חסידות קוסוב
חסידות קוסוב (בכתיב יידי: קאסוב) היא חסידות שפעלה במזרח גליציה ובוקובינה (כיום אוקראינה). אבי השושלת היה רבי מנחם מנדל הגר, ה"אהבת שלום". מחסידות זו יצאה בין היתר חסידות ויז'ניץ שהוקמה על ידי רבי מנחם מנדל נכדו של אבי השושלת.
 | |
| בית הכנסת בקוסוב | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקום ייסוד | מזרח גליציה ובוקובינה |
| מייסד | רבי מנחם מנדל הגר |
  | |
תולדות החסידות
עריכה
- רבי מנחם מנדל (תקכ"ח - י"ז בחשוון תקפ"ו) - בנו של רבי יעקב קאפיל מקולומיאה, תלמידו ובעל התפילה של הבעל שם טוב. רבי מנחם מנדל היה תלמידם של רבי צבי הירש מנדבורנה ושל רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה ושל רבי משה לייב מסאסוב. התגורר בקוסוב והיה מהאדמו"רים הגדולים בגליציה בזמנו וחסידיו נאמדו באלפים. בנו רבי חיים מילא את מקומו. בן נוסף היה רבי דוד שכיהן בזבלטוב. חתניו היו רבי יחיאל מיכל מזל בנו של רבי ישראל אברהם מצ'רני-אוסטראה (בן רבי זושא מאניפולי וחתן רבי זאב וולף) ובזיווג שני של הרב גרשון אשכנזי מקולומיאה.
- רבי חיים (בערך תקנ"ה - כ"ה באייר תרי"ד) - חתן רבי יהודה מאיר משיפיטובקה (בן רבי פנחס מקוריץ וחתן רבי יעקב שמשון משיפיטובקה). היה תלמידם של אביו ושל חותנו. מחבר ספר "תורת חיים". לאחר פטירתו שלושה מבניו כיהנו באדמו"רות, רבי יעקב שמשון ממלא מקומו, רבי יוסף אלטר ברדוביץ ורבי מנחם מנדל בוויז'ניץ. חתניו היו קרובו רבי פנחס יוסף מקוסוב, רבי ישראל מקרמניץ ורבי יהושע אלעזר חודורוב מקולומיאה.
- רבי יעקב שמשון (תקע"ד - י"ט באדר תר"מ) - ממלא מקום אביו בקוסוב. היה חתן (בזיווג שלישי) של רבי יעקב יוסף מאוסטרהא.
- רבי משה (תרט"ו - ו' בתמוז תרפ"ה) - בנו היחיד של ר' יעקב שמשון וחתן הרב אברהם מנחם שטיינברג מברוד. מחבר ספר "לקט עני". היה אדמו"ר מפורסם וחסידיו נאמדו באלפים. חתנו בזיווג שני היה קרוב משפחתו, רבי שרגא פייבוש מזלישטשיק, בנו של רבי ברוך מוויז'ניץ. נפטר בברלין ונקבר בקוסוב. פורסמה צוואתו עם פירוש "לדוד להזכיר" של הרב דוד שפרבר, ראב"ד בראשוב.
- רבי חיים (-א' בחשוון תש"ג) - מילא את מקום אביו בקוסוב. כאביו היה אדמו"ר לאלפים. ביקר בארץ ישראל בשנת תרצ"ח. בשנות השואה התגורר בקולומיאה ומשם נלקח באקציה ללבוב ונפטר ברכבת.
החסידות כיום
עריכהרבי אברהם יהושע העשיל הגר, בנו של רבי שרגא פייביש מזלישטשיק, כיהן כאדמו"ר מקוסוב בבורו פארק. מונה על ידי בן דודו רבי חיים מאיר הגר בשביל להשאיר זכר לבית קוסוב. נפטר בשנת תש"ס. את מקומו מילא בנו רבי שרגא פייבוש (18 בינואר 1958 - 29 ביוני 2024) שהצליח לפתח את החצר וחסידים רבים התקרבו אליו. אחריו מכהן רבי מנדל דוד, חתן רבי יעקב הגר מסערט ויז'ניץ.
מסוף שנות ה-90 עד 2013 כיהן בירושלים בשם זה רבי מנחם מונדרר, צאצא של רבי חיים הגר מקוסוב, אך לא היה לו בית מדרש עצמאי.[1] לאחר פטירתו (בכ"ד באייר ה'תשע"ג) נתמנו בניו הרב חיים אהרן מונדרר כאדמו"ר בבית שמש, הוא גם משמש כרב שכונת יפה נוף. בנו הרב פנחס יוסף מונדרר משמש כאדמו"ר בירושלים וממשיך לנהל את חצר אביו בירושלים ברחוב חגי. בנו הרב אברהם משמש כאדמו"ר בלונדון וגם שם יש בית מדרש פעיל.
בשנת 2015, לאחר פטירת רבי אליעזר הגר האדמו"ר מסרט ויז'ניץ, הוכתר חתנו הרב נפתלי ראובן קורנרייך לאדמו"ר מ"קוסוב-ויז'ניץ". מתגורר בבית שמש.
רדוביץ
עריכה
ערך מורחב – חסידות רדוביץ
רבי יוסף אלתר הגר בן רבי חיים מקוסוב וחתן רבי ישראל, חתנו[2] של רבי משה צבי מסאווראן. לאחר פטירת אביו החל לכהן ברדאוץ (רדוביץ) שבמחוז קובל וכן כיהן תקופה בסירט. חתניו היו רבי שמעלקא רובין מסערט ורבי מאיר יהודה שפירא מבוקאווסק.
בשנת תרל"ג עלה לארץ ישראל והתגורר בצפת. נסע לחיפה לרחצה ושם נפטר ונקבר לאחר מחלוקת בין אנשי צפת לאנשי חיפה[3].
בנו רבי משה כיהן בחיפה ובצפת. חיבר ספר "וייקח משה"[4]. חתנו היה רבי נפתלי מקשאנוב. נפטר בא' בכסלו תרס"ב[5].
בנו רבי ישראל מילא את מקומו. בשנת תרע"ג היגר לארצות הברית שם הקים ישיבה בשם "תורת חיים". הוציא את ספרו של אביו. נפטר בשנת תש"ב. בן נוסף של רבי משה היה הרב חיים זיידא חתן דודו רבי מאיר מבוקווסק, נפטר בחיי אביו. בתו נישאה לקרובה, רבי אלעזר מקיווישאד.
זבלטוב
עריכהרבי דוד (תקנ"ז - כ"א באב תר"ח) היה חתנו של רבי משה לייב מסאסוב. היה מפורסם כחכם, וכיהן באדמו"רות בזבלטוב. לאחר פטירתו ארבעה מבניו כיהנו כאדמו"רים.
בנו רבי יעקב (תקע"ה - ט"ו בשבט תרמ"א) מילא את מקומו בזבלטוב. היה חתן רבי יהודה צבי מראזלא ובזיווג שני נשא לאשה את פרידא קילא בת הרב ישעיה שור רבה של יאס (בזיווג ראשון הייתה נשואה לרבי יצחק לייבוש מקאליב).
רבי מנחם מנדל בנו היחיד של רבי יעקב מילא את מקומו. היה חתנו של דודו רבי יצחק לייביש מחאטין (בן רבי משה חיים מראזלא, בן רבי יצחק אייזיק מקאלוב[6], וחתן הרב ישעיה שור).
בנו רבי משה מילא את מקומו בזבלטוב. במלחמת העולם הראשונה עבר לווינה שם נפטר.
את מקומו מילא בנו רבי חיים שהיה נחשב לתלמיד חכם מופלג. נרצח עם קהילתו בשנת תש"ב.
במקביל לרבי משה, כיהנו עוד מבני רבי מנחם מנדל. רבי יצחק אייזיק כיהן בזבלטוב ובברדיצ'ב ורבי יוסף בטיסמניץ, חתן רבי יצחק מטיסמניץ. רבי יוסף נרצח בסטניסלב בשנת תש"א. ורבי גרשון כיהן בטויסט ובוויען, ולפני המלחמה היגר לארצות הברית ונקבר בניו ג'רזי.[7]
בנים נוספים של רבי דוד:
- רבי צבי הירש מפיטשניזין חתן רבי אברהם חיים מלינסק. לאחר פטירת אביו החל לכהן בפיטשניזין. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי גרשון. מחתניו של רבי צבי הירש היה רבי נחום מבורשטין.
- רבי מנחם מנדל מדאמיץ' (פרבר של זבלטוב). חסידיו היו מועטים. נפטר ללא בנים, ונכדו רבי אברהם, בן חתנו רבי יוסף דוד (מגזע אליק), מילא את מקומו. נרצח עם קהילתו בב' בטבת תש"ב וסירב להצעת קצין הונגרי להצילו.
- רבי יחיאל מיכל מסטרוז'ניץ, חתן רבי אלעזר מבעלז. היו לו חסידים רבים. בנו רבי שלום מילא את מקומו. כיהן ברבנות במאלד בנילה שבבוקובינה. בזמן מלחמת העולם השנייה ברח ללונדון בה נפטר. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים. חתנו היה קרובו, רבי אלעזר רוקח מלוביטש. בנו של רבי שלום, רבי יחיאל מיכל מילא את מקומו. נפטר בט' בחשוון תשל"ב ונקבר על יד אביו.
צאצא של רבי דוד מזבלטוב, רבי בן ציון הגר (כ"ג בשבט תש"א - כ' בתשרי תשע"א) כיהן[8] תקופה בשנות ה-90 של המאה ה-20 כאדמו"ר מזבלטוב בשכונת ארזי הבירה בירושלים.
צאצא נוסף, רבי יוסף מנחם מנדל הגר פתח בתקופת הקורונה בשכונת רוממה בירושלים בית כנסת זאבלטוב. בהמשך שונה שמו ל"צמח דוד" על שם רבי דוד מזאבלטוב ופעיל בעיקר בשבתות.[דרוש מקור]
לקריאה נוספת
עריכה- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב : הוצאת מעריב, 1977, עמ' 110–114.
קישורים חיצוניים
עריכה
- רבי מנחם מנדל ורבי חיים מקוסוב, ספרי אהבת שלום ותורת חיים, באתר היברובוקס
- רבי מנחם מענדיל מקאסוב זצ"ל בעל אהבת שלום, ויוצ"ח שושלת קאסוב בפורום "אידישע וועלט פארומס" (ביידיש).
- תמונות האדמו"ר מקוסוב-ארצות הברית בביקורו בכותל המערבי (כסלו תשע"ה) בבלוג "בעולמם של חרדים" של חיים שאולזון
חסידות קוסוב, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אלי בן דוד, אֵין לָהּ מְנַחֵם • האדמו"ר הגה"צ רבי מנחם מנדל מונדרר זצ"ל מקאסוב ירושלים, באתר JDN, 4 במאי 2013
- ^ אלפסי כותב בנו.
- ^ על פי המסורת המקומית, החלקה שעל יד רבי אבדימי דמן חיפה לא הייתה קולטת אף אחד. לאחר הוויכוח אמרו אנשי חיפה לאנשי צפת שיעשו ניסיון ואם יקלט בחלקה יישאר שם וכך היה. צילום מצבתו, באתר "עדה המצבה".
- ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: ויקח משה -- הגר, משה בן יוסף אלטר, באתר www.hebrewbooks.org
- ^ "בית צדיקי ראדאוויץ" (כתב: שלמה יוסף אוביץ), ספר ויקח משה, אוצר הספרים המרכזי שע"י ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר" ויז'ניץ, תשס"ד, עמ' יג
- ^ אהבת שלום תנינא - תורת חיים תנינא - מנחם מנדל בן יעקב קופל, -1825 (page 3 of 45), באתר hebrewbooks.org
- ^ lizensk12, Rebbe Gershon Hager | kevarim.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ על פי הוראת הרב מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש, ראו כאן