s:ביאור:משנה נדרים פרק ג s:נדרים כה ב
ראה אותן אוכלין תאנים, ואמר: התאנים אסורות לכם כקורבן.
"אילו [הייתי יודע] (ידעתי) שאבא ביניכם הייתי אומר |
כולכם אסורים, חוץ מאבא |
פלוני ופלוני אסורים, ואבא מותר
|
שיטת: |
רבה |
רבא |
רבה |
רבא
|
|
כולם מסכימים שכולם אסורים חוץ מאבא |
נחלקו; בית שמאי: כרבי מאיר, שתופסים על דבר ראשון - כולם... בית הלל: כרבי יוסי, על גמר, ומכייון שחזר בו - אין נדר וכולם מותרים |
נחלקו; ב"ה: הותרו כולם, ב"ש: אסורים חוץ מאבא |
כולם מסכימים שכולם מותרים
|
הקשה רב פפא לרבא, רבי עקיבא:[1][2] הותר מקצתו - הותרו כולם, מהראשון שהותר |
ר"ע לא מתיר, כדעת כולם |
ר"ע: הותר אחד - הותרו כולם (כשיטת ב"ה) |
ר"ע מתיר כולם, כב"ה |
ר"ע: הותר ראשון - כולם; הותר אחרון - רק הוא מותר. אם כך, מדוע חלוקים חכמים על ר"ע? -
|
תשובת רב פפא: |
אם ר"ע אוסר מהראשון ואילך, אז "כולכם" - מי ראשון ומי אחרון? |
נכון |
הכוונה לא שאמר "לזה ולזה אסור", אלא "לזה כמו לזה, פלוני כמו פלוני" - לא איסור כולל, אלא תלוי זה בזה! ואם הותר - מותר השני.
|
|