משתמש:Eranb/קרטיס רייט C-46 קומנדו
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
קרטיס C-46 קומנדו הוא מטוס תובלה ששימש את חיל האוויר של צבא ארצות הברית, חיל הים האמריקני וחיל הנחתים האמריקני. המטוס שימוש למטרות דומות לאלו של הדגלאס C-47 Skytrain, אך לא יוצר בכמויות עצומות כמוהו. בעת יצורוף היה ה-C-46 היה המטוס בעל שני מעונים הגדול ביותר והכבד ביותר ששירת במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה, שימשו מטוסי C-46 עודפים כמטוסי נוסעים לתקופה קצרה, אך המספר העצום של מטוסי C-47 מעודפי המלחמה דחק אותם להובלת מטען. מטוסי C-46 שירתו בחיל האוויר האמריקאי עד שנת 1968, ואף כיום משמשים להובלת מטענים לאזורים קשים בקוטב הצפוני ואזורים מרוחקים אחרים.
תכנון ופיתוח עריכה
אב הטיפוס של מה שעתיד להיות ה-C-46, שסומן קרטיס CW-20, תוכנן בשנת 1937 על ידי ג'ורג' פייג', מהנדס כלי הטיס הראשי של קרטיס רייט. ה-CW-20 נועד להיות מיזם פרטי שנועד להציג סטנדרט חדש של תא נוסעים מדוחס. ה-CW-20 תוכנן עם חתך גוף דמוי הספרה 8 (או "בועה כפולה") כדי לעמוד בהפרשי הלחץ בגובה רב. הדבר נעשה על ידי קימוט הגוף בגובה רצפת המטוס, אשר לא רק הפרידה בין שני החלקים אלא גם סייעה לשאת בעומס הלחץ על הגוף. הקורה הראשית של הכנסף עברה דרך החלק התחתון של המטוס, ששימש למטען, ועל כן לא הפריעה לתא הנוסעים. מתכנני המטוס העדיפו תכנון דו-מנועי זול יותר ומורכב פחות על פני שימוש בארבעה מנועים, מתוך הנחה שמנועים חזקים מספיק יהיו זמינים. עבודת התכנון נמשכה שלוש שנים וכללה בדיקות נרחבות במנהרת הרוח של המכון הטכנולוגי של קליפורניה. התוצאה היתה מטוס גדול אך בעל קווים חלקים שבו תא הטייס נמצא בכיפת זכוכית (עיצוב זה של החופה הופיע גם במפציצים בינוניים גרמניים מאותה תקופה).
חברת קרטיס-רייט פנתה לחברות תעופה כדי לאסוף את הדרישות שלהן למטוס נוסעים מתקדם, אך לא הצליחה לקבל הזמנות לרכישה, אם כי קיבלה 25 מכתבי התעניינות, מה שהיה מספיק כדי להמשיך את הפיתוח ולהיכנס לשלב הייצור של מטוס נוסעים היכול לשאת 24 - 34 נוסעים במפעל החברה בסנט לואיס שבמיזורי. האבטיפוס טס לראשונה ב-26 במרץ 1940. לדגם זה של ה-CW-20 היו שני מייצבים אנכיים. לאחר איסוף הנתונים מטיסות המבחן שונה תכנון הזנב למייצב אנכי גדול יחיד כדי לשפר את יציבות המטוס במהירויות נמוכות.
אב הטיפוס הראשון נרכש על ידי חיל האוויר של צבא ארצות הברית וסומן C-55 אך לאחר בחינה והערכה הוחלט להחזיר את המטוס לחברה. אז הוא נמכר לחברת BOAC. במהלך הערכת המטוס בצבא האמריקאי, התרשם הגנרל הנרי "האפ" ארנולד מהמטוס כמטוס תובלה, וב-13 בספטמבר 1940 הורה להזמין 46 מטוסי CW-20 תחת הסימון C-46-CU קומנדו. 21 המטוסים האחרונים בהזמנה היו מדגם