משתמש:נוי/ארגז חול/הבועה התל אביבית

הבועה התל אביבית (גם: הבועה) היא כינוי לעגני המתייחס לתל אביב כמעוז הנהנתנות של ישראל, וכעיר שתושביה מנותקים מהמתרחש בכל שאר חלקי הארץ הבלשן רוביק רוזנטל אמר כי בעוד שהמונח "קיים אולי 12 שנה", דימוייה של תל אביב כ"מנותקת ומתנשאת" ותיק בהרבה.

כך תיארה, באירוניה, מבקרת הפרסום דורית צימנד-שייר את דימוי הבועה התל-אביבית בהקשר לפרסומת לרכב:

"הבועה התל-אביבית". מדובר בצירוף מלים שנאמר בדרך כלל בבוז שמקורו בתחושת מירמור עמוקה, ודוגמאות לא חסרות. "הבועה התל-אביבית" אדישה לעוני. "הבועה התל-אביבית" הצעירה, הנהנתנית/חילונית/מושחתת/שמאלנית ואוכלת (כדי להכעיס בלבד) חזרזירונים ברוטב בלסאמי במסעדות שפתוחות בערב שבת. "הבועה התל-אביבית" מבלה כששאר המדינה במלחמה. "הבועה התל-אביבית" לא נהרגה מספיק במלחמה.

תל אביב נחשבת למרכז תרבותי, ונודעת בחיי הלילה שבה, בבתי הקפה ובמוסדות התרבות, וכן במספרם הרב של האמנים ואנשי הרוח הגרים בה. הדבר נקשר בעיני רבים לאווירה נהנתנית ולחוסר קשר עם שאר חלקי הארץ. בתקופות של פיגועים או ירי קסאמים על שדרות הואשמו תושבי העיר על בילוי בזמן מלחמה. פרופסור אפי יער מאוניברסיטת תל אביב טען שהסיבה לדימוי זה אינן מקומות הבילוי עצמן, אלא שחוסר היפגעה של תל אביב ממלחמות או פיגועים מאז מלחמת המפרץ.

הבועה הוא שם סרטם של איתן פוקס וגל אוחובסקי