צי ארצות הברית

(הופנה מהדף חיל הים האמריקני)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

צי ארצות הברית (אנגלית: United States Navy‏, USN) הוא הזרוע הימית של הכוחות המזוינים של ארצות הברית. זהו הצי הגדול בעולם ובעל העוצמה הגדולה ביותר מבין כלל ציי המלחמה בעולם: ההדחק הכולל המוערך של כל אוניות המלחמה בצי ארצות הברית, לא כולל אוניות שירות וסיוע, גדול מההדחק הכולל של 13 ציי המלחמה הבאים אחריו בגודלם גם יחד. צי ארצות הברית מפעיל 11 נושאות מטוסים, שתיים נוספות נמצאות בתהליכי בנייה וחמש נוספות בתכנון; לעומת 17 נושאות מטוסים בכל שאר ציי המלחמה. ההדחק הכולל של נושאות המטוסים בצי ארצות הברית (המכונות "נושאות על") גדול ביותר מ-145% מההדחק הכולל של כלל נושאות המטוסים בציי העולם האחרים. נכון לספטמבר 2020 הצי כולל 293 ספינות ומעל 3,700 מטוסים. משרתים בו 335,469 חיילים סדירים (מתוכם 55,485 קצינים), 101,583 חיילי מילואים ובנוסף עוד 274,854 אזרחים.[1]

צי ארצות הברית
United States Navy
Seal of the United States Department of the Navy.svg
סמל הצי האמריקני
פרטים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
סוג חיל ים
בסיס האם הפנטגון עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה 13 באוקטובר 1775
מלחמות מלחמת העצמאות של ארצות הברית, הפלישה האמריקאית לפנמה, מבצע קניון אל דוראדו, מבצע זעם דחוף, מבצע טופר העיט, מלחמת המפרץ, Operation Deliberate Force, מלחמת האזרחים בסומליה, מלחמת אפגניסטן, מבצע כוח מאוחד, מלחמת עיראק, מלחמת וייטנאם, מלחמת העולם השנייה, מלחמת 1812, Barbary Wars, המלחמה הבלתי רשמית בין ארצות הברית לצרפת, מלחמת קוריאה, מלחמת ארצות הברית-מקסיקו, מלחמת ארצות הברית-ספרד, מלחמת האזרחים האמריקנית, מלחמת העולם הראשונה, Operation Odyssey Dawn עריכת הנתון בוויקינתונים
פיקוד
יחידת אם הכוחות המזוינים של ארצות הברית
דרגת המפקד אדמירל (צי ארצות הברית) אדמירל (אדמירל צי (צי ארצות הברית) אדמירל צי, בזמן מלחמה)
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הכוחות המזוינים של ארצות הברית
USS Constitution 1997.jpg
זרועות
Seal of the US Air Force.svg
חיל האוויר של ארצות הברית
USMC logo.svg
חיל הנחתים של ארצות הברית
Emblem of the U.S. Department of the Army.svg
צבא ארצות הברית
Seal of the United States Department of the Navy.svg
צי ארצות הברית
USCG S W.svg
משמר החופים של ארצות הברית
Seal of the United States Space Force.svg
כוח החלל של ארצות הברית
עיטורים ומבנה פיקודי
עיטורי הכוחות המזוינים של ארצות הברית
דרגות הכוחות המזוינים של ארצות הברית
היסטוריה צבאית
היסטוריה צבאית של ארצות הברית
היסטוריה של ארצות הברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דגל הצי האמריקני
תחומי האחריות של ציי חיל הים האמריקאי

ראשיתו של צי ארצות הברית בצי הקונטיננטלי שהוקם במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית (17751783). זמן קצר לאחר סיום המלחמה פורק הצי הקונטיננטלי. בעשור שלאחר המלחמה סבלו אוניות סוחר אמריקאיות מידיהם של שודדי ים ברברים, וכדי להגן עליהן הועבר בקונגרס ב1794 חוק ההתחמשות הימית, שאישר בניית שש פריגטות כבדות, שהיו למעשה האוניות הראשונות של צי ארצות הברית. במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית (1861 - 1865) מילא הצי תפקיד מרכזי בהטלת הסגר ימי על קונפדרציית המדינות של אמריקה והשתלטות על הנהרות החשובים שעברו בה. במלחמת העולם השנייה היה צי ארצות הברית המרכיב העיקרי במלחמה נגד הקיסרות היפנית, ועם סיום המלחמה היה צי ארצות הברית הצי החזק בעולם. בעשור השני של המאה ה-21 יש לצי נוכחות גלובלית גדולה, ויחידות הצי פרוסות בהיקפים משמעותיים במערב האוקיינוס השקט, הים התיכון והאוקיינוס ההודי. צי ארצות הברית הוא צי "מים כחולים", כלומר בעל יכולות לפעול בכל העולם (להבדיל מ"צי מים חומים", הפועל במימי נהרות, ו"צי מים ירוקים", הפועל סמוך לחופים) כולל מרחבי האוקיינוסים הגדולים, אך גם בעל יכולות לפעול במימי חופים. יחידות הצי פועלות בפריסות קדמיות של ארצות הברית בימי שלום והן בעלות יכולת להגיב במהירות למשברים באזורים שונים בעולם. בכך מהווה הצי שחקן פעיל לעיתים קרובות במדיניות החוץ של ארצות הברית ובמדיניותה הצבאית.

