שליטי נסיכות מולדובה
שליטי נסיכות מולדובה עד האיחוד עם נסיכות ולאכיה
רשימת שליטי מולדובה
עריכהתמונה | השליט | תחילת מלכותו | סיום מלכותו | בית מלוכה או משפחה | הערות |
---|---|---|---|---|---|
דראגוש Dragoş |
1352 | 1353 | מייסד ישות מדינית במולדובה בחסות ממלכת הונגריה, מעין "מארקה". לפי האגדה, הגיע למולדובה מחבל מרמורש | ||
סאס | 1354 | 1358 | בנו של דראגוש | ||
באלק Bâlc |
1359 | 1359 | בנו של דראגוש ואחיו של סאס | ||
בוגדאן הראשון Bogdan I |
1359 | 1365 | בוגדאן | בן למשפחה יריבה ממרמורש, הדיח את בלק והקים את נסיכות מולדובה העצמאית. שושלתו מלכה במולדובה תקופה ארוכה, דרך הענף מושאט. | |
לאצקו Laţcu | 1365 | 1373 | בנו של בוגדאן הראשון | ||
קוסטיה | 1373 | 1374 | מושאט | גיסו של לאצקו ; חוסר ודאות. | |
פטרו מושאט | 1375 | 1391 | בנו של קוסטיה מושאט | ||
רומן הראשון | 1391 | 1394 | בנו של קוסטיה מושאט | ||
שטפאן הראשון | 1394 | 1399 | בנט של קוסטיה מושאט | ||
יוגה | 1399 | 1400 | היה מכונה Ologul, "הנכה". הודח בהתערבותו של מירצ'ה הזקן שליט ולאכיה | ||
אלכסנדרו הטוב (Alexandru cel Bun) |
1400 | 1432 | מושאט | בן של רומן הראשון, גיס של יוגה, עלה לשלטון בעזרת מירצ'ה הזקן | |
איליאש | 1432 | 1433 | בן של אלכסנדרו הטוב, מלכותו הראשונה | ||
שטפאן השני | 1434 | 1435 | בן של אלכסנדרו הטוב, מלוכתו הראשונה | ||
איליאש | 1435 | 1443 | מלכותו השנייה, בשותפות עם שטפאן השני | ||
שטפאן השני | 1436 | 1447 | מלוכתו השנייה, עד 1443 בשותפות עם איליאש, בין 1444–1445 בשותפות עם פטרו השני | ||
פטרו השני | 1444 | 1445 | בן של אלכסנדרו הטוב, מלכותו הראשונה | ||
רומן השני | 1447 | 1448 | בן של איליאש | ||
פטרו השני | 1448 | 1449 | מלוכתו השנייה | ||
צ'ובר | 1449 | 1449 | צ'ובר וודה, מוזכר על ידי הכרוניקון גריגורה אורקה, חוסר ודאות | ||
אלכסנדרל | 1449 | 1449 | מושאט | בן של איליאש ואח קטן של רומן השני, מלוכתו הראשונה | |
בוגדאן השני | 1449 | 1451 | אחיין או בן מחוץ לנישואים של אלכסנדרו הטוב | ||
פטרו ארון | 1451 | 1452 | בן מחוץ לנישואים של אלכסנדרו הטוב, מלוכתו הראשונה | ||
אלכסנדרל | 1452 | 1454 | מלוכתו השנייה | ||
פטרו ארון | 1454 | 1455 | מלוכתו השנייה | ||
אלכסנדרל | 1455 | 1455 | מלוכתו השלישית | ||
פטרו ארון | 1455 | 1457 | מלוכתו השלישית | ||
שטפן הגדול (Ştefan cel Mare) |
1457 | 1504 | בן של בוגדאן השני. במאה 19–20 התחיל בדיעבד להיקרא לפעמים בקהל הרומני גם "שטפן הגדול והקדוש" | ||
בוגדאן השלישי בעל עין אחת (Bogdan III cel Chior) |
1504 | 1517 | בן של שטפן הגדול | ||
שטפניצה Ştefăniţă או שטפאן הרביעי | 1517 | 1527 | בן של בוגדאן השלישי בעל העין האחת. עד שנת 1523 תחת חסותו של הפרקלאב של סוצ'אבה, לוקה ארבורה. | ||
