הרפורמה המשפטית בישראל (2023)

תוכנית ממשלתית לביצוע שינויים במערכת המשפט בישראל
המונח "הרפורמה המשפטית" מפנה לכאן. לערך העוסק ברפורמות במערכת המשפט במדינות נוספות, ראו רפורמה במערכת המשפט.

הרפורמה המשפטית או המהפכה המשפטית היא יוזמת חקיקה שמקדמת ממשלת ישראל השלושים ושבע לביצוע שינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל.

את התוכנית הציג שר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין, בתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו.[1] בין השינויים בתוכנית המקורית נכללו אישור פסקת התגברות והסדרת פסילת חוקים, ביטול עילת הסבירות, הגדרת תפקיד הייעוץ המשפטי כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[2][3] התוכנית הוצגה ב-4 בינואר 2023, שישה ימים לאחר השבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע.

כנגד החקיקה עלתה תנועת מחאה נרחבת, המבקרת בחריפות את מהלכי הרפורמה. רבים מן המוחים רואים בחקיקה ניסיון "הפיכה משטרית", וטוענים כי מטרת התוכנית הנה ביטול אופייה של מדינת ישראל כדמוקרטיה ליברלית.[4][5][6]

ב-23 במרץ 2023 אושר בכנסת חוק הנבצרות שיש שרואים בו חלק מרפורמה זו. ב-27 במרץ, לאור התעצמות המחאות ושביתת ראשי המשק, ההסתדרות החדשה וועד רשות שדות התעופה, הודיע בנימין נתניהו על השהיית חקיקת הרפורמה וכניסה לשיחות משא ומתן מול האופוזיציה בבית הנשיא. ביוני 2023, בעקבות אי הסכמות בין הקואליציה והאופוזיציה לגבי בחירת נציגי הוועדה לבחירת שופטים, הופסקו השיחות בבית הנשיא, ומהלכי החקיקה של הרפורמה התחדשו. ב-24 ביולי 2023 אושר בכנסת החוק לצמצום עילת הסבירות. לאחר שהוגשו עתירות נגד החוק, ב-1 בינואר 2024 פסל בית המשפט העליון את החוק ברוב של 8 מתוך 15 בטענה שהכנסת השתמשה לרעה בסמכות המכוננת בחקיקה זו, כיון שהיא חותרת נגד היסודות הדמוקרטיים של המדינה. ב-3 בינואר 2024 בית המשפט העליון קבע ברוב של 6 מתוך 11 כי תוקפו של חוק הנבצרות יידחה לכנסת הבאה משום שהחוק בתחולתו המיידית הינו חוק פרסונלי ונועד לשרת תכלית פרסונלית מובהקת.

רקע עריכה

  ערכים מורחבים – המשפט בישראל, המהפכה החוקתית, הפרדת הרשויות בישראל

בשנת 2011 הציע חבר הכנסת יריב לוין מהליכוד לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[7] בשנת 2013 ניסה לקדם, יחד עם חברת הכנסת איילת שקד, מספר הצעות חוק, בהן הגבלת סמכות בג"ץ לפסול חוקים, אפשרות לחוקק מחדש חוק שפסל בג"ץ, הענקת סמכות לכנסת לבחור את נשיא בית המשפט העליון ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[8] בראיון שנערך בשנת 2019 פרש לוין את משנתו בהרחבה, ובמסגרתו פירט את כל סעיפי הרפורמה המשפטית שהוא מתכנן לבצע.[9]

בשנת 2021 נכללה בהסכמים הקואליציוניים הקמת ועדה בראשות שר המשפטים גדעון סער, במטרה לייצר הצעת חוק שתסדיר את היכולת של בג"ץ לפסול חוקים או חלקים מהם, ולקבוע באילו מקרים הכנסת יכולה לעקוף פסילה של בג"ץ. בנוסף החוק המתוכנן יועד להקשות על שינוי וחקיקה של חוקי יסוד.[10]

עיקרי התוכנית עריכה

 
שר המשפטים, יריב לוין, שהציג לראשונה את עיקרי תוכנית החקיקה

ב-4 בינואר, לאחר השבעתו לתפקיד שר המשפטים בממשלת ישראל השלושים ושבע, הציג לוין את תוכניתו לשינויים במערכת המשפט. בנאומו פירט את 4 המטרות המרכזיות של הרפורמה בעיניו: "אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת המשילות שתכליתה - חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון".[11] לעומת זאת, רבים ממתנגדיה של התוכנית רואים בה הפיכה משטרית, שמטרתה הגדלת כוחה של הממשלה והחלשת מערכת המשפט, באופן הפוגע בישראל כמדינה דמוקרטית. לוין פירט את עיקרי הרפורמה המוצעת:

מגבלות על פסילת חוקים עקב אי חוקתיות עריכה

  1. תחוקק פסקת התגברות.
    • הכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
    • הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק שחוקק בכנסת קודמת, אף אם נפסל פה אחד בבית המשפט העליון.
  2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד.
  3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 80%.
  4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.

מינוי השופטים עריכה

  1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ושלושה שופטים. שניים מהשופטים ימונו על ידי נשיא בית המשפט העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
  2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
  3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
  4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
  5. ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.[12]

ביטול עילת הסבירות עריכה

ביטול שימוש בעילת הסבירות לפסילת הוראות שהתקבלו על ידי ממשלת ישראל, אחד משריה או ראש הממשלה, בהתאם לחוק וכללי המנהל.[13]

היועצים המשפטיים עריכה

מינוי היועץ המשפטי לממשלה והיועצים במשרדים בידי הממשלה והשרים, הגדרת חוות דעתם ככזו שאינה מחייבת את הממשלה, ומתן אפשרות לממשלה לייצוג משפטי עצמאי בבית המשפט.

