משתמש:קוונטום דוץ/מכון אהרן למדיניות כלכלית

מכון אהרן למדיניות כלכלית
מכון מחקר
על שם אהרן דוברת
השתייכות בית הספר טיומקין לכלכלה, אוניברסיטת רייכמן
תקופת הפעילות 2014–הווה (כ־10 שנים)
בעלי תפקידים
יו"ר שלמה דוברת
מנהל פרופ' צבי אקשטיין

מכון אהרן למדיניות כלכלית הוא מכון מחקר ומדיניות בבית הספר טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן. בראשות המכון עומד דקאן בית הספר, פרופ' צבי אקשטיין. המכון עוסק בעיצוב אסטרטגיה לעידוד הצמיחה, החוזק החברתי וצמצום העוני בישראל.

המכון נקרא ע"ש איש העסקים אהרן דוברת. בנו, שלמה דוברת מכהן כיו"ר המכון.

פעילות המכון עריכה

המכון נוסד במטרה להשפיע על המדיניות הכלכלית והחברתית בישראל, לגבש תוכניות ארוכות-טווח להתמודדות עם הבעיות הכלכליות והחברתיות במשק ובפרט בקרב משפחות מהמעמד הבינוני-נמוך – בכלל זה, חלקים נכבדים מהחברה הערבית והחברה החרדית.

מטרת המחקרים המתבצעים במכון היא להשפיע על השיח המקצועי ולעורר דיון המבוסס על מידע אמין ועל מחקר כלכלי-חברתי המציע כלים מעשיים להשגת היעדים, ובדגש על רפורמות לצמיחה כלכלית הנובעת מגידול בתעסוקה ומהעלאת התוצר בישראל.

על בסיס מחקריו, מפיק המכון ניירות מדיניות בשיתוף עם קרנות כלכליות, חברתיות וחינוכיות בישראל (כגון הג'וינט וקרן טראמפ) וכן דו"חות מדיניות ואסטרטגיה עבור ממשלת ישראל. בנוסף, מנהל המכון שולחנות עגולים בהשתתפות חוקרים וקובעי מדיניות מתחומים כלכליים וחברתיים שונים.

מבנה המכון עריכה

במכון שמונה חברי סגל קבועים וכן מועצה מדעית המורכבת אף היא מאנשי אוניברסיטת רייכמן. אלה כפופים לדירקטוריון שבו חברים בכירים במשק, בכירים לשעבר במנהל הציבורי וכן מספר דמויות נוספות באוניברסיטת רייכמן.

במכון פועלים שלושה מרכזים:

  • מרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית[1][2][3] (בראשות ד"ר מריאן תחאוכו) – פועל לקידום כלכלה יצרנית ועסקית של החברה הערבית והגברת שילובה בכלכלה הישראלית. למרכז ועדה מייעצת בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, סלים ג'ובראן, וחברים בה דמויות מפתח מהחברה הערבית. מדי שנה מתכנסת הוועדה המייעצת ומחליטה על תוכנית המחקר של המרכז.
  • מרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית[4] (בראשות ד"ר הלה אקסלרד) – שיתוף פעולה של מכון אהרן ושל המכון החרדי למחקרי מדיניות. פועל במודל דומה לזה של המרכז לחברה הערבית.
  • מרכז הנתונים לכלכלת ישראל – מספק מגוון נתונים וניתוחים על כלכלת ישראל, בהשוואה בינלאומית ובחלוקה לתחומים. המרכז מפרסם את מדדי גילת-נפתלי לביצועי הממשלה והמשק, את פירמידת הצמיחה וצמצום העוני לקידום האסטרטגיה הכלכלית וכן מחולל לוחות וגרפים המבוססים על נתוני תעסוקה ושכר בישראל.

פרסומי המכון עריכה

המכון הוביל וריכז שתי ועדות ממשלתיות:

  • הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030[5] – מונתה מטעם משרד הרווחה והשירותים החברתיים בשנת 2017. הוועדה בראשות פרופ' צבי אקשטיין המליצה על יעדים לשיעורי התעסוקה לפי קבוצות אוכלוסייה, וכן על יעדים לאיכות התעסוקה הנמדדת על פי השכר. עוד המליצה הוועדה על שורת אמצעים להשגת היעדים, ביניהם מערכות מידע והכוון, הכשרות להגדלת מיומנות העובדים ותכניות תעסוקה, תוך התמקדות בשיפור הפריון באמצעות העלאת ההון האנושי ובפרט בקרב אלו בחציון התחתון באמצעות כישורים וניסיון תעסוקתי.
  • הוועדה לקידום ענפי המסחר והשירותים[6] – מונתה מטעם משרד הכלכלה והתעשייה בשנת 2019. הוועדה בראשות פרופ' צבי אקשטיין ומיכל פינק, סמנכ"לית משרד הכלכלה והתעשייה. הוועדה המליצה לפעול לקידום וחיזוק הפעילות הממשלתית בתחום זה, מדידת עלות הבירוקרטיה והפחתת הנטל הבירוקרטי על עסקים בישראל, יישום תמורות רוחביות במנגנוני הרגולציה הממשלתיים ואימוץ תפיסת עולם חדשה ובבסיסה העברת האחריות למפוקח ואימוץ מנגנונים ונורמות בינלאומיות.