פטרו רארש (Petru Rareş) |
1538 | 1527 | בן של שטפן הגדול | ||
שטפאן החגב"לקוסטה" (Ştefan Lăcustă) |
1538 | 1540 | נכד של שטפן הגדול | ||
אלכסנדרו קורניה | 1540 | 1541 | נכד של פטרו ארון | ||
פטרו רארש | 1541 | 1546 | מלוכתו השנייה | ||
איליאש השני רארש | 1546 | 1551 | בן של פטרו רארש | ||
שטפאן השישי רארש | 1551 | 1552 | בן של פטרו רארש | ||
יואן ז'ולדיה | 1552 | 1552 | בויאר שנתמך על ידי אלמנתו של פטרו רארש, אלנה | ||
אלכסנדרו לפושניאנו (Alexandru Lăpuşneanu) |
1552 | 1561 | אולי מושאט-לפושניאנו | עלה לשלטון בעזרת פולין, לפני ההכתרה נקרא "פטרו סטולניקול", ייתכן בן מחוץ לנישואים של בוגדאן השלישי | |
יואן יאקוב הראקליד (Ioan Iacob Heraclid) |
1561 | 1563 | ממוצא יווני, בעבר שכיר חרב, כונה "דספוט וודה" "Despot Vodă", עלה לשלטון בעזרת מרד בויארים וכוח לוחמים של האציל הפולני אלברט לאסקי | ||
שטפאן טומשה | 1563 | 1564 | נבחר מקרב הבויארים | ||
אלכסנדרו לפושניאנו | 1564 | 1568 | אולי מושאט-לפושניאנו | מלכותו השנייה, חזר לכס המלכות בעזרת העות'מאנים | |
בוגדאן לפושניאנו | 1568 | 1572 | מושאט-לפושניאנו | ||
יואן וודה האיום Ioan Vodă cel Cumplit | 1572 | 1574 | ייתכן מושאט | ייתכן בן מחוץ לנישואים של השליט שטפניצה עם אשה ארמנית, נקרא גם "הארמני" או "יואן וודה האמיץ". | |
פטרו הפיסח Petru Şchiopul |
1574 | 1577 | דרקולשט-בסראב | מלכותו הראשונה. נציג ראשון של שושלת באסראב מוולאכיה שעלה על כס המלכות במולדובה, בתמיכת הטורקים. | |
יואן פוטקואבה כלומר יואן "פרסה" | נובמבר 1577 | דצמבר 1577 | אולי מושאט | טען שהוא אחיו למחצה של יואן וודה האיום המנוח, היה הטמאן באוקראינה, היה ידוע גם כאיוואן פידקובה, איוואן סארפגה ברומנית ניקוארה פוטקואבה | |
פטרו הפיסח | 1578 | 1579 | דרקולשט -בסראב | מלוכתו השנייה | |
יאנקו סאסו Iancu Sasu |
1579 | 1582 | מושאט | בן מחוץ לנישואים של פטרו רארש, כונה "סאסו", כלומר "סכסוני טרנסילבני", בגלל מוצא אמו ודתו הלותרנית | |
פטרו הפיסח | 1582 | 1591 | דרקולשט-בסראב | מלוכתו השלישית | |
ארון הטיראן Aron Tiranul |
ספטמבר 1591 | יוני 1592 | מושאט - לפושניאנו | מלוכתו הראשונה | |
אלכסנדרו הרע Alexandru cel Rău |
יוני 1592 | אוגוסט 1592 | בן של בוגדאן לפושניאנו. מלך בהמשך בוולאכיה באוגוסט 1592 - ספטמבר 1593. | ||
פטרה הקוזק Petre Cazacul |
אוגוסט 1592 | אוקטובר 1592 | בן מחוץ לנישואים של אלכסנדרו לפושניאנו, עלה לזמן קצר לשלטון בעזרת גדודי קוזאקים | ||
ארון הטיראן | אוקטובר 1592 | מאי 1595 | מלוכתו השנייה | ||
שטפאן רזבאן | מאי 1595 | אוגוסט 1595 | היה קצין, מפקד המשמר של ארון הטירן, אותו עצר ומסר ליריביו בטרנסילבניה. היה ממוצא צועני. | ||
ירמיה מובילה Ieremia Movilă |
1595 | 1600 | מובילשט | עלה לשלטון מולדובה בסיוע פולני. היה דרך אמו נכד של פטרו רארש וקרוב למשפחת לפושניאנו. | |
מיכאל האמיץ Mihai Viteazul |
1600 | 1600 | בן למשפחת בויארים, עם שורשים רומנים ויוונים. בעלייתו לשלטון ולאכיה הציג עצמו כבן של השליט פטרשקו הטוב מבית דרקולשט - בסראב. היה נסיך של ולאכיה 1593–1601 ושל טרנסילבניה 1599–1600 ובשנת 1600 הצליח לכבוש גם את מולדובה ולאחד לראשונה את כל חבלי הארץ המאוכלסים ברומנים. | ||
ירמיה מובילה | 1600 | 1606 | מובילשט | מלוכתו השנייה | |
סימיון מובילה | 1606 | 1607 | אחיו של ירמיה מובילה | ||
מיכאיל מובילה | 1607 | 1607 | בן של ירימיה מובילה, מלוכתו הראשונה | ||
קונסטנטין מובילה | 1607 | 1607 | בן של ירימיה מובילה, הומלך שליט מולדובה תחת חסות אמו אליזבט צ'ומורטאן לושונצי | ||
מיכאיל מובילה | 1607 | 1607 | מלוכתו השנייה | ||
קונסטנטין מובילה | 1607 | 1611 | שוב שליט קטין תחת חסות אמו אליזבט צ'ומורטאן לושונצי, מלוכה שנייה. | ||
שטפאן טומשה השני | 1611 | 1615 | מלוכה ראשונה. מוצאו לא ודאי, ייתכן כי הייתה נכונה טענתו כי הוא בן של השליט שטפאן טומשה. | ||
קונסטנטין מובילה | 1615 | 1616 | מלוכה שלישית | ||
ראדו מיכניה Radu Mihnea |
1616 | 1619 | דרקולשט-בסראב | בן לבית המלוכה הוולאכי באסאראב - דרקולשט. מלוכתו הראשונה. מונה על ידי הסולטאן העות'מאני. | |
גספאר גראציאני Gaspar Graţiani |
1619 | 1620 | ממוצא קרואטי מדלמטיה, בעל חינוך קתולי ונציאני, מונה על ידי הסולטאן כשליט מולדובה אחרי שהצטיין כמתורגמן בכיר (דרגומן) בחצר העות'מאנית. | ||
אלכסנדרו איליאש | 1620 | 1621 | מושאט-לפושניאנו | היה נכד של אלכסנדרו לפושניאנו, בן של איליה לפושניאנו. מלוכתו הראשונה. | |
שטפאן טומשה השני | 1621 | 1623 | מלוכתו השנייה | ||
ראדו מיכניה | 1623 | 1626 | דרקולשט - בסראב | מלוכתו השנייה במולדובה | |
מירון ברנובסקי-מובילה Miron Barnovschi |
1626 | 1630 | מובילשט | אמו הייתה אחיינית של ירמיה וסימיון מובילה. הארכיבישוף מיטרופוליט של קייב, פטרו מובילה, היה בן דוד שלו מדרגה שנייה. מלוכתו הראשונה. | |
אלכסנדרו העלם Alexandru Coconul |
דרקולשט-בסראב | 1629 | 1630 | בן של ראדו מיכניה | |
מויסה מובילה | 1630 | 1631 | מובילשט | מלוכתו הראשונה | |
אלכסנדרו איליאש | 1631 | 1633 | מושאט-לפושניאנו | מלוכתו השנייה | |
מירון ברנובסקי-מובילה | 1633 | 1633 | מובילשט | מלוכתו השנייה | |
מויסה מובילה | 1633 | 1634 | מלוכתו השנייה | ||
וסילה לופו Vasile Lupu |
1634 | 1653 | ממוצא אלבני או אולי ארומני מאלבניה. נבחר על ידי הבויארים.
מלוכתו הראשונה. | ||
גאורגה שטפאן Gheorghe Ştefan |
1653 | 1653 | בן למשפחת בויארים ממולדובה. מלוכתו הראשונה | ||
ואסילה לופו | 1653 | 1653 | מלוכתו השנייה | ||
גאורגה שטפאן | 1653 | 1658 | מלוכתו השנייה | ||
גאורגה גיקה Gheorghe Ghica |
1658 | 1659 | גיקה | בויאר ממוצא אלבני, התקדם בתפקידים בחצרו של ואסילה לופו. ייסד את שושלת גיקה. | |
קונסטנטין שרבאן "באסאראב" Constantin Şerban |
1659 | 1659 | קראיובשט | בן למשפחת הבויארים קראיבוסקו החשובה מוולאכיה. טען ליחוס עם שושלת בסראב. מלוכתו הראשונה במולדובה. היה פעמיים גם שליט בוולאכיה. | |
שטפניצה לופו | 1659 | 1661 | לופו | כונה Papură-Vodă , כלומר "סוּף" וודה, מפני שימי הבצורת והרעב בימי שלטונו הקצרים גרמו לעם לאכול גם סוּף). בן של ואסילה לופו. מלוכתו הראשונה. | |
קונסטנטין שרבאן "בסראב" | 1661 | 1661 | קראיבושט | מלוכה שנייה | |
שטפניצה לופו | 1659 | 1661 | לופו | מלוכתו השנייה | |
אוסטראטיה דאביז'ה | 1661 | 1665 | . נקרא "דאביז'ה וודה", לפעמים אוסטאטיה או איסטראטי דאביז'ה. נבחר לשליט מקרב הבויארים ממולדובה. | ||
גאורגה דוקה Gheorghe Duca |
1665 | 1666 | דוקה | בויאר ממוצא יווני, מלך פעם אחת גם בוולאכיה והתמנה מאוחר יותר על ידי הסולטאן העות'מאני גם להטמאן של אוקראינה. מלוכתו הראשונה במולדובה. | |
איליאש אלכסנדרו | 1666 | 1668 | מושאט-לפושניאנו | בן של אלכסנדרו איליאש. | |
גאורגה דוקה | 1668 | 1672 | דוקה | מלוכה שנייה במולדובה | |
שטפאן פטריצ'ייקו | 1672 | 1673 | נבחר מקרב הבויארים המולדובנים. מלוכה ראשונה | ||
דומיטרשקו קנטקוזינו Dumitraşcu Cantacuzino |
1673 | 1673 | קנטקוזינו | כונה "היווני" Grecul היה בן של הבויאר ממוצא יווני מאתיי קנטקוזינו, ייתכן צאצא רחוק של בני השושלת הביזנטית קנטקוזינו. מלוכה ראשונה. | |
שטפאן פטריצ'ייקו | 1673 | 1674 | מלוכה שנייה | ||
Dumitraşcu דומיטרשקו קנטקוזינו | 1674 | 1675 | קנטקוזינו | מלוכה שנייה | |
אנטוניה רוסט Antonie Ruset |
1675 | 1678 | רוסטי | בויאר ממוצא יווני. משפחתו ידועה כ"רוסט" Ruset או "רוסטי" Rosetti. | |
גאורגה דוקה | 1678 | 1683 | דוקה | מלוכה שלישית במולדובה | |
שטפאן פטריצ'ייקו | 1683 | 1684 | מלוכה שלישית | ||
דומיטרשקו קנטקוזינו | 1684 | 1685 | קנטקוזינו | מלוכה שלישית | |
קונסטנטין קנטמיר Constantin Cantemir |
1685 | 1693 | קנטמיר | נבחר מקרב הבויארים המולדבים. לשם המשפחה שורש בשם או כינוי בשפה הטורקית וטטרית ("דם של ברזל" ,"טמיר" או "דמיר"= ברזל, "קאן" = דם) | |