תהליך החקיקה עריכה

מינוי שופטים עריכה

ב-13 בפברואר 2023 הונחו על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה שתי הצעות חוק מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט – הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות) והצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023.[14]

הצעת חוק-יסוד: השפיטה כוללת שינוי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים להרכב הבא:

הוועדה תהיה של תשעה חברים, שהם –

(א) נשיא בית המשפט העליון, וכן שני שופטים שיצאו לקצבה שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;
(ב) שר המשפטים, יהיה יושב ראש הוועדה, ושני שרים אחרים שתקבע הממשלה;
(ג) שלושה חברי הכנסת, שהם יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ושני חברי כנסת אחרים, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה.

עוד מוצע שהוועדה תוכל לפעול בהרכב חסר של חמישה מחבריה (במקום שבעה בחוק הקיים) ושהחלטותיה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה, אלא אם נאמר אחרת בחוק היסוד.

מרכיב שלישי בהצעה הוא הקביעה שלבית המשפט אין סמכות לדון בתוקפו של חוק יסוד.

הצעת חוק בתי המשפט כוללת תיקונים משלימים לאלה של חוק-יסוד: השפיטה. היא מפרטת כיצד ייבחרו חברי הוועדה לבחירת שופטים, ובנוסף קובעת שהמועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון יוצגו להערות הציבור ויופיעו בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט, לפני שהוועדה לבחירת שופטים תדון בעניינם.

ההצעות אושרו בקריאה ראשונה ב-20 בפברואר 2023.[15]

מגבלות על פסילת חוקים עקב אי-חוקתיות עריכה

ב-14 במרץ אישרה הכנסת בקריאה ראשונה[16] את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק).[17] לפי ההצעה, פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 80%. הפסילה תתאפשר רק אם בית המשפט קבע שהתקיים אחד מאלה:

(א) החוק סותר בבירור הוראה בחוק יסוד שהרוב הנדרש לשינויה או התנאים לפגיעה בה קבועים בחוק יסוד;
(ב) החוק לא התקבל בכנסת ברוב או במספר הקריאות הדרושים לקבלתו על פי חוק יסוד, חוק או תקנון הכנסת.

בית המשפט העליון לא ידון בפסילת חוק הכולל הוראת התגברות, כלומר נכתב בו במפורש שהוא תקף על אף האמור בחוקי היסוד.

השהיית החקיקה וחידושה עריכה

ב-27 במרץ, לאור התעצמות המחאות ושביתת ההסתדרות החדשה הודיע בנימין נתניהו על השהיית חקיקת הרפורמה וכניסה לשיחות משא ומתן מול האופוזיציה בבית הנשיא.[18] השיחות התקדמו באיטיות וללא תוצאות במשך שלושה חודשים, וביוני עמדה להיערך הבחירות בכנסת לוועדה לבחירת השופטים. בהידברות עם האופוזיציה הוסכם שייבחרו מועמד אחד של הקואליציה ומועמד אחד של האופוזיציה, אך לאור סירובה של חברת הכנסת טלי גוטליב להסיר את מועמדותה לוועדה וחשש הקואליציה ששני מועמדיה (יצחק קרויזר וגוטליב) ייבחרו, מה שיוביל להתעצמות מחודשת של המחאות – החליטה הקואליציה שקרויזר יסיר את מועמדותו והקואליציה תצביע נגד שני המועמדים, ובכך תדחה הבחירות ואת כינוס הוועדה בכחודש.[19] מספר חברי כנסת מהקואליציה הצביעו בעד המועמדת מטעם האופוזיציה קארין אלהרר, והיא נבחרה לבדה, מה שהוביל להקפאת כינוס הוועדה.[20] כתוצאה מכך החליטו סיעות האופוזיציה לסגת מההידברות.[21] בתגובה הכריזה הקואליציה על שיבה לחקיקה.[22]

צמצום עילת הסבירות עריכה

ב-4 ביולי אישרה ועדת החוקה, חוק ומשפט להגיש לקריאה ראשונה[23] את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - עילת הסבירות), שכוללת הוספה של הסעיף הבא לחוק היסוד: "על אף האמור בחוק־יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר וכן של נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, ולא ייתן צו כלפי מי מהם בעניין כאמור". דברי ההסבר להצעת החוק מציינים כי "אין באמור כדי להגביל את סמכותו של בית המשפט לדון או להוציא צו בשל עילות אחרות של ביקורת מינהלית, ובכלל זה עילת המידתיות".[24]

ב-11 ביולי אושרה ההצעה בקריאה ראשונה ברוב של 64 חברי הכנסת מהקואליציה מול 56 חברי הכנסת מהאופוזיציה.[25] ב-24 ביולי אושרה ההצעה בכנסת, לאחר שהוסרו ממנה המילים "וכן של נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק", בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 64 חברי הכנסת מהקואליציה וללא מתנגדים לאחר שחברי הכנסת מהאופוזיציה החרימו את ההצבעה.[26]
לאחר אישור החוק, קראו האיחוד האירופי[27] ומספר מדינות באירופה[28][29][30] לממשלה לפעול להשגת הסכמה רחבה בנוגע לחקיקה והביעו את דאגתם מהחקיקה. הבית הלבן יצא בהכרזה דומה וכינה את החקיקה "מצערת".[31] החקיקה גררה גם תגובות של חברות דירוג בינלאומיות המביעות חשש באשר להשלכות החוק על כלכלת ישראל.[32]

לאחר החקיקה, הוגשו עתירות נגד התיקון לחוק. החוק נידון בבית המשפט העליון ב 12 בספטמבר 2023 בדיון מיוחד שבו השתתפו כל 15 שופטי בית המשפט העליון. ב-1 בינואר 2024 פורסם פסק הדין ובו שופטי העליון הכריעו ברוב של 8 מול 7, לפסול את התיקון לחוק יסוד: השפיטה. 12 מתוך 15 השופטים קבעו: לבג"ץ יש סמכות לבטל חוק יסוד בנסיבות קיצוניות וחריגות כאשר נפגעו היסודות הדמוקרטיים הגרעיניים פגיעה אנושה, ולדברי 8 שופטים משופטי העליון בתיקון חוק זה ישנה פגיעה זו.

