סלים ג'ובראן
סלים ג'ובראן (בערבית: سليم جبران; 4 באוגוסט 1947 – 15 במרץ 2024) היה שופט בית המשפט העליון ויושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, והערבי הראשון בישראל שכיהן במשרות אלו במינוי קבע (קדם לו במינוי זמני, בבית המשפט העליון, השופט עבד א-רחמן זועבי). החל מיוני 2017 ועד לפרישתו לגמלאות באוגוסט 2017 כיהן כמשנה לנשיא בית המשפט העליון.
לידה |
4 באוגוסט 1947 חיפה, פלשתינה (א"י) | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה | 15 במרץ 2024 (בגיל 76) | ||||||
מדינה | ישראל | ||||||
השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
ביוגרפיה
עריכההשופט ג'ובראן היה נוצרי מרוני יליד חיפה. בשנת 1963 סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר טרה סנטה בעכו. בשנת 1968 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1970, עם תום תקופת התמחותו, קיבל רישיון לעריכת דין. בשנים 1970–1982 עבד כעורך דין עצמאי.
בחודש יוני 1982 מונה לכהונת שופט בית משפט השלום בחיפה. בחודש מרץ 1993 נבחר לכהונת שופט בית המשפט המחוזי בחיפה. בתקופת כהונתו כשופט מחוזי הרבה לעסוק בתיקים פליליים וישב בראש הרכב פלילי בבית המשפט.
בעת כהונתו כשופט מחוזי שימש גם כמרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. בעבר כיהן כנגיד ארגון רוטרי ישראל והוא היה חבר במסדר הבונים החופשיים[1].
בחודש אפריל 2003 התמנה לכהונת שופט בפועל בבית המשפט העליון בירושלים, לתקופה של שנה, וב-24 במאי 2004 מונה לכהונת קבע כשופט בית המשפט העליון[2]. הוא כיהן בתפקיד עד לשנת 2017 כאשר פרש וג'ורג' קרא מונה במקומו.
ב-2 באפריל 2013 מונה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים.
בשנת 2012 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה[3]. קיבל אות אביר איכות השלטון 2017 בקטגוריית הרשות השופטת מטעם התנועה לאיכות השלטון[4]. ב-2018 קיבל את אות יקיר העיר חיפה[5].
בשנת 2023 יצא לאור לכבודו "ספר סלים ג'ובראן", בעריכתם של אהרן ברק, מוחמד ותד, גד ברזילי ודורית פרידמן.[6]
היה פעיל בקרן ליברה וכיהן כיושב ראש וועדת ההשקעות של הקרן.
ג'ובראן נפטר ב-15 במרץ 2024 לאחר מחלה קשה, ונקבר בכנסייה המארונית בחיפה.[7]
עמדות
עריכהג'ובראן נחשב לשופט אקטביסט[8].
בעת השבעת נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, נמנע ג'ובראן מלהצטרף לשירת ההמנון. הדבר גרר ביקורת על ג'ובראן.[9].
באחד מפסקי הדין כתב[10]:
- ”טרם סיום, נבקש להביע את הערכתנו לעותר, אשר החליט לעלות ארצה לשם גיוסו לצה"ל, ומאז מועד שחרורו משירות חובה המשיך לבצע שירות מילואים בהיקפים משמעותיים, ותורם תרומה חשובה לביטחון המדינה.”
בנאום שנשא בהשתלמות של פרקליטות המדינה קבע שערביי ישראל מופלים לרעה, ופירט ”קיימים פערים בחינוך, בתעסוקה, בהקצאת קרקעות לבניית והרחבת יישובים, מחסור באזורי תעשייה, מחסור בתשתיות, השילוט בדרכים בערבית יש בו שגיאות רבות ועוד. כשאני בא בטענות לממסד אני בא בטענות גם לעצמנו - מנהיגי הציבור הערבי צריכים גם הם לקחת אחריות ולטפל בבעיות של המגזר הערבי. גם הם צריכים להיאבק ולדרוש ולהיפגש עם שרים על מנת לצמצם את הפערים”[11].
מפסיקותיו
עריכהמשפט אזרחי
עריכהבאחד מפסקי הדין שלו המתייחס לפסק דין אפרופים היה בדעת הרוב שיש לפרש כתב ערבות על פי אומד דעת הצדדים שהערבות כוונה רק לעסקאות מסוימות, אף על פי שלשון כתב הערבות לא כלל מגבלה כזאת[12].
משפט פלילי
עריכהג'ובראן נחשב כשופט הנוטה לזכות במקרים גבוליים מבחינת ראיות, בהשוואה לחבריו בספסל בית המשפט העליון. כך, במקרה אחד היה בעמדת הרוב המזכה בניגוד לדעת המיעוט המרשיעה של השופט יצחק עמית, שטען שעל סמך ראיות נסיבתיות והעדר הסבר חלופי יש להרשיע את הנאשם[13]. במקרה אחר הצטרף לדעתו של השופט מני מזוז שיש לזכות נאשם שזוכה מהריגה אף מגרימת מוות ברשלנות, בניגוד לעמדתו החולקת של השופט נעם סולברג[14].
- בפסק דין שעסק בערעור של המדינה על הרשעתו של אדם במעשה מגונה כתב השופט ג'ובראן את פסק הדין, שאליו הצטרפו שני חבריו להרכב, לפיו מצב שבו החלו בני זוג לקיים יחסי מין בהסכמה, ותוך כדי כך דרשה האישה בצורה מפורשת לחדול מכך והגבר לא נענה לדרישה זו, גם הוא אונס[15].