הצי הקונטיננטלי היה כפוף למחלקת המלחמה של ארצות הברית עד להקמת מחלקת הצי ב1798. משנת 1947 כפופה מחלקת הצי למחלקת ההגנה. לצד הצי משתייך גם חיל הנחתים של ארצות הברית, זרוע האחות של הצי, למחלקת הצי. מחלקת הצי, כאמור, היא חלק ממחלקת ההגנה, שבראשה עומד מזכיר ההגנה של ארצות הברית. הקצין הבכיר ביותר במחלקת הצי הוא ראש המבצעים הימיים (Chief of Naval Operations,‏ CNO), קצין בדרגת אדמירל.

היסטוריהעריכה

שלוש עשרה המושבות ומלחמת העצמאותעריכה

שורשיו של הצי בתושבי שלוש עשרה המושבות, שהיו יורדי ים בעלי מסורת ארוכה והצמיחו מתוכם קהילה גדולה של ספנים, קברניטים ובוני אוניות. ניצנים ראשונים לצי היו כבר בשלביה המוקדמים של מלחמת העצמאות של ארצות הברית, כאשר המושבה מסצ'וסטס הפעילה מיליציה ימית משלה. הקונגרס הקונטיננטלי השני התלבט בשאלת בניית הצי; תומכי הצי הצביעו על הצורך להגן על חופי המושבות ועל אוניות הסוחר, וגם על החשיבות בקיום הצי כדי להקל על יצירת קשר עם מדינות זרות. המתנגדים טענו שקראית תגר על הצי המלכותי הבריטי, שהיה באותה עת הכוח הימי הגדול והעוצמתי ביותר בעולם המערבי, היא מעשה חסר הגיון וחסר סיכוי. ג'ורג' וושינגטון, מפקד הצבא הקונטיננטלי, הכריע את הויכוח כאשר רכש את הסקונר האנה, שמשימתה הייתה למנוע את הסחר הימי הבריטי, ודיווח לקונגרס על אוניות הסוחר הבריטיות שנלכדו.

ב-13 באוקטובר 1775 אישר הקונגרס הקונטיננטלי רכישת שני כלי שיט חמושים, לפעולה נגד אוניות סוחר בריטיות. החלטה זו יצרה למעשה את הצי הקונטיננטלי ונחשבת להקמה הראשונה של הצי. במהלך המלחמה הפעיל הצי כחמישים ספינות, מתוכן עשרים ספינות מלחמה עיקריות. הישגי הצי היו מעורבים; אוניותיו השיגו מספר הצלחות בקרבות נגד אוניות מלחמה בריטיות, ולכדו מספר רב של אוניות סוחר בריטיות, אך איבד 24 כלי שיט במהלך המלחמה ובשלב מסויים במלחמה נותרו בצי רק שני כלי שיט פעילים.

מההקמה מחדש עד מלחמת האזרחיםעריכה

עם סיום מלחמת העצמאות נמכרו כל כלי השיט שהיו ברשות הצי הקונטינטלי, ובמשך כעשר שנים לא היה לארצות הברית כוח ימי, למעט הספינות של שירות ספינות המכס של ארצות הברית. במהלך אותן שנים היו אוניות הסוחר של ארצות הברית חשופות לתקיפותיהם של שודדי הים הברברים, שמולן לא היו ספינות שירות המכס יעילות. כדי להתמודד עם שודדי הים חוקק הקונגרס את חוק ההתחמשות הימית ב1794, שאישר את בנייתן של שש פריגטות חדשות. עד אוקטובר 1797 נכנסו כבר שלוש מהן לשירות: קונסטליישן (USS Constellation), יונייטד סטייטס (USS United States) וקונסטיטושן (USS Constitution). ג'ון אדמס, שהיה סגן נשיא ארצות הברית באותה עת היה הדמות המובילה בבניית הפריגטות, ולעיתים קרובות מכונה "אבי הצי האמריקאי". בשנים 1798 - 1799 לקח הצי חלק במלחמה הבלתי רשמית בין ארצות הברית לצרפת, ובשנים 1801 - 1805 השתתף במלחמה הברברית הראשונה, במהלכה הגן הצי על אוניות סוחר אמריקאיות משודדי הים הברברים, הטיל הסגר על נמליהם ותקף את אוניותיהם.

במלחמת 1812 נטל הצי חלק משמעותי. אוניות צי ארצות הברית ניצחו ב-11 דו-קרבות מול אוניות של הצי המלכותי הבריטי, והביסו שייטת בריטית בקרב על ימת אירי וכך הבטיחו את פעולות צבא ארצות הברית באותה זירה. כתוצאה מנצחונו של הצי החל צבא ארצות הברית בפלישה לקנדה, שהסתיימה בניצחון אמריקאי בקרב על התמז ב-5 באוקטובר 1813, שבמהלכו נהרג טקומסה, מנהיג השבטי הילידים האמריקאיים. מותו הביא למעשה לסיומה של הברית בין האינדיאנים הצפון האמריקאים לבריטים באזור דטרויט, והשליטה האמריקאית בימת אירי ניתקה את נתיבי האספקה שדרכם הזרימו הבריטים ציוד ותחמושת לבעלי בריתם, הילידים האמריקאים, ובכך הסתיימה למעשה מעורבותם של האחרונים במלחמה. ארצות הברית שלטה על כל האזור עד תום המלחמה. למרות הנצחון בימת אירי, צי ארצות הברית לא הצליח למנוע מהבריטים להטיל הסגר ימי על נמלי ארצות הברית ולא הצליח למנוע מהבריטים להנחית כוחות.

ב1815, לאחר סיום המלחמה, התרכז הצי בהגנת אוניות הסוחר ונתיבי הים. שייטות של הצי נשלחו לים הקריבי, דרום אמריקה, אפריקה ולאוקיינוס השקט. בים התיכון השתתפה שייטת של הצי במלחמה הברברית השנייה שהסתיימה בניצחון ארצות הברית ומדינות אירופה ובחיסול תופעת הפירטיות מחופי צפון אפריקה. מ1819 ועד לפרוץ מלחמת האזרחים עסקה שייטת אפריקה של הצי בדיכוי סחר העבדים. במהלך פעילות זו לכדו אוניות הצי 36 ספינות עבדים, אם כי תרומתן של הספינות האמריקאיות הייתה קטנה בהרבה מזו של אוניות הצי המלכותי הבריטי הגדול בהרבה.

במהלך מלחמת ארצות הברית–מקסיקו (1846 - 1848) הטיל צי ארצות הברית הסגר ימי על נמלי מקסיקו, לכד או שרף את אוניות הצי המקסיקני במפרץ קליפורניה, ולכד את כל הערים הגדולות בחצי האי באחה קליפורניה. שייטת האוקיינוס השקט סייעה בכיבוש קליפורניה בשורה של מבצעים משולבים עם כוחות קרקעיים של מיליציות מקומיות. בחוף המזרחי ביצע הצי לראשונה מבצע נחיתה אמפיבית נרחב ראשון בתולדותיו לכיבוש ורקרוז: אוניות הצי הנחיתו 12,000 חיילים, על ציודם, ביום אחד. מתנדבים משורות הצי הנחיתו תותחי אוניות כבדים והפעילו אותם בהרעשת העיר עד לכידתה. מבצע הנחיתה המוצלח וכיבוש ורקרוז פתחו את הדרך לכיבוש מקסיקו סיטי ולסיום המלחמה בניצחון אמריקאי.

ב1854 תפס הצי את מקומו כשחקן מוביל בתחום יחסי החוץ של ארצות הברית, כאשר קומודור מת'יו פרי הצליח להכריח את שוגונות טוקוגאווה, שליטי יפן, לחתום על הסכם קנגאווה שפתח את שעריה של יפן וביסס קשרים דיפלומטיים עם ארצות הברית.