תגובות עריכה

תגובת הציבור עריכה

  ערכים מורחבים – המחאה נגד הרפורמה המשפטית, התמיכה ברפורמה המשפטית

מיד לאחר הכרזת הרפורמה ב-4 בינואר 2023 פרצה נגדה מחאה נרחבת בטענה כי היא מכילה חוקים שיחלישו את יכולתה של מערכת המשפט לבקר באופן עצמאי את הכנסת והממשלה.[33][34] מנגד תומכי הרפורמה ראו בה "החזרת האיזון בין הרשויות".

הרפורמה והמחאה נגדה פילגו את החברה הישראלית והעמיקו את השסעים שהיו בה. גופי ביטחון הזהירו שישראל נחלשת.

ביטחון עריכה

בפברואר 2023 פרסם ארגון מפקדים למען ביטחון ישראל מכתב לנשיא המדינה, בו הוא כינה את הרפורמה "מהפכה משטרית שתביא לבכייה לדורות" וטוען כי כרוכים בה "סיכונים ממשיים לחוסן הלאומי, למעמדה בקרב העמים, לביטחונה, לכלכלתה ולחיבור החיוני לעם היהודי בתפוצות".[35]

במרץ 2023 הזהיר ראש השב"כ רונן בר בשיחה עם נתניהו כי "ישנה התלכדות בין האיומים הביטחוניים למצב החברתי בישראל".[36] גם ראש ראש חטיבת המחקר באמ"ן, עמית סער, פנה במרץ לנתניהו וכתב: "המשבר הפוליטי-חברתי בישראל מעודד את איראן, את חיזבאללה ואת חמאס להסתכן בפעולות נגדה, ואף לעשות זאת במקביל. אנו רואים התלבטות בשאלה אם לשבת על הגדר ולתת לישראל להמשיך ולהחליש את עצמה או לנקוט יוזמות ולהחריף עוד יותר את מצבה" (מחקר נוסף הגיש סער לנתניהו ביולי).[37][38] על רקע זה, ב-25 במרץ, ערב ההצבעה בכנסת של שינוי הוועדה לבחירת שופטים, קרא שר הביטחון יואב גלנט מעל הדוכן "זהו רגע האמת. אני קורא לממשלה - תעצרו הכול, אל תעבירו השבוע את השינוי בוועדה לבחירת שופטים ". למחרת היום פוטר גלנט על ידי נתניהו.[37][39]

כעשרת אלפים איש חתמו על מכתב המצהיר כי יפסיקו להתנדב לשירות המילואים בישראל,[40] וכמאה חברי גופי הביטחון בדימוס שלחו מכתב לראש הממשלה נתניהו בו הודיעו על השעיית התנדבותם בכל המערכות, אם לא תיעצר חקיקת חוקי הרפורמה.

ביולי, לקראת ההצבעה בכנסת על ביטול עילת הסבירות, פנה ראש אמ"ן שוב במכתב לנתניהו וכתב כי איראן וחיזבאללה מזהים נקודת חולשה היסטורית.[41][42]

אנשי משפט עריכה

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות התנגדה לרפורמה[43] וכינתה אותה "תוכנית לריסוק מערכת המשפט".[44]

בפברואר 2023 ערכה ועדת החוקה דיון בדלתיים סגורות ביזמת חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בו השתתפו נציגים מצה"ל, שב"כ, המוסד והמל"ל. בדיון טענו הקצינים כי בעקבות הרפורמה עלולים חיילי צה"ל, בעיקר מזרועות היבשה, להיחשף לתביעות בינלאומיות בגין פשעי מלחמה על פעילויות כמו בניית גדר ההפרדה ואבטחתה; השתתפות בהפקעת אדמות; ירי חי לעבר מפגינים; תקיפת יישובים אזרחיים מהאוויר (כולל סיכול ממוקד); וכדומה. על פי המשפטנים הצבאיים שהשתתפו בדיון, מערכת המשפט הבינלאומי מכבדת את בג"ץ, מקבלת את טיעוניו לגבי החוקיות של פעולות צה"ל ביהודה ושומרון, ולכן דוחה תביעות שמגישים פלסטינים נגד אנשי מערכת הביטחון. לדבריהם, כל פגיעה בעצמאות של בג"ץ, תפגע במוניטין הבינלאומי של בג"ץ, ובעקבות זאת במשרתים בצה"ל, ואף בדרג המדיני.[45]

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כתבה כי "שינויים משטריים דרמטיים הנוגעים למאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה, צריכים להיעשות בהליך שקול וסדור לגיבוש הסדר מאוזן ומקיף, לאחר עבודת מטה מעמיקה, תוך התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים".[46] במכתב ששלחה לנתניהו כתבה שיוזמות החקיקה יכולות להשפיע על משפטו, ולכן הוא מצוי בניגוד עניינים ואסור לו לעסוק בתוכנית.[47] בתגובה, הודיע נתניהו שעמדתה אינה מקובלת עליו.[48] שופטת בג"ץ דפנה ברק ארז הורתה למדינה להשיב לעתירה של התנועה לאיכות השלטון לפיה על היועצת המשפטית לממשלה לפעול לשם הוצאת נתניהו לנבצרות בשל ניגוד עניינים.[49] בתגובה הצהירו ראשי מפלגות הקואליציה כי הדיון בבג"ץ בדבר נבצרות ראש הממשלה אינו חוקי ושקול להפיכה צבאית.[50]

היועצים המשפטיים לממשלה לשעבר ופרקליטי מדינה לשעבר[51][52] התנגדו לרפורמה המוצעת, ויש מתוכם שתיארו אותה כ"הפיכה משטרית".[53] 17 משרדי עורכי הדין מהגדולים בישראל, יצאו נגד הרפורמה.[54]

