רוביק רוזנטל

בלשן, מילונאי, סופר ועיתונאי ישראלי

ראובן (רוּבִיק) רוזנטל (נולד ב-7 בנובמבר 1945) הוא בלשן, מילונאי, עיתונאי וסופר ישראלי, היה בעל הטור השבועי "הזירה הלשונית" בעיתון "מעריב", שבעקבותיו עשה דוקטורט בבלשנות והקים אתר אינטרנט בשם זה, העוסק בענייני שפה ובלשנות עם העדפה לשפה העברית.

רוביק רוזנטל
לידה 7 בנובמבר 1945 (בן 78)
תל אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק בלשן
מילונאי
עיתונאי
סופר
פרסים והוקרה פרס סוקולוב (2004)
www.ruvik.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רוביק רוזנטל ביום עיון של האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע בבית ציוני אמריקה בתל אביב

ביוגרפיה עריכה

רוזנטל נולד בתל אביב למשפחה יוצאת גרמניה, שעל קורותיה כתב לימים את ספרו "רחוב הפרחים 22". סבו מצד אמו היה חוקר תולדות האמנות גרשם קורט פרייער. כשהיה בן ארבע וחצי נפטר אביו, באותו חודש שבו נולד אחיו גדעון (שנהרג במלחמת יום כיפור). עד גיל זה שמע בביתו גרמנית בלבד[1]. כשהיה בן 19 עבר לקיבוץ נחשון והתחתן. הוא שירת בנח"ל וכתב בעיתון הקיבוץ. רוזנטל התבלט בכתיבתו העיתונאית ובגיל 23 התמנה לעורך השבועון "חותם" בעיתון "על המשמר" של הקיבוץ הארצי. כשהיה בן 26 מונה לתפקיד מזכיר קיבוץ נחשון. שנתיים לאחר מכן החל ללמוד לשון ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב וסיים את לימודיו בהצטיינות יתרה.

רוזנטל המשיך לכתוב ב"על המשמר", במקביל לתפקידו כמזכיר קיבוץ נחשון, שם התקדם לתפקיד רכז המערכת[2]. בשנת 1988 התמודד על תפקיד העורך הראשי מול צבי טימור, במקום סבר פלוצקר שעבר ל"ידיעות אחרונות"[3]. אך "ריכוז מפ״ם", הגוף המחליט על המינויים הבכירים ב"על המשמר", העדיף את טימור[3]. למרות שהוצע לו את תפקיד המשנה לעורך, החליט לעזוב את "על המשמר"[2].

כשהיה בן 43 עזב את הקיבוץ עם משפחתו ועבר לתל אביב. הוא ערך את מדור הדעות בעיתון "חדשות", ולאחר סגירת העיתון עבד במשך כשנתיים ב"הארץ" ואחר כך במשך זמן קצר ב"דבר ראשון" שנסגר אף הוא אחרי זמן קצר. לאחר חצי שנה של אבטלה שב לעבודת העריכה וערך את המגזין "פנים", כתב העת של הסתדרות המורים, וכן ריכז את הקורסים העוסקים בעיתונות באוניברסיטה הפתוחה. אז החל גם לערוך את מדור הדעות של "מעריב", והמשיך בכך ארבע שנים. באותה עת החל לפרסם טור העוסק בלשון העברית: "הזירה הלשונית". בתחילה הופיע הטור אחת לשבועיים במקומון "זמן תל אביב". לאחר כמה גלגולים החל להופיע מדי שבוע במוסף "סופשבוע" של "מעריב". הטור עסק בשפה העברית ונגע לחיי היום יום בארץ, לחברה הישראלית ולתרבותה. הוא עסק בשיבושי לשון, בהתפתחות השפה העברית, בהסברים למקורן של מילים, דקדוק, ניקוד ועוד. הטור היה בנוי מחלק ראשי שבו כותב רוזנטל על הנושא העיקרי ומשלוש מסגרות המכילות הערות ותוספות הנוגעות לנושא זה. בדרך כלל אחת המסגרות הייתה מיועדת לפרסום תגובות הקוראים. השתתפות הקוראים היוותה חלק חשוב בטור. הקוראים סייעו לרוזנטל להתחקות אחרי מקורן של מילים (בייחוד אם הן שיבושים של שפות זרות) ואף מציעים חידושי לשון מקוריים. אוסף של הטורים שהתפרסמו בעיתון יצא לאור בספרים.

בשנת 2001 פרסם את הספר "האם השכול מת?", לאחר שנפגש עם העד היחיד לנפילת אחיו גידי, בקרבות ברמת הגולן, 28 שנה לאחר מלחמת יום כיפור[4].

הוא היה עורך ראשי בתוכנית "הזירה הלשונית" בטלוויזיה החינוכית והשתתף בה בשנים 2003–2005.

בשנת 2004 העלה לראשונה את המופע "אין עלייך אחותי" יחד עם השחקן והזמר דורי בן זאב. בשנת 2009 העלה את המופע "אַ ייִדישע מאדרה", מחווה לשפות היידיש והלאדינו בשיתוף הזמרת דגנית דדו והשחקן והזמר יוני אילת. המופע הועלה לראשונה בבית אבי חי שיזם את ההפקה, ומשם המשיך לבמות נוספות. עם יוני אילת המשיך למופע נוסף שהחל דרכו בבית אבי חי: "עברית על הדרך".

בשנת 2006 היה חבר בצוות ההיגוי להקמת ערוץ טלוויזיה אינטראקטיבי ללימוד עברית של משרד הקליטה[5].

רוזנטל לימד שנים אחדות בבית צבי – בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה, וכן לימד באוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן ועוד.

בנובמבר 2014 עלה האתר "הזירה הלשונית", המכיל את מאמריו ורשימותיו של רוזנטל עד לאותה עת, וממשיך את פעילותו וכתיבתו בתחום. הטור השבועי התפרסם גם באתר nrg עד סגירת אתר nrg .

עבודת הדוקטורט של רוביק רוזנטל עוסקת במאפיינים הלשוניים וההיררכיים של השפה הצבאית הישראלית. היא נכתבה בהדרכת פרופ' אורה שורצולד במסגרת המחלקה ללשון עברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן[6].

ביוני 2022 נבחר רוזנטל לנשיא האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה.

 
רוביק רוזנטל. בכנס "החינוך ביד הלשון: בין המחקר הלשוני לעשייה החינוכית" באוניברסיטת חיפה. 2010

חיים אישיים עריכה

רוזנטל נשוי ואב לחמישה ומתגורר בתל אביב.

ספריו עריכה

  • הקיבוץ בעידן הספק, ספרית פועלים, 1980
  • ירוק בעיניים: הקיבוץ בעיני ההומור (עריכה), ספרית פועלים והוצאת הקיבוץ המאוחד, 1980
  • צעקה שקטה, ספרית פועלים, 1987
  • משפחת הבופור, ספרית פועלים, 1989
  • גבולות הרוח, שיחות עם סמי מיכאל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999
  • כפר קאסם - אירועים ומיתוס - על טבח כפר קאסם, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000[7]
  • הזירה הלשונית - דיוקן העברית הישראלית, עם עובד, 2001[8]
  • האם השכול מת?, כתר ספרים, 2001[9]
  • רחוב הפרחים 22, כתר, 2003[10]
  • חדוות הלשון - שיחות על העברית הישראלית, עם עובד,2004[11]
  • מילון הסלנג המקיף, (יועצים אקדמיים: רפאל ניר, רינה בן-שחר) הוצאת כתר, 2005[12]
  • שורש הדברים (עריכה), כתר, 2005[13]
  • הלקסיקון של החיים, כתר, 2007[14]
  • האור והקסם: תל אביב של פעם, 101 סיפורים, ידיעות ספרים, 2008[15]
  • מילון הצירופים: 18,000 מטבעות לשון בעברית החדשה - מקורות, גלגולים, שימושים, כתר, 2009[16]
  • המסע המופלא לארץ המילים, כתר, 2011[17]
  • המסע המופלא לאחוזת לא הגדולה, כתר, 2012
  • מחברות נתיבה - נתיבה בן יהודה ומלחמתה במשטרת העברית (ליקוט ועריכה), כתר, 2013[18]
  • חנות המילים של נעם, כתר, 2014
  • שירת הפזמניק: המילון הצבאי הלא רשמי, כתר, 2015[19]
  • 70, סיפורו של קיבוץ רבדים, הוצאת רבדים, 2017
  • מלחמת האותיות, או: היום שבו התהפכה שין על גבה, כתר, 2017
  • מדברים בשפת התנ"ך, כתר, 2018[20]
  • כרמי הולכת לארץ הסיפורים, כתר, 2019
  • מדברים צהלית, דיוקן שפת הצבא הישראלי, מוסד ביאליק, 2019[21]
  • משפחה בתחפושת, כתר, 2021
  • מסעותיי עם העברית, כתר, 2022[22][23]
  • ג'ומס: רוביק רוזנטל משוחח עם חיים אורון, קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2023