דימיטריה קנטמיר | 1693 | 1693 | בן של קונסטנטין קנטמיר. נודע בזמנו גם כדומיטראשקו קנטמיר. מלוכה ראשונה. גדל בחצר באיסטנבול. הודח על ידי העות'מאנים. יתפרסם כמלומד גדול בחצר של פטר הגדול. | ||
קונסטנטין דוקה | 1693 | 1695 | דוקה | בן של גאורגה דוקה, כונה גם "דוקולץ" (דוקה קטן), מלוכה ראשונה. | |
אנטיוך קנטמיר | 1695 | 1700 | קנטמיר | בן של קונסטנטין קנטמיר. מלוכה ראשונה. | |
קונסנטנין דוקה | 1700 | 1703 | דוקה | מלוכה שנייה | |
קאימקאם (ממלא מקום) יואן בוחוש |
יוני 1703 | ספטמבר 1703 | בויאר בעל התפקיד לוגופט. מילא בפעם הראשונה את מקום השליט. | ||
מיכאי ראקוביצה צ'חאן Mihai Racoviţă Cehan |
1703 | 1705 | ראקוביצה | בן למשפחה המיוחסת למשפחת קנטקוזינו ובעלת שורשים רומנים, וחתן של קונסטנטין קנטמיר. מלוכה ראשונה | |
אנטיוך קנטמיר | 1705 | 1707 | קנטמיר | מלוכה שנייה | |
מיכאי ראקוביצה צ'חאן | 1707 | 1709 | ראקוביצה | מלוכה שנייה | |
קאימקאם יואן בוהוש |
1709 | 1710 | הלוגופט מילא בשנית את מקום השליט | ||
ניקולאיה מברוקורדט Nicolae Mavrocordat |
1709 | 1710 | מברוקורדט | בן ליועץ הסתרים היווני של הסולטאן, אלכסנדרוס מברוקורדטוס "אקס אפוריטון", אבל גם בעל שורשים רומנים (סבתו הייתה בת של השליט אלכסנדרו איליאש. מלוכה ראשונה | |
דימיטריה קנטמיר | 1710 | 1711 | קנטמיר | מלוכה שנייה. הדחתו על ידי הטורקים אחרי כריתת ברית נגדם עם הצאר פטר הגדול, שמה קץ לתקופה בתולדות מולדובה. החל משנת 1711 הסולטאן יגביר את התערבותו בענייני הנסיכות על ידי מינוי ישיר של שליטים נבחרים (תמורת סכומי עתק) מבני משפחות יווניות משכונת פנר בקושטא - הפנרים או "פנריוטים". לחלק ממשפחות אלה כבר היו נציגים שעלו בעבר על כס המלכות המולדבי. | |
שלטון הפנרים (1711–1821) | |||||
קאימקאם לופו קוסטאקי |
1711 | 1711 | משפחת קוסטאקי | בויאר, וורניק גדול, ממלא מקום של השליט, במשך 40 יום. צורפו גם קאימקאמים נוספים: הפוסטלניק מקסוט, ההטמאטן אנטיוך ז'ורה, והאחראי על האוצר, הויסטיירניק הגדול גיאורגה אפוסטול. | |
קאימקאם יואן מברוקורדט |
1711 | 1711 | מברוקרודט | בעל תפקיד, דרגומן, בן של אלכסנדרוס מברוקורדטוס, אחיו של ניקולאיה מברוקורדט. מילא את מקום השליט. מאוחר יותר יהיה שליט מולדובה בעצמו. | |
ניקולאה מברוקורדט | 1711 | 1715 | מלוכה שנייה | ||
מיכאי ראקוביצה צ'חאן | 1715 | 1726 | ראקוביצה | מלוכה שלישית | |
גריגורה השני גיקה Grigore II Ghica |
1726 | 1733 | גיקה | נכד של שליט ולאכיה, גריגורה הראשון גיקה, מלוכה ראשונה | |
קונסטנטין מברוקורדט | 1733 | 1735 | מברוקורדט | בן של ניקולאיה מברוקורדט, מלוכה ראשונה במולדובה.
נשלח כשליט פעמים חוזרות למולדובה ולוולאכיה לסירוגין. | |
גריגורה השני גיקה | 1735 | 1739 | גיקה | מלוכה שנייה | |
כיבוש רוסי | 1739 | 1739 | המלחמה העות'מאנית-רוסית (1735-1739) | ||
גריגורה השני גיקה | 1739 | 1741 | גיקה | מלוכה שלישית | |
קונסטנטין מברוקורדט | 1741 | 1743 | מברוקורדט | מלוכה שנייה | |
יואן מברוקורדט | 1743 | 1747 | מברוקורדט | בשלטון בפעם השנייה, הפעם כשליט. | |
גריגורה השני גיקה | 1747 | 1748 | גיקה | מלוכה רביעית | |
קונסטנטין מברוקורדט | 1748 | 1749 | מברוקורדט | מלוכה שלישית | |
קאימקאם יורדאקה סטבראקי |
אוגוסט 1749 | דצמבר 1749 | בויאר ממוצא יווני, שהגיע לדרגת ספטאר ולוגופט ומילא את מקום השליט. היה בעל השפעה רבה גם בהמשך בתפקיד קפוקחאיה, כשגריר או איש קשר בין ארצו בין הסולטאן העות'מאני. | ||
קונסטנטין ראקוביצה צ'חאן | 1749 | 1753 | ראקוביצה | בן של מיכאי ראקוביצה צ'חאן, מלוכה ראשונה | |
מאתיי גיקה | 1753 | 1756 | גיקה | בן של גריגורה השני גיקה, מלך קודם בוולאכיה. | |
קונסטנטין ראקוביצה צ'חאן | 1756 | 1757 | ראקוביצה | מלוכה שנייה | |
סקרלאט גיקה | 1757 | 1758 | גיקה | בן של גריגורה השני גיקה ואח של מאתיי גיקה. | |
יואן תאודור קאלימאכי | 1758 | 1761 | קאלימאכי | בן למשפחה מתיוונת בעלת שורשים רומנים מבסרביה. לפי מקורות אחדים השם המקורי הרומני היה "קלמאש" Călmaş. | |
גריגורה קאלימאכי | 1761 | 1764 | מלוכה ראשונה | ||
גריגורה השלישי גיקה | 1764 | 1767 | גיקה | מלוכה ראשונה | |
גריגורה קאלימאקי | 1767 | 1769 | קאלימאקי | מלוכה שנייה | |
קונסטנטין מברוקורדט | 1769 | 1769 | מברוקורדט | מלוכה רביעית | |
כיבוש רוסי | ספטמבר 1769 | ספטמבר 1774 | המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768-1774)) | ||
גריגורה השלישי גיקה | 1774 | 1777 | גיקה | מלוכה שנייה | |
קונסנטין מורוזי | 1777 | 1782 | מורוזי | המוצא המקורי של המשפחה הוא ככל הנראה בטפרזונט. | |
אלכסנדרו הראשון מברוקורדט "דלי-ביי" כלומר "הנסיך המשוגע" | 1782 | 1785 | מברוקורדט | בן של קונסטנטין מברוקורדט, הודח אחרי קבילות נגדו של הקונסול האוסטרי. נקרא "הנסיך המשוגע" בגלל מזגו הסוער. | |
אלכסנדרו השני מברוקורדט "פיראריס", ה"בורח" | 1785 | 1786 | הועלה לשלטון על מנת להחליף את אחיו אך עמד להיות מודח מהר בגלל מדיניות פרו-רוסית. מפני שברח לרוסיה, קיבל את הכינוי "פיראריס", כלומר "הבורח". | ||
אלכסנדרו וודה איפסילנטי Alexandru Ipsilanti |
1786 | 1788 | איפסילנטי | בן למשפחה יוונית שבימי הביניים חיה ככל הנראה בטראפזונט. | |
כיבוש אוסטרי | 1787 | 1791 | מפקד: הנסיך פרידריך יוזיאס פון זאכסן-קובורג-זאלפלד | ||
מנואיל ג'יאני רוסט | 1788 | 1789 | רוסטי | מנוליס יאניס רוסטי, בן למשפחה יוונית, אולי גם עם שורשים בעיר ג'נובה באיטליה. כונה גם מנולקה רוסט. | |
