוש העולם הגשמי ותחיית המתים כמו עדן מקדם שנוצר אדם הראשון עם כל המתנות ללא שלבי בוסר ורקבון וזקנה. על אדם הראשון חשך העולם והשתנו בו חוקי הבורא כל מתנה שקיבל היו בה שלבי בוסר ורקבון. שכלנו אינו יכול להבין מדוע שינה הבורא את העולם המושלם (עולם האמת) ובחר לעשותו עולם רקבון וזקנה. אולי מפני שרצה לבחון מי השתדל מיצוריו לעשותו טוב (מעניין אמרת חכמים כי דיין שדן דין אמת לאמיתה נעשה שותף למעשה בראשית - דיין הוא כינוי לבעל כח המשתדל לעשותו טוב כפי שהיה במעשה בראשית עדן מקדם). בכל אופן, הבורא נתן הבטחה שעתיד לחדש את עולמו, לעשותו כעדן מקדם ולזמן את הנשמות למתן שכרם בגוף גשמי שיקח מהאדמה (כמו אדם הראשון). הצדוקים והבייתוסים לא יכלו לקבל שיש שכר לנפש (כי הדם הוא הנפש) וטענו כי השכר רק בעולם הרוח. אלו כרתו את נפשם מהעולם הבא וכפרו בעיקר האמונה של תחיית המתים. גם הרמב"ם טען שעולם הבא הוא עולם הנשמות, כי עתידים הרוחות (הרוח כמשל להבין ישות לא גשמית) שנפטרו מהעולם לחזור להיות נשמות (ויפח באפיו נשמת חיים - באפו הגשמי של הגוף) ולהנשים את הגוף הנצחי בעולם שעתיד הבורא לחדש. כל מתנה שנקבל בעולם הזה לא יכולה להיות שכר כי תחילתה בוסר וסופה רקבון. מאושר האדם שיקבל את המתנות בעתיד בתורת שכר מתנה שאינה משתנה ויש אפשרות להנאות ממנה ולברך ברכות הנהנין. כאשי - שיחה 09:29, 13 באוקטובר 2010 (IST)

אתה לא בחושך! האם אנחנו לא אומרים בכל ערב שבת "דשנים ורעננים יהיו"? אז מדוע שבתחיית המתים שוב המתים יהיו זקנים בלי איברים שמתפקדים כמו שצריך? לא הגיוני לחשוב אחרת יונית90 - שיחה 11:39, 13 באוקטובר 2010 (IST)
לא הבנת אותי. שכתבתי שהייתי בחושך התכוונתי שבחרתי לטעום מעץ הדעת ולהצדיק ברוח החכמה כל עבירה שעשיתי. גנבתי והצדקתי את זה באינסוף תירוצים. שמתי כיפה ואנשים האמינו לי שאני צדיק ואם היו יודעים מה עשיתי להם ... מפחיד לחשוב איך אנשים מלומדים כמו הגרמנים הצליחו לרצוח עם שלם בלי שום יסורי מצפון. כאשי - שיחה 20:29, 14 באוקטובר 2010 (IST)
כתבת שה' רוצה לבחון אותנו מי עושה טוב בעולם. אני מכיר משל יפה להסביר. משל למלך שעל פי חוקי המדינה שחקק היה צריך להרוג את חברו הטוב ביותר ועשה את המעשה. כל ימיו הצטער על חברו. לחברו היו ילדים והוא פרנס אותם ודאג לכל צרכם אלא שלא רצה שידעו שהוא דואג להם ושם אנשים אחרים שיחשבו הילדים שלא המלך הוא שמפרנס אותם. מדוע עשה כך? כדי שישנאו אותו הילדים על שהרג את אביהם וכך "יענש" על שהרג את חברו הטוב. לימים גדלו הילדים ובחרו להגר למדינה אחרת ולא להיות תחת שלטונו של מלך, אלא שילד אחד רצה להשאר בארץ מולדת אביו ולקבל על עצמו את הדין שעשה המלך באביו. המדינה האחרת שנאה את המלך וקמה עליו למלחמה והילדים היו לשרי המלחמה. בסופו של דבר ניצח המלך את המדינה האחרת ולפי חוקי המדינה הרג גם את הילדים חוץ מילד אחד שנשאר נאמן למולדתו. הנמשל מובן למי שרוצה להבין.
חן חן על המשל. אבל למה בחרת להיות אנונימי? כאשי - שיחה 10:27, 21 באוקטובר 2010 (IST)
תודה. את המשל שמעתי ולכן שמי איננו רלוונטי.
לא הבנתי את המשל... אפשר לקבל הסבר? כמו כן, אני לא מוצא סובלנות או דאגה לזולת ביחסם של רוב היהודים במדינת ישראל כלפי המיעוט הערבי, הסובל מאפליה בחלוקת תקציבים, הזנחה בתשתיות הדיור ויחס מזלזל מצד שאר האוכלוסייה. אני מקווה שגם בנושא זה אתה רגיש לצורכי המיעוט. -- ‏גבי‏ • שיח 14:31, 7 בנובמבר 2010 (IST)
חביב אדם שנברא בצלם. כולנו בני אדם אחד. בל נשכח כי רובו של עם ישראל הם מבני הגרים ולהוכחה http://www.shaulicohen.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=83612, ובסופו של דבר כולנו נהיה "גוי אחד בארץ". צר לי על אלו שלא ירצו להיות חלק מאותו גוי קדוש בארץ ויבחרו לרדת מהארץ ולחיות תחת תרבות עם אחר. כאשי - שיחה 00:04, 8 בנובמבר 2010 (IST)
כתבת "בל נשכח" ובעצמך שכחת לומר כי גזירות השמד, הכפיה להתאסלם וההתבוללות בדורות הקודמים הם הם שהקטינו מבחינה גנטית את זרעו של יעקב. ברור כשמש כי רוב העם היהודי מבני הגרים שניצלו פיזית בתקופות שלא היו יהודים ולכן לא היו בגזירות השמד שבכל דור ודור.