במלחמת האזרחים של ארה"ב היה לכוח הימי תפקיד חשוב. צי האיחוד הטיל הסגר ימי על נמלי מדינות הדרום, שהלך והתהדק לאורך המלחמה וגרם למעשה לקריסת כלכלת מדינות הקונפדרציה. ספינות מהירות של הדרום הצליחו לחדור מדי פעם דרך ההסגר, בתדירות יורדת והולכת, והיוו קשר חיים דק עם העולם. יחידות מים חומים (יחידות צי הפועלות בנהרות) השתלטו לאורך שנות המלחמה על נתיבי המים העיקריים של הקונפדרציה (בעיקר נהר המיסיסיפי, מנעו תנועה של הדרומיים והקלו על תנועת כוחות צפוניים. ההשתלטות על נהר המיסיסיפי נעשתה בשורת מבצעים משולבים של הצי וצבא הצפון, וחצו את הקונפדרציה לשתיים. במהלך המלחמה התנהל הקרב הימי הראשון בהיסטוריה, קרב המפטון רודס, בין אוניות מחופות שריון מונעות בקיטור. הקרב התנהל בין אוניית צי ארה"ב "מוניטור" ואוניית הקונפדרציה "וירג'יניה", והסתיים ללא הכרעה.

בתחילת מלחמת האזרחים מנה הצי 42 כלי שיט בלבד, אך בשיאה שירתו בצי 671 אוניות וספינות, מהן כמה עשרות מחופות שריון. למרות הגידול הרב במספרים וביכולות הוזנח הצי לאחר מלחמה. מספר האוניות הכשירות לקרב הלך וירד, והטכנולוגיות אותן הפעיל הצי היו מיושנות. בשנות ה-80 של המאה ה-19 היה הצי במצב שבו לא יכול היה להילחם מול שום כוח אירופי, ואף לא מול צי מלחמה מדרום אמריקה.

המאה ה-20עריכה

בשנות ה-80 של המאה ה-19 הוחל בתכנית חידוש ומודרניזציה של הצי. בניית אוניות מחופות שריון עבור הצי הניעו את תעשיית הפלדה של ארצות הברית, והולידו את "צי הפלדה החדש". ב1898 הנחיל הצי תבוסה מוחצת לצי הספרדי במהללך מלחמת ארצות הברית–ספרד ורכש הערכה מחודשת לרמתו הטכנולוגית וליכולתו המבצעית. בנייה מהירה של אוניות מערכה, תחילת פרה-דרדנוט ולאחר מכן דרדנוטים הביאו את הצי לשורה הראשונה של ציי המלחמה בעולם, כולל הצי המלכותי הבריטי והצי הקיסרי הגרמני. ב1907 יצאו רוב אוניות המערכה של הצי האמריקני, יחד עם כמה אוניות סיוע, למסע סביב העולם. הצי שיצא למסע נקרא "הצי הלבן הגדול", ומטרתו - כפי שהוגדרה על ידי נשיא ארצות הברית, תיאודור רוזוולט, הייתה להפגין את יכולתו של הצי לפעול גם בזירה העולמית. המסע נמשך 14 חודשים, ובמהלכו הקיף הצי את כדור הארץ. ב1911 כבר היה הצי בעיצומן של בניית אוניות מערכה מסוג סופר דרדנוט בקצב גבוה, שהיה עתיד להגיע בתוך כמה שנים לתחרות ישירה עם הצי הבריטי, אז הצי הגדול והעוצמתי ביותר בעולם. באותה שנה, 1911, רכש הצי את את המטוס הראשון, מהלך שהוביל להקמת הגיס האווירי של צי ארצות הברית, אם כי מטרתו הייתה הגנת בסיסים יבשתיים. רק ב1921 החל הצי להפעיל זרוע אווירית במשמעותה האמיתית.

מלחמת העולם הראשונה והשנים שבין מלחמות העולםעריכה

במהלך מלחמת העולם הראשונה התמקד צי ארצות הברית במספר משימות. עם כניסת ארצות הברית למלחמה החל הצי לסייע בהגנה על האוניות שהעבירו מאות אלפי חיילים ונחתים מעבר לים, כחלק מחיל המשלוח של ארצות הברית. העברת חיל המשלוח מארצות הברית לצרפת, דרך האוקיינוס האטלנטי, בשיאה של לוחמת הצוללות הבלתי מוגבלת שהתנהלה באותה עת חייבה את ארגון האוניות בשיירות וליווין על ידי אוניות מלחמה. כחלק מהמערכה נגד הצוללות השתתף צי ארצות הברית בהנחת מחסום המוקשים הצפוני. פיקוד הצי היסס בשאלת משלוח אוניות מערכה לבריטניה, ורק לקראת סוף 1917 נשלחה לבריטניה פלגת אוניות המערכה התשיעית, שמנתה ארבע אוניות (מאוחר יותר צורפה אוניית מערכה חמישית). הפלגה נקלטה בצי הגדול כאסקדרון המערכה השישי, ואפשרה לבריטים להוציא משירות אוניות מערכה מיושנות ולחלק את צוותיהן לאוניות אחרות. משחתות וכלי טיס של צי ארצות הברית השתתפו במבצעי לוחמה נגד צוללות. כוחו של צי ארצות הברית המשיך לגדול מתוקף תכנית שאפתנית לבניית אוניות, שנשענה גם על חוק שהועבר בקונגרס ב1916.

