ויקיפדיה

משתמש:HaShumai/סקיצות לחילונים

< משתמש:HaShumai

כאן יוצגו סקיצות של טקסט שמוצעות לערך "חילונים" למטרות משוב ועבודה משותפת. אלו לא גרסאות שעברו אישור, ובחלק מהמקרים אני מעלה לפה לביקורת עמיתים ובחינה משותפת לפני שאני מעביר אפילו לדובנו וגילגמש.


הסבר לגבי פרק המאפיינים:

מדובר על סקיצה, שהיא הצעה נגדית לפרקים "מגזריות" ו"יחס לדת", שטרם עברה גימור. התהליך הבא שיקרה הוא משוב מאדמור על סקיצה זו, ובמקביל ריכוז המשוב על הגרסה הנוכחית של אדמור. לאחר השלמת המשובים הנגדיים, נעביר את שתי הגרסאות להחלטת צוות הבוררות.

מאפיינים עריכה

חילונים ישראלים נכללו במספר מחקרים כמותניים ומחקרים איכותניים בתחומי פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה בין-תרבותית, סוציולוגיה, חינוך, התנהגות ארגונית ועוד, וכן בסקרים רבי-משתתפים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומכוני מחקר יוקרתיים נוספים, בניסיון לאפיין אותם. במחקרים האלו, משתתפים "חילונים" הם אלו שהגדירו עצמם כחילונים, או לעיתים מורים, תלמידים והורי תלמידים במוסדות זרם החינוך הממלכתי בישראל. עם זאת, יש לזכור שאפיון ציבור החילונים בישראל הוא סוגיה מורכבת, התלויה גם בתפיסות עולם סוציולוגיות שונות.

ערכים ותפיסות עולם עריכה

ביחס לחילונים בעולם עריכה

מספר מחקרים ניסו לכמת הערכים והנורמות בחשיבתם ואורח חייהם של חילונים ודתיים, בישראל ובמדינות נוספות. מחקר מצוטט רבות בנושא זה הוא של הפסיכולוג החברתי מהאוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל, שלום שוורץ, שפיתח תאוריה פסיכולוגית נפוצה להגדרת ערכים אנושיים בסיסיים (Theory of Basic Human Values) [1]. במחקר זה נמצא שהציר דתיות–חילוניות נמצא במתאם עם אותם ערכים בישראל, בהולנד, בספרד, ביוון, ובמחקר נוסף גם בגרמניה. בישראל, אותו ציר דתיות–חילוניות נמצא במתאם גם עם הגדרתו העצמית של יהודי ישראלי כ"חילוני", "מסורתי", "דתי" או "חרדי". במחקר זה נמצא כי חילונים ישראלים, בדומה לחילוניים בשאר המדינות במחקר, מביעים תמיכה בערכים של "אוניברסליזם", "השגיות", "כוח" "הדוניזם", "גירוי", "כיוון עצמי", ולעומת זאת מביעים התנגדות לערכים של "מסורת", "קונפורמיות", "בטחון" ו"נדיבות"[2]. ממצאים אלו אושרו ברובם במחקר מטא-אנליזה שכלל אלפי משתתפים מ-15 מדינות, ובכללן גם איטליה, פורטוגל, הרפובליקה הצ'כית, פולין, הונגריה, טורקיה, ארה"ב ומקסיקו. במחקר זה, המתאם בין הערכים למידת הדתיות/חילוניות היה דומה אצל נוצרים קתולים, מוסלמים ויהודים, כאשר אצל יהודים (כולם מישראל) המתאם החיובי ביותר של דתיות היה עם ערך המסורת, והמתאם השלילי ביותר של דתיות (היינו, החיובי ביותר של חילוניות) היה עם ערך האוניברסליזם[3].

