זאב ספראי

היסטוריון ישראלי, חוקר של ארץ ישראל בתקופת בית שני.

זאב ספראי (נולד ב-1948) הוא מרצה וחוקר של ארץ ישראל בתקופת בית שני, פרופסור אמריטוס במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מפעל חייו הוא כתיבת פירוש למשנה, "משנת ארץ ישראל" אותו התחיל ביחד עם אביו פרופ' שמואל ספראי ואחותו פרופ' חנה ספראי.

זאב ספראי
לידה 1948 (בן 76 בערך)
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו

עריכה

נולד בירושלים ולמד בישיבת נתיב מאיר, שימש כקומונר בבני עקיבא, שירת בצה"ל, והיה בגרעין שייסד את קיבוץ מעלה גלבוע. את תואר הדוקטור קיבל באוניברסיטה העברית בירושלים בנושא "גאוגרפיה היסטורית של ארץ שומרון" בהנחייתם של פרופ' מנחם שטרן ופרופ' זכריה קלאי.

עם נישואיו בשנת 1974 לדינה מקבוצת יבנה, עבר לגור בקיבוץ, ומאז הוא חבר קבוצת יבנה.

תפקידים

עריכה

החל משנת 1977, מילא שלל תפקידים באוניברסיטת בר-אילן, כולל ראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל, סגן הרקטור של האוניברסיטה ומנחה סטודנטים לתארים מתקדמים. היה במזכירות נאמני תורה ועבודה, במרכז המפד"ל, ובוועדת הרישיונות של המועצה הארכאולוגית. שימש יו"ר הוועדה להכשרת מורי דרך במשרד התיירות. כיום הוא חבר בוועדת השמות הממשלתית, וחבר בוועד המנהל של מכללת אשקלון, המכללה האקדמית אחוה, מכללת גבעת וושינגטון ומרכז יעקב הרצוג. ממלא תפקידים שונים בקיבוצו, קבוצת יבנה, ושימש במשך שלוש שנים כמזכיר הקבוצה.

מחקריו

עריכה

מחקריו של ספראי עוסקים בהיבטים שונים של תקופת המשנה והתלמוד, ובעיקר בתחומים בהם נדרש שילוב של מקורות וגישות שונות, כגון מקורות חז"ל וממצא ארכאולוגי, או מקורות חז"ל וגישה סוציו-היסטורית.[דרוש מקור]. כחוקר גאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל, הוא עוסק, בנוסף לזיהוי מקומות, גם בחקר תפרוסת יישובית של התקופה ובחלוקה המנהלית של הארץ. כתב ספר וסדרת מאמרים בנושא הכלכלה בארץ ישראל הקדומה ובמזרח התיכון כולו, ופיתח מתודולוגיות חדשות לחקר כמותי של הכלכלה הקדומה על פי נומיסמטיקה כמותית, על-פי בוחן של מספר דרכים קדומות ובאמצעות ניתוח מדדים כמותיים של חפירות ההצלה.

משנת ארץ ישראל

עריכה
  ערך מורחב – משנת ארץ ישראל

חלק מרכזי ממפעלו המחקרי של ספראי בשנים האחרונות הוא הסדרה משנת ארץ ישראל, פירוש חברתי והיסטורי למשנה. ייחודו של הפירוש הוא בהתמקדות בהיבטים המציאותיים של המשנה, תוך שימוש נרחב בממצאי המחקר על תקופת התנאים בהיבטיו השונים: היסטוריה, ארכאולוגיה, חקלאות, חברה ועוד. בנוסף, הוא משתמש גם במתודות של חקר התלמוד, כגון שימוש בתוספתא ובמקורות מקבילים נוספים במטרה לפרש את המשנה לפי פשוטה.

את כתיבת הפירוש החל ספראי בלימוד המשנה כולה יחד עם אביו, שמואל ספראי, שהיה היסטוריון של תקופת המשנה והתלמוד, ואחותו, חנה ספראי, שהייתה חוקרת תלמוד. הפירוש מתבסס על פירות הלימוד המשותף, אך שניהם, אביו ואחותו, נפטרו בתחילת תהליך הכתיבה, כך שאת רוב הסדרה כתב זאב ספראי לבדו. הפירוש החל לצאת לאור בשנת תשס"ח (2008), ולפי דיווחיו של ספראי כולו כבר כתוב. בסופו של דבר עתידה הסדרה לכלול כמה עשרות כרכים. חלק מהכרכים פורסמו במהדורה מקוונת בלבד (באתר כותר), ולא ברור האם כל הסדרה תראה אור בדפוס. רוב הכרכים עד כה יצאו לאור בהוצאת מכללת ליפשיץ, ומיעוטם בהוצאות אחרות (אוניברסיטת בר-אילן, מכללת הרצוג, הקיבוץ המאוחד). הכרכים שפורסמו במהדורה המקוונת יצאו בהוצאה עצמית (הוצאת משנת ארץ ישראל). נכון לתחילת 2022 ראו אור כל מסכתות המשנה, ב־66 כרכים, מתוכם 28 כרכים הודפסו ו־38 ראו אור במהדורות מקוונות בלבד, באתר כותר (פירוט מלא של המסכתות נמצא בערך משנת ארץ ישראל).