בוועידה הימית בוושינגטון, שהתקיימה לאחר המלחמה וושינגטון בין 12 בנובמבר 1921 ל6 בפברואר 1922, הוסכם על הטלת הגבלות על בניית אוניות מלחמה, בעיקר אוניות מערכה. שתי נושאות המטוסים הראשונות של הצי, סרטוגה (CV-3) ולקסינגטון נבנו על בסיס סיירות מערכה שבנייתן הופסקה על פי אמנת וושינגטון, שנחתמה בסיום הוועידה. בשנים הבאות עשה ממשל רוזוולט שימוש בתקציב המינהל לעבודות ציבוריות, שהוקם כחלק מהניו דיל, לבניית אוניות עבור הצי. בין האוניות שנבנו בדרך זו היו יורקטאון (CV-5) ואנטרפרייז (CV-6). ב1936, עם השלמת נושאת המטוסים וואספ (CV-7) היה ההדחק הכולל של נושאות המטוסים של ארצות הברית 165,000 טון, אם כי הנתון הרשמי היה 135,000 טון, כדי לא לחרוג מההגבלות הרשמיות של אמנת וושינגטון.

אחד מהתומכים העיקריים בצי באותה תקופה היה פרנקלין רוזוולט, שהיה סגן שר הצי במלחמת העולם הראשונה. הוא העריך את הצי ונתן לו סיוע משמעותי. המפקדים הבכירים בצי היו להוטים לחדש וניסו מגוון טכנולוגיות חדשות, בהן טורפדו מגנטי, ופיתחו תוכנית מלחמה שנקראה תכנית מלחמה "כתום" למלחמה היפותטית עם יפן באוקיינוס השקט, מלחמה שהפכה למציאות בתוך כמה שנים.

מלחמת העולם השנייהעריכה

בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה הפך צי ארצות הברית לכוח ימי משמעותי, לאחר ששב לתכנית של בניית אוניות מערכה החל מ1937. הצי הקיסרי היפני ניסה להשמיד איום זה כאשר תקף בהפתעה את בסיס הצי בפרל הארבור ב7 בדצמבר 1941. בהתקפה הוטבעו חמש אוניות מערכה ושתיים ניזוקו, אך היעדרן של אוניות המערכה הביא לריכוז קבוצות הקרב של הצי סביב נושאות המטוסים, שלא נפגעו בהתקפה, והן הפכו לאוניות הראשה של הצי. במהלך המלחמה גדל הצי מאד, בשל הצורך להילחם בשתי חזיתות: באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט. באוקיינוס השקט התבססה האסטרטגיה של כוחות בעלות הברית, "דילוג איים", על יכולותיו של הצי. צי ארצות הברית לחם בשורת קרבות מכריעים, ובהם קרב ים האלמוגים, קרב מידוויי, המערכה באיי שלמה, קרב ים הפיליפינים, קרב מפרץ לייטה, אחד הקרבות הגדולים בהיסטוריה הימית וקרב אוקינאווה. עד 1943 כבר היה גודלו של צי ארצות הברית כגודלם של כלל ציי המלחמה האחרים בעולם גם יחד. עד סוף המלחמה נוספו לצי מאות אוניות מלחמה, ובהן 18 נושאות המטוסים מסדרת אסקס, 8 אוניות מערכה, ויותר מ-70% מכלל אוניות המלחמה בעולם, שההדחק שלהן עולה על 1,000 טון. ביום הניצחון על יפן פעלו במסגרת הצי 6,768 אוניות.

המלחמה הקרה ולאחריהעריכה

הפוטנציאל לעימות צבאי במהלך המלחמה הקרה דרבן את צי ארצות הברית להמשיך בפיתוח הטכנולוגי של מערכות נשק, אוניות וכלי טיס. האסטרטגיה הצבאית של ארצות הברית התשנתה ושמה כעת דגש על פריסה קדמית, לסיוע לבעלות בריתה. גרעין הפריסה האמורה הייתה אמורה להיות קבוצת קרב שגרעינה נושאת מטוסים.