ביחס לאוכלוסיות אחרות בישראל עריכה

מחקר נוסף בפסיכולוגיה בין-תרבותית, לפי שיטה שונה במקצת להגדרת ערכי תרבות (Hofstede's cultural dimensions theory), נערך על-ידי אהרון כהן, פסיכולוג מאוניברסיטת חיפה, ובו השתתפו למעלה מאלף מורים מ־54 בתי ספר בישראל. מבין הערכים שנבדלו ביותר בין הקבוצות במחקר, נמצא כי המורים בבתי ספר חילוניים וקיבוציים דגלו יותר בערכים של אינדיבידואליזם, נשיות ומצפוניות, ופחות בהיררכיה של כוח (power distance), באופן מובהק סטטיסטית בהשוואה למורים בבתי-ספר דתיים, ערבים ודרוזים. מחקרים כמותניים נוספים תומכים בתוצאות אלו: מחקר של שפרה שגיא ועמיתים מאוניברסיטת בן גוריון, בו השתתפו למעלה מאלף תלמידי תיכון, מצא כי תלמידים חילונים הפגינו יותר אינדיבידואליזם ופחות קולקטיביזם עם הקבוצה החברתית שלהם, אך גם יותר קולקטיביזם עם בני קבוצות אחרות. למשל, בעוד תלמידים דתיים הפגינו יותר עניין וידע בהיסטוריה, בגיאוגרפיה, בשפה ובתרבות של סביבתם הקרובה, תלמידים חילונים הפגינו יותר עניין וידע בהיסטוריה, בגיאוגרפיה, בשפה ובתרבות של ארצות אחרות ושל העולם כולו[4] מחקר במאות משפחות בישראל מצא כי מידת ההסכמה בין הורים וילדים לגבי ערכים חילוניים ודתיים היה קטן יותר במשפחות חילוניות מאשר בדתיות[5]. מחקר בו השתתפו 144 ילדים ישראלים מצא שילדים שגדלו בבתים חילונים ייחסו פחות חשיבות לתוויות של קטגוריות אתניות, כמו "ילד יהודי" ו"ילד ערבי", מאשר ילדים שגדלו בבתים דתיים. [6] מחקר בו השתתפו למעלה מאלף תלמידי הוראה בישראל מצא כי החילונים היו התומכים ביותר בשילוב בחינוך של תלמידים עם לקות, בהשוואה לדתיים, חרדים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים [7] מחקר אחר מצא כי גם למתבגרים חילונים יחס חיובי יותר לאנשים עם לקות, בהשוואה למתבגרים דתיים[8].

יהדות, לאומיות ודמוקרטיה עריכה

זהות עצמית, לאומית ותרבותית עריכה

מכון המחקר האמריקני מרכז המחקר פיו פרסם בשנת 2016 סקר רב משתתפים בישראל: "החלוקה הדתית בחברה הישראלית" [9][10]. למעלה ממחצית החילונים בסקר ענו כי הם רואים את עצמם "קודם כל ישראלים" [11], רוב החילונים "גאים להיות יהודים" [12], אך רק ל-28% זה "חשוב מאוד" (בהשוואה ל-68% מבין המסורתים, 92% מבין הדתיים ו-97% מבין החרדים), ול-53% נוספים זה "די חשוב". [13]. רוב גדול של החילונים בסקר ראו את זהותם היהודית כמוצא ותרבות ולא כדת[14]. בין הערכים המשוייכים ליהדות על-ידי רבים מן החילונים בסקר הם זכרון השואה, אתיקה ומוסר[15]. 95% מהחילונים ענו כי "אדם יכול להיות יהודי" אם הוא עובד בשבת, 88% אם אינו מאמין באלוהים, ו-58% אם גוייר על-ידי רב לא-אורתודוקסי. כמעט כל החילונים סבורים כי זוהי זכותם הטבעית של יהודים לעלות לישראל.[16], אך רובם אינם תולים זאת בהבטחה אלוהית [17]. רוב החילונים התנגדו לגירוש ערבים מישראל [18] וביקשו פתרון של דו-קיום {{הערה|56% מן החילונים הסכימו כי "ניתן למצוא דרך בה ישראל ומדינה פלסטינית יחיו בדו-קיום בשלום זו עם זו" (בהשוואה ל-34% מן המסורתיים, 24% מן הדתיים ו-22% מן החרדים).

דת ודמוקרטיה בישראל עריכה

רוב גדול של החילונים בסקר פיו ענו שיש להעניק קדימות לעקרונות הדמוקרטיה על פני ההלכה כאשר יש ניגוד ביניהן[19], התנגדו להפיכת ההלכה לחוק המדינה ליהודים בישראל (90% מן החילונים בהשוואה ל-57% מן המסורתים, 17% מן הדתיים ו-9% מן החרדים), ותמכו בהפרדה בין דת למדינה (88% מן החילונים בהשוואה ל-46% מן המסורתים, 15% מן הדתיים ו-12% מן החרדים). [20]. כמעט כולם התנגדו להשבתת התחבורה הציבורית בכל הארץ בשבת (94% מן החילונים בהשוואה ל-52% מהמסורתים, 12% מהדתיים ו-3% מהחרדים). [21]. רוב החילונים תמכו בעריכת נישואים ע"י רבנים קונסרבטיבים ורפורמיים בישראל[22] ובזכות האשה להתגרש מבעלה אף ללא הסכמתו (84% מן החילונים בהשוואה ל-65% מהמסורתים, 49% מן הדתיים ו-27% מן החרדים).

אמונה ופולחן דתי עריכה

רוב החילונים סבורים שיש ניגוד בין מדע לדת [23], ושבני-אדם ושאר יצורים חיים התפתחו באבולוציה [24]. לפי התשובות לסקר פיו, הדת לא ממלאת תפקיד חשוב בחייהם של רוב החילונים [25]. חלק מן החילונים מאמינים באלוהים בדרגות משתנות של בטחון [26], אך אמונה כזו בדרך-כלל איננה מתבטאת באופן דתי [27]. בסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [28] [29] ענו רוב החילונים כי הם שומרים על המסורת היהודית "במידה מועטה" או "בכלל לא" {{26% מכלל המגדירים עצמם כחילונים ענו כי הם שומרים על המסורת "במידה רבה", 57% "במידה מועטה", ו-14% "בכלל לא". 2% מכלל החילונים ענו כי הם "לא נוסעים בשבת", 10% "אוכלים אוכל כשר", 17% "בונים סוכה בחג הסוכות", 22% "אוכלים אוכל כשר לפסח", 26% "צמים ביום כיפור", 29% "מדליקים נרות שבת", ו-82% "משתתפים בסדר פסח".}}. רוב גדול של החילונים מתנגד להשבתת המרחב הציבורי בשבת[30]. גם לפי סקר מכון פיו, כמעט כל החילונים נוסעים בשבת [דרוש מקור: 95% מן החילונים, בהשוואה ל-53% מן המסורתים ו-0 מן הדתיים והחרדים. PEW 2016 עמ' 103], אך כמחציתם מעניקים לשבת צביון מסורתי כלשהו [31]. רוב גדול של החילונים בסקר משתתפים בסדר פסח [32] אך ביותר ממחצית המקרים זהו סדר לא-מסורתי [33]. מחצית מן החילונים בסקר לא צמים כלל ביום הכיפורים, והאחרים צמים חלקית או כל היום {{כשליש מן החילונים צמים לאורך כל יום הכיפורים [34] 45% מן החילונים מדליקים נרות חנוכה "תמיד/בדרך-כלל" (בהשוואה ל-90% מן המסורתים ולפחות 98% מן הדתיים/חרדים), עוד 35% מדליקים "לפעמים", ו-20% אף-פעם. [35]. רוב החילונים אינם שומרי כשרות [36].

דמוגרפיה עריכה

(זה יהיה המיקום, הפרק כבר עבר משוב בנפרד)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Schwartz, S. H., & Huismans, S. (1995). Value priorities and religiosity in four Western religions. Social Psychology Quarterly, 88-107.‏
  2. ^ מונחים אלו הם ערכים בסיסיים בתאוריית הערכים, ומשמעותם קרובה אך לא בהכרח זהה למשמעות היומיומית של מילים אלו. ראו טבלה 1 ב( Schwartz & Huismans (1995).
  3. ^ ראו איור 1 Saroglou, V., Delpierre, V., & Dernelle, R. (2004). Values and religiosity: A meta-analysis of studies using Schwartz’s model. Personality and individual differences, 37(4), 721-734.‏
  4. ^ Sagy, S., Orr, E., & Bar-On, D. (1999). Individualism and collectivism in Israeli society: Comparing religious and secular high-school students. Human Relations, 52(3), 327-348. ‏
  5. ^ Luria, E., & Katz, Y. J. (2020). Parent–child transmission of religious and secular values in Israel. Journal of Beliefs & Values, 41(4), 458-473.‏
  6. ^ Birnbaum, D., Deeb, I., Segall, G., Ben‐Eliyahu, A., & Diesendruck, G. (2010). The development of social essentialism: The case of Israeli children’s inferences about Jews and Arabs. Child development, 81(3), 757-777. ‏
  7. ^ Leyser, Y., & Romi, S. (2008). Religion and attitudes of college preservice teachers toward students with disabilities: Implications for higher education. Higher Education, 55(6), 703-717.‏
  8. ^ Weisel, A., & Zaidman, A. (2003). Attitudes of secular and religious Israeli adolescents towards persons with disabilities: A multidimensional analysis. International Journal of Disability, Development and Education, 50(3), 309-323
  9. ^ סקר PEW 2016 https://assets.pewresearch.org/wp-content/uploads/sites/11/2016/03/Israel-Survey-Full-Report.pdf
  10. ^ החלוקה הדתית בחברה הישראלית https://www.pewresearch.org/wp-content/uploads/sites/7/2016/03/israel_survey_overview.hebrew_final.pdf. סקר זה נערך מאוקטובר 2014 ועד מאי 2015, בראיונות פנים-מול-פנים עם מדגם מייצג של אלפי משתתפים בישראל בגילאי 20 ומעלה, בכלל זה 3,789 שהגדירו עצמם יהודים, ועוד 64 שהגדירו עצמם "חסרי דת" אך "יהודים שלא על פי דתם". אלו התבקשו להגדיר עצמם עם האפשרויות: "חילונים", "מסורתיים", "דתיים" או "חרדים". 49% מכלל היהודים בסקר זה הגדירו עצמם כחילונים
  11. ^ 59% מן החילונים, בהשוואה ל-17% מן המסורתים, ופחות מן הדתיים והחרדים), 20% נוספים ראו את עצמם "קודם כל יהודים", ו-21% ענו "שניהם", "אף אחד מאלו", לא ידעו או סרבו לענות. PEW 2016 עמ' 76
  12. ^ 88% מן החילונים, PEW 2016 עמ' 79
  13. ^ PEW 2016 עמ' 73
  14. ^ 83% מן החילונים בסקר ענו ש"להיות יהודי" זה בעיקר עניין של מוצא/תרבות. עוד 23% אמרו שזה דת וגם מוצא/תרבות, ורק 4% שזה בעיקר עניין של דת. PEW 2016 עמ' 77
  15. ^ המשתתפים נשאלו מה "הכרחי כדי להיות יהודי" עם אפשרות לבחור מספר תשובות. 65% מן החילונים בחרו ב"לזכור את השואה", וכן 37% "לחיות חיים אתיים ומוסריים", 18% "להיות סקרן מבחינה אינטלקטואלית" ו-9% "למלא את מצוות ההלכה" PEW 2016 עמ' 82
  16. ^ 98% מן החילונים בסקר "מסכימים" או "מאוד מסכימים" עם הצהרה זו. PEW 2016 עמ' 151
  17. ^ לגבי האמירה "ישראל ניתנה ליהודים מאלוהים" 50% מן החילונים בחרו בתשובה "לא מאמינים באלוהים/לא יודעים", 31% הסכימו (בהשוואה ל-85% מן המסורתים ולפחות 98% מן הדתיים והחרדים), ו-13% התנגדו. PEW 2016 עמ' 148
