דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Mr.moyal.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Mr.moyal.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה

ביופרמצבטיקה, המכונה גם מוצר רפואי ביולוגי, הוא כל מוצר תרופות המיוצר במוצרי, מופק או מחוצה למחצה ממקורות ביולוגיים. שונות מתרופות מסונתזות לחלוטין, הן כוללות חיסונים, דם, רכיבי דם, אלרגנים, תאים סומטיים, טיפולי גנים, רקמות, חלבון טיפולי רקומביננטי ותאים חיים המשמשים בטיפול בתאים. ביולוגיה יכולה להיות מורכבת מסוכרים, חלבונים, או חומצות גרעין או שילובים מורכבים של חומרים אלה, או עשויה להיות תאים או רקמות חיות. הם (או מבשריהם או מרכיביהם) מבודדים ממקורות חיים - אנושיים, בעלי חיים, צמחיים, פטרייתיים או מיקרוביאליים. המינוח המקיף את התרופות הביו-תרופות משתנה בין קבוצות לישויות, כאשר מונחים שונים מתייחסים לקבוצות משנה של טיפולים שונים בקטגוריית הביו-תרופות הכללית. סוכנויות רגולטוריות מסוימות משתמשים במונחים תרופות ביולוגיות או מוצר ביולוגי טיפולי כדי להתייחס באופן ספציפי למוצרים מקרומולקולאריים מהונדסים כמו תרופות מבוססות חלבון וגרעין, ומבדילים אותם ממוצרים כמו דם, רכיבי דם או חיסונים, המופקים בדרך כלל ישירות מת מקור ביולוגי. [2] [3] [4] תרופות ייעודיות, סיווג אחרונה של תרופות, הן תרופות בעלות יקרה שלרוב ביולוגיות. [5] [6] [7] סוכנות התרופות האירופית משתמשת במונח תרופות לטיפול מתקדם (ATMPs) לתרופות לשימוש אנושי "המבוססות על גנים, תאים או הנדסת רקמות", [8] כולל תרופות לטיפול גנטי, תרופות לטיפול בתאים סומטיים, מהונדסים רקמות תרופות ושילובים שלהן. [9] בהקשרים של EMA, המונחים טיפולים מתקדמים מתייחסים באופן ספציפי ל- ATMP, אם כי מונח זה אינו ספציפי מחוץ להקשרים אלה. ביולוגיה מבוססת גנים ותאיים, למשל, לעיתים קרובות נמצאות בחזית המחקר הביו-רפואי, ועשויים לשמש לטיפול במגוון מצבים רפואיים שלגביהם אין טיפולים אחרים. [10] בתחומי שיפוט מסוימים, הביולוגיה מוסדרת באמצעות מסלולים שונים מאשר תרופות מולקולות אחרות ומכשירים רפואיים אחרים. [11] המונח ביו-פרמקולוגיה משמש לעתים לתיאור ענף הרוקחות הבוחן תרופות ביו-תרופות.

מדינול בע"מ
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים קובי ריכטר, יהודית ריכטר
תקופת הפעילות 1992–הווה (כ־32 שנים)
משרד ראשי קריית עתידים, תל אביב
ענפי תעשייה טכנולוגיה רפואית
מוצרים עיקריים תומכנים
יו"ר קובי ריכטר (יו"ר ומנהל טכנולוגיות ראשי)
מנכ"ל יהודית ריכטר

מדינול בע"מ היא חברה פרטית ישראלית העוסקת בפיתוח, ייצור ומכירה של תומכנים (סטנטים) קרדיולוגיים.

היסטוריה עריכה

את חברת "מדינול" הקימו בני הזוג ריכטר עם גרגורי פנחסיק, עולה חדש מאוקראינה, שהציג בפניו פטנט לייצור תומכן - קפיץ מתכת המושתל בכלי דם לתמיכה בהם. אליהם הצטרף פרופ' בנעד גולדווסר

בסוף 1995 השלימה "מדינול" את פיתוחו של תומכן קרדיולוגי, תחת המותג "ניר", על שם סרן ניר פורז, לוחם שנהרג בניסיון לחילוץ נחשון וקסמן. החברה גם ייצרה את התומכן, ואת השיווק למוצרי החברה, שהחל בשנת 1996, עשתה חברת בוסטון סיינטיפיק האמריקאית. "מדינול" זכתה להצלחה רבה, והשימוש בתומכנים הלך והתרחב (כתחליף לניתוח קרדיולוגי מסובך לאין שיעור מהחדרת תומכן), והכנסותיה הסתכמו במאות מיליוני דולרים מדי שנה. בשנת 1999 מכרה בוסטון סיינטיפיק את מוצריה של מדינול בסכום של 410 מיליון דולר, אולם ברבעון הרביעי ניכר היה המכירות ירדו בחדות לעומת שלושת הרבעונים הראשונים של השנה וקרסו בשנת 2000[1].


לאחר סכסוך ממושך עם בוסטון סיינטיפיק, שהסתיים בשנת 2005, שילמה זו 750 מיליון דולר למדינול בגין הפרת הזכויות על הפטנט,[2] אך בהמשך החזירה לה "מדינול" 104 מיליון דולר, בעקבות הליך בוררות ביניהן.[3] במהלך שנות הסכסוך הצטמצם חלקה של "מדינול" בשוק התומכנים, השותפים של בני הזוג ריכטר עזבו את החברה, והבעלות עליה נותרה בידי בני הזוג ריכטר.

גם הדגמים הבאים של החברה כללו בשמם את השם NIR.[4] בשנת 2008 החל ייצורו של PioNIR - תוכן עשוי מסגסוגת קובלט כרום (אנ') חזקה במיוחד. בשנת 2017 החלה החברה בייצורו של EluNIR[5] - תומכן המשחרר תרופה שמעכבת גידול של תאי העורק, ובכך מונע היצרות חוזרת הקיימת בחלק מהמקרים.

לקריאה נוספת עריכה

  • גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש - סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018, הפרק "אין שלם מלב שבור", עמ' 232–237

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה