משתמש:Goony663/המערכה בפיליפינים (1942-1941)

מוזיקה יפנית כוללת מגוון רחב של סגנונות מסורתיים, אך גם מודרניים כאחד, כגון רוק, מוזיקה אלקטרונית, היפ הופ ועוד.

המוזיקה המסורתית נקראת ביפן הוֹאוּגאקוּ (邦楽), והמילה אוֹנְגאקוּ (音楽) מתייחסת למוזיקה באופן כללי. הביטוי ג'יי-מיוזיק (J-music) מתאר סגנונות מוזיקליים מודרניים, בעלי השפעה מערבית.

מוזיקה מסורתית

הסוגות המוזיקליות היפניות העתיקות ביותר הן שומיו (声明), שהיא מזמורים בודהיסטים, וגגאקו (雅楽)), שהיא מוזיקה לתזמורת שהייתה נהוגה בחצר קיסר יפן. שתיהן הופיעו לראשונה בתקופת נארה ובתקופת הייאן, והגיעו למדינה מסין, דרך קוריאה. הגגאקו מתחלק לשני סוגים: קאנגֶן (管弦) שהיא מוזיקה אינסטרומנטלית, ובּוּגאקוּ (舞楽), שהוא סגנון ריקוד לצלילי הגגאקו.

החל במאה ה-13 החלה להופיע ביפן סוגת ההוֹנְקְיוֹקוּ (本曲), אליה השתייכו נזירי זן, שנקראו קוֹמוּסוֹ (虚無僧; "נזיר של ריקנות") והשתייכות לכת הפוקה, שנהגו לנגן נעימות על חליל שאקוהאצ'י עבור צדקה ועל מנת להגיע להארה. לאחר רסטורציית מייג'י במאה ה-19 פורקה כת הפוקה, והשימוש בשאקוהאצ'י נאסר למשך מספר שנים. לאחר מכן הוסר האיסור על הנגינה בחליל, מלבד למטרות דתיות, וכך המשיכה סוגת ההונקיוקו להתקיים גם לאחר היעלמות מייסדיה.