  18. ^ 58% מן החילונים התנגדו לאמירה "צריך לגרש או להעביר ערבים מישראל" (בהשוואה ל-39% מן המסורתים, 26 מן הדתיים ו-32 מן החרדים). PEW 2016 עמ' 153
  19. ^ PEW 2016 עמ' 193 89% מן החילונים בהשוואה 56% מן המסורתים, 11% מן הדתיים ו-3% מן החרדים).
  20. ^ PEW 2016 עמ' 196
  21. ^ PEW 2016 עמ' 198
  22. ^ 65% מן החילונים בהשוואה ל-24% מן המסורתים, 7% מן הדתיים ו-2% מן החרדים, PEW 2016 עמ' 203
  23. ^ 73% בהשוואה ל-50% מן המסורתים, 39% מן הדתיים ו-33% מן החרדים). PEW 2016 עמ' 143
  24. ^ 83% מן החילונים בהשוואה ל-35% מן המסורתים, 11% מן הדתיים ו-3% מן החרדים.PEW 2016 עמ' 145
  25. ^ 79% מן החילונים ענו כי הדת "לא ממש חשובה/כלל לא חשובה" בחייהם (בהשוואה ל-16% מן המסורתיים, 1% מן הדתיים ו-0 מן החרדים). PEW 2016 עמ' 92. 50% מן החילונים ענו כי אינם שומרים מסורת דתית כלשהי (בהשוואה ל-4% מן המסורתיים ו-0% מן הדתיים והחרדים), ועוד 47% "שומרים קצת". PEW 2016 עמ' 117
  26. ^ 18% מן החילונים ענו כי הם מאמינים באלוהים "באמונה שלמה" (בהשוואה ל-70% מן המסורתיים, 91% מן הדתיים ו-98% מן החרדים), עוד 38% מאמינים "פחות בטוחים", ו-44% אינם מאמינים או אינם יודעים או סירבו להשיב. PEW 2016 עמ' 97
  27. ^ 79% מן החילונים בסקר לא מתפללים אף-פעם (בהשוואה ל 31% מן המסורתים, 9% מן הדתיים ו-7% מן החרדים). PEW 2016 עמ' 94. 60% מן החילונים אף-פעם לא מבקרים בבית כנסת (בהשוואה ל13% מן המסורתים, 1% מן הדתיים ופחות מכך לחרדים), ועוד 39% מבקרים בבית כנסת "אחת לחודש/לשנה/לעתים רחוקות". PEW 2016 עמ' 89
  28. ^ דו"ח הסקר החברתי של הלמ"ס https://www.cbs.gov.il/he/Statistical/seker-chevrati-h123.pdf
  29. ^ הסקר החברתי של הלמ"ס, נוסח השאלות בעברית https://surveys.cbs.gov.il/Survey/QuestionnaireH/2009/Questionnaire.pdf נערך בשנת 2009 וכלל 7,500 מרואיינים בני 20 ומעלה מכל רחבי הארץ, אך לא דווח המספר מתוכם שהגדירו עצמם כיהודים או כחילונים, או אחוז המסרבים להשתתף. הסקר החברתי של הלמ"ס נערך כל שנה מאז 2002, אך הפרק העוסק ב"דתיות" הופיע רק פעמיים, בשנים 2002 ו 2009. סקר זה איפשר למשתתפים יהודים ישראלים בגילים 20 ומעלה להגדיר עצמם באמצעות בחירה באחת מחמש קבוצות: חילונים, מסורתיים לא-כל-כך דתיים, מסורתיים-דתיים, דתיים וחרדים. 43% הגדירו עצמם כחילונים. אחוז זה היה כמעט זהה לאחוז המגדירים עצמם כחילונים בסקר משנת 2002
  30. ^ בשאלת "עמדות בנושאי דת ומדינה וצביון השבת" היו 93% מכלל החילונים "בעד פתיחת מקומות בילוי בשבת", 87% "בעד פתיחת מרכזי קניות מחוץ לערים בשבת", ו-82% "בעד הפעלת תחבורה ציבורית בשבת".
  31. ^ 20% מן החילונים מדליקים נרות שבת "תמיד/בדרך-כלל" (בהשוואה ל-85% מן המסורתים וכל הדתיים והחרדים), 33% מדליקים "לפעמים" ו-47% אף-פעם. PEW 2016 עמ' 104
  32. ^ PEW 2016 עמ' 109 87% השתתפו או ערכו סדר פסח בחג הפסח האחרון,
  33. ^ 46% מן החילונים 2016 PEW עמ' 111
  34. ^ 30% צמים לאורך כל היום, בהשוואה ל-83% מן המסורתים ולפחות 98% מן הדתיים והחרדים. 13% צמים חלק מן היום, ו50% לא צמים כלל PEW 2016 עמ' 112
  35. ^ PEW 2016 עמ' 109
  36. ^ 63% מן החילונים אינם שומרים כשרות בביתם, ו-73% אינם שומרים מחוץ לבית. 33% כן שומרים בבית (בהשוואה ל-86% מן המסורתיים וכל הדתיים והחרדים), ו-21% מחוץ לבית (בהשוואה ל-69% מהמסורתים וכל הדתיים והחרדים).PEW 2016 עמ' 106-107
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:HaShumai/סקיצות_לחילונים&oldid=34818736"