משתמש:AmitLev/ברנדון טינה

ברנדון טינה (12 בדצמבר 1972 - 31 בדצמברֿ, 1993) הוא גבר טרנסג'נדר שנאנס ונרצח.[1][2][3] חייו ומותו היוו את הבסיס לסרט זוכה האוסקר "בנים אינם בוכים"ֿ, המבוסס על הסרט התיעודי "סיפורו של ברנדון טינה".

ביוגרפיה

עריכה

ילדותו של טינה

עריכה

ברנדון טינה נולד בעיר לינקולן, במדינת נברסקה בארה"ב בשם טינה רנה ברנדון. משפחתו של טינה תיארה אותו כ"טומבוי". כשטינה עוד חי כבחורה, הוא הותקף מינית על ידי קרוב משפחה. טינה אימץ לעצמו זהות מגדרית גברית בתקופת התיכון, ואף יצא עם מספר בחורות. אמו של טינה, ג'ואן ברנדון, סירבה לקבל את זהותו הגברית והמשיכה להתייחס אליו כאל "בתה". טינה טען גם מספר פעמים כי הוא אינטרסקס, אך הדבר הוכח מאוחר יותר כלא נכון.[4]

בעיות עם החוק

עריכה

בשנת 1993, לאחר מספר הסתבכויות, עבר טינה לאיזור העיר פולס סיטי בנברסקה, שם אימץ לעצמו לחלוטין זהות מגדר גברית, והתחבר עם מספר תושבים מקומיים. לאחר שעבר לביתה של ליסה לאמברט, הוא החל לצאת עם אחת מחברותיה, לאנה טיסדל. בנוסף, החל להתרועע עם שני אסירים משוחררים, ג'ון לוטר ומרווין "טום" ניסן. ניסן היה נשוי ואב לשני ילדים, בעוד שלוטר היה חבר ילדות של טיסדל, והשניים אף ניהלו מערכת יחסים רומנטית בעבר. גבר נוסף, פיליפ דוויין, החל לצאת עם אחותה הצעירה של טיסדל, והתחבר אף הוא עם טינה. ב15 בדצמבר, נכלא טינה באשמת זיוף המחאות וטיסדל שילמה את הערבות הדרושה לשחרורו. מכיוון שטינה נכלא באגף הנשים, גילתה טיסדל כי הוא טרנסג'נדר. כאשר שאלה אותו טיסדל אודות מגדרו, הוא הסביר לה כי הוא מעוניין בניתוח לשינוי מין והם המשיכו לצאת.[4] בנוסף, מאסרו של טינה פורסם בעיתון המקומי תחת השם עמו נולד, דבר שחשף בפני מספר אנשים את היותו טרנסג'נדר.[5][6]

הרצח

עריכה

התקיפה המינית והרצח

עריכה

במהלך מסיבת חג המולד, תפסו לוטר וניסן את טינה והכריחו אותו להפשיל את מכנסיו כדי להוכיח לטיסדל כי הוא טרנסג'נדר. טיסדל הסתכלה רק כאשר השניים הכריחו אותה ולא אמרה דבר. לאחר מכן, לוטר וניסן תקפו את טינה והכריחו אותו להיכנס לרכב. הם נסעו לאיזור מרוחק, בסמוך למפעל אריזת-בשר, הכו אותו ואנסו אותו. לאחר מכן, שבו השלושה לביתו של ניסן. טינה ברח מהבית דרך חלון האמבטיה אל ביתה של טיסדל, והיא שכנעה אותו להגיש תלונה במשטרה, למרות שניסן ולוטר הזהירו אותו לבל יספר דבר. המשטרה לא הגישה כתבי אישום מ"חוסר ראיות".

