משתמש:ליאור/המדמנה/16
ב22 במאי 2008 צוין יום ההולדת של רות ארנון בכנס יפהפה במכון ויצמן. זכיתי לשמוע מקצת מההרצאות שניתנו בכנס, כולן פתוחות לקהל הרחב, ביניהן הרצאה מטלטלת מפי אפרים קציר.
מקסין סינגר [1] עריכה
הרצאה בלתי נשכחת תחת הכותרת Science & Size. בין היתר אמרה דברים מעין אלה:
- פרופסור עם שלושים תלמידים לא מספיק להעניק לכל אחד מהם את תשומת הלב האישית הדרושה לעשיית מדע של ממש.
- פרופסור החתום על חמישה עשר מאמרים בשנה, חזקה עליו שלא הספיק לרדת לעומקם ולהפוך אותם לפרסום מדעי ראוי ונקי משגיאות.
- הנטייה לעשות "מדע גדול" מטביעה את העשייה המדעית בים של בעיות הנדסיות. הזמן הנותר לחוקר להתמודדות עם השאלות המדעיות המקוריות הולך וקטן, ככל שהמעבדה המועמדת לרשותו גדולה יותר.
- עולה מכאן, כפי שהוכיחה רות ארנון, שצוות מדעי קטן יכול לעשות מדע טוב יותר ממעבדה גדולה המפרסמת הרבה מאמרים.
- כתשעים וחמישה אחוז מהחומר ביקום אינו מפוענח - הוא מוגדר חומר אפל או אנרגיה אפלה, ואיננו יודעים מה זה אומר.
- כתשעים וחמישה אחוז מהגנום לא מקודד ישירות לחומצות אמינו, ואיננו יודעים מה זה אומר.
- בכל פעם שסוקרים מאמר מדעי בתקשורת, מנסה המדען להסביר איך תגליתו תורמת לפענוח סודות היקום או פיתוח תרופה מצילת-חיים. מקסין מציעה להבהיר במקום זאת לציבור מה איננו מבינים וכמה חשוב לעשות מדע קטן שמברר את השאלות הללו. כך יוכל הציבור להבין טוב יותר את המכשולים הרבים העומדים בדרכנו, לפני שנצליח לפתח חיסון נגד נגיף HIV וכו'.
והיו עוד אמירות עצומות רבות שהחמצתי או שכחתי.
יהודה שוננפלד עריכה
Paul Ehrlich - Horror autotoxicus
ויטמין D הוא כלי למניעת מחלות אוטו-אימוניות. היו שולחים אנשים לסנאטוריום והחשיפה לשמש היתה מביאה לייצור ויטמין D.
בכלי האבחון הרגישים של היום, אפשר לאתר נוגדנים האופייניים למחלות אוטו-אימוניות כארבע שנים לפני שתסמיני המחלה מאותרים. בדיקות שגרתיות לנוגדנים אלה יאפשרו גילוי מוקדם של המחלה, לפני שיש לה השפעה על איכות חייו של המטופל. או-אז יוכלו תרופות מעכבות כמו קופקסון לשמר את המטופל במצבו הנוכחי, ובאופן מעשי למנוע את הופעת תסמיני המחלה. וכך, לשמחתה של רות ארנון, התרופה שפיתחה הופכת מטיפול מעכב לטיפול מניעתי.
הנרי מצגר עריכה
תמותה עולמית, במיליוני בני אדם, לשנים 2002-2006:
18.4 - מחלות מידבקות
33.5 - מחלות לא-מידבקות
5.2 - פציעות
0.000001 - טרור ביולוגי
Huanglongbing disease
Green Menace
Nature (2008) 452 p.148, editorial p.127
מנחם יערי עריכה
אלכס קינן עריכה
למראית עין, ישראל מייצרת מדע טוב - מספר ציטוטים גבוה לנפש וכו'. בפועל, המצב בכלל לא טוב. מענק מחקר בארה"ב מניב 150 אלף דולר ובארץ רק 50 אלף דולר. מדענים מבזבזים זמן לקושש כסף במקום לחקור, הולכים להשתמש בחו"ל בתשתיות שכביכול יש להם בארץ - כי מה שיש אצלנו לא מתוחזק כהלכה, או לא מספיק מתקדם.
