משתמש:Dovfuchs/שטפו השלישי (הגדול)

שטפן השלישי ממולדביה, הידוע גם כשטפן הגדול (ברומנית: Ștefan cel Mare), נולד במועד לא ידוע (ככל הנראה בין 1433 ו- 1440) ומת ב- 2 ביולי 1504, היה הנסיך (לחילופין: אדון/שליט, ברומנית voivode) של מולדביה מ- 1457 עד 1504.
שטפן השלישי היה בנו של בוגדן השני ממולדביה, ובחלק מהזמן גם שותפו לשלטון. בוגדן השני נרצח בשנת 1451, על ידי אחיו, פטרו (השלישי) ארון, שעלה, בעקבות הרצח, על כס המלוכה. שטפן נמלט להונגריה, ומאוחר יותר עבר לנסיכות ולאכיה השכנה. בקיץ 1457 חזר שטפן למולדביה, ובעזרתו של ולאד המשפד, שליט וואלאכיה, הדיח את פטרו ארון, שנאלץ לחפש מקלט בפולין. תיאוקטיסט הראשון, המֶטְרוֹפּוֹלִיט של מולדביה, משח את שטפן לנסיך בחסד האל.
שטפן תקף את פולין ומנע מקז'ימייז' הרביעי, (Kazimierz IV Jagiellończyk), לתמוך בפטרו ארון, אך בסופו של דבר הכיר בחוקיות שלטונו של קזימיר ב- 1459. החלטתו של שטפן לכבוש מחדש את צ'יליה (Chilia), כיום קיליה (Kilia) באוקראינה, נמל חשוב על הדנובה, הביאה אותו לעימות עם הונגריה ו-ולאכיה. שטפן, שעמד בראש צבאו בזמן המצור על צ'יליה, שנערך בעת הפלישה העות'מאנית לולאכיה (בשנת 1462), נפצע קשה במהלך הקרב, אך החלים. שנתיים מאוחר יותר כבשו כוחותיו של שטפן את צ'יליה.
בשנת 1467 הבטיח שטפן תמיכה למנהיגי שלושת האומות של טרנסילבניה במלחמתם נגד מתיאש הוניאדי, מלך הונגריה, מתיאש פלש למולדביה, אך שטפן הביס אותו בקרב באיה (ברומנית: Bătălia de la Baia). פטרו ארון תקף את מולדביה בתמיכה הונגרית בדצמבר 1470, אך הובס על ידי שטפן והוצא להורג, יחד עם שרידי האצילים (הבויארים) המולדביים שעדיין תמכו בו. שטפן שיפץ מבצרים ישנים ובנה מבצרים חדשים, ששיפרו את מערכת ההגנה על גבולותיה של מולדביה, ובנוסף חיזק שטפן את מערכת הממשל המרכזי. ההתרחבות העות'מאנית סיכנה את ערי הנמל המולדוביים באזור הים השחור.

בשנת 1473 הפסיק שטפן את תשלום מיסי הקרקעות, שהוטלו רק על נתינים שאינם מוסלמיים, (הידועים בשם haraç), לסולטן העות'מאני ופתח בשורה של מסעות מלחמה נגד ולאכיה כדי להחליף את שליטיה - שקיבלו את חוקיות השלטון העות'מאני - בבני חסותו. עם זאת, כל הנסיכים שתפסו את כס המלוכה בוואלאכיה, בתמיכתו של שטפן, נאלצו לשלם מיסים לסולטן. צבאו של שטפן הביס צבא עות'מאני גדול בקרב וסלוי (Vaslui), בשנת 1475. בשנה שלאחר מכן, הביס הסולטאן העות'מאני מהמט השני, את צבאו של שטפן השלישי בקרב ואלאה אלבה (ברומנית: העמק הלבן, Bătălia de la Valea Albă), אך היעדר אספקה ופריצת מגפה אילצה אותו לסגת ממולדביה.

העות'מאנים ניצלו את ההפוגה בקרבות עם מתיאש הראשון, כדי לתפוס את העיר צ'יליה, ואילו בני בריתם, הטאטריים של קרים, כבשו את העיר צ'טאטיה אלבה (ברומנית: המבצר הלבן, Cetatea Albă, כיום בילהורוד-דניסטרובסקי באוקראינה) ב- 1483. מתיאש הראשון העניק לשטפן שתי נחלות בטרנסילבניה, אך למרות זאת הבטיח שטפן את נאמנותו לקז'ימייז' הרביעי הפולני, אשר הבטיח לתמוך בו כדי להחזיר את צ'ילה וצ'טאטיה אלבה, אך מאמציו של שטפן לכבוש את שתי ערי הנמל נכשלו. משנת 1486 הוא שילם מחדש מס קרקעות שנתי לעות'מאנים. בשנים הבאות נבנו במולדביה עשרות כנסיות אבן ומנזרים אשר תרמו לפיתוחה של אדריכלות מולדובה ייחודית.

יורשו של קז'ימייז' ה- 4, יאן אולברכט, Jan I Olbracht, רצה להעניק את מולדביה לאחיו הצעיר, זיגיסמונד, אבל מהלכיו הדיפלומטיים של שטפן מנעו את הפלישה הפולנית למולדביה במשך שנים רבות. יאן אולברכט תקף, בסופו של דבר, ב- 1497, אך שטפן ובעלי בריתו ההונגריים והעות'מאניים הביסו את הצבא הפולני בקרב יער קוסמין (Bătălia de la Codrii Cosminului). ב- 1503 ניסה שטפן בפעם נוספת לכבוש מחדש את צ'יליה וצ'טאטיאה אלבה, אך נאלץ להודות באובדנן של שתי ערי הנמל לעות'מאנים.
בשנות חייו האחרונות של שטפן מילא בנו, בוגדן השלישי ("העיוור"), תפקיד של שותף בשלטון. תקופת שלטונו הארוכה (47 שנים) של שטפן הייתה תקופה של יציבות בהיסטוריה של מולדובה. שטפאן מת בסוצ'אבה ונקבר במנזר פוטנה (Putna).
החל מהמאה ה- 16 נחשב שטפן כשליט גדול. הרומנים המודרניים רואים בו את אחד הגיבורים הלאומיים הגדולים ביותר שלהם, והוא גם מחזיק מעמד כדמות פולחן במולדובניזם. הכנסייה הרומנית-אורתודוכסית קידשה אותו בשנת 1992. ההערצה אליו מתבטאת בשם "שטפן הגדול והקדוש" (Ştefan cel Mare şi Sfânt).

לרשימת שליטי נסיכות מולדובה.