מסכת יומא

מסכת במשנה

מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב

פירוש שם המסכת – יומא (בארמית): יום, כלומר היום המיוחד – יום הכיפורים. בתלמוד הוא נקרא גם בשם יומא רבה – היום הגדול. ואמנם, בתוספתא המסכת נקראת יום הכיפורים. בתלמוד בבלי יש למסכת זו 87 דפים.

מסכת יומא במשנה היא בת שמונה פרקים. שבעת פרקיה הראשונים עוסקים בהכנות הכהן הגדול לעבודה ועבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, והשמיני בהלכות התענית והצום.

מיקומה של המסכת בסדר מועד עריכה

לפי הקדמת הרמב"ם למשנה, סידורה של המסכת אחרי מסכת שקלים נעשה בהתאם לסדר הופעות ענייני המסכתות בתורה: מצוות מחצית השקל מופיעה בפרשת כי תשא[1] ואילו דיני יום הכיפורים מופיעים בפרשת אחרי מות[2].

מועד וזהות מחבר המסכת עריכה

הגמרא במסכת יומא מביאה את דברי ר' יוחנן "מאן תנא סדר יומא? רבי שמעון איש המצפה".

בעקבות זאת טען נחמן קרוכמל שהמשניות של מסכת יומא נסדרו עוד בימי רבן גמליאל הזקן בירושלים שלפני החורבן[3]. יצחק אייזיק הלוי טוען לעומת זאת שהמסכת נסדרה על ידי רבי שמעון איש המצפה בזקנתו, לאחר החורבן[4].

פרקי המסכת עריכה

במשנה עריכה

  1. שִׁבְעַת יָמִים (שמונה משניות[5]) - עוסק בהכנותיו של הכהן הגדול לקראת יום הכיפורים.
  2. בָּרִאשׁוֹנָה (שבע משניות) - עוסק בקורבן התמיד של השחר.
  3. אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה (אחת עשרה משניות) - עוסק בתחילת עבודת היום.
  4. טָרַף בַּקַּלְפִּי (שש משניות) - עוסק בהגרלת שני השעירים ובוידויו של הכהן הגדול.
  5. הוֹצִיאוּ לוֹ (שבע משניות) - עוסק בהקטרת הקטורת בקודש הקודשים והזאת הדמים.
  6. שְׁנֵי שְׂעִירֵי (שמונה משניות) - עוסק בשילוח השעיר לעזאזל.
  7. בָּא לוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל (חמש משניות) - עוסק בסיום עבודת היום.
  8. יוֹם הַכִּיפּוּרִים (תשע משניות) - דן בחמישה עינויים שיש להתענות ביום הכיפורים: שתייה ואכילה, סיכה, רחיצה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. בנוסף עוסק הפרק בענייני תשובה. זהו למעשה הפרק היחיד במסכת אשר מתאר את יום כיפור כפי שהוא מוכר לנו היום.

בסה"כ במסכת 61 משניות.

בתוספתא עריכה

בתוספתא כוללת מסכת יומא ארבעה פרקים, ובהם אגדות וסיפורים היסטוריים על אישים ואירועים מתקופת בית המקדש. אופייה של התוספתא שונה במידה רבה מזה של המשנה, ואין להבינה אלא עם המשנה. הפרק האחרון בתוספתא מקביל לפרק השמיני במשנה, ואינו תלוי בה כמעט לחלוטין.

פרשני מסכת יומא עריכה

על המשניות (יומא) עריכה

ראשונים על תלמוד בבלי (יומא) עריכה

אחרונים על תלמוד בבלי (יומא) עריכה

על הדף עריכה

ספרים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  •   משנה מסכת יומא, באתר ויקיטקסט
  •   תוספתא, מסכת יומא, באתר ויקיטקסט
  •   תלמוד בבלי, מסכת יומא, באתר ויקיטקסט
  •   תלמוד ירושלמי מסכת יומא, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים עריכה

    1. ^ ספר שמות, פרק ל', פסוק י"א ואילך
    2. ^ ספר ויקרא, פרק ט"ז, פסוק א' ואילך
    3. ^ נחמן קרוכמל, מורה נבוכי הזמן, עמוד 192
    4. ^ דורות ראשונים, כרך ג', פרק כ"ג
    5. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.