משתמש:AddMore-III/חילונים הגדרה

הגדרה עריכה

בשיח השגור בחברה היהודית בישראל, מידת הדתיות האישית נמדדת לפי ההיקף והקפדנות של קיום פרקטיקה דתית. המושג "חילונים" מתייחס לאלו שמקיימים הכי מעט פרקטיקות דתיות, בממוצע, ביחס לקבוצות האחרות, האדוקות יותר.[1] המתארים את עצמם כ"חילונים", כ-40% עד 50% מהיהודים בסקרים הבודקים הגדרה עצמית, מתכוונים על פי רוב לכך שאינם מקיימים אורח חיים אורתודוקסי ואינם דוגלים במחויבות מלאה להלכה.[2] חוקרים רבים סברו שהתווית "חילונים" בעייתית או מטעה, לפחות במשמעות הלועזית של המושג[3] (פרופסור יואב פלד גרס ש"אינם שומרי מצוות" יהיה שם מדויק יותר):[4] הן חילון מלא ברמה האישית, במובן של ריחוק גמור מן הדת, והן חילוניות כהשקפת עולם, במובן של רצון לסלק את השפעתה מן המרחב הציבורי, אינם נפוצים בקרב המזדהים כך.[5] קנת ואלד ושמואל שי כתבו:

”חיוני להזכיר שההוויה החילונית בישראל מוגדרת על ידי התנגדות לדרישות הנוקשות מאוד של היהדות האורתודוקסית, ואיננה בהכרח כוללת שלילה מודעת של זהות דתית-יהודית, ואף לא אדישות כלפיה. אף על פי שרמת קיום הפרקטיקה שלהם נמוכה לפי התקן האורתודוקסי, רבים מהחילונים-לכאורה מציגים מגוון של התנהגויות דתיות שהיו מסמנות אותם כדתיים למדי בהקשר האמריקני. אף על פי שהמונח מטעה, "חילוני" הוא התווית השגורה לזיהוי אנשים שאינם מקיימים בעקביות את ציוויי היהדות האורתודוקסית.”[6]


[הפרדה טכנית]


הגבולות בין הקטגוריות "חילוני" ו"מסורתי", הבאה במדרג לפי מידת דתיות, מטושטשים ביותר. הבחירה להזדהות עמן איננה נשענת על הבדלים אובייקטיביים, אם כי יש לה מתאם חזק עם החלוקה הסוציו-אתנית: פוסט-סובייטים או אשכנזים, גם אלו המקיימים טווח רחב של פרקטיקה דתית או מחזיקים באמונות דתיות, מקפידים יותר להגדיר את עצמם כ"חילונים", בעוד שמזרחים נוטים לראות עצמם כ"מסורתיים", ללא קשר לאורח חייהם.[7] גם מזרחים המבקשים להידמות לאשכנזים, נוטים להזדהות כ"חילונים".[8] בסקרים רבים מציעים למסורתיים שתי אפשרויות, "נוטה לחילוני/לא כל כך דתי" או "נוטה לדתי": בין 2002 ל-2018, שיעור ה"מסורתיים הנוטים לחילונים" מהמשיבים לסקרי הלמ"ס נע בין 28.4% ב-2002 ל-22.1% ב-2018.[9]

בעבר לא היה מקובל להתייחס למסורתיים בפני עצמם, ורווחה חלוקה בינארית פשוטה של החברה היהודית בין "דתיים", האוחזים במחויבות מוצהרת לאורח חיים הלכתי, לבין "לא-דתיים" או "חילונים", כל היתר.[10] גם כיום, במסגרת הדיון המסועף אודות מעמד הדת בחברה היהודית ועד כמה החלוקה לקטגוריות הנפוצות משקפת באמת את המצב, חוקרים והוגי דעות מסוימים רואים באי-כפיפותם של המסורתיים להלכה ובכך שהם בוחרים בעצמם מה לקיים, צידוק מספק לא למנותם בנפרד.[11] לפי הגדרה מרחיבה זו, שיעור הלא-דתיים/חילונים מגיע לכ-80%,[12] הרבה מעבר למספר המזדהים כחילונים.

מנגד, ישנן גישות מצמצמות. חוקרים והוגים מסוימים מערערים על חדות הבידול בין דתיים לשאינם, ורואים את חלק הארי של היהודים בישראל (ובהם מרבית המזדהים כחילונים) כמסורתיים-למעשה – יש אף המבטלים כליל את ההבחנות, ומתארים את החברה כולה כמצויה על רצף.[13] אחרים נוקטים בגישה ממעטת מתוך שאיפה להגדרה אקסקלוסיבית ונוקשה יותר למושג "חילוני": אינטלקטואלים ישראלים נוטים להתלונן שרבים מהחילונים הם דתיים מכדי להיחשב "חילונים אמיתיים".[14] רם פרומן, לדוגמה, סבר ש"הערכה שמרנית" היא שרבע עד שליש מהחילונים הם מסורתיים בפועל, משום שלא ניתן לכנות בשם "חילוני" את מי שמתנגדים לביטול חוקים דתיים המגבילים את האזרח, כמו שליטת הרבנות הראשית בנישואים.[15] מאחר שמכון גוטמן בודק את כמות אלו ש"לא שומרים מסורת כלל", הבלבול בין ההגדרות גרם לכך שבמקורות רבים דווח ב-2008 ששיעור החילונים הוא רק כ-20%, כמספר ה"לא שומרים כלל" בסקר מאותה שנה.[16]

  1. ^ ליבמן וידגר, "Secular-Jewish" עמ' 2; בית הלחמי, עמ' 61; הלפרין-קדרי וידגר, עמ' 12.
  2. ^ שהם, עמ' 56.
  3. ^ בין רבים אחרים: ידגר, Israel's Jewish עמ' 71; טרואן, עמ' 2; פלד, עמ' 15
  4. ^ פלד, עמ' 15; ראו גם בית-הלחמי, עמ' 61.
  5. ^ שהם, עמ' 56-57; בן-פורת, עמ' 37.
  6. ^ ואלד ושי, עמ' 164; מצוטט על ידי: לוק וו' גאלן, פרנק ל' פסקוואלה ופיל צוקרמן (אנ') (עורכים),‏ The Nonreligious: Understanding Secular People and Societies, אוניברסיטת אוקספורד, 2016, עמ' 50 והערות 104–106 שם.
  7. ^ ליבמן וידגר, "מסורתיות יהודית" עמ' 163;
    שוהם, עמ' 50;
    קימרלינג, עמ' 353.
  8. ^ ליבמן וידגר, "מסורתיות יהודית", עמ' 164; ראו גם קימרלינג, עמ' 313.
  9. ^ הסקר החברתי 2018: נושא שנתי - מוביליות חברתית עמ' 76, ירושלים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2020
  10. ^ גולדברג, פסקאות 2-4.
  11. ^ שהם, עמ' 45.
  12. ^ למשל: טרואן, עמ' 1.
  13. ^ שהם, עמ' 43-44 וכל המאמר.
  14. ^ ליבמן, "Reconceptualizing", עמ' 177–178; שוהם, עמ' 43.
  15. ^ פרומן, הדרך החילונית, עמ' 122, 200.
  16. ^ דינור, עמ' 31, הערה 8; ראו גם: תומר פרסיקו, ישראל במקום השמיני ברשימת המדינות הכי פחות דתיות בעולם, באתר מינים - הערות קצרות על ענייני דתות, 21 באפריל 2015