טינה הגיע גם אל חדר המיון, שם הורכבה ערכת אונס, אך היא אבדה. השריף באותו זמן, צ'רלס ב. לוקס, שאל את טינה אודות האונס. לפי הדיווחים, הוא התעניין במיוחד בהיותו של טינה טרנסג'נדר, עד לנקודה בה טינה הרגיש כי השאלות הפכו חצופות ולא-הכרחיות, וסירב לענות עליהן. ניסן ולוטר גילו אודות דו"ח החקירה והחלו לחפש אחרי טינה. הם לא מצאו אותו, אך שלושה ימים לאחר מכן הם נחקרו במשטרה והשריף סירב לעצור אותם.

השניים עזבו ופנו אל ביתה של לאמברט ופרצו פנימה. הם מצאו את לאמברט במיטתה ודרשו לדעת היכן נמצא טינה, אך לאמברט סירבה לגלות להם. ניסן חיפשו ומצאו את טינה מתחת למיטה. השניים שאלו את לאמברט האם ישנם אנשים נוספים בבית, והיא ענתה כי דוויין נמצא בבית גם כן. הם ירו והרגו את דוויין, לאמברט וטינה מול פניו של בנה הקטן של לאמברט. לאחר מכן עזבו ניסן ולוטר את הבית, אבל נעצרו במהירות והואשמו ברצח.[7]

בספטמבר 2007 העיד ניסן בשנית נגד לוטר, אך הפעם טען כי לוטר לא ירה בטינה ולא היה מעורב. לוטר נמצא כעת בשלב ערעור ומשתמש בעדותו של ניסן על מנת לטעון לחפותו. [8]

המשפט וגזר הדין

עריכה

ניסן הפיל את האשמה ברצח על לוטר. לאחר מכן, בתמורה להפחתה בעונשו, ניסן הודה כי הוא היה שותף לאונס ולרצח. ניסן העיד נגד לוטר ונגזר עליו מאסר עולם. לוטר המשיך לכפור באמינותה של העדות של ניסן, אבל עדותו לא התקבלה כאמינה. חבר המושבעים מצא את לוטר אשם ברצח וגזר עליו עונש מוות. לוטר וניסן ערערו על הרשעתם, והתיק נמצא כעת בבדיקה.

לאחר הרצח

עריכה

מכיוון שבעת הרצח ברנדון טינה טרם החל בטיפול הורמונלי או ביצע שינוי פיזי כלשהו, הוא תואר לעתים על ידי התקשורת כאישה לסבית. [9]למרות זאת, חלק מכלי התקשורת דיווחו כי טינה תכנן לעבור ניתוח לשינוי מין.[10]


ג'ואן ברנדון, אמו של טינה, תבעה את מחוז ריצ'רדסון, שם שוכנת פולס סיטי, ואת השריף, צ'רלס לוקס, על כך שהם לא הצליחו למנוע את מותו של טינה, ועל אחריותם העקיפה למותו. היא זכתה במשפט, וזכתה ב-80,000 דולר. שופט בית המשפט המחוזי הפחית את הסכום ב-85 אחוז, בהסתמך על אחריותם של ניסן ולוטר, הרוצחים, ובאחוז אחד נוסף בעקבות הרשלנות התורמת של טינה, לכאורה. דבר זה הותיר את חובם של המחוז ושל לוקס על 17,360.97 דולר.[11] ב-2001, בית המשפט העליון של נברסקה ביטל את ההפחתה שנקבעה, וקבע אותה בשנית על 80,000 דולר על עוגמת נפש, בנוסף ל-6,223.20 דולר על הוצאות ההלוויה. באוקטובר 2001, אותו שופט פסק למתלוננת 12,000 דולר נוספים - [12]5,000 דולר על מוות לא מוצדק, ו-7,000 דולר על גרימה מכוונת של מתח נפשי.[11]

לאחר הרצח, נמתחה ביקורת על לוקס בעקבות יחסו לטינה, מכיוון שבשלב מסויים התייחס אליו כ"זה" (it).[13]