כיבוש רוסי ואוסטרי | 1788 | 1791 | המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787–1792) | ||
אלכסנדרו מורוזי Alexandru Moruzi |
1792 | 1792 | מורוזי | בנו הבכור של קונסטנטין מורוזי, מלוכה ראשונה | |
מיכאיל סוצו הראשון | 1793 | 1795 | סוצו | בן למשפחה יוונית שמוצאה באזור אפירוס, שם הייתה ידועה גם בשם "דראקוס" או, לפי מקורות אחרים, איסכנרוגלו (איסכנדרולו). | |
אלכסנדרו קאלימאכי | 1795 | 1799 | קאלימאכי | בן של השליט יואן קאלימאכי. | |
קונסטנטין איפסילנטי | 1799 | 1801 | איפסילנטי | בן של אלכסנדרו וודה איפסילנטי ושל אקתרינה מורוזי. | |
אלכסנדרו סוצו | 1801 | 1802 | סוצו | אחיין של מיכאיל הראשון סוצו. | |
קאימקאם יורדאקה קונטה |
1802 | 1802 | |||
אלכסנדרו מורוזי | 1802 | 1802 | מורוזי | מלוכה שנייה | |
סקרלט קאלימאקי Scarlat Callimachi |
1806 | 1806 | קאלימאכי | מלוכה ראשונה | |
אלכסנדרו מורוזי | 1806 | 1807 | מורוזי | מלוכה שלישית | |
כיבוש רוסי | 1806 | 1812 | המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812) | ||
ב 1812 בסרביה מסופחת לאימפריה הרוסית. חלק גדול משטחה יהפוך לעצמאי במאה ה-20 (ראו גם רשימת נשיאי מולדובה - אצל שליטי מולדובה). | |||||
קאימקאם יורדאקה רוסט רוזנובאנו |
1806 | 1807 | רוסטי | ||
אלכסנדרו חנג'רלי | 1807 | 1807 | בן למשפחה שמקורותיה הרחוקים בטראפזונט כמו המשפחות איפסילנטי ומורוזי במיוחסות לה. שלטונו מתנהל בעת הכיבוש הרוסי. | ||
סקרלט קאלימאקי | 1807 | 1807 | קאלימאקי | מלוכה שנייה. נעצר באוגוסט 1807 על ידי שלטון הכיבוש הרוסי. בעיני הטורקים נשאר באופן פורמלי שליט מולדובה עד 1812. | |
קאימקאם המיטרופוליט בנימין קוסטאקה Veniamin Costache |
1807 | 1812 | בן למשפחה הרומנית בולדור, הוותיקה במולדובה.
עלה בהיירכיה הכנסייתית לדרגת מיטרופוליט (ארכיבישוף). קאימקאימיה ראשונה |
||
סקרלט קאלימאקי | 1812 | 1819 | קאלימאקי | ||
מיכאיל סוצו | 1819 | 1821 | סוצו | ||
קאימקאמים הפוסטלניקים מאנו וריזוס |
יוני 1819 | נובמבר 1819 | |||
קאימקאם המיטרופוליט בנימין קוסטאקה | 1821 | 1821 | קאימקאמיה שנייה | ||
כיבוש של הכוחות המהפכנים היוונים של הפיליקי אטריה | 1821 | 1821 | מפקד: אלכסנדר איפסילנטי | ||
קאימקאם Ştefan Vogoride (שטפאן ווגורידה) |
1821 | 1822 | נסיך ממוצא בולגרי, שמו נגזר כנראה מ"בוגוריס", צורה אחרת של שם הצאר "בוריס הראשון" של הבולגרים. היה נכד של סופרוני הקדוש מווראצה, אחד ממנהיגי הכנסייה הבולגרית המתחדשת במאה ה-18. הגיע למולדובה בפמלייתו של סקרלט קאלימאקי. היה לממלא מקום השליט. | ||
כיבוש טורקי | מאי 1821 | יולי 1822 | |||
