משתמש:Gush2023/טיוטה

הגוש נגד הכיבוש

הגוש נגד הכיבוש הוא שיתוף פעולה של תנועות, פעילים וארגונים אשר פועלים יחד כחלק מהמחאה נגד ההפיכה המשטרית מראשיתה, על מנת לקשר בין ההפיכה לבין הכיבוש, מתוך תפיסה שהכיבוש היה המצע לצמיחתה של ההפיכה, וגם היעד שלה - העמקת הכיבוש והסיפוח של השטחים הפלסטינים הכבושים.

״הגוש נגד הכיבוש״ החל לפעול עוד במהלך מחאת בלפור, ובמהלך המחאה המשטרית של 2023 גדל וצמח. המוקדים המרכזיים של הגוש הם בתל אביב, בצומת הרחובות בצומת הרחובות קפלן-דה וינצ'י בתל-אביב-יפו, בירושלים, בסמוך למכון ון ליר, ובחיפה במרכז חורב, אך לאורך המחאה קבוצות נוספות בכל רחבי הארץ הקימו מוקדים של הגוש נגד הכיבוש, כך שחצי שנה לאחר פרוץ המחאה ישנם למעלה מ-20 מוקדים ברחבי הארץ.

המסרים הבולטים שלו הם: ״אין דמוקרטיה עם כיבוש״, ״שתקנו לכיבוש - קיבלנו דיקטטורה״.

רקע ופעילות

גרסתו המוקדמת של הגוש נגד הכיבוש התגבשה במחאות מחאת בלפור. במסגרת אותה מחאה, שהתמקדה ברובה במסרים צרים שעסקו בהחלפתו הפרסונלית של נתניהו בלבד, הוקם גוש דמוקרטי, שהביע התנגדות לא רק לנתניהו כראש ממשלה אלא גם לצעדים האנטי דמוקרטיים של השלטון בעיקר ביחס לאוכלוסיה הפלסטינית. המסר העיקרי היה ״דמוקרטיה לכולן.ם״. כאשר החלו ההפגנות נגד ההפיכה המשטרית, הגוש החל לפעול להעלאת המודעות לקשר בין ההפיכה לכיבוש. בין הארגונים הבולטים השותפים ניתן למצוא את מסתכלים לכיבוש בעיניים, חד״ש, שוברים שתיקה, לוחמים לשלום, פרי ג'רוזלם, שלום עכשיו, עומדים ביחד ועוד עשרות ארגונים, וכן פעילים רבים שאינם משוייכים לארגון מסויים.

פעילויות בולטות

המוקד הגדול ביותר של הגוש נגד הכיבוש, בתל אביב, קיים בחלק גדול מההפגנות במת דוברים אלטרנטיבית לבמה הראשית של קפלן, שנחשבת גם לבמת המחאה המרכזית הארצית של המחאה נגד ההפיכה המשטרית. בבמה האלטרנטיבית, שהפכה למוקד התוכן האלטרנטיבי של המחאה, ניתן מקום לכל המסרים והתכנים שהודרו מהבמה הראשית, גם בנושאי הכיבוש, אך גם בנושאים כמו המאבק המזרחי, מאבק האקלים, מצבה של האוכלוסייה הערבית בארץ ומשבר האלימות והפשיעה, וביקורת על האופי האליטיסטי, הממסדי והצר של הנהגת המחאה המרכזית. בין השאר דיברו בה עו"ד מיכאל ספרד, הפעילה והעתונאית סמאח סלאימה, מנכ"ל שוברים שתיקה, אבנר גבריהו, דנה מילס מארגון "גישה", רונית שקד מ"מסתכלים לכיבוש בעיניים", אמג'ד שביטה, מזכיר חד"ש,  ד"ר יעל ברדה מ"אקדמיה לשוויון", מאי פונדק מ"ארץ אחת שני עמים", השחקן והיוצר יוסי צברי, מקימת ארגון "שוברות קירות" ספיר סלוצקר עמראן, חבר מועצת העיר מיפו עו"ד אמיר בדראן, ראש הועדה העממית של יפו, עומאר סיקסק, עו"ד ידין עילם, ועוד ועוד.

3.6 | צעדה לציון יום השנה לכיבוש - הצעדה יצאה מכיכר דיזנגוף לקפלן פינת דה וינצ'י והגיעו הסעות מרחבי הארץ, גם מהחברה הערבית, מה שהפך את ההפגנה להפגנת המחאה עם ההשתתפות הנרחבת ביותר של אזרחים מהחברה הערבית מאז תחילת המחאה.

23.7 | תליית השלט "לא נמית ולא נמות בשירות ההתנחלות" מול המטה הכללי של צה"ל בתל-אביב, בסיוע "כוח קפלן" ו"מחאת ההייטק".