ב-1999, הפך טינה לנושאו של סרט ביוגרפי בשם "בנים אינם בוכים", בכיכובה של הילארי סוואנק בתפקיד טינה (תפקיד עליו זכתה באוסקר), וקלואי סביניי כחברתו, לאנה טיסדל. טיסדל תבעה את מפיקי הסרט על שימוש לא-מורשה בשמה ובדמותה לפני יציאתו של הסרט לאקרנים. היא טענה כי הסרט תיאר אותה כ"עצלנית, זבל לבן ונחש ערמומי". טיסדל גם טענה כי הסרט תיאר בצורה שגויה את העובדה שהיא המשיכה את מערכת היחסים עם טינה לאחר שגילתה כי טינה אינו זכר מבחינה אנטומית. לבסוף, הגיעה טיסדל לפשרה עם מפיץ הסרט על סכום שלא פורסם.[5][6]

על מצבתו של טינה נכתב השם "טינה ר. ברנדון" והכיתוב "בת, אחות וחברה".[14]

מותו האלים של טינה, יחד עם מותו של מת'יו שפרד, יצרו לובי גדול לחקיקה נגד פשעי שנאה בארה"ב.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מכיוון שברנדון טינה מעולם לא שינה את שמו באופן חוקי, אין אפשרות לדעת מה היה השם בו השתמש לפני מותו, אך זהו השם בו השתמשו כלי התקשורת בתיאור האירוע. שמות אחרים שהוזכרו היו השם עמו נולד, כמו גם "בילי ברנסון" ו"טינה ריי".
  2. ^ "U.S. 8th Circuit Court of Appeals — JaAnn Brandon v Charles B. Laux". FindLaw. נבדק ב-2006-12-07.
  3. ^ Howey, Noelle (2000-03-22). "Boys Do Cry". Mother Jones. נבדק ב-2006-12-07.
  4. ^ 1 2 Ramsland, Katherine. "Teena Brandon". TruTV. נבדק ב-2009-02-22.
  5. ^ 1 2 "Brandon film lawsuit settled". Chicago Sun-Times. 2000-03-11. אורכב מ-המקור ב-2007-10-16. נבדק ב-2009-02-22.
  6. ^ 1 2 Hawker, Philippa (2002-03-01). "Seeing doubles". The Age. נבדק ב-2009-02-22.
  7. ^ Ramsland, Katherine. "Teena Brandon". TruTV. pp. pg 5. נבדק ב-2009-02-22. {{cite web}}: |pages= has extra text (עזרה); תבנית ציטוט כוללת פרמטר ריק לא ידוע: |1= (עזרה)
  8. ^ Jenkins, Nate (2007-09-20). "Inmate Recants Teena Brandon Story". Associated Press. נבדק ב-2007-09-20.
  9. ^ "Brandon Teena Gets Dunne Wrong". Gay and Lesbian Alliance Against Defamation. 24 בינואר 1997. נבדק ב-2006-12-07. A New Yorker writer does not understand Brandon Teena's transgender identity, and describes him as a "predatory" butch lesbian, referring to him as "her" for most of the piece. {{cite web}}: (עזרה); תבנית ציטוט כוללת פרמטר ריק לא ידוע: |1= (עזרה)
  10. ^ Griffy, Anna M. (4 ביולי 2004). "The Brandon Teena Story: Chapter 2: Brandon". The Brandon Teena Story. Justice Junction. p. 2. נבדק ב-2006-12-07. Teena made her decision for good: she was going to live as a man and began to tell people she was having a sex change operation. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 Friedman, Herbert J. "Brandon - An American Tragedy". אורכב מ-המקור ב-2007-10-10. נבדק ב-2009-02-22.
  12. ^ The victims of prejudice, BBC News, 26 December, 2003
  13. ^ Gabriel, Davina Anne (15 במאי 1996). "Activists Protest Violence As Lotter Trial Begins". נבדק ב-2006-12-07. Laux has also been quoted as saying "you can call it 'it' as far as I'm concerned" when describing Brandon. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Teena R. "Brandon Teena" Brandon". Find A Grave. 28 באוגוסט 2000. נבדק ב-2007-05-14. {{cite news}}: (עזרה)