קסאם

רקטת קרקע-קרקע פלסטינית

קסאם היא רקטת קרקע-קרקע פשוטה העשויה צינור מתכת ומלאה חומר נפץ. הדלק של המנוע הרקטי שלה (מנוע דלק מוצק) מורכב מתערובת של סוכר ואשלגן חנקתי. התערובת בוערת בקצב מהיר ויוצרת גזים בכמות גדולה, וכך משגרת את הרקטה.

קסאם
صاروخ القسام
משגרי קסאם ועל אחד מהם רקטת קסאם מוכנה לשיגור
משגרי קסאם ועל אחד מהם רקטת קסאם מוכנה לשיגור
מידע בסיסי
ייעוד משפחת כלי נשק עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות ומבצעים לחימה ברצועת עזה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רקטת קסאם משוגרת מעזה, דצמבר 2008
שאריות של שלוש רקטות קסאם
התרעת צבע אדום ונפילות רקטות קסאם בשדרות, 2007
אוסף רקטות קסאם שנחתו בעיר שדרות
נזק שנגרם לבית בשדרות מרקטת קסאם
רקטת קסאם שנורתה מרצועת עזה ונחתה באזור אשקלון
מדבקת מקרר ועליה הנחיות פיקוד העורף לאזרחים בעת ירי קסאם
מספר הרקטות שנורו מרצועת עזה על פי שנים

הרקטה פותחה על ידי ארגון חמאס ומיוצרת ברצועת עזה. הרקטה קרויה על שמו של עז א-דין אל-קסאם בשל היותו סמל במלחמה נגד עלייתם של היהודים בארץ ישראל בשנים שקדמו לקום המדינה היהודית.

הרקטה משמשת את ארגוני הטרור הפלסטינים בעיקר לירי על יישובים ישראליים, בעוטף עזה ומעבר לו. לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות שימשה לירי על יישובי גוש קטיף. רקטות הקסאם הראשונות היו עשויות מעמודים של תמרורים.

אף שמדובר ברקטה פרימיטיבית, בעלת טווח קצר ודיוק נמוך מאוד, המספר הרב של הפעמים שבהם שוגרו רקטות קסאם לעבר ריכוזי אוכלוסייה אזרחית בישראל הביא לקורבנות בנפש. ירי של רקטות קסאם הנופל בתוך אזור מאוכלס יכול לגרום לבהלה ובמקרי קיצון אף להלם קרב וכתוצאה מכך לקושי בתפקוד היום-יומי של התושבים. היישובים הסובלים ביותר מירי רקטות קסאם הם העיר שדרות, הקיבוצים והמושבים בעוטף עזה, ויישובי גוש קטיף עד לפינויו. רוב הקורבנות בנפש ורוב הנזקים לרכוש הם בשדרות.

העלות הנמוכה (1,000$ בשנת 2021) מהווה אתגר כלכלי מול ירוט של כיפת ברזל העולה כ-70,000$.

מאפייני הרקטה עריכה

לרקטת הקסאם המקורית היו שלושה דגמים. בנוסף אליהם ייצרו וייבאו ארגוני הטרור הפלסטינים השונים רקטות אחרות. להלן טבלה המרכזת את דגמי הרקטות העיקריים הנורים אל עבר ישראל.

דגמים של רקטות קסאם לעומת רקטת גראד תקנית ("קטיושה")
קסאם 1 קסאם 2 קסאם 3 קודס 101 גראד 122 מ"מ
אורך (ס"מ) 79 180 200+ 230 287
קוטר (מ"מ) 60 150 170 126.5 122
משקל (ק"ג) 5.5 32 90 ? 66
משקל חומר הנפץ (ק"ג) 0.5 5–7 10–20 ? 23
טווח מרבי (ק"מ) 3 8 10 13–16 40

בנוסף ל"קסאם" המקורי, פיתחו ארגוני הטרור רקטות שונות:

באמצעי תקשורת בישראל אין מבחינים בדרך כלל בין סוגי הרקטות, אלא מכנים את כל הרקטות הפלסטיניות תלולות-המסלול "קסאם", המשמש את כל סוגי הרקטות הבינוניות התקניות הנורות על ישראל.