רוב הייצוא הנוכחי, רוב מטבע החוץ שנכנס ארצה, מבוסס על משאבי אנוש שהוכשרו באקדמיה הישראלית. גם אלה שהוכשרו בצה"ל, הוכשרו בעזרת תשתיות שמקורן באקדמיה.
לפני שבע-שמונה שנים, אלכס קינן ועמיתו (יהושע ____) בדקו איך נקבעת מדיניות המדע הלאומית בממשלה. הסתבר להם שלכל משרד ממשלתי יש מדיניות מדעית משלו - למשרד הביטחון, למשרד התעשייה והמסחר, למשרד האוצר וכו'. בזמנו הם אמרו - אולי המדיניות המבוזרת הזו, היעדר המדיניות המדעית הלאומית, לא כל כך מפריעה. לפני שנתיים-שלוש, אלכס קינן הגיע למסקנה שזה לא עובד. כעת הוא מעט יותר מעודַד מקיומה של מועצה למחקר מדעי שאַמוּנה על קביעת מדיניות. זה מעודד את פרופ' קינן, אך לדעתו ההשפעה האישית של כל מנהיג עדיין גדולה מדי:
דוד בן-גוריון עריכה
היה ברור לו שמדע הכרחי. הוא כפה את חיל המדע על צה"ל. הוא כפה על מפלגתו להקצות המון כסף למדע.
לוי אשכול עריכה
התנגד להקצאות למדע. כשהוקמה סיעת רפ"י הם חרטו על דגלם את מידוע המדינה (Scientification of the country). יזהר סמילנסקי טען שכל הבדים שישראל מייצרת ישמשו לכיסוי בריכות [או משהו כזה]. רפ"י רצו עם זה ואשכול קרא לקינן ושאל אותו - מה הכוונה במידוע של המדינה? רק אחר כך התפתחה התעשייה עתירת-הידע בארץ.
יצחק רבין עריכה
היה מאד לא-החלטי. הוא היה משנה את דעתו לפי מידת ההצלחה שלו בשכנוע הזולת. הוא היה יושב עם קינן לארוחת צהריים [נדמה לי], מסביר לו למה מדע זה בזבוז כסף וזמן בארץ, ואחרי ארבעים דקות שואל - "שכנעתי אותך?". קינן היה משיב בשלילה ורבין היה אומר - "טוב, אז מחר נשב לארוחת בוקר".
בכהונתו השנייה של רבין התהפכה עמדתו - הוא הכיר בתרומת המדע למשק והזרים אליו תקציבים.
זאב תדמור עריכה
...
טסלה, מרקוני וכו' לא היו מדענים אלא יזמים, מאד בדומה לאנשי ההי-טק של ימינו. גם הם חיפשו להתעשר, או ליצור סדר חדש, מבלי להבין את עקרונות הפעולה המדויקים שמאחורי המצאותיהם. כנ"ל לגבי מנוע הקיטור.
במאות הקודמות הציעו הפרדת רשויות בין דת למדע, כמתואר בסיפורו של אחד העם על הרב שהוא גם אסטרונום - כשאני כהן אני שוכח שאני אסטרונום, כשאני אסטרונום אני שוכח שאני מכהן [או משהו כזה]. אבל מהמאה התשע-עשרה שתי הרכבות מאיצות ומתיזות ניצוצות זו לעבר זו. כפי שאפרים קציר אמר פעם בטכניון [לטענת תדמור], אנחנו נכנסים למטבחו של היוצר. אנחנו מתקרבים לעידן התכנון התבוני.