הדנובה (גרמנית: Donau; רומנית: Dunăre; הונגרית: Duna; קרואטית: Dunav; אוקראינית: Дунай; פולנית: Dunaj; יוונית קדומה: istros) הוא הנהר השני באורכו באירופה, אחרי נהר הוולגה. אורכו של הדנובה: 2,860 ק"מ.

נהר דנובה
MariaValeriaBridge.jpg
גשר מריה-ואלריה על הדנובה המחבר בין הונגריה לסלובקיה
אורך 2,860 ק"מ
גובה מוצא הנהר 925 מטרים
ספיקה ממוצעת 6,700 מ"ק לשנייה
אגן הניקוז 795,686 קמ"ר
מוצא בריגאך, באזור היער השחור בגרמניה
שפך הים השחור
מדינות באגן הניקוז גרמניה, אוסטריה, סלובקיה, הונגריה, קרואטיה, סרביה, בולגריה, רומניה, מולדובה ואוקראינה
Danube basin.png
אגן הניקוז של נהר הדנובה
נהר הדנובה בבודפשט
הדנובה באולם

הדנובה נובע באזור היער השחור (Schwarzwald) בגרמניה ונשפך לים השחור כדלתה בתחום רומניה. הוא עובר דרך 10 מדינות ובדרכו חוצה את ערי הבירה וינה, ברטיסלאבה, בודפשט ובלגרד. הדנובה הוא אחד מנתיבי המים הבינלאומיים החשובים ביותר. זהו הנהר היחיד הזורם ממרכז אירופה לים השחור, ועל כן הוא אחד האמצעים העיקריים לתעבורה של סחורות בין מרכז ומזרח אירופה.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

במשך יותר מ-2,000 שנה שימש נהר הדנובה כאמצעי לתעבורת צבאות. גם האימפריה הרומית אשר במאות הראשונות לספירת הנוצרים היה נהר הדנובה גבולה הצפוני, עשתה בו שימוש. מאוחר יותר חצו את נהר הדנובה הגותים, הסלאבים, ההונים ושבטים אחרים בדרכם אל תוך האימפריה הרומית.

הצלבנים עשו שימוש בנהר הדנובה במהלך מסעות הצלב על מנת לנוע מהר יותר אל עבר ירושלים. בשלהי ימי הביניים השתמשו אף הטורקים העות'מאנים בנהר הדנובה להקלת גיחותיהם במסעות כיבושיהם בדרום-מזרח אירופה ובמרכז אירופה עד שנבלמו במערכה על וינה בשנת 1683 אשר לאחריה לא היוו עוד איום על מרכז אירופה.

במאה ה-19 נחתמו הסכמים רבים על מנת למנוע ממדינה כלשהי להשיג שליטה רבה מדי על נהר הדנובה. באותה התקופה נחלשה השפעת האימפריה העות'מאנית בבלקן ואילו השפעת האימפריה הרוסית עלתה, על כן, פעלו מדינות אירופה החזקות למנוע השתלטות רוסית על שפך נהר הדנובה. בשנת 1856 נחתם חוזה פריז שסיים את מלחמת קרים, הוראת החוזה הייתה שוועדה בינלאומית תפקח על השימוש בשפך נהר הדנובה לים השחור. ב-1890 ביצעה אוסטריה עבודות שיפור באזור הקרוי בשם "שער הברזל", המצוי כיום בגבול שבין רומניה לסרביה. לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, ועדת הפיקוח על נהר הדנובה אושרה מחדש בחוזה ורסאי.

לאחר מלחמת העולם השנייה הפיקוח על נהר הדנובה לא התאפשר בגלל חלוקת אירופה למזרח ומערב על ידי מדיניות מסך הברזל של הסובייטים כפי שהטיב לתאר אותה וינסטון צ'רצ'יל.

בתחילת שנות ה-90 סלובקיה הטתה חלק מנהר הדנובה ל"סכר גאבציקובה" על מנת להפיק חשמל בשיטה ההידרו-אלקטרית, מה שעורר משבר עם הונגריה על קו הגבול ביניהן, משבר שיושב רק באופן חלקי. סכר זה היה פרויקט משותף של צ'כוסלובקיה, אוסטריה והונגריה אך הונגריה ואוסטריה נמנעו מלהשתתף בפרויקט עקב לחצים מצד קבוצות התומכות באיכות הסביבה וצ'כיה פרשה לאחר הפילוג בינה ובין סלובקיה.

ב-1992 חוברו נהר הריין, נהר המיין ונהר הדנובה במסגרת הפרויקט הגרמני "תעלת מיין-דנובה", מה שיצר נתיב מים באורך 3,500 ק"מ אשר קצהו האחד בשפך נהר הריין בים הצפוני וקצהו השני בשפך הדנובה בים השחור.

בשנת 1999 התעבורה בנהר הדנובה הייתה קשה עקב הפגזות כוחות נאט"ו 3 גשרים על הדנובה שבסרביה, נזק שתוקן רק בשנת 2002.

החשיבות הכלכליתעריכה

מי שתייהעריכה

מי הדנובה מהוים את מקור מי השתייה של כ-10 מיליון בני אדם המתגוררים ביישובים לאורכה. נכון לשנת 2004, כשליש ממי השתייה באזור שטוטגרט ומחוז דנובה עילית במדינת באדן וירטמברג בגרמניה, מקורם במי הדנובה המטוהרים, ובשיעור נמוך יותר בערים נוספות לאורכה כגון אולם ופסאו. באוסטריה ובהונגריה נעשה שימוש מועט במי הדנובה לצורכי שתייה בעיקר בגלל הצורך בטיהור מאסיבי שלהם. ברומניה רק באזורים מעטים בהם רמת הזיהום נמוכה ניתן להשתמש במי הדנובה לשתייה.

תובלה ומסחרעריכה

הדנובה משמשת כנתיב תובלה חשוב. פתיחת תעלת מיין-דנובה, איפשרה יצירת קשר תעבורתי על גבי ספינות בין הים השחור לבין מערב אירופה ונמל רוטרדם. תוכניות לשיפור התעבורה בנתיב המים הכרוכות בפעולות בינוי בהיקפים נרחבים, נתקלות בהתנגדויות של ארגוני איכות הסביבה.

דיגעריכה

הדיג בדנובה, אשר היווה מקור פרנסה עיקרי ובעל ערך כלכלי חשוב לתושבים המתגוררים לאורכו בימי הביניים, איבד מחשיבותו וכיום רק דייגים מעטים מתפרנסים ממנו בנקודות מסוימות לאורכו ובאזור השפך, שם הוא מגלם עדיין ערך כלכלי.

תיירותעריכה

בכל המדינות אשר לאורך הדנובה מפוזרים אזורים בעלי משמעות תיירותית כגון אזורי נופש, שמורות טבע ופארקים לאומיים. לאורך גדת הנהר, נמתח לאורך כ-2900 קילומטר, "שביל האופניים של הדנובה" המהווה נקודת משיכה תיירותית חשובה.

בתרבות ובאמנותעריכה

מקור השםעריכה

השם הלטיני דאנוביוס הוא אחד ממספר שמות נהר ישנים באירופה שמקורם במלה הפרוטו-הודו-אירופאית דאנו. שמות אחרים של נהרות באירופה, הנגזרים מן אותו השורש, הינם: נהר הדונאצ'ק, נהר דווינה, נהר דון, נהר סוורסקי דונץ, נהר דניפר, נהר דניסטר ונהר דונסה. בשפה הסנסקריטית ריגוודית, "דאנו" פירושו "נוזל" או "ירידה". באווסטית, פירוש המילה הוא "נהר".

מקור שמו הוא במילה Danubius, שמו של אל הנהרות הרומי.

ערים גדולות שהדנובה עובר דרכןעריכה

תמונות של הדנובהעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ניגון קל"א בספר הניגונים
  2. ^ ספר הניגונים ח"א עמוד נט, סא. תורה אור פרשת תולדות, ד"ה מים רבים