היסטוריה עריכה

ארגוני הטרור הפלסטינים ברצועת עזה החלו להשתמש בירי תלול מסלול כנגד מטרות ישראליות ב-30 בינואר 2001, בחודשים הראשונים נעשה שימוש בפצצות מרגמה, בעיקר לעברם של נצרים ושל יישובי גוש קטיף. ירי קסאם מרצועת עזה החל מאוחר יותר באותה שנה, הירי המתועד הראשון של רקטת קסאם לעבר מטרות בישראל התרחש ב-16 באפריל 2001, לעבר שדרות, במקרים רבים סווג הירי בתחילה כירי של פצצות מרגמה ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות מתי הוחל בשיגור רקטות קסאם.

לאחר נסיגת צה"ל מרצועת עזה ומציר פילדלפי בפרט, החלו ארגוני הטרור הפלסטיניים ובראשם חמאס להבריח רקטות גראד ורקטות גראד משופרות תקניות, היכולות להגיע לטווחים של כ-40 ק"מ.[דרוש מקור] בעקבות ההצטיידות המסיבית ברקטות התקניות, שהתגלו כעדיפות עשרות מונים על פני רקטות הקסאם המאולתרות, קטן באופן ניכר ייצור וירי רקטות הקסאם, אך גדל באופן ניכר ירי רקטות הגראד, שהתרחב גם אל עבר אשקלון, באר שבע ואשדוד. בעשור השני של המאה ה-21 הצטיידו ארגוני הטרור ברקטות קרקע-קרקע ארוכות טווח, המסוגלות להגיע גם לתל אביב וירושלים. חלק מן הרקטות הן מייצור עצמי וחלק הוברחו לרצועה על ידי איראן (כגון רקטות הפג'ר וה-M-302). בשל ההצטיידות ברקטות עדיפות אלו, פחת השימוש ברקטות הקסאם המקוריות. עם זאת, עדיין נהוג לכנות רקטות קצרות-טווח המשוגרות מעזה בשם "קסאמים".

אחת מסיסמאות המחאה נגד תוכנית ההתנתקות הייתה: "היכונו לביאת הקסאם".

רשימת אירועי ירי רקטות בולטים עריכה

בשנים 20012014 נורו לעבר ישראל אלפי רקטות, חלק ניכר מדגמי הקסאם. מהירי נהרגו 44 בני אדם, מתוכם 30 ישראלים, 4 עובדים זרים ו-10 פלסטינים שנפגעו בשוגג, ונפצעו מאות.[2]

בשנת 2008 אירע מקרה חריג, שבו חברי חוליה יהודים מיצהר שיגרו רקטת קסאם לעבר כפר ערבי. איש לא נפגע.[10]

ב-26 ביוני 2023 ארגון טרור בשם גדודי אל-עיאש ניסה לשגר רקטת "קסאם 1" מג'נין לעבר מושב רם און במועצה אזורית גלבוע.[11]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ עלי ואקד, הג'יהאד האיסלאמי: בידנו רקטה שמגיעה למרכז אשקלון, באתר ynet, 11 בפברואר 2006
  2. ^ פגיעה באזרחים ישראלים על ידי פלסטינים (17 באפריל 2013), אתר בצלם.
  3. ^ שמוליק חדד וחנן גרינברג, לראשונה: קטיושה נפלה מדרום לאשקלון, באתר ynet, 28 במרץ 2006
  4. ^ אמיר בוחבוט, משה פריאל וברק רביד, רקטת קסאם פגעה בבית ספר באשקלון, באתר nrg‏, 5 ביולי 2006
  5. ^ אלמוג בוקר ואמיר בוחבוט, 'קסאמים חדשים ומסוכנים יותר', באתר nrg‏, 9 במאי 2007
  6. ^ נפילת רקטת קסאם בבסיס זיקים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 בספטמבר 2007.
  7. ^ אמנון מרנדה, הערכה: 400 קסאמים נפלו בנגב מתחילת השנה, באתר ynet, 19 בפברואר 2008
  8. ^ אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות, חיה"א תקף ברצועה; חמוש פלסטיני נהרג, באתר nrg‏, 24 בדצמבר 2008.
  9. ^ חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (8 - 15 במרץ 2011), אתר המרכז למורשת המודיעין
  10. ^ רועי שרון, תלמיד ישיבה מיצהר שיגר קסאם לכיוון כפר ערבי, באתר nrg‏, 20 ביוני 2008.
  11. ^ שחר ברדיצ'בסקי, ‏ארגוני טרור בג'נין טוענים: ניסינו לשגר רקטות לעבר מושב בגלבוע | צפו, באתר מעריב אונליין, 26 ביוני 2023.