שיעור הפוך גישה פדגוגית של למידה משולבת מחשב במסגרתה התלמידים לומדים חומר חדש באמצעות צפייה בסרטונים, לרוב לפני השיעור, ובכיתה מבצעים את המטלות אשר נעשו מסורתית כשיעורי בית. באופן זה, ביצוע המטלות נעשה בסביבה מפוקחת ומתאפשרת הנחייה אישית של המורה את תלמידיו. לעתים קרויה הוראה הפוכה או כיתה הפוכה [1].

שיעור הפוך מול הוראת מסורתית עריכה

התבנית המסורתית של הוראה בבית הספר כוללת הקנייה של החומר באמצעות הרצאה פרונטלית בכיתה ועבודת בית הכוללת קריאת טקסטים וביצוע מטלות. בגישת השיעור ההפוך התלמידים נדרשים ללמוד נושא מוגדר בעצמם, לרוב באמצעות צפייה בסרטונים שהוקלטו מראש או נבחרו על ידי המורה. הזמן שמתפנה בכיתה מוקדש לתרגול ויישום של החומר הנלמד כאשר המורה פנוי לחנוך את התלמידים ולסייע להם בנקודות הקושי. התלמידים יכולים לעסוק ביישום מעשי של החומר הנלמד, כמו גם לעבוד בקבוצות או לסייע זה לזה בביצוע מטלות. גישה זו מאפשרת דיפרנציאציה חלקית של הלמידה וניתן לשלבה עם גישות פדגוגיות נוספות דוגמת למידה מבוססת בעיות, הוראת עמיתים ולמידה לשליטה [2]. הפיכת השיעור מאפשרת למורה לנתב מאמציו באופן שונה מבהוראה המסורתית. המורה מוותר על מיקומו המרכזי כמרצה דומיננטי לטובת תפקיד של מנחה או חונך. שינוי זה מאפשר למורה למקד מאמציו בתלמידים הזקוקים לכך, ולהמנע מהענקת תשומת הלב בעיקר לתלמידים המתבלטים בכיתה [3] [4].

היסטוריה עריכה

אריק מזור פיתח את גישת הוראת העמיתים בשנות התשעים של המאה הקודמת. בעבודתו גילה כי הוראה בסיוע מחשב מאפשרת לו לחנוך את תלמידיו במקום להרצות להם. לייג', פלאט וטרגלייה פרסמו בשנת 2000 מחקר המתאר שימוש בגישת שיעור הפוך בקורס אוניברסיטאי בכלכלה בניסיון לספק מענה לשונות בסגנונות הלמידה המועדפים על סטודנטים והראו העדפה של הסטודנטים ללימוד בגישה זו [3].

אקדמיית קהאן הוקמה לאחר שב 2004 החל סלמאן קהאן להקליט סרטונים לבקשת אחייניתו שהייתה מעוניינת לדלג על נושאים בהם היא שולטת ולחזור על נושאים שטרם הבינה. סביב מודל זה, שניתן לתפוס כמודל המאפשר חניכה צמודה, נבנתה האקדמייה המשמשת מורים ליישום הוראה הפוכה בכיתותיהם [5] [6].

ב 2007 פרסם ג'רמי סטרייר עבודת מחקר בנושא: "השלכות הכיתה הפוכה על סביבת הלמידה: השוואת פעילויות למידה בכיתה מסורתית וכיתה הפוכה תוך שימוש במערכת חניכה חכמה". המחקר הדגיש את חשיבות העיסוק בהשלכות החיוביות והשליליות של תיאום הפעילויות המתבצעות בבית ובכיתה על מעורבות התלמידים בלימודיהם [7].


בשנת 2011 החל ליישם תיכון קלינטונדייל במישיגן את גישת השיעור ההפוך בכל הקורסים הנלמדים בו. החלטה זו התקבלה לאחר השוואה שנערכה בין שתי כיתות שלמדו קורס זהה אצל אותו המורה בשתי הגישות. הישגי התלמידים שלמדו בגישת שיעור הפוך עלו משמעותית על הישגי הכיתה השנייה.

תיכון קלינטונדייל דורג בחמשת האחוזים התחתונים במדינה. בשנת 2010 כחצי מהתלמידים בכיתות ט' נכשלו בלימודי המדעים והמתמטיקה. שנה לאחר תחילת יישום גישת השיעור ההפוך אחוז הנכשלים באנגלית צנח מ 52 ל 19, במתמטיקה מ 44 ל 13, במדעים מ 41 ל 19, ובמדעי החברה מ 28 אחוזים ל 9. לאחר 2011 אחוז הנכשלים הכללי ירד מ 30 ל 10.שיפור ניכר נרשם גם באחוזי המסיימים ואחוזי הממשיכים ללימודים במכללות. הישגי התלמידים במהחנים סטנדרטיים חיצוניים עלו עד 2012 אז נרשמה ירידה עקב שינוי באוכלוסיית בית הספר.

המורים השתמשו בקבצי אודיו, מקראות וסרטונים מאקדמיית קאהן,TED ומקורות נוספים. מורים גילו כי סרטונים קצרים, בני 3 עד 6 דקות היו הכי אפקטיביים. השינוי נתפס כחיובי ע"י התלמידים [8]. בשנת 2012 החל פרויקט לדיבוב סרטונים של אקדמיית קאהן בעברית [9] , בהובלת פרופ' עמנואל גרינגרד, ובאותה שנה הכריזה רשת אורט על יישום גישת השיעור ההפוך בלימודי המתמטיקה של כיתות י' ברשת. הפרויקט נערך בשיתוף אקדמיית קהאן [10].

שיעור הפוך וגישת למידה לשליטה (mastery learning) עריכה

בהוראה מסורתית, לנושא לימוד מסוים מוקדש זמן מוגדר בהתאם לתכנית הלימודים. תלמידים אינם יכולים לקבל זמן נוסף ללימוד חומר בו אינם שולטים. גישת למידה לשליטה מאפשרת לתלמיד להקדיש פרק זמן מתאים לנושא מסוים בטרם יתקדם לנושא הבא. הגישה הייתה פופולרית לתקופה קצרה בשנות העשרים של המאה הקודמת, והוזכרה בשנית ע"י בנג'מין בלום במאמרו מ 1968. עקב קצב ההתקדמות השונה של התלמידים, המורה מספק לתלמידים את החומר הנלמד, הכלים להתמודד עמו ומסייע להם בהכוונה וניהול הזמן. התלמידים מתוגמלים על הפגנת שליטתם בחומר. תלמיד שעבודתו אינה מראה שליטה בנלמד יידרש לשפרה בטרם יתקדם בלימודיו [11] [12] [13].

ללא גישת השיעור ההפוך, למידה לשליטה נתפסה כשיטה לא מעשית במרבית בתי הספר. חוסר התיאום בקצב התלמידים דרש מתן הרצאות מרובות בנושאים שונים במקביל, בהתאם להתקדמותם של התלמידים. גם בתחום ההערכה התגלו קשיים עקב הקושי בבחינת התלמידים במועדים שונים. כאשר משלבים למידה לשליטה עם שיעור הפוך, כל תלמיד צופה בהרצאה מסוימת במועד המתאים לו, ומבצע מטלה לאחר שהשלים את הפרקים הקודמים. נכון לשנת 2013 מורים מעטים משלבים את שתי הגישות [4].

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ [1] ביל טאקר ,הכיתה ההפוכה, EducationNext,2012
  2. ^ [2] לא ידוע, The economist, 17/9/2011
  3. ^ 1 2 [3] מורין לייג', גלן פלאט ומייקל טרגליה, הופכים את הכיתה: פתח ליצירת סביבת למידה מכילה, Journal of Economic Education, 2000
  4. ^ 1 2 [4] ג'ון ברגמן ואהרון סאמס, הפוך את הכיתה: להגיע לכל תלמיד בכל כיתה, כל יום, הקהילה הבינלאומית לטכנולוגיה במדע, ISBN 1564843157, 2012
  5. ^ [5] קלייב תומפסון, כיצד אקדמיית קהאן משנה את כללי החינוך, Wired, 15.7.2011
  6. ^ [6] שרה ד' ספארקס, הרצאות הן שיעורי הבית בבתי ספר המיישמים את גישתה של אקדמיית קהאן, Education Week, 28/9/2011
  7. ^ [https://etd.ohiolink.edu/ap:10:0::NO:10:P10_ACCESSION_NUM:osu1189523914} השפעת הפיכת הכיתה על סביבת הלמידה: השוואת הפעילות הלימודית בכיתה מסורתית כיתה הפוכה המיישמת שיטת חניכה חכמה, ג'רמי פ' סטרייר, אוניברסיטת אוהיו, 2007
  8. ^ [7] הופכים את החינוך על הראש, טינה רוזנברגר, New York Times, 9/10/2013
  9. ^ [8] החינוך מגיע ליוטיוב: פרויקט האקדמיה של קהאן מעשיר את דרכי ההוראה – גם בישראל, איגוד האינטרנט הישראלי, 2012
  10. ^ [9] כיתה הפוכה: לומדים בבית, מתרגלים בכיתה, מיכל רשף, ואללה! חדשות, 28/11/2012
  11. ^ [10] שיטה להשגת שליטה בחומר בכיתות הפוכות, טינה רוזנברג, New York Times, 23/10/2013
  12. ^ [11] שיחה עם בנג'מין בלום, רון ברנדט, Educational Leadership, 1979
  13. ^ [12] מטא אנליזה על יעילות של הוראה לשליטה, צ'ן לין קוליק, ג'יימס קוליק ורוברט בנגרט דראונס, Review of Educational Research, 1990

קישורים חיצוניים עריכה

[[קטגוריה:למידה|מחשב]] [[קטגוריה:למידה משולבת מחשב|*]]