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס עודד מודריק הביע תמיכה ברוב חלקי הרפורמה, חלקם תוך הצעת שינוי כלשהו, והסתייגות מאחד הרכיבים.[55][56] 150 משפטנים ובהם שופטים בדימוס, עורכי דין, פרופסור נחום רקובר והמשנה לראש לשכת עורכי הדין שהודח בידי אבי חימי בגלל תמיכתו ברפורמה, ערכו כנס מיוחד לתמיכה בקיום רפורמה.[57]

פרופ' יואב דותן, התומך במשך שנים בריסון משפטי, ראה ברפורמה "מתקפה כוללת על כלל מערכות קבלת ההחלטות בישראל", וסבור כי "ההתקפה על המערכת המשפטית זה צעד ראשון בשינויים מרחיקי לכת הרבה יותר".[58] דותן אמר בנאומו בהפגנה: "אני בדרך כלל נחשב לאחד המבקרים החריפים של מערכת המשפט בישראל – גם מי שמתנגד לאקטיביזם שיפוטי צריך לצאת עכשיו לרחובות. כל מי שחרד לקיומה של הדמוקרטיה הישראלית חייב לצאת לרחובות עד שהדבר הזה ייעצר. חשוב להגן על מערכת המשפט מול הגל המסוכן של אנשים שבאים להחריב את הישראליות כמו שאנחנו מכירים אותה".[59]

פרופ' מנחם מאוטנר, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, ממבקרי ביהמ"ש העליון והאקטיביזם השיפוטי, כינה את הרפורמה המשפטית "פתח לעריצות", והזהיר כי תגרום למעבר למשטר שבוזז את משאבי המדינה.[60]

פורום קהלת פעל לקידום הרפורמה. באוגוסט 2023 פורסם בערוץ 12 כי גורמים בפורום קהלת, היו סבורים כי יש לעצור את החקיקה ולהתמקד בנושאים שאינם שנויים במחלוקת.[61] פרופ' גדעון ספיר, ממקימי הפורום, אמר בראיון כי "הלכו כאן רחוק מדי", ושהוא מתנגד למתן שליטה לקואליציה במינוי שופטים ולשינוי שיטת הסניוריטי בבחירת נשיא לבית המשפט העליון.[62] מייסד הפורום משה קופל אמר כי "אני לא רוצה את הרפורמה ככתבה וכלשונה. אני רוצה את רובה אך לא ככתבה וכלשונה."[63] לדבריו, חקיקת פסקת ההתגברות היא "רעיון מטופש" ו"דבר מדאיג".[64]

כלכלנים עריכה

נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג הזהירו שהמהפכה תוריד את דירוג האשראי של ישראל כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.[65][66] באפריל 2023 פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל תרחיש בו תימשך חקיקת המהפכה המשפטית. על פי התחזית, צופים בבנק ישראל פגיעה של כ-14 מיליארד שקל בשנה בשלוש השנים הקרובות בתרחיש המקל, ופגיעה של 48 מיליארד שקל בשנה בתרחיש המחמיר.[67]

270 כלכלנים המרצים בכלכלה ובניהול[68] שאליהם הצטרפו כ-40 כלכלנים ומנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר[69] חתמו על מכתב המתריע מפגיעה כלכלית. מנגד טען מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שלא ניכרת תזוזת משקיעים.[70] מאוחר יותר הזהיר ממשבר כלכלי.[71]

האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל ב-S&P סבר כי שינוי מערכת המשפט יחד עם ההסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל.[72] בנק "ג'יי פי מורגן צ'ייס", הגדול בארצות הברית, פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט והביע חשש מפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי, וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש.[73] חברת השירותים הפיננסיים "ברקליס" פרסמה סקירה המתייחסת לשינוי במערכת המשפט וכן לאפשרות להסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי.[74] שתי הסקירות השוו את המתרחש לשחיקה הדמוקרטית בפולין, והירידה במצבה הכלכלי.

במרץ פרסמה דירוג האשראי הבינלאומית "מודי'ס" אזהרה חריגה למשקיעים, כי השינוי המתוכנן במערכת המשפט עם אזהרה ישירה כי תחזית דירוג האשראי של ישראל עלולה להיפגע מהשינוי במערכת המשפט.[75] באפריל שינתה מודי'ס את תחזית של ישראל לדירוג A1 מ"חיובי" ל"יציב", "כדי לשקף את הדעה שלנו כי המשילות בישראל הידרדרה, כפי שממחישה ההצעה לתיקון מערכת המשפט".[76]

לאחר חקיקת החוק לביטול עילת הסבירות, הצהירה מודי'ס כי חלק מהדאגות שהביעה בנוגע להשלכות הרפורמה מתבררות כנכונות.[76] "מורגן סטנלי", הבנק השלישי בגודלו בארצות הברית,[77] ו"סיטי בנק", הסירו את המלצתם להשקיע במדינת ישראל.[78] בנוסף, "סיטי בנק" ו-S&P הורידו את תחזית הצמיחה לישראל.[79]

באוגוסט 2023 העלה בנק ישראל בדו"ח היציבות הפיננסית לחודשים ינואר עד יוני את רמת הסיכון מ"בינונית-נמוכה" ל"בינונית עד גבוהה", בציינו כי "אי הוודאות סביב שינויי החקיקה העלתה את פרמיית הסיכון של המשק ולוותה בפיחות של שער החליפין שתרם לעלייה באינפלציה".[80]

מחאה ציבורית עריכה

  ערך מורחב – המחאה נגד הרפורמה המשפטית
 
הפגנה נגד הרפורמה. תל אביב, 28 בינואר 2023

מרגע ההודעה על הרפורמה ב-4 בינואר 2023 התקיימו הפגנות ומחאות רצופות. בזמן זה, לאחר לחצים, צמצמה הקואליציה את היקף החקיקה לצורך קיום השיח בבית הנשיא, לאחר שהמשא ומתן הופסק אישרה הכנסת את החוק לצמצום עילת הסבירות.

מעורבות בינלאומית עריכה

מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, נפגש עם המשתתפים במחאה,[81] ובפגישתו עם נתניהו הדגיש כי יחסי המדינות מבוססים על שמירה על מוסדות דמוקרטיים.[82] היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן הבהיר לנתניהו: "אם תהיה פגיעה בערכים הדמוקרטיים - נתקשה לספק תמיכה בלתי מעורערת לישראל".[83]
לאחר אישור החקיקה להגבלת עילת הסבירות, יצא הבית הלבן בהצהרה הקוראת לחקיקה בהסכמה רחבה וכינה את החקיקה "מצערת".[31] בסמוך לחקיקה בעניין עילת הסבירות, קרא נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, לעצור את החקיקה.[84]

נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ביקר את הרפורמה בפגישתו עם נתניהו, והזהיר כי אם תעבור במתכונתה הנוכחית "צרפת תסיק שישראל מנותקת מתפיסת הדמוקרטיה".[85]

לאחר אישור החוק להגבלת עילת הסבירות, מסר האיחוד האירופי כי הוא "עוקב מקרוב ובדאגה אחר ההתפתחויות בישראל הקשורות לרפורמה המשפטית".[27] ממשלות בריטניה, צרפת וגרמניה פרסמו הצהרה דומה.[28][29][30]

שמות חלופיים עריכה

הוויכוח העז על התוכנית וסיבות נוספות הולידו לה שמות חלופיים. בין השמות: "הרפורמה המשפטית"[86] (או "הרפורמה במערכת המשפט"[87]), "המהפכה המשפטית"[88] ו"רפורמת לוין".[89]

בנאום הצגת התוכנית כינה אותה שר המשפטים יריב לוין בשם "רפורמת המשילות".[2][3] מאוחר יותר השתמש במונח "הרפורמה המשפטית".[90]

רבים ממתנגדי הרפורמה המשפטית טענו שתיאורה אינו משקף את מלוא משמעותה. חלקם כינו אותה "המהפכה/ההפיכה המשטרית"[91] (או "המהפכה/ההפיכה השלטונית"[92]) בטענה שהיא תוביל לשינוי המשטר בישראל.[93]

מתווה הנשיא הרצוג עריכה

 
נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, מציג את מתווה הפשרה בנאום לאומה, 9 במרץ 2023

בנאום לאומה שנשא נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, ביקש להגיע לפשרה. הנשיא הציג מחד את הכנסת כריבון שרשאי לחוקק ואת הצורך ברפורמה בבתי המשפט, ומהצד השני את הדאגה שיש בקרב מתנגדי הרפורמה החוששים מאובדן האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה. הנשיא סיפר שדן עם מנהיגים מכל שדרות העם בנושא וקבע שאפשר להגיע להסכמה רחבה בציבור.[94] מתווה הנשיא כולל הצעה לחמישה עקרונות כבסיס למשא ומתן:

  1. חקיקת חוק יסוד: החקיקה.
    • החוק יסדיר את חוקי היסוד עליהם אין ביקורת שיפוטית והם יחוקקו בארבע קריאות ותוך הסכמה רחבה.
    • חוקים שאינם חוקי יסוד יהיו תחת ביקורת בית המשפט, שיוכל לבטלם.
    • פסקת ההתגברות - תהיה שיטה להתגבר על פסילת בית המשפט.
  2. פתרון בעיית העומס השיפוטי - הוספת תקנים רבים.
  3. אמון במערכת המשפט - תוכנית ממשלתית להתייעלות ומניעת עינוי דין במערכת המשפט.
  4. הרכב הוועדה לבחירת שופטים - מניעת רוב מהמערכת הפוליטית ומהמערכת המשפטית. לכל אחת מהרשויות יהיו מספר זהה של נציגים ובנוסף יהיו נציגי ציבור שימונו בתיאום והסכמה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון. בנציגי הכנסת יהיה נציג לאופוזיציה.
  5. עילת הסבירות - יצירת הסכמה על המקרים בהם ניתן יהיה להשתמש בעילת הסבירות בכדי לבקר פעולות של הרשות המבצעת והמחוקקת.

הנשיא ביקש מראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן, לנסות להגיע לפשרה ולעצור את החקיקה לפני העלאתה לקריאה ראשונה בכנסת. בנוסף אמר הנשיא כי ייתכן ויבוא באופן תקדימי לפני הוועדה.

עם התקדמות החקיקה והמחאות נגדה, ב-9 במרץ נשא הנשיא הרצוג נאום לאומה, שבו קרא לעצור את החקיקה ולהחליפה במתווה אחר, וקבע: "מכלול החקיקה שנידון כעת בוועדה צריך לעבור מהעולם ומהר. הוא שגוי, דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים."[95] ב-15 במרץ הציג הרצוג מתווה משלו, שאותו כינה "מתווה העם", לשינויים במערכת המשפט.[96][97]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ביאורים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חזקי ברוך, נתניהו בישיבת הממשלה: רפורמת לוין היא מימוש רצון הבוחר, קיבלנו מנדט מהציבור, באתר ערוץ 7, 8 בינואר 2023
  2. ^ 1 2 לי נעים, ‏לוין הציג את הרפורמה במערכת המשפט: פסקת התגברות ברוב של 61 ושינוי בוועדה לבחירת שופטים, באתר ‏מאקו‏, 4 בינואר 2023
  3. ^ 1 2 פרסום עיקרי רפורמת המשילות, בערוץ הטלגרם של יריב לוין, 4 בינואר 2023
  4. ^   גיא רולניק, מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו. האישום: ניסיון הפיכה משטרית, באתר TheMarker‏, 22 ביולי 2023
  5. ^ מנדלבליט: "ביטול עילת הסבירות – הפיכה משטרית", באתר "סרוגים", 20 ביולי 2023
  6. ^ esty, מה זה אומר הפיכה משטרית, מה כבר ידוע, מה השלבים, מה התוכניות, מי עומד מאחוריה ועוד, באתר ריסטארט - ישראל, ‏2023-03-21
  7. ^   ערוץ הכנסת - ח"כ יריב לוין, 21.11.11, סרטון בערוץ "ערוץ כנסת", באתר יוטיוב (אורך: 00:52)
  8. ^ מורן אזולאי, הכנסת נגד העליון: שורת חוקים לצמצום כוחו, באתר ynet, 20 באוקטובר 2013
  9. ^   גור מגידו, יריב לוין ממליץ: קחו כדור נגד חרדה לפני שאתם קוראים את הראיון הזה, באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2019
  10. ^   מיכאל האוזר טוב, ממשלת בנט-לפיד תקדם חוק שעשוי לצמצם את סמכות בג"ץ לפסול חוקים, באתר הארץ, 6 ביוני 2021
  11. ^ רפורמת המשילות: שר המשפטים יריב לוין הכריז על ארבע רפורמות משפטיות, בעיתון מקור ראשון, 4 בינואר 2023
  12. ^ ניצן שפיר, ‏מה אומרים סעיפי רפורמת לוין? מורה נבוכים, באתר גלובס, 13 בינואר 2023
  13. ^ מנהל האתר, מהי עילת הסבירות, באתר אשדוד נט, ‏4 בפברואר 2023
  14. ^ הצעות חוק הכנסת 947, מ-13 בפברואר 2023
  15. ^ סיון חילאי, הכנסת אישרה בקריאה ראשונה: הקואליציה תשלוט בבחירת השופטים, בג"ץ לא יתערב בחוקי יסוד, באתר ynet, 21 בפברואר 2023
  16. ^ מתן וסרמן, ‏לילה לבן במליאה: פסקת ההתגברות וחוק הנבצרות עברו בקריאה ראשונה, באתר מעריב אונליין, 14 במרץ 2023
  17. ^ הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק), ה"ח הכנסת 949 מ-5 במרץ 2023
  18. ^ שירות כלכליסט, נתניהו הודיע על השהיית החקיקה, ויו"ר ההסתדרות - על הפסקת השביתה, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2023
  19. ^ משה גורלי, לוין הבין שאיבד את הוועדה לבחירת שופטים, וכנראה את הרפורמה, באתר כלכליסט, 1 ביוני 2023
  20. ^ חזקי ברוך, תבוסה לקואליציה: קארין אלהרר נבחרה לוועדה לבחירת שופטים, באתר ערוץ 7, 14 ביוני 2023
  21. ^ דרמת ענק בכנסת: נציגת האופוזיציה אלהרר נבחרה לוועדה לבחירת שופטים, באתר ynet, 2 באוגוסט 2023
  22. ^ יוני גבאי, ‏הרפורמה חוזרת: אחרי החלטת האופוזיציה להקפיא את המו"מ נתניהו אומר: "נתחיל בצעדים", באתר כיכר השבת, 18 ביוני 2023
  23. ^ החוק לביטול עילת הסבירות אושר לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, לפיד וגנץ: "דריסה של הדמוקרטיה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 ביולי 2023;
    לקראת ההצבעה בכנסת: זו עילת הסבירות - ונוסח הצעת החוק לביטולה, באתר ynet, 9 ביולי 2023
  24. ^ הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - עילת הסבירות), במאגר החקיקה הלאומי
  25. ^ סיון חילאי, מורן אזולאי, ביטול עילת הסבירות אושרה ההצעה בקריאה ראשונה, חברי אופוזיציה קראו: "בושה", באתר ynet, 11 ביולי 2023
  26. ^ מורן אזולאי, סיון חילאי, האופוזיציה החרימה את ההצבעה: עילת הסבירות בוטלה, ברוב של 64 מול אפס, באתר ynet, 24 ביולי 2023
  27. ^ 1 2 שירית אביטן כהן, האיחוד האירופי על הרפורמה המשפטית: "עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות בישראל", באתר ישראל היום, 26 ביולי 2023
  28. ^ 1 2 אוריאל בארי, ‏ממשלת בריטניה: "קוראים לישראל להימנע מפילוג", באתר "סרוגים", 25 ביולי 2023
  29. ^ 1 2 אוריאל בארי, ‏צרפת על הרפורמה: "אישור החוק מתרחק מקונצנזוס", באתר "סרוגים", 25 ביולי 2023
  30. ^ 1 2 איתמר אייכנר, דאגה במערב: ישראל מתרחקת מהאוריינטציה הדמוקרטית שלה, באתר ynet, 26 ביולי 2023
  31. ^ 1 2 רויטרס ובן סמואלס, הבית הלבן: ההחלטה לבטל את עילת הסבירות מצערת, יש לחתור להסכמה רחבה, באתר הארץ, 24 ביולי 2023
  32. ^ גד ליאור, סוכנות הדירוג מודי'ס: "החקיקה תוביל להשלכות שליליות לכלכלת ישראל", באתר ynet, 25 ביולי 2023
  33. ^ פרופ' אסף שרון, ד"ר מאיה מארק, ההפיכה היא חלק מחזון כולל. אם לא נתמודד איתו - הפסדנו, באתר ynet, 25 ביולי 2023
  34. ^ פרופ' יובל נוח-הררי, רגע של בהירות מבעיתה, באתר ynet, 24 בפברואר 2023
  35. ^ מכתב "מפקדים למען בטחון ישראל" לנשיא המדינה
  36. ^ דנה ויס, ‏ראש השב"כ לראש הממשלה: ישראל מתקרבת לאזור מסוכן, באתר ‏מאקו‏, 23 במרץ 2023
  37. ^ 1 2 "חייבים לעצור את החקיקה": גלנט נגד המהפכה המשפטית, באתר גלובס, 25 במרץ 2023
  38. ^   דיווח: אמ"ן הזהיר את נתניהו כי איראן וחיזבאללה מזהים נקודת חולשה היסטורית, באתר הארץ, 28 ביולי 2023
  39. ^ פיטורי גלנט: זעזוע לביטחון המדינה, באתר ישראל היום
  40. ^ מתן וסרמן, ‏10,000 חיילי מילואים הודיעו על הפסקת ההתנדבות: "צבא העם יש רק בדמוקרטיה", באתר מעריב אונליין, 22 ביולי 2023
  41. ^   אמ"ן הזהיר את נתניהו במכתבים: "איראן, חיזבאללה וחמאס מזהים הזדמנות לסערה מושלמת", באתר הארץ, 20 בנובמבר 2023
  42. ^   אמ"ן הזהיר את נתניהו כי איראן וחיזבאללה מזהים נקודת חולשה היסטורית, באתר הארץ, 28 ביולי 2023
  43. ^ טובה צימוקי, איתן גליקמן, המתקפה חסרת התקדים של נשיאת העליון: הנאום המלא של השופטת חיות, באתר ynet, 12 בינואר 2023
  44. ^ טובה צימוקי, איתן גליקמן, נשיאת העליון במתקפה חסרת תקדים על נתניהו ולוין: "תוכנית לריסוק מערכת המשפט", באתר ynet, 12 בינואר 2023
  45. ^ יואב זיתון, האזהרות מהדיון החסוי נחשפות: "תחת בג"ץ ה'חדש', כולם יסתכנו בתואר פושע מלחמה", באתר ynet, 21 באוגוסט 2023
  46. ^ איתמר לוין, מיארה: הרפורמה תאפשר לפגוע במאפיינים הדמוקרטיים והיהודיים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 בפברואר 2023
  47. ^ טובה צימוקי, היועמ"שית לנתניהו: אתה בניגוד עניינים, אל תתערב בשינויים במערכת המשפט, באתר ynet, 2 בפברואר 2023
  48. ^ נתניהו ביקש מבג"ץ לאפשר לו להגיב לעמדת היועמ"שית בתוך 14 יום, באתר זמן ישראל, 2 בפברואר 2023
  49. ^ ביני אשכנזי‏, בג"ץ לנתניהו והיועמ"שית: נמקו מדוע אין להכריז נבצרות על רה"מ, באתר וואלה!‏, 10 בפברואר 2023;
    בגץ 1158/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועצת המשפטית לממשלה
  50. ^ מורן אזולאי, ראשי הקואליציה: דיון בבג"ץ על נבצרות לנתניהו - כמו הפיכה צבאית, באתר ynet, 11 בפברואר 2023
  51. ^ גלעד מורג, טובה צימוקי, מכתב היועמ"שים: "הזדעזענו, תוכנית לוין מאיימת להרוס את מערכת המשפט", באתר ynet, 12 בינואר 2023
  52. ^ ynet, אהרן ברק: הדבר המקביל לרפורמה של לוין - מהפכה של טנקים, באתר ynet, 7 בינואר 2023
  53. ^ אטילה שומפלבי, אלכסנדרה לוקש, רובינשטיין חתם על מכתב היועמ"שים: "הפיכה משטרית, דיקטטורה דמוקרטית", באתר ynet, 12 בינואר 2023;
      בר פלג, מני מזוז: הציבור לא טיפש, ומבין שיש כאן הפיכה משטרית, באתר הארץ, 29 בינואר 2023;
    אילנה דיין, ‏מנדלבליט בריאיון בלעדי לעובדה: "אם אין מערכת משפט עצמאית, זה נגמר. יהיה פה דיכוי", באתר ‏מאקו‏, 9 בפברואר 2023
  54. ^ גלעד מורג, כ-3,500 עורכי דין מהמשרדים המובילים נגד תוכנית נתניהו-לוין: "תפגע במעמד ישראל כדמוקרטיה בעולם", באתר ynet, 19 בינואר 2023
  55. ^ השופט בדימוס מודריק: תומך ברפורמת לוין, חדשות 12 עשו מניפולציה עריכתית, באתר הידברות, ‏7 בינואר 2023
  56. ^ פרופ' עודד מודריק, ‏השופט עודד מודריק: "אין רע הכרחי בבחירת השופטים בידי נבחרי הציבור", באתר גלובס, 24 בינואר 2023
  57. ^ שלמה פיוטרקובסקי, ‏"אנשים נהרגו בגלל פסיקות של בג״ץ": 150 משפטנים התכנסו כדי לתמוך ברפורמה המשפטית, בעיתון מקור ראשון, 12 בפברואר 2023
  58. ^ 103FM, ‏פרופ' למשפטים מזהיר: "אם לא תהיה פשרה ברפורמה, ישראל תהיה במשבר חוקתי", באתר מעריב אונליין, 8 בפברואר 2023
  59. ^ ענבר טויזר, ‏הפגנת הסטודנטים נגד הרפורמה המשפטית: 4 תלמידי בצלאל נעצרו, באתר ‏מאקו‏, 16 בינואר 2023
  60. ^ אריאל ויטמן, ‏"השמועות שיריב לוין מפיץ על בית המשפט נכונות, אבל אין להן אחיזה במציאות כבר 30 שנה", באתר גלובס, 20 במאי 2023
  61. ^ ירון אברהם, ‏קריאה מכיוון מפתיע: פורום קהלת נגד המשך החקיקה | פרסום ראשון, באתר ‏מאקו‏, 6 באוגוסט 2023
  62. ^ תמר טרבלסי חדד, מועמד הקואליציה לעליון נגד המהפכה המשפטית: "הלכו כאן רחוק מדי", באתר ynet, 23 במרץ 2023
  63. ^ אברהם בלוך, ‏מייסד פורום קהלת: לא רוצה את הרפורמה המשפטית ככתבה וכלשונה, באתר "סרוגים", 25 בינואר 2023
  64. ^ עדו בן פורת, יו"ר פורום קהלת: פסקת ההתגברות הזו היא רעיון מטופש - ולא תחוקק, באתר ערוץ 7, 23 בפברואר 2023
  65. ^ אסף גלעד, ‏ג'יי.פי מורגן: דירוג האשראי של ישראל עלול לרדת בעקבות הרפורמה המשפטית, באתר גלובס, 3 בפברואר 2023
  66. ^ פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג, אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה, באתר ynet, 22 בינואר 2023
  67. ^ בנק ישראל, התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, אפריל 2023
  68. ^ מכתב המרצים והמרצות
  69. ^ שלמה טייטלבאום, המחאה מתרחבת: גם זוכה פרס נובל וחתן פרס ישראל הצטרפו לאזהרות, באתר כלכליסט, 27 בינואר 2023
  70. ^ רועי כ"ץ, מנכ"ל הבורסה על אזהרות ראשי הבנקים: "מהמידע שלנו, אין פה דרמה גדולה", באתר ynet, 31 בינואר 2023
  71. ^ ניצן כהן, מנכ"ל הבורסה: אם הממשלה לא תתעשת - יהיה כאן משבר כלכלי, באתר אייס, 26 ביולי 2023
  72. ^   רויטרס, S&P: שינוי מערכת המשפט עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל, באתר TheMarker‏, 13 בינואר 2023
  73. ^ כלכליסט ו-ynet, ג'יי.פי מורגן מתריע: המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל, באתר ynet, 3 בפברואר 2023
  74. ^ אדריאן פילוט, פרסום ראשוןברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן: "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת", באתר כלכליסט, 3 בפברואר 2023
  75. ^   מירב ארלוזורוב, האזהרה של מודי'ס: ההפיכה המשטרית עלולה להביא להפחתת תחזית דירוג האשראי, באתר TheMarker‏, 7 במרץ 2023
  76. ^ 1 2 סוניה גורודיסקי, סוכנות הדירוג מודי'ס: "חלק מהדאגות שהבענו בנוגע להשלכות הרפורמה מתבררות כנכונות"; במקביל מפולת בבורסה, באתר ישראל היום, 25 ביולי 2023
  77. ^ סוכנויות הידיעות‏, בנק ההשקעות מורגן סטנלי הוריד את המלצתו לישראל, באתר וואלה!‏, 25 ביולי 2023
  78. ^ אהרן כץ, ‏סיטי בהתייחסות למצב בישראל: "נהיה מסוכן יותר ומסובך יותר", באתר גלובס, 25 ביולי 2023
  79. ^ אדריאן פילוט, כלכליסט, סיטי מוריד תחזית לישראל: "הרפורמה המשפטית תפגע בצמיחה", באתר ynet, 3 באוגוסט 2023
  80. ^ איציק יצחקי, בעקבות הרפורמה: בנק ישראל העלה את רמת הסיכון של ישראל, באתר ביזפורטל‏, 2 באוגוסט 2023
  81. ^   ג'ודי מלץ, בלינקן פגש נציגים של ארגונים אזרחיים וכינה אותם "כוכב הצפון שלנו", באתר הארץ, 31 בינואר 2023
  82. ^ איתמר אייכנר, החשש של נתניהו, הלחצים והפגישה ב-4 עיניים: מאחורי הצהרת בלינקן, באתר ynet, 30 בינואר 2023
  83. ^ ירון אברהם, ‏פרסום ראשון | מסרי ההרגעה של נתניהו לאמריקנים: "הרפורמה המשפטית תעבור בהסכמה רחבה", באתר ‏מאקו‏, 22 בינואר 2023
  84. ^ ברק רביד‏, נשיא ארה"ב ביידן לוואלה!: לאור האיומים על ישראל אסור לרוץ קדימה עם הרפורמה | בלעדי, באתר וואלה!‏, 24 ביולי 2023
    ביידן לנתניהו: תעצור את החקיקה המשפטית, היא משסעת את ישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
    דניאל אדלסון, ynet, המסר הדרמטי של ביידן לנתניהו: עצור עכשיו את החקיקה, באתר כלכליסט, 19 ביולי 2023
  85. ^ אוריאל בארי, ‏"מנותקת מהדמוקרטיה": מקרון נגד רפורמת המשפט, באתר "סרוגים", 3 בפברואר 2023
  86. ^ הרפורמה המשפטית, באתר www.israelhayom.co.il
  87. ^ דיון סוער בוועדת החוקה על הרפורמה במערכת המשפט
  88. ^ המהפכה המשפטית, באתר רשת 13
  89. ^ ניצן שפיר, ‏מה אומרים סעיפי רפורמת לוין? מורה נבוכים, באתר גלובס, 13 בינואר 2023
  90. ^ אנה ברסקי, ‏יריב לוין: "נחוש לעשות הכל כדי להעביר את הרפורמה המשפטית", באתר מעריב אונליין, 16 ביוני 2023
  91. ^ ריסטארט ישראל - הפגנות, מחאות, פעילויות נגד ההפיכה המשטרית, באתר ריסטארט ישראל
  92. ^ אטילה שומפלבי, משפטנים נגד לוין: "לא 'רפורמה', לא 'תיקון' ולא 'שינוי'. זו הפיכה שלטונית", באתר ynet, 5 בינואר 2023
  93. ^ רפורמה משפטית או הפיכה משטרית?, באתר ריסטארט - ישראל
  94. ^   נשיא המדינה יצחק הרצוג בנאום מיוחד לאומה. הצטרפו לשידור החי מבית הנשיא, סרטון בערוץ "יצחק הרצוג - נשיא מדינת ישראל ה-11", באתר יוטיוב (אורך: 16:22), 12 בפברואר 2023
  95. ^ נינה פוקס, מורן אזולאי, איתמר אייכנר, הרצוג קורא "לזנוח את החקיקה": "המתווה דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים", באתר ynet, 9 במרץ 2023;
    ynet, הנשיא הרצוג נוקט לראשונה עמדה נגד החקיקה של הקואליציה: ״צריכה לעבור מהעולם״, באתר כלכליסט, 9 במרץ 2023
  96. ^ איתמר אייכנר, מורן אזולאי, "מתווה העם" של הרצוג: בלי שליטה של הקואליציה במינוי שופטים, הגבלות על העליון והכנסת, באתר ynet, 15 במרץ 2023
  97. ^ אתר "מתווה העם"