משתמש:Avneref/חינוך/יורם הרפז

יורם הרפז (בית ברל; עורך "הד החינוך")[1]

5 כללי החינוך הישן:[2] [3]

  • למידה = הקשבה
  • ללמד = להגיד
  • ידע = חפץ להעביר
  • תודעה = מיכל
  • תכלית הלמידה: תלמיד שיודע

"שרשרת ההעתקה הגדולה" (לכולם מותר להעתיק חוץ מלתלמידים): עובדות, מדענים -> מגרות (תחומים), כותבי תכניות לימודים -> תחומים לילדים, מורים -> מערכי שיעור, לתוך המיכל (מוח התלמיד), לפתוח (פיתוי; יש בחינה), הדבקה - בחינות, בסוף שוכחים 95%.

  • למידה טובה: מעורבות בתהליך, והבנה בתוצר
  • הוראה טובה: עקיפה; יוצרים סביבה מאפשרת; לא מה הוא עושה, אלא מה גורם לתלמידים לעשות; "בכל פעם שאני מלמד אתכם, אני גוזל מכם את האפשרות ללמוד בעצמכם" (ז'אן פיאז'ה)
    • תלמידה: "למדנו שמישהו חשוב מת, ואנחנו בכלל לא ידענו שהוא חי."
  • תלמידים מנהלים "כלכלת למידה" חסכונית ומנוכרת; מי שמתעניין במקצוע אחד, אין לו זמן "ללמוד" את כל האחרים.
  • אי אפשר ללמוד כשנבחנים כל הזמן; לתלמידים לא חסרה אינטליגנציה - חסרה הנעה. לימוד מבוסס על הפנמה - בחינה על החצנה.
  • אנשים לומדים כשרע להם, כשהציפיות מעורערות; התפוצצות של הציפיות מול המציאות - ז'אן פיאז'ה
  • "היום כולם חוקן"
  • הווארד גרדנר - תורת האינטליגנציות מרובות: 8 במספר[4]
    • לוגית
      • הרפז: אין מקצוע אנטי-חינוכי כמו מתמטיקה; ל-95% אין נטיה לכך - למדו אותם פעולות בסיסיות, ושחררו אותם לדרכם.
    • מרחבית[5]
    • לשונית; גופנית; מוזיקלית; תוך-אישית; בין-אישית. תוספת בעקבות הרפז: נטורליסטית[4]; (מה עם רגשית?)

5 כללי החינוך החדש:

  • ללמוד: להיות מעורב; ולהבין
  • ללמד: ליצור תנאים ללמידה טובה
  • ידע: מבנה, או סיפור שעובד (הרפז: אנחנו הומו נרטיבוס)
  • תודעה: פעילות פרשנית של המציאות
  • מטרת החינוך - לא חניך שיודע, אלא שמתייחס לידע: סקרן; ביקורתי (ספקן - מבקש מקורות); יצירתי (שומע ומציע פרשנות חדשה). 3 מהפכות הידע: התפוצצות הכמות; התיישנות; נגישות

הערות עריכה

  1. ^ האתר של יורם הרפז
  2. ^   חמש הנחות יסוד לחינוך במאה ה-21, הרצאה בהשתלמות המפקחים בהמזכירות הפדגוגית, 27.11.2011, סרטון באתר יוטיוב
  3. ^ חמש הנחות יסוד לחינוך במאה ה-21, מצגת בירחון הד החינוך
  4. ^ 1 2 לגרדנר היו רק 7, וכשהרפז שאל אותו: איזו אינטליגנציה יש לך? - כתב מאמר ובו הוסיף שמינית: נטורליסטית
  5. ^ איינשטיין הלך לאיבוד ליד ביתו, והתקשר למזכירות אוניברסיטת פרינסטון לשאול מה כתובתו: "אני איינשטיין..."