יואן סטורדזה | 1822 | 1828 | סטורדזה | מקור שם המשפחה לא ברור, ככל הנראה אבותיו היו בעלי שורשים יוונים. יואן סטורדזה היה ידוע גם כ"יוניצה סנדו סטורדזה". היה בנו של אלכסנדרו סטורדזה וכמוהו בעל זיקה למאבק היווני לשחרור מהטורקים. | |
כיבוש רוסי | 1828 | 1834 | מפקדים צבאיים: פיודור פאהלן,פיוטר זלטוחין, פאבל קיסליוב ידוע ברומניה בתעתיק וההיגוי הצרפתי "קיסלף" Kiseleff. | ||
מינהל התקנון האורגני (1832–1856)
Regulamentul Organic | |||||
מיכאיל סטורדזה Mihail Sturdza |
1834 | 1849 | סטורדזה | בנו של גריגורה סטורדזה ובן דוד של אלכסנדרו סטורדזה. אמו הייתה בת למשפחת קאלימאכי. | |
גריגורה אלכסנדרו גיקה Grigore Alexandru Ghica |
1849 | 1853 | גיקה | מלוכה ראשונה | |
כיבוש רוסי | 1853 | 1854 | מלחמת קרים | ||
גריגורה אלכסנדרו גיקה | 1854 | 1856 | גיקה | מלוכה שנייה | |
חסות המעצמות המערביות (צרפת, אוסטריה, פרוסיה, סרדיניה, בריטניה, ובמידה פחותה רוסיה) שנקבעה בהסכם פריז 1856 (1856-1859) | |||||
המועצה המנהלית מחוץ למניין | 1856 | 1856 | |||
קאימקאם תאודור באלש |
1856 | 1857 | |||
קאימקאם ניקולאיה בוגורידה |
1857 | 1858 | בן של שטפאן בוגורידה | ||
קאימקאמים שטפאן קטרג'יו, וסילה סטורדזה and אנסטסיה פאנו (קטרג'יו התפטר ב-1858 ובמקומו בא יואן א. קנטקוזינו) |
1858 | 1859 | |||
אלכסנדרו יואן קוזה | 1859 | 1862 | בן למשפחת בויארים בעלי שורשים יוונים, נבחר למלוך גם בוולאכיה ועל ידי כך חיזק עוד יותר את האיחוד פרסונלי של נסיכויות הדנובה - Principatele Unite | ||
איחוד פורמלי של מולדובה וולאכיה ב-1862 קיבל את השם "רומניה" România ; שאר השליטים -ראשי מדינה בתקופת המלוכה ברומניה - נקראו "שליט ("דומניטור") של רומניה" 1862 - 1881 או "מלך רומניה" בין 1881 - 1947 |
לקריאה נוספת
עריכהברומנית:
- Marcel Popa, Horia C. Matei, Mică Enciclopedie de Istorie Universală, Editura Ştiinţifică şi Enciclopedică, Bucureşti, 1983
(מרצ'ל פופה, הוריה מאתיי, אנציקלופדיה קטנה להיסטוריה עולמית, הוצאה לאור מדעית ואנציקלופדית, בוקרשט, 1983).
- Constantin C.Giurescu, Dinu C. Giurescu, Istoria Românilor vol.2, Editura Ştiinţifică şi Enciclopedică, Bucureşti, 1976
(קונסטנטין ג'וּרסקו, דינו ק. ג'וּרסקו, תולדות הרומנים - כרך ב, ההוצאה המדעית והאנציקלופדית, בוקרשט ,1976).
- Mihai Ţipău - Domnii fanarioţi în Ţările Române, mică enciclpedie, Editura Omonia, Bucureşti, 2008
(מיכאי ציפאו, השליטים הפנרים בנסיכויות הרומניות, אנציקלופדיה קטנה, הוצאה לאור אומוניה, בוקרשט, 2008).
- Neagu Djuvara - O scurtă istorie a românilor povestită celor tineri, Editura Humanitas, Bucuresti 2008
(ניאגו ג'ובארה, היסטוריה קצרה של הרומנים מיועדת לצעירים,הוצאת הומניטס, בוקרשט, 2008).
קישורים חיצוניים
עריכה- שליטי מולדובה באתר sizes (באנגלית)