אברהם יהושע השיל מאפטא

אדמו"ר, אבי שושלות אפטא-זינקוב (מז'יבוז') וקופיטשניץ

הרב אברהם יהושע העשיל מאפטא (נקרא גם הרבי מאפטא, ולפי זה כונה ביידיש: אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל, על שם ספרו; תק"ח, 1748ה' בניסן תקפ"ה, 1825) היה אדמו"ר. אבי שושלות אפטא-זינקוב (מז'יבוז') וקופיטשניץ.

רבי אברהם יהושע למשפחת העשיל מאפטא המכונה "האוהב ישראל מאפטא"
לידה 1748
תק"ח
ז'מיגריד
פטירה 1825 (בגיל 77 בערך)
ה' בניסן תקפ"ה
מז'יבוז' עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מז'יבוז'
מקום מגורים ז'מיגריד, קולבסוב, אפטא, יאסי, מז'יבוז'
מקום פעילות קולבשובה, אפטא, יאסי, מז'יבוז'
תקופת הפעילות ?–1825 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו יחיאל מיכל מזלוטשוב, אלימלך מליז'נסק
חיבוריו "אוהב ישראל", "תורת אמת"
אב רבי שמואל אב"ד ניישטאט, מגדולי רבני פולין
אם בת שבע
צאצאים
האדמו"ר מאפטא ה־הראשון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדותיו

עריכה

הרבי מאפטא היה נצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו, ואביו, הרב שמואל, שכיהן כראב"ד ניישטאט, היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו הפגין יכולות מבטיחות, וכבר בצעירותו נודע כבקי גדול בתלמוד ופוסקים בדרכי עבודת ה' ופנימיות התורה השתלם אצל הרבי רבי אלימלך מליז'נסק. את הנהגתו הרבנית החל כרב העיירה קולבסוב (Kolbuszowa) בפולין, ובתק"ס (1800) הסכים להתמנות לרב באפטא (Opatów). בתקס"ח (1808) הוזמן להיות רב ביאשי, נסיכות מולדובה, על ידי הבנקאי החסיד יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית שבו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו תורה.

מעמדו בקרב תנועת החסידות בדורו, היה בין הבולטים ביותר ורבים מהמנהיגים היו כפופים לדרכו והוראותיו. התנגד לכמה הדפסות של חצרות חסידים אחרות: המקובל הוא שהתנגד בעיקר לחסידות חב"ד וברסלב, הוא חלק על דרכו של הרבי צבי הירש מזידיטשוב והתנגד ליוזמתו להדפסה והפצה מחודשת להמון העם של ספר הזוהר מתוך חשש למסירת סודות התורה בצורה שטחית לעמי הארץ, שיובילו לכפירה והגשמה[1], וכן התנגד (ואף נאמר שקילל) למי שביקש להדפיס את ספר סיפורי מעשיות של ר' נחמן מברסלב מהסיבה שהדברים עמוקים והמשלים בהם תמוהים ועלולים לגרום זילות בדמותו של המחבר הקדוש[2].

בתקע"ו (1816), לאחר פטירת האדמו"ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאשי, עזב והתיישב במז'יבוז', עירו של הבעש"ט וערש החסידות, שם היו בקרבתו חסידים רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה, ונקרא לעיתים לפתור בעיות הלכתיות שהתעוררו שם. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לעם היהודי.[דרוש מקור]

חיבר שני ספרים: "תורת אמת" (לבוב, ה'תרי"א) ו"אוהב ישראל" (ז'יטומיר ה'תרכ"ה), שעל שמו כונה ה"אוהב ישראל".

נקבר במז'יבוז בסמוך לקבר הבעש"ט, ואוהל מיוחד מציין את קברו. האגדה החסידית מספרת שמלאכים נשאו את גופתו וקברוה בבית הקברות בטבריה, שם מוצבת אבן סמלית לכבודו. ביאסי הוקם בית כנסת על שמו. בית כנסת נוסף על שמו יוסד לאחר קום המדינה בחיפה (רחוב עבאס), על ידי אחד מצאצאיו.

הרב מאפטא מוזכר כדמות מפתח ברומן "הכנסת כלה" של ש"י עגנון.

צאצאיו

עריכה

על צאצאיו נמנה אברהם יהושע השל, תאולוג ורב אמריקאי.

  • זלמן אפטר - חבר ארגון ההגנה ויליד תל אביב, נפטר ב-1983 בגיל 71

מתלמידיו

עריכה

רבי אברהם יהושע העשיל היה בסוף ימיו לזקן צדיקי דורו והשפעתו הייתה עצומה במזרח אירופה. רוב אדמור"י החסידות שחיו אחריו היו מתלמידיו.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
כתביו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דור דעה, עמ' רעב
  2. ^ פרופ' צבי מרק בראיון מצולם: http://www.hasidut.org/blank-1


הקודם:
-
אדמו"רי אפטא-זינקוב הבא:
רבי יצחק מאיר השיל (ז'ינקוב)