כל מסכת פותחת במבוא, הכולל דיון במקורות מהמקרא ומספרות בית שני לתחום העיסוק של המסכת, ולאחר מכן מבט רחב על הנושא הנדון. בגוף הפירוש נידונה כל משנה לעצמה. תחילה מובאת המשנה בשתי נוסחאות זו לצד זו: נוסח כתב יד קאופמן מול נוסח הדפוס הראשון (נפולי רנ"ב); ולאחר מכן מובא הפירוש.

הפירוש פורץ דרך הן בהיקפו, והן בשילוב בין פרשנות מסורתית וחידושי המחקר בתחומים השונים. שילוב זה מאתגר מצד אחד את הלומד המסורתי שאינו מורגל בלימוד המחקרי, ומצד שני הוא מתמודד בעקיפין גם עם ענפים מסוימים בחקר המשנה, כגון הגישה של "ביקורת המשנה" המיוצגת על ידי יעקב נויזנר, והגישה של האסכולה הירושלמית בחקר התורה שבעל פה, הרואה כמטרת המחקר להציע נוסח מדעי ולעמוד על התפתחותו. פירוש משנת ארץ ישראל מציין חילופי נוסח משמעותיים, אך עיקר ייעודו הוא להביא את הידע המצטבר במחקר אל הטקסט עצמו.

פרסים

עריכה

ספריו

עריכה
  • משנת ארץ ישראל, פירוש היסטורי־חברתי למשנה (ראו פירוט לעיל).
  • ארץ ישראל בתקופת בית שני בשיתוף עם איל רגב הוצאת כרטא, תשע"א.
  • משלי חז"ל בשיתוף עם סטיבן ר' נוטלי, הוצאת כרטא, תשע"א.
  • הגדה של פסח – הגדת חז"ל (בשיתוף ש' ספראי), ירושלים תשנ"ח.
  • הקהילה היהודית בארץ-ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, ירושלים תשנ"ה. ISBN 9652270962
  • היישוב היהודי בגולן, קשת, תשל"ח.
  • פרקי גליל בתקופת המשנה והתלמוד, מעלות תשמ"א. מהדורה שנייה מורחבת ירושלים תשמ"ה.
  • גבולות ושלטון בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, תל אביב תש"ם.
  • אום ריחן, עיירה מתקופת המשנה (בשיתוף עם ש' דר וי' טפר) תל אביב תשמ"ו.
  • חציבה ומחצבות אבן בארץ-ישראל (בשיתוף א' ששון), ירושלים תשס"א.
  • חשמונאית ושמה עכסה, ספר ילדים על תקופת החשמונאים, תש"ף.
  • The MacMillan Bible Atlas- Completely Revised (with A. Rainey),New York 1993.
  • The Economy of Roman Palestine, Routledge London 1994.
  • The Missing Century, Leuvein 1998./
  • The Onomasticon of Eusabius, (with S. Notley) Leiden 2005.
  • The Haggada of the Sages (with S.Safrai), Jerusalem will appear in 2009.
  • Seeking the Holy Land, Amsterdam,In print.

ספרים שערך:

  • בית הכנסת בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים תשמ"ו.
  • מחקרי שומרון, ז' ספראי וש' דר עורכים, תל אביב תשמ"ו.
  • חקרי ארץ, עיונים בתולדות ארץ-ישראל מוגשים לכבוד פרופ' יהודה פליקס, ז', ספראי, א' פרידמן וי' שוורץ, עורכים, רמת-גן תשנ"ז
  • הכפר הקדום בארץ-ישראל, תל אביב תשנ"ז, ז' ספראי וש' דר, עורכים.
  • בין סמכות לאוטונומיה, ז' ספראי וא' שגיא, עורכים, תל אביב תשנ"ח.
  • אשקלון עיר לחוף ימים, א' ששון, ז' ספראי, ונ' שגיב, עורכים, אשקלון תשס"א,
  • The Rural Landscape of Ancient Israel,(with, E. Meir and S. Dar and Z' Safrai, eds), Oxford 2003.
  • The Literature of the Sages The Jewish People in the First Century, Compendia Rerum Judaicarum II, – S. Safrai, Z. Safrai, J. Schwartz, P.J. Thomson, Amsterdam 2006.
  • The Jewish People in the First Century Compendia Rerum Judaicarum II, Amsterdam 2006.

בנוסף פרסם מאמרים רבים בביטאונים שונים בעברית, אנגלית, גרמנית וצרפתית.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא זאב ספראי בוויקישיתוף

מכּתביו: