משתמש:David7031/גסקלגס

הרקע לגזירות

משהקימו ההלניסטים ביבנה מזבח לפולחן הקיסר, הרסו אותו התושבים היהודים במקום. הדבר דווח לקליגולה, והוא הורה בכעסו על הקמת פסל לכבודו בבית המקדש בירושלים. יוסף בן מתתיהו מספר כי הנציב הרומי של סוריה פובליוס פטרוניוס נשלח אל ירושלים ועמו צבא רב, על מנת להציב בבית המקדש את פסלו של קליגולה, ולהרוג את כל מי שיתנגד לכך. פטרוניוס יצא דרך הים מאנטיוכיה, והגיע לעכו. בעכו התקבל פטרוניוס על ידי משלחת של היהודים, אשר התחננה בפניו כי לא יציב את פסלי קליגולה בארצם. פטרוניוס הותיר את הפסלים ואת הצבא בעכו, ונסע לטבריה. שם אסף את היהודים והזהיר אותם כי אל להם להתנגד לקליגולה, וכי יסבלו סבל רב אם יעשו כן. לאחר שהתרשם כי היהודים מוכנים למות ובלבד שבית המקדש לא יחולל בצלמו של קליגולה, שב לאנטיוכיה וניסח מכתב זהיר לקליגולה במטרה לעורר אותו לביטול הגזרה, או - בינתיים - לזכות לפחות בדחייה, שכן הדבר עלול להביא למרד ולשפיכות דמים רבה. מכתבו של פטרוניוס לא שינה את דעתו של קליגולה, אך התערבותו של אגריפס הראשון הביאה לביטול הגזירה. קליגולה שלח מכתב לפטרוניוס בו הוא מורה לו על ביטול הפקודה. למרות זאת, חש קליגולה שפטרוניוס גם בגד בו והורה על התאבדותו, אך עד שהגיעה הפקודה, היה כבר קליגולה בין המתים.

פרשת הצלם בהיכל הוסברה בעולם העתיק כנובעת מטירופו של קליגולה והתעקשותו בדבר היותו אל, אולם ייתכן שיש לכך הסבר אחר. בתקופת החשמונאים היה קשר בל ינתק בין היהדות לסדר המדיני: הכהן הגדול היה ראש המדינה והוא פעל להכחיד כל פולחן לא יהודי מארץ ישראל, מתוך אמונה שהדת היהודית צריכה להיות הדת הבלעדית בארץ הקודש. דבר זה היה לרועץ בעיני הרומיים בעיקר שליטים פולחניים, שראו בכך שהיהודים לא עובדים אלילים, מכשול בביסוס שלטונם, שבמקרה של קליגולה לדוגמה בוסס על כך שקליגולה הוא אל. על ידי השמדת המזבח ביבנה, שהייתה רכושו האישי של הקיסר, נראה לרומאים שהיהודים פגעו בשלטון הרומאי שהתבסס על כך שהאלוהות של הרומאים היא חלק ממוסדות השלטון והתגובה הנאותה על כך הייתה פגיעה בבית המקדש שהיה מרכז החיים הדתיים של היהודים.