הצי היה אחראי על הטלת ההסגר הימי על קובה במהלך משבר הטילים באוקטובר 1962 ונטל חלק חשוב במלחמת וייטנאם. צוללות הטילים הבליסטיים שנכנסו לשירות בצי החל משנות ה-50 של המאה ה-20 היוו מרכיב מרכזי במדיניות ההתרעה של ארצות הברית. באוקטובר 1983 השתתפו כוחות של הצי במבצע זעם דחוף - פלישת ארצות הברית לגרנדה, וב1987 וב1988 נטל הצי חלק במבצעים נגד איראן, העיקרי שבהם - מבצע גמל שלמה. הצי השתתף במלחמת המפרץ (אוגוסט 1990 - פברואר 1991), במבצע משמר דרומי נגד עיראק (קיץ 1992 - אביב 2003), במבצע כוח מחושב נגד רפובליקה סרפסקה (ספטמבר 1995), במבצע שועל המדבר נגד עיראק (דצמבר 1998), ובמבצע כוח מאוחד נגד הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה (מרץ - יוני 1999).

המאה ה-21עריכה

גם בעשורים הראשונים של המאה ה-21 ממשיך הצי למלא תפקיד מרכזי בתמיכה באינטרסים של ארצות הברית ברחבי העולם. הצי עבר מהאסטרטגיה של המלחמה הקרה, במסגרתה נערך למלחמה בהיקף גדול מול ברית המועצות, לאסטרטגיה של הפעלת כוחות מיוחדים ותקיפות נקודיות באזורי עימות ברחבי העולם. הצי נטל חלק במלחמת אפגניסטן (2001 - 2014) ובמלחמת עיראק (2003 - 2011), וממשיך ליטול חלק מרכזי במלחמה העולמית בטרור. פיתוח כלי שיט ומערכות נשק חדשות נמשך, ובמסגרתו מתחילות להיכנס לשירות נושאות המטוסים מסדרת ג'רלד פורד ואוניית מלחמה חופית. בשל גודלו של הצי, הטכנולוגיה המתקדמת שברשותו ויכולתו להפעיל כוח צבאי הרחק מחופיה של ארצות הברית, ממשיך הצי להוות נכס אסטרטגי ומהווה את אמצעי עיקרי דרכו ממשיכה ארצות הברית את מאבקה בטרור, על ידי שמירה על הסחר הבינלאומי והגנה על מדינות בעלות ברית.

ב2007 הצטרף הצי לחיל הנחתים ולמשמר החופים באימוץ אסטרטגיה ימית חדשה שנקראה "אסטרטגיה משותפת לכוח הימי במאה ה-21". הרעיון המרכזי של אסטרטגיה זו הוא בהתמקדות במניעת המלחמה, בצד המיקוד המקובל בניהולה בפועל. תפיסה זו הוצגה על ידי ראש המבצעים הימיים, מפקד חיל הנחתים ומפקד משמר החופים במהלך סימפוזיון בינלאומי על כוח ימי, שנערך בניופורט, רוד איילנד, ב17 באוקטובר 2007. האסטרטגיה שגובשה מכירה בקשרים הכלכליים הגלובליים, בפגיעות אפשרית של קשרים אלה ממשברים אזוריים, מעשה ידי אדם או טבעיים, ועל ההשפעה האפשרית על כלכלת ארצות הברית. האסטרטגיה שגובשה מתווה קווים לפעילות משותפת של הצי, חיל הנחתים ומשמר החופים, יחד עם שותפים בינלאומיים, כדי למנוע משברים אלה או כדי להגיב אליהם במהירות.

ב2010 ציין ראש המבצעים הימיים דאז, אדמירל גארי ראפהד, שהדרישות מהצי הולכות וגדלות, ואילו הצי עצמו מתכווץ לנוכח תקציבים עתידיים, ההולכים וקטנים, צריך הצי להישען יותר ויותר על שיתופי פעולה בינלאומיים. ב2013 נלחם הצי על החזקתן של אחת עשרה נושאות העל שברשותו, במסגרת התקציב שאושר, על חשבון קיצוץ אוניות קטנות יותר ועיכוב בתכנית החלפתן של צוללות הטילים הבליסטיים. בשנה שלאחר מכן עמד הצי מול קיצוץ אפשרי גם של נושאת על אחת. ראש המבצעים הימיים, אדמירל ג'ונתן גרינרט אמר שעשר נושאות על לא יוכלו לתת מענה מתאים לצרכים הצבאיים של ארצות הברית. לורד הים הראשון הבריטי, לורד ג'ורג' זאמבלאס, ציין שצי ארצות הברית עובר מתכנון מוכוון תוצאה לתכנון מוכוון משאבים, כהגדרתו.

שינוי מרכזי במדיניות הצי החל בעשור השני של המאה ה-21, עם העברת מוקד התכנון וההיערכות למזרח אסיה. מזכיר הצי, ריי מייבוס, הצהיר כי עד 2020 ייפרש 60% מצי ארצות הברית באוקיינוס השקט. תכנית בניית האוניות ל-30 שנה של הצי העדכנית מגדירה צי שבו 350 כלי שיט, שנועד להתמודד עם סביבה עולמית תחרותית יותר ויותר.

מבנה הציעריכה

הצי מנוהל על ידי מחלקת הצי (Department of the Navy), שכפופה למשרד ההגנה. בראש מחלקת הצי עומד מזכיר הצי. ראש המבצעים הימיים, שכפוף למזכיר הצי, הוא אדמירל ארבעה כוכבים (מקביל לגנרל). מזכיר הצי וראש המבצעים הימיים הם המפקדים של הצי.

יחידות עיקריותעריכה

הפיקודים המרכזיים של הצי הם:

יחידות המשנה העיקריות:

מפקדות קרקעיות עיקריות מוצבות בקוריאה וביפן.

אגפי המטה העיקריים: אספקה, רפואה, הנדסה ופרקליטות (JAG).

כוחות מיוחדיםעריכה

  ערך מורחב – פיקוד הלוחמה המיוחדת של צי ארצות הברית

יחידת העילית "אריות הים" (Navy Seals) היא היחידה המיוחדת העיקרית של הצי, זוהי יחידת קומנדו ימי שמתמחה גם בלוחמה בטרור. בנוסף, הצי מפעיל יחידות מיוחדות נוספות. יחידה זו התפרסמה לאחר שחיסלה את הטרוריסט אוסאמה בן לאדן.

בסיסים עיקרייםעריכה

אמצעי לחימהעריכה

כלי שיטעריכה

 
נושאת המטוסים "נימיץ"

כמו כל צי ימי, גם הצי האמריקני מתבסס על אוניות מלחמה בגדלים שונים. בנוסף מפעיל הצי צוללות בגדלים שונים אך ללא ספק גולת הכותרת שלו הן נושאות המטוסים המאפשרות לארצות הברית לתקוף אווירית בכל מקום בעולם.

הצי היה חלוץ בשימוש בכורים גרעיניים להנעת כלי שיט גדולים, וכיום כל נושאות המטוסים ורוב הצוללות שלו הן גרעיניות.

בשרות פעילעריכה

נכון לאוגוסט 2020, יש בצי ארצות הברית 300 אוניות וצוללות ומתוכן 257 בשרות פעיל.[2]

הוצאו משרותעריכה

כלי שיט היסטורייםעריכה

קונסטיטושן - הספינה הקרבית הוותיקה ביותר שעדיין בשירות פעיל בצי. נכנסה לשירות בשנת 1797.

פואבלו - הספינה (USS Pueblo (AGER-2 היא ספינת ביון של הצי שנלכדה על ידי קוריאה הצפונית ומוחזקת בידה מאז. הצי עדיין מכיר בה כספינה בשירות פעיל

USS מוניטור - הספינה הראשונה עם מיגון מתכתי מברזל.

וירג'יניה (אנ') - ספינת עץ, שנבנתה מחדש על ידי צבא הדרום במלחמת האזרחים כספינה במיגון ברזל

USS Alligator (אנ') - הצוללת הראשונה שהופעלה במלחמת האזרחים. טבעה בעת שנגררה בזמן סופה.

Hunley (אנ') - הצוללת הראשונה שהצליחה להטביע ספינה בקרב. הייתה בשימוש צבא הדרום לקראת סוף מלחמת האזרחים, וטיבעה ספינה של צבא הצפון באמצעות טורפדו. טבעה במהלך הקרב.

כלי טיס פעיליםעריכה

הצי האמריקני מפעיל גם כלי טיס הפועלים מבסיסים יבשתיים ומנושאות מטוסים (נומ"ט).