באופן שוטף, מפרסם המכון שורה של ניירות מדיניות העוסקים בתחומים הבאים:

  • דיור והתחדשות עירונית
  • מדיניות הגז והחשמל
  • תעסוקה, שכר והשקעות[7][8][9]
  • מוביליות חברתית וחינוך[10]
  • משבר הקורונה והשלכותיו על המשק[11]
  • צמיחה ופריון[12][13]
  • רגולציה, בירוקרטיה ותפקוד ממשלתי ומוניציפלי[14][15]

הכנס השנתי עריכה

כנס מכון אהרן נערך אחת לשנה, בדרך כלל בחודשם יוני או יולי, ובכל שנה עוסק בנושא מרכזי אחר בתחומי הכלכלה והחברה. בכנסים משתתפים שרים, חברי כנסת, קובעי מדיניות בכירים בממשלה, בכירי הקהילה העסקית וכלכלנים מישראל ומהעולם.

קישורים חיצוניים עריכה

  אתר האינטרנט הרשמי של מכון אהרן למדיניות כלכלית

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אושרית גן-אל, "לא חשבתי ש-90% מהאוכלוסייה הערבית לא יודעת לשלוח מייל", באתר ynet, ‏23 ביוני 2021
  2. ^ יאסר ואקד, "הגדלת מכסות העובדים הזרים בבנייה תפגע קשות בתעסוקת גברים ערבים", באתר גלובס, ‏30 באוקטובר 2021
  3. ^ שחר אילן, נשארים מאחור: רק ל־42% מהבנים הערבים יש בגרות, באתר כלכליסט, ‏23 באפריל 2022
  4. ^ ד"ר הלה אקסלרד וד"ר סרגיי סומקין, הגברים החרדים הם המאגר הלא מנוצל שההייטק משווע לו, באתר גלובס, ‏23 בנובמבר 2021
  5. ^ דף הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030, באתר מכון אהרן למדיניות כלכלית
  6. ^ דף הוועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, באתר מכון אהרן למדיניות כלכלית
  7. ^ אופיר דור, עובדי ההייטק משלמים מסים פי 3 מחלקם באוכלוסייה: אז למה כל כך אוהבים לשנוא אותם?, באתר גלובס, ‏7 באוגוסט 2021
  8. ^ דפנה ברמלי-גולן, רוצים להשתלב בהייטק? 3 דרכים לעשות את זה, באתר גלובס, ‏6 בדצמבר 2021
  9. ^ שירי דובר, "הגיע הזמן להקים משרד תעסוקה בישראל", באתר גלובס, ‏26 במאי 2021
  10. ^ ליאור דטל, מערכת החינוך מוציאה בכל שנה 50 אלף בוגרים ללא זכאות לתעודת בגרות, באתר דהמרקר, ‏12 בספטמבר 2022
  11. ^ רז סמולסקי, הלמידה מרחוק חושפת את הפערים הדיגיטליים בחברה הישראלית, באתר tech12, ‏13 ביולי 2022
  12. ^ סמי פרץ, 230 המיליונרים הישראלים החדשים - ואלו שלא יגיעו לשם לעולם, גם אם יעבדו שלוש משמרות ביממה, באתר דהמרקר, ‏25 ביוני 2021
  13. ^ נתנאל גאמס, למה זאב המוסכניק ממשיך לעבוד בגיל 82 — ואיך זה שווה לנו עוד 2 מיליארד שקל בשנה?, באתר דהמרקר, ‏26 בינואר 2022
  14. ^ אורנה יפת, המלצה למשרד הכלכלה: לבטל את הפטור ממע"מ על יבוא אישי עד 75 דולר, באתר כלכליסט, ‏25 ביולי 2021
  15. ^ נתי טוקר, האתר הממשלתי שוב נתקע? המדינה מאבדת מיליארדים עקב חוסר בדיגיטציה, באתר דהמרקר, ‏30 בינואר 2022