6.8 | צעדת המתים - צעדה מחאה נגד האלימות בחברה הערבית שגבתה  141קורבנות מ-1.1.23 עד 6.8.23. במהלך הצעדה נישאו 141 ארונות מתים כמספר הנרצחים בחברה הערבית

נקודות עימות וחיכוכים

פעילים רבים בגוש נגד הכיבוש מייחסים חשיבות רבה להנפת דגל פלסטין, הסמל המובהק של הלאומיות הפלסטינית אותה מנסה הממשלה להשתיק ולהעלים מהמפה, בין השאר בניסיונות חקיקה האוסרת את הנפתו, שבינתיים לא הצליחו להגיע להשלמה <לינקים להצעות החוק>.

ההפרעות להנפת הדגל מגיעות משני כיוונים במקביל, האחד הוא המשטרה, והאחר הוא המפגינים האחרים במחאה נגד ההפיכה המשטרית. ברחבי הארץ, המשטרה מונעת הנפה של דגל פלסטין על אף שאינה אסורה בחוק. היא משתמשת לשם כך בסעיף חוק שאוסר על הפרעה לסדר הציבורי ולשלום הציבור, וטוענת כי הנפת דגל פלסטין עלולה להביא לפגיעה בסדר הציבורי בסבירות גבוהה, המצדיקה התערבות בכך ומניעת הנפתו. המפגינים בירושלים, חיפה, ובמוקדים שונים ברחבי הארץ שניסו להניף דגל פלסטין נתקלו בדרך כלל בפעולות מיידיות מצד המשטרה שהחרימה את הדגל ולא אישרה את הניתוח.

בתל אביב לעומת זאת, המשטרה אינה רואה בהנפת דגל פלסטין פגיעה בסדר הציבורי ואינה מתערבת בהנפתו. לעומת זאת המפגינים במחאה הכללית נגד ההפיכה המשטרית עברו תהליך מעניין בנושא במשך שבועות המחאה המתמשכים, בשבועות הראשונים למחאה, קבוצות של "יש עתיד" העבירו הודעות סביב כוונה להוריד בכוח כל דגל פלסטין שיונף במחאה. עימותים סביב ניסיונות של מפגינים ממרכז המחאה להחרים את דגלי פלסטין המונפים בכוח קרו בשבועות הראשונים למחאה מדי שבת, והארגונים השונים שיתפו פעולה ביניהם בנסיון להגן על הפעילים המניפים את הדגל מפגיעה ועימות. לאחר השבועות הראשונים, נראה כי המפגינים האחרים התרגלו וקיבלו את נוכחות הדגל הזר בגוש נגד הכיבוש, העימותים פחתו, ואז פסקו סופית, לבד מתקריות בודדות כאשר הגוש קיים צעדות עם דגלי פלסטין למול הבמה הראשית של ההפגנה.

ב-29.4 פרסמה שושקה (האמן זאב אנגלמאייר) איור של "מפת קפלן", ובין היתר שורטט בו שלט עם הכיתוב "די לכיבוש". בקבוצות הדגלים השחורים הופץ האיור הזה תוך מחיקת השלט "די לכיבוש", מה שעורר סערת רשת גדולה, בעקבותיה הופצה בקבוצות הדגלים השחורים המפה המקורית.

ב-31/5 דחתה המשטרה בקשה לקיים צעדה לציון 56 שנה לכיבוש בשטח ההפגנה ברחוב קפלן, בשל התנגדות מארגני המחאה לשתף פעולה עם מפלגות פוליטית, בהן חד״ש שהובילה את הצעדה. בסופו-של-דבר הצעדה יצאה מכיכר דיזנגוף בתל אביב, ומשם הצטרפו המפגינות והמפגינים לעצרת השבועית נגד ההפיכה.

ב-2.7.23 תועדו פעילי מחאה המזוהים עם אחים לנשק <לינק ויקיפדיה> מתעמתים עם פעילי הגוש נגד הכיבוש, כאשר האחרונים ניסו לפרוש שלט עם הכיתוב  "חובה להתנגד לטרור מתנחלים". תחילה הגיבו מובילי ״אחים לנשק״: ״כפי שלא נאפשר אלימות בהפגנות, לא נקבל הנפת דגלי אויב. המחאה נגד ההפיכה המשטרית היא מחאה פטריוטית של אוהבי המדינה ולא של אלה המתנגדים לקיומה״. לאחר מכן פרסמו תיקון לפיו: ״אנו מכבדים את כל שותפינו למאבק הבאים מכלל גווני הקשת הפוליטית מימין ומשמאל. מטרתנו אחת והיא ביטול ההפיכה המשטרית. אנו מגנים כל גילוי של אלימות, ונמשיך להיאבק יחד שכם אל שכם למען המטרה המשותפת״.