משתמש:Chaim333/חסידות בוהוש

חסידות בוהוש הוא שמה של חצר חסידית שמקורה בחסידות רוז'ין. ייסודה בעיר בוהוש, שהינה עיר קטנה במחוז בקאו ברומניה.

הסטוריה

האדמו"ר הראשון מבוהוש, היה רבי יצחק פרידמן מבוהוש שהיה בנו של רבי שלום יוסף פרידמן שהיה בנו בכורו של רבי ישראל מרוז'ין, שהיה נינו של המגיד ממזריץ'.

רבי יצחק נולד ב-ה' כסלו תקצ"ה בבוהוש, ונפטר ב-י' אלול תרנ"ו. היה ציוני וכן תמך בקונגרס פוקשאן. נשא לאישה את הרבנית שיינה בת האדמו"ר רבי דוד הגר מזאבלטוב שהיה בנו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוסוב משושלת חסידות קוסוב-ויז'ניץ, והיה אחיינו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מויז'ניץ מייסד חסידות ויז'ניץ. נתמנה לאדמו"רות בגיל 17 לאחר פטירת אביו בשנת תרי"א, בתחילה ישב באיזמאיל ולאחר מכן עבר לבוהוש.

בניו ובנותיו של רבי יצחק (הראשון) מבוהוש

בניו

• בנו רבי ישראל שלום יוסף פרידמן - נולד בשנת תרי"ג ונפטר ב-כ"ג בניסן תרפ"ג.
• בנו רבי דוד מבוהוש.
• בנו רבי משה יהודה לייב מפאשקאן - מייסד חסידות פאשקאן. נולד בט"ו בשבט תרכ"ה ונפטר בי"א אלול תש"ז בבוקרשט.
• בנו רבי יעקב מהוסיאטין. נולד בכ"ב חשון תרל"ח בבוהוש ונפטר בי"ח חשון תשי"ז בת"א, היה ציוני נלהב וכן היה מתומכי המזרחי, נתמנה לאדמו"רות לאחר פטירת חתנו בחנוכה תש"ט ונקבר בחלקת תלמידי הבעש"ט בבית העלמין בטבריה לצד חתנו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין.
• בנו רבי אברהם יהושע השל מאדז'אד. נפטר בשנת ת"ש (1940), התחתן עם הרבנית בת שבע פרידמן, בתו של רבי מנחם נחום משטפנשט מייסד חסידות שטפנשט, שהיה בנו השלישי של רבי ישראל מרוז'ין.

בנותיו

• הרבנית אסתר אשת רבי ישראל מסדיגורה.
• הרבנית חנה שרה אשת רבי חיים מאיר יחיאל מגרודז'יסק. התאלמנה בגיל צעיר, ולאחר מכן התחתנה בזיווג שני למייסד חסידות ואסלוי האדמו"ר רבי שלום הלפרין מואסלוי.
• הרבנית פסיה לאה אשת האדמו"ר רבי חיים מאוטניה מששושלת ויז'ניץ. ^{[דרוש מקור]}
• הרבנית שבע אשת האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל מדרוהביטש.
• הרבנית חוה גיטל אשת האדמו"ר רבי מרדכי זוסיא טברסקי]] מאצאלס. משושלת חסידות צ'רנובל.
• הרבנית מלכה אשת האדמו"ר רבי פנחס מזינקוב. משושלת חסידות אפטא.
• הרבנית ברכה אשת האדמו"ר רבי דוד מסקווירא. משושלת חסידות צ'רנובל.
• הרבנית חיה שפרה אשת האדמו"ר רבי דוד אהרון מז'אריק.
• הרבנית יוכבד אשר לא הניחה אחריה צאצאים.

האדמו"ר רבי דוד מבוהוש

לאחר פטירת רבי יצחק התמנה בנו בכורו האדמו"ר רבי דוד.

התחתן עם הרבנית דבורה בתו של האדמו"ר רבי אברהם יהושע השל ממעז'בוז', שהיה מצאצאי האדמו"ר רבי אברהם יהושע השיל מאפטא.

אמה הייתה הרבנית לאה רחל פרידמן, שהייתה בתו של רבי שלום יוסף פרידמן, שהיה בנו בכורו של רבי ישראל מרוז'ין לרבי דוד היו שני בנים שכיהנו באדמו"רות: רבי מנחם מנדל מבוהוש ורבי שלום יוסף משפיקוב.

האדמו"ר רבי יצחק (השני) מבוהוש

רבי יצחק נולד בכ"א אייר תרס"ג בעיירה שפיקוב באוקראינה לאביו האדמו"ר רבי שלום יוסף משפיקוב בן האדמו"ר רבי דוד מבוהוש. בא בקשרי השידוכין עם בת דודו (רבי מנחם מנדל מבוהוש) הרבנית יוכבד פייגה פרידמן.

בשנת תר"פ לאחר שנפטר אביו ממחלת הטיפוס, נתמנה לאדמו"רות יחד עם אחיו האדמו"ר רבי דוד משפיקוב-פלוישט.

לאחר שנעשה לאדמו"ר, הצליח לחצות את הגבול ולעבור לרומניה.

לאחר פטירת חתנו, נעשה למעשה אדמו"רם של חסידי בוהוש. בזמן מלחמת העולם השנייה עבר לבוקרשט בשונה משאר אדמו"רי רוז'ין שנשארו בווינה עוד מתקופת מלחמת העולם הראשונה. בזמן השואה הוא עזר לכל הפליטים שבאו לבקש עזרה. כמו-כן כאשר משפחת הגר ובראשם האדמו"ר רבי חיים מאיר מויז'ניץ, הצליחו לברוח מגרוסוורדיין אשר בהונגריה, לרומניה היה זה רבי יצחק שדאג להם לקורת גג ואוכל עד סוף המלחמה.

בשנת תשי"א עלה לארץ וקבע את ביתו בת"א. היה ידוע כציוני גדול ונלהב, ותמך בציונות ובמזרחי, חסידיו מספרים שביום העצמאות היה לבוש בגדי שבת, והיה אומר "הלל" עם ברכה בתוך הקלויז הידוע שלו בת"א ברחוב רוטשילד 112 בת"א. בסוף ימיו עבר לבני-ברק, וקבע את משכנו ברחוב חגי 6 בבני-ברק אשר נמצא שם עד היום, בה ממשיך ממלא מקומו ונכדו האהוב האדמו"ר רבי יעקב מנחם מנדל פרידמן מבוהוש-פאשקאן.

האריך ימים ונפטר בשוויץ בי"ד אב תשנ"ב בגיל 99. ארונו הועלה ארצה ונקבר בית העלמין נחלת יצחק בת"א, בחלקת אדמו"רי רוז'ין.

החסידות כיום

שמה של החסידות כיום הינה חסידות בוהוש-פאשקאן.

כיוםעומד בראש החסידות האדמו"ר רבי יעקב מנחם מנדל, נכדו של רבי יצחק השני משמש באדמו"רות. רבי מנחם מנדל הוא בנו של הרב ישראל שלום יוסף פרידמן שהיה בנו של האדמו"ר רבי יעקב דוד מפאשקאן אך לא שימש באדמ"ורות, והרבנית שיינדל שרה פרידמן בתו של רבי יצחק השני.

לקריאה נוספת

• יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות- אישים" כרכים א-ג, הוצאת מוסד הרב קוק, 1986, 2000, 2004.
• יצחק אלפסי, "החסידות ברומניה", הוצאת "סגולה".