משתמש:Avneref/חינוך/מגמות בחברה הישראלית/תקציר מזרחי-גודמן-פניגר

"הם 'פריקים' ואנחנו 'ערסים' עריכה

שלילתם של אתניות ומעמד בתפיסת תהליכי ההסללה בבתי ספר בישראל; ניסים מזרחי, יהודה גודמן, יריב פניגר, 2009

  • יש מתאם גבוה בין מוצא מעמדי-אתני (הגדרת המחברים) לבין מסלול הלימודים - בהתאם לממצאים עולמיים.
  • בקרב מורים ובעלי תפקידים - התכחשות לעובדה והצגתה כלא משמעותית
  • בקרב תלמידים - מורכב: מידה של הודאה בקשר, אבל הכחשה של השפעת המוצא האתני-מעמדי, אלא - "התנהגות"
    • תפיסת סטטוס ה"ערסים" כ-Merit, כיתרון ואות כבוד, ולא נחיתות - מאפשר במידת מה יישוב הסתירה: הכרה במתאם בין מעמד לבין מסלול, תוך שמירה על הכרת ערכם; הצדקה (?) של נחיתותם המעמדית בכך שהם מייצגים מוסר גבוה יותר - חברתיים, טובי לב; תפיסת הסטטוס כתוצאה של בחירה, ולא מציאות כפויה - אשליה של בחירה; הימנעות מרגשות קיפוח באמצעות תחושת שייכות.
    • בארצות הברית הממצאים שונים - שם תלמידים קישרו הסללה למוצא אתני-מעמדי, וגם - הזדהות עם קבוצת הגזע מגבירה את ההנעה להצלחה בלימודים, ועל כן יכולה לשמש בסיס להעצמה. בישראל - נתפסת כיציאה מחוץ ל"כור היתוך" ולקונצנזוס. למשל: הקשת המזרחית נותרה משפיעה רק במסגרת אליטה אקדמית.
    • מתבקש להסביר את אי ההסכמה של התלמידים במודל "תודעה כוזבת": החוקר יודע טוב יותר ממושא המחקר, ובחשיפה לאמת הנחקר אמור להכיר ולהפסיק להכחיש; אבל עובדה היא שהתלמידים לא משתכנעים ומספקים הסבר חלופי.
    • דרישה להכרה בזהות מזרחית נבדלת ובתביעה לשוויון ללא היטמעות - מקובלת בקרב משכילים וליברלים, אך לא בקרב מסורתיים וממעמד סוציו-אקונומי נמוך.

מסקנת החוקרים: המציאות מורכבת יותר ויש לחקור אותה ללא "הרמנויטיקת החשד" (פול ריקר).

יריב פניגר, חמישה מיתוסים על חינוך פרטי, באתר ynet, 27 באוגוסט 2012 [1]