חשוב לדעתעריכה

לוח השנה העברי המונה את השנים מיום בריאת העולם, מונה את ששת ימי הבריאה כשנה, דהיינו ביום בו נברא אדם הראשון מלאה שנה לבריאת העולם. חישוב זה מעורר תמיהות, מדוע ששה ימים נחשבים כשנה? הרי פשוטו של מקרא קורא לתקופה זו 6 ימים? והמעמיק בנושא מגלה כי בתקופתו של רבינו סעדיה גאון היה קיים לוח שנה עברי קדום שמנה את 6 הימים כחצי שנה במקום שנה. כשראה רבינו סעדיה גאון את החורבן הגדול של המחלוקת והפירוד העתידי בזמני המועדים לפי הלוחות השונים, עמד בפרץ ואיחד את כל עם ישראל תחת לוח שנה קבוע אחד, לוח השנה העברי המוכר לכולנו. בהתאם ללוחות השנה ניתן לקבוע כי 6 הימים אינם ימים רגילים ועל כן שווים לחצי שנה או שנה. לפי דברי רבינו תם בתוס' ד"ה "כמאן מצלינן" (מסכת ר"ה דף כז' עמ' א') הכל מסכימים שאדם הראשון נברא בתשרי (כך עלה במחשבה), והכל מסכימים שהעולם יחודש כעדן מקדם בניסן. אלא שנחלקו רבי יהושע ורבי אליעזר בנקודת הזמן שלא היה בה זמן (בריאת העולם) האם דומה ליום חידוש העולם (גן עדן הלכה ולמעשה לכל המזומנים לחיי העולם הבא) דהיינו בניסן או דומה ליום בו נטרד האדם מעדן דהיינו בתשרי. בכל אופן הזמן (בהתאם לגרמי השמים שאנו מכירים = "מיעוט הלבנה") נוצר מיום שנטרד אדם הראשון ולא מיום בריאת העולם. ברור שלא שייך למנות את הזמן לפני שהיו שמש וירח. אבל כן שייך בכל חשבון תיאורטי לקבוע נקודת אפס ולקרוא לה "בריאת העולם" למרות שלא היו שמש וירח. נקודת אפס זו (שלדעת רבי יהושע מתחילה מחודש ניסן ולדעת רבי אליעזר מתחילה מחודש תשרי) יתכן ויכולה להמנות במונחי הזמן שלנו במליוני שנה. בשבילי ובשביל רבים וטובים אחרים אין צורך להוסיף אפסים לזמן אלא להתמקד במונחי הזמן של גרמי השמים שאנו מכירים עד לחידושו של העולם כעדן מקדם.

בריאת העולם לפני 5780 שנים, חודשיים ו־17 ימים

רבים טועים וחושבים שגלגול נשמות היא הוכחה מדעית לחיי נצח. צריך לזכור כי גלגול נשמות בקבלה הוא עונש. הנשמה המגולגלת שאין לה צורה וגוף נידונה על פי מעשיה בגלגול הקודם להנשים צורה גשמית המתאימה לה בתיקונה. גם אם יטיב מזלה רבון המעשים לתת לה מתנת גוף בן-אדם עשיר בריא יפה וחכם, הרי ברור לכל שבעולם הזה תצטרך לעבור יסורי תינוק ויסורי זקנה. ובכלל גם בעתות שלום ושלווה עדיין יסורי צמאון רעב, מחלות נפש וגוף וצער על הזולת יהיו מנת חלקה. חביב אדם שנברא בצלם היכול כאל לדאוג לעצמו ואינו צריך לזולת אלא שתחילתו כתינוק המתגדל לצורך תיקון להיות דומה לבוראו ברצון (מצוות התורה) וברגש (אהבת ישראל וירושלים) וסופו ניתוק מחיי המוגבלות ומנוחה עד לחידוש העולם לעשותו כעדן מקדם. מעניין כי המילה "תינוק" לא רשומה בתנ"ך, ובתורת הח"ן הסבירו כי חכמי ישראל הטמינו בתוכה משמעויות אחרות על ידי חוכמת סיכול האותיות. סיכול אותיות "תינוק" יתן את המילה "תיקון" ואת המילה "ניתוק". ראו דיון מעניין בנושא בקישור http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C_%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA