משתמש:David7031/איסור הזחת החושן
_Torso.jpg) | |
| מקרא | ספר שמות, פרק כ"ח, פסוק כ"ח |
|---|---|
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ב, עמוד א' |
| משנה תורה | משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו, פרק ט', הלכה י' |
| ספרי מניין המצוות | ספר החינוך, מצווה ק' ספר המצוות, לאו פ"ז |
איסור הזחת החושן הוא מצוות לא תעשה האוסרת על הפרדה בין בגד הכהונה החושן לבין האפוד עליו הוא מונח.
מקור האיסור עריכה
בציווי על הכנת החושן נאמר בתורה:
וְיִרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מטבעתו [מִטַּבְּעֹתָיו] אֶל טַבְּעֹת הָאֵפוֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד.
בדומה למצוות איסור קריעת המעיל ואיסור הסרת בדי הארון, מלשון הפסוק יכול להשתמע שאין איסור על ההפרדה, אלא שיש מצווה להדק את החושן בצורה טובה אל האפוד, כך שהוא לא יתפרק בטעות. אולם הגמרא במסכת יומא מדייקת מכך שכתוב "לא יזח" ולא "שלא יזח"[1] שיש איסור על הפרדת החושן מהאפוד.[2]
החיבור בין האפוד לחושן עריכה
החושן היה פיסת בד מרובעת עליה היו שנים עשר אבנים. בכל אחת מפינות החושן הייתה טבעת זהב. משתי הטבעות העליונות של החושן יצאו שתי שרשראות זהב, שהתחברו אל משבצות הזהב שהיו ב"כתפות האפוד",[3] ולשתי הטבעות התחתונות נקשרו פתילי תכלת שבצידם השני נקשרו לטבעות זהב שהיו בתחתית "כתפות האפוד", בסמוך ל"חשב האפוד".
האיסור עריכה
האיסור ביסודו הוא לנתק את החיבור שבין החושן לבין האפוד. על פי הרמב"ם, האיסור חל רק אם מפריד בדרך קלקול, היינו מפרק שלא לצורך. אולם אם עושה זאת על מנת לתקן את הבגד אין בכך איסור. הרדב"ז בפירושו על הרמב"ם מתלבט האם האיסור הוא רק בהפרדה מוחלטת בין החושן לבין האפוד או שגם אם מרופף את אחד החיבורים, כך שהחושן כבר לא מחובר בצורה מהודקת, עבר על האיסור.[4]
הערות שוליים עריכה
- ^ שמשמעותו "על מנת שלא יזח".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ב, עמוד א'
- ^ ראו הסבר מורחב על כתפות האפוד בערך אפוד.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו, פרק ט', הלכה י', ורדב"ז שם. וראו עוד בספר החינוך, מצווה ק' שמסביר ש”מנוי הענין הוא שלא יהיה החשן נע ונד על לוח לבו אלא יעמד שם קבוע כמין חומר”.