- ב-18 באפריל 2016, בערעורו של השייח' ראאד סלאח על הרשעתו בהסתה לאלימות, פסק ג'ובראן בדעת מיעוט שקריאתו של סלאח לאינתיפאדה אינה הסתה לאלימות. נימוקו לכך: "המונח "אינתיפאדה" (انتفاضة) לרוב מיוחס לפעולה אלימה, אך סבורני כי בהקשר שבו הדברים נאמרו לא ניתן לשלול את הסברו של המבקש כי אין מדובר בהסתה לפעילות אלימה, אלא בקריאה להתגייסות כוללת, לא בהכרח אלימה, לשם הגנה על מה שנראה בעיני המבקש כפגיעה במקום קדוש"[16].
חיים אישיים
עריכהלג'ובראן ארבעה ילדים, שלושה מהם עורכי דין. בתו ראניה, עורכת דין, הייתה הערבייה הישראלית הראשונה שהשלימה קורס צוערים במשרד החוץ הישראלי ושימשה כדיפלומטית מטעם ישראל עד שנת 2009[17]. בנו שרבל עורך דין בתחום הספורט ומייצג שחקני כדורגל.
קישורים חיצוניים
עריכה- סלים ג'ובראן, באתר הרשות השופטת
- אודות סלים ג'ובראן, באתר ארגון בוגרי האוניברסיטה העברית
- דברי פרידה של השופט ג'ובראן עם פרישתו, באתר הממשל בישראל
- יובל יועז, המלכוד של כבוד השופט ג'ובראן, באתר הארץ, 11 באפריל 2004
- יובל יועז, השופט שנמנע בכל מחיר ממחלוקות, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2006
- טובה צימוקי, ערך השוויון - נר לגלימתו: השופט סלים ג'ובראן פורש, באתר ynet, 27 ביולי 2017
- רויטל חובל, שופט העליון ג'ובראן עם פרישתו: המדינה צריכה לעשות הרבה כדי להגיע לשוויון אמיתי, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2017
- מור שמעוני, לוחם הזכויות השוות: בית המשפט העליון נפרד מסלים ג'ובראן, באתר מעריב אונליין, 3 באוגוסט 2017
- שחר שחר, "באתי לבית המשפט העליון כדי לייצג את כלל האזרחים, לעשות צדק לכולם, אבל לא אחת חשבתי והרגשתי שאני מייצג את האוכלוסיות המוחלשות בחברה. אם אני, שבאתי מאוכלוסייה מוחלשת, לא אגן עליהן, אז מי כן?", באתר לשכת עורכי הדין, ינואר 2018
- ירון דרוקמן, טובה צימוקי, גלעד מורג, ליאור אל-חי, הלך לעולמו שופט העליון לשעבר סלים ג'ובראן, באתר ynet, 15 במרץ 2024
- עופר אדרת וחן מענית, שופט בית המשפט העליון לשעבר סלים ג'ובראן מת בגיל 76, באתר הארץ, 15 במרץ 2024
- דינה זילבר, ג'ובראן האופטימיסט השאיר צוואה שניתן לתמצת במילה אחת: שוויון, באתר הארץ, 16 במרץ 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ השופט סלים ג'ובראן. האתר הרשמי של הרשות השופטת, אתר השירותים והמידע הממשלתי
- ^ הודעה על מינוי שופטים, ילקוט הפרסומים 5313, התשס"ד, 22 ביוני 2004, עמ' 3352
- ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
- ^ אבירי איכות השלטון לשנת 2017, באתר התנועה לאיכות השלטון
- ^ אות יקיר העיר חיפה לשנת תשע"ח, באתר עיריית חיפה
- ^ "ספר סלים ג'ובראן" | ספרו החדש של השופט (בדימוס) מחיפה » חדשות NWS, באתר NWS חדשות חיפה והסביבה, 30 ביוני 2023
- ^ הלך לעולמו שופט העליון לשעבר סלים ג'ובראן, באתר ynet, 15 במרץ 2024
- ^ שרון פולבר, האקטיביזם של שקד מבסס את השמרנות בעליון, באתר הארץ, 24 בפברואר 2017
- ^ אביעד גליקמן, רובינשטיין למען ג'ובראן: לא חייב לשיר התקווה, באתר ynet, 1 במרץ 2012
- ^ בג"ץ 4543/16 משה בן הרוש נ' שר הביטחון
- ^ יעל פרידסון, השופט ג'ובראן: יש אפליה נגד הציבור הערבי, באתר nrg, 26 בנובמבר 2014
- ^ ע"א 3894/11 דלק – חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' ניר בן שלום
- ^ ע"פ 2697/14 פלוני נ' מדינת ישראל
- ^ ע"פ 149/15 מרואן מורה נ' מדינת ישראל
- ^ ע"פ 7951/05 מדינת ישראל נ' פלוני, ניתן ב־7 בפברואר 2007
- ^ רע"פ 7669/15 ראאד סלאח מחאג'נה נ' מדינת ישראל, ניתן ב־18 באפריל 2016
אמרי סדן, השופט ג'ובראן: קריאה לאינתיפאדה אינה הסתה לאלימות, באתר nrg, 18 באפריל 2016 - ^ אלי ברדנשטיין, ההפתעה והאכזבה של הדיפלומטית הערבייה, באתר nrg, 23 בדצמבר 2009