משתמש:Noy-nastya-daniela111/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
_-_Bedouin_market_in_Beer_Sheva.jpg)
השוק הבדואי בבאר שבע הוא אחד השווקים העתיקים ביותר בארץ ישראל, שבו אפשר לפגוש בעיקר בדואים משבטים שונים ממרחבי הנגב, ותיירים. בשוק ניתן למצוא דוכנים רבים עם כלי עבודה ישנים, חפצים וכלי פלסטיק שונים, או סחורה טרייה (כגון פטריות וכד'). כיום השוק נערך בכל יום חמישי,והוא ממוקם על מגרש מיוחד שהוקצה לכך, בצד אזור השווקים ובגבול העיר העתיקה.
היסטוריה עריכה
מראש, העיר באר שבע נועדה לשמש מקום מסחרי לבדואים באזור הנגב. בהגיעו של הקאימקאם אצף ביי לעיר, הוחלט להקים יריד בהמות ביום קבוע בשבוע בעיר כדי לפתח את העיר ולשפר את תפקודה המסחרי. את השוק החליטו לקיים ביום רביעי בכדי שלא יחפוף עם הימים של השווקים האחרים ופתיחתו אף הוכרזה רשמית בכתב-העת הממשלתי ובעיתונות העברית. יום השוק תרם מאוד לפיתוח העיר באר שבע, ביום זה אוכלוסיית העיר עלתה בכמה מונים ,ובנוסף שימש היום הזה למפגש חברתי בין הבדואים שהיה חשוב עבורם להפגת השגרה היומית. בעקבות מלחמת השחרור נוצר נתק בין הבדואים שנשארו בנגב לבין העיר ובמקום השוק הוקמה מעברה ובניינים נוספים (עד זמן קצר היה ממוקם באזור זה בסיס דלק של צה"ל, שבזכותו הצליחו לשמר את השרידים הטמונים באדמה). כאשר הותר לבדואים לחזור לעיר ולבקר בה חופשי, השוק חזר בסמוך למיקומו הישן ויום השוק שונה ליום חמישי.
_-_Camels_for_sale_in_Beer_Sheva%27s_Bedouin_market.jpg)
הגורמים לשינוי באופיו של השוק עריכה
במשך השנים שעברו איבד השוק את צביונו המקורי בהדרגה.
- אחד הגורמים המרכזיים היה התחבורה הממונעת. לבדואים היה גישה להגיע בקלות יותר במשך השבוע לא רק ביום השוק.
- הביקוש לגמלים (כחיית משא, ולמאכל בשרם) קטן.
- בשנות השלושים פקדו את הנגב שנות בצורת ארוכות שגרמו להיעדר מרעה וכבשים רבים נשחטו , בשרם נמכר במחירים נמוכים יותר והסחר בהם נתמעט.
- מיקום השוק בשטחים פתוחים יותר שאפיינו את תרבותם של הבדואים תרם לאופיו המיוחד של השוק, עם השנים התפתחה העיר לכיוון השוק ולאחר כמה שנים הקיפו אותו בניינים.
כל אלו גרמו לאופיו של השוק להפוך לשוק עירוני.
מנהגי השוק הבדואי בעבר עריכה
בעבר המשא ומתן על הסחורה היה מתבצע בעזרת תנועות הידיים ומשפטים קטועים מאחר והבדואים דיברו בערבית והיהודים ביידיש ועברית. הבדואים היו מגיעים על חמורים וגמלים, והיו באים מתוך אוהלי קידר. בבוקר יום השוק היו נוהרים הבדואים עם בהמותיהם וסחורותיהם לכיוון העיר באר שבע, כאילו היו מחכים רק ליום זה בשבוע. בימי רביעי אוכלוסיית העיר הייתה עולה במספר מונים, הרחובות ובתי הקפה היו מלאים בבדואים והמון רב. ביום זה היו מגיעים הבדואים למפגשים חברתיים והיו מקיימים עסקות לא מסחריות , היו יושבים בבתי הקפה מחליפים דעות מאזינים לסיפורים ומעשנים נרגילה. היו הולכים לבקר אצל ספר או כותב קמעות,צורף או חייט, ולקנות מוצרים כמו- אורז, סוכר, תבלינים, קפה, תה,חגורות עור ואוכפים וכלי נשק. וכך היו חוזרים חזרה למאהליהם בסוף היום עמוסים בסחורה בציפייה לשבוע הבא.