משתמש:רפול/יהודה גרינקר

יהודה גרינקר נולד בי"ט מרחשון תרנ"ח – 14 בנובמבר 1897 דור ראשון במושבה יסוד המעלה. היה חלוץ, איכר פעיל ממייסדי תנובה ירקות, כארגון שיווק של חקלאי ארץ ישראל. בין היתר, היה מעורב בהתפתחות ענף התמרים ביישובי הארץ, ואף הבריח חוטרי דקל מאל עריש בחוף חצי האי סיני-מצרים, עם בן ציון ישראלי. כשליח עלייה של תנועת המושבים, איתר את יהודי הרי האטלס במרוקו, העלה אותם ויישבם בישובי חבל התענך, לכיש ואחרים ונקרא בפיהם 'מוכתר גרינקר'.

כאשר עלו החברים הראשונים על אדמת יסוד המעלה, השלטונות העות'מאנים סירבו לתת להם רשיון לבנות בית. בשנים הראשונות התגוררו המתיישבים ברפת גדולה, או בסוכות קני סוף וגומא, הם והמקנה שלהם. כנופיות שודדים ותושבי הכפרים הערביים באזורם גזלו אותם, והקדחת הפילה חללים רבים. מייסדיה העיקשים וחדורי האמונה לא עזבו. נשארו על אדמתם תוך עיבודה, למדו ולימדו חקלאות והשכלה תורנית וחילונית, וצמחו כמושבה חזקה ופורחת.

מיכאל דוד ודינה גרינקר[1] שעלו לציון מליטא היישר לפתח תקוה עם בכורם, לימדו בבית הספר של יק"א, ועברו להתיישב ביסוד המעלה אחרי עשור, בשנת 1894. בכורם נפטר והולידו עוד חמישה ילדים וחינכו לאהבת אדמת ציון, ולחיי איכרות והשכלה, ופעולה להתיישבות יהודית, ושמירת האדמה. "ר' מיכאל-דוד גרינקר לימד את ששת ילדיו, הבנות שמחה ורחל והבנים זינדל, יצחק, משה ויהודה את תורת היהדות וחינך אותם לחיי איכרות – חינוך עליו הקפיד מאוד. יהודה היה מקבל מאביו 3 – 4 שיעורים ביום. בעיקר היה מטיל עליו לחזור ולשנן לעצמו את השיעורים אשר למד. מידי יום, לפני צאתם לשדה, היה מלמדו פרק במשנה והיה אומר לו: "אין שעה יפה כשרה ללימודים כשעת שחרית". האבא והילדים יצאו מוקדם לעבודה וחזרו לפנות ערב. בתורה ובעבודה שימש ר' מיכאל דוגמא אישית לבניו."[2]. לימים נישאו יהודה ורבקה ויצאו בשנת 1922 לעמק יזרעאל, הצטרפו אל מקימי מושב נהלל. נולדו להם בנותיהם יזרעאלה ואביבה. השתיים נאלצו לעבוד במשק המשפחתי ככל בני המשקים, וחרשו במחרשה ובעבודת השדה, המטע, הרפת ולול העופות.

פועלו עריכה

בנוסף לעיסוקו החקלאי היה יהודה פעיל בתנועת המושבים, והיה ממקימי ארגון השיווק "תנובה" לירקות. בשנת 1938 סברו ראשי היישוב כי לענף גידולי התמרים, אין כל תוחלת כלכלית. הם גם התנגדו לפעולה לא חוקית, של ייבוא חוטרים ממדינות שסירבו להעברתם באופן חוקי, כדי לא לסכן את השליחים, או את הקהילות היהודיות. בן ציון ישראלי נותר כמעט בודד בדעתו לשמר ולפתח את הענף. אך, יחד עם יהודה גרינקר, הבריחו 7,000 חוטרים מאל עריש שלחוף הים התיכון, בחצי האי סיני-מצרים. בשנת 1953 יצא יהודה גרינקר כשליח תנועת המושבים למרוקו[3], במטרה לאתר בה 'איכרים יהודים', ששמועה עיקשת יצאה על קיומם, אך איש לא ידע היכן הם, ואם אמנם ישנם כאלה.

רעייתו ואם שתי בנותיו עריכה

יהודה נישא לילידת המושבה, רבקה לבית אשכנזי, דור שישי בארץ ישראל. יחד יצאו להקים את המושב נהלל. רבקה ויהודה גרינקר הצטרפו למייסדי המושב נהלל בשנת 1922 והולידו שתי בנות, יזרעאלה ואביבה. רבקה ניהלה משק בית וכאיכרה עבדה במשק המשפחה. לצד עשייתה במשק החקלאי, עסקה בחינוך התיישבותי, וליוותה את החינוך בהתיישבות באדיקות ובמסירות עד ימיה האחרונים. נקראה בפי אנשי ההתיישבות 'אשת הברזל'. הייתה איכרה, רעייה, אם, מדריכה ומתוות דרך. ריכזה ופיתחה את תחום החינוך ולימים ניהלה את תקציב החינוך ההתיישבותי במרכז החקלאי במשך שנים רבות.

קישורים חיצוניים עריכה


הערות עריכה