מחזה עריכה

פרסים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מכּתביו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רוביק רוזנטל, ‏דמיינתי שסבא שלי הוא גרמניה, ארץ אחרת 01600
  2. ^ 1 2 אפי לנדאו, שינויים בצמרת "על המשמר", חדשות, 1 בינואר 1989
  3. ^ 1 2 לאה ענבל, עיתונות / העורך החדש של 'על המשמר - ההונגרי האחרון, כותרת ראשית, 29 בספטמבר 1988
  4. ^ דוד שליט, ‏"יש לי יראת כבוד כלפי המציאות. כל ניסיון להמציא סיפור נראה לי מיותר", באתר גלובס, 25 בספטמבר 2001
  5. ^ רותי זוארץ, ‏משרד הקליטה משיק ערוץ טלוויזיה אינטראקטיבי ללימוד עברית, באתר גלובס, 27 ביוני 2006
  6. ^ לשון נופל על לשון בארכיון, בבלוג של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
  7. ^ גיא מעיין, הטבח בכפר קאסם, באתר הארץ, 26 במרץ 2001
  8. ^ עמינדב דיקמן, העברית שלנו במחלצות הישראליות, באתר הארץ, 12 ביוני 2001
  9. ^ עמנואל סיון, עם היקהות הרגש, באתר הארץ, 30 במאי 2001
  10. ^ יוסף בן-טל, פרחי הרוע, באתר הארץ, 17 ביולי 2003
    אברהם בורג, משהו נדם בנו, באתר הארץ, 9 ביוני 2003
  11. ^ שהם סמיט, השפה העברית מתה, תחי השפה הישראלית, באתר הארץ, 18 באפריל 2004
  12. ^ יצחק לאור, סוד הקסם הצעיר-בורגני, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2005
  13. ^ אבישי מרגלית, איך קרה שהפכנו ליישוב הישן, באתר הארץ, 1 בינואר 2006
  14. ^ עמליה רוזנבלום, כבוד למגזר, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2007
  15. ^ נתן דונביץ, לקרוא את העיר, באתר הארץ, 8 באפריל 2009
  16. ^ גלעד צוקרמן, רוביק רוזנטל מצרף מילים, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2009
  17. ^ נגה שביט-רז, רוביק רוזנטל משיק ספר ילדים ראשון, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2011
  18. ^   מיכאל דק, נתיבה בן יהודה, האמ־אמא של העברית, באתר הארץ, 5 במרץ 2013
  19. ^   יעד בירן, שביזות, דיסטנס וסגמת: קורס הכנה מקוצר לצה"לית, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2015
  20. ^ רן שפירא, הספרים החדשים של רוביק רוזנטל, מרדכי נאור ואורן חפץ, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2018
  21. ^   עופר אדרת, איך הגיעו הפילים לקנה? התשובה בספר שמלמד צה"לית מדוברת, באתר הארץ, 31 בינואר 2020
  22. ^ הזירה הלשונית, רוביק רוזנטל, 8 במרץ 2022
  23. ^ רוביק רוזנטל, פרקים מהספר מסעותיי עם העברית, באתר הארץ, 17 במרץ 2022
  24. ^ ענת באלינט, הוענקו פרסי סוקולוב לעיתונות, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2004
  25. ^ פרס ראש העירייה לשפה העברית, באתר החברה העירונית ראשון לציון