מטוסיםעריכה

מטוסי קרב
דגם תמונה ארץ ייצור כניסה לשירות סוג כמות עימותים עיקריים
F/A-18 Hornet
דגמים A,B,C,D
("הורנט")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1983 מטוס מבוסס נושאת מטוסים, מטוס קרב F/A-18A - 74
F/A-18B - 26
F/A-18C - 286
F/A-18D - 47
מלחמת עיראק
F/A-18E/F Super Hornet
דגמים E,F
("סופר הורנט")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1999 מטוס מבוסס נושאת מטוסים, מטוס קרב 488 מלחמת עיראק
F-35 Lightning II
דגם C
("ברק")
ארצות הברית   ארצות הברית משנת 2015 מטוס מבוסס נושאת מטוסים, מטוס קרב F-35C - 21
מטוסי תובלה ואחרים
דגם תמונה ארץ ייצור כניסה לשירות סוג כמות עימותים עיקריים
C-2 Greyhound
דגם A
("גרייהאונד")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1966 מטוס מבוסס נושאת מטוסים, מטוס תובלה C-2A - 34
C-9 Skytrain II
דגם B
("רכבת אווירית")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1968 מטוס תובלה C-9B - 15
Gulfstream C-20
דגמים A,D,G
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1985 מטוס תובלה C-20A - 1
C-20D - 2
C-20G - 5
Gulfstream C-37
דגמים A,B
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1998 מטוס תובלה C-37A - 1
C-37B - 3
C-40 Clipper
דגם A
("קליפר")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 2001 מטוס תובלה C-40A - 11
C-130 Hercules
דגם T
("הרקולס")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1957 מטוס תובלה C-130T - 19
CT-39 Sabreliner
דגם G
("סייברליינר")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1962 מטוס תובלה CT-39G - 1
מטוסי אימונים והדרכה
דגם תמונה ארץ ייצור כניסה לשירות סוג כמות עימותים עיקריים
F-5F/N Tiger II
דגמים F,N
("טיגריס II")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1962 מטוס אימון F-5F - 3
F-5N - 41
T-6 Texan II
דגמים A,B
("טקסן II")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 2001 מטוס אימון T-6A - 49
T-6B - 12
Beech T-44
דגם A
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1964 מטוס אימון T-44A - 52
T-45 Goshawk
דגם C
("גוסהוק")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1991 מטוס מבוסס נושאת מטוסים, מטוס אימון T-45C - 218
מטוסי לוחמה אלקטרונית
דגם תמונה ארץ ייצור כניסה לשירות סוג כמות עימותים עיקריים
E-6 Mercury
דגם B
("מרקורי")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1989 לוחמה אלקטרונית E-6B - 16
EA-6B Prowler
דגם B
("משוטט")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1971 לוחמה אלקטרונית EA-6B - 170
EA-18G Growler
דגם G
("רוטן")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 2007 מטוס מבוסס נושאת מטוסים, לוחמה אלקטרונית EA-18G - 96
EP-3 ARIES II
דגם E
("טלה II")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1963 לוחמה אלקטרונית EP-3E - 11
אחרים
דגם תמונה ארץ ייצור כניסה לשירות סוג כמות עימותים עיקריים
E-2 Hawkeye
דגם C
("עיניי נץ")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1964 מטוס מבוסס נושאת מטוסים, מטוס שליטה ובקרה E-2C - 81
P-3 אוריון
דגם C
("אוריון")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1962 מטוס סיור ימי P-3C - 67
בואינג P-8 פוסידון
דגם A
("פוסידון")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 2013 מטוס לוחמה נגד צוללות P-8A - 69
Cessna UC-35
דגם D
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1987 מטוס נוסעים UC-35D - 1
F-16 Fighting Falcon

דגם N

ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1988 מטוס ביום אויב F-16N - 26

מסוקיםעריכה

מסוקים
דגם תמונה ארץ ייצור כניסה לשירות סוג כמות עימותים עיקריים
HH-60 Rescue Hawk
דגם H
("נץ הצלה")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1984 מסוק חיפוש והצלה HH-60H - 49
MH-53 Sea Dragon
דגם E
("דרקון ים")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1981 מסוק רב משימתי MH-53E - 36
MH-60 Seahawk
דגמים R,S
("נץ ימי")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1984 מסוק רב משימתי, מסוק לוחמה נגד צוללות MH-60R - 166
MH-60S - 234
SH-60 Seahawk
דגמים B,F
("נץ ימי")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1984 מסוק לוחמה נגד צוללות SH-60B - 129
SH-60F - 60
TH-57 Sea Ranger
דגמים B,C
("סי רנג'ר")
  ארצות הברית   ארצות הברית משנת 1967 מסוק אימון TH-57B - 44
TH-57C - 85

דרגות הציעריכה

  ערך מורחב – דרגות הכוחות המזוינים של ארצות הברית

בוגרים מפורסמים של הציעריכה

מקורות וקריאה נוספתעריכה

  • קארול אלדן ואלן וסטקוט, ראשית הצי האמריקאני, 'חיל הים', פברואר 1949, עמ' 28–29.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה