משתמש:Orpazh/טיוטה

יגאל שם טוב, נולד ב- 1952 (בן 68), נהריה. תחום יצירה- צלם ואיש חינוך אקדמי.

ביוגרפיה

עריכה

נולד בישראל ב 1952. ב-1975 חזר לארץ והחל ללמוד צילום, פרסומת ותעשייה במכללה לעיצוב ע"ש נרי בלומפילד (ויצ"ו) בחיפה. בשנה השנייה ללימודיו בחיפה החל במקביל ללמוד בקורסים לצילום באקדמיה בצלאל בירושלים, שם הוצע לו בתום לימודיו ללמד. החל ללמד בבצלאל ב 1979. באותה שנה החל ללמוד ציור ופיסול במדרשה להכשרת מורים לאמנות ברמת השרון והחל ללמד צילום במדרשה ברמת השרון ב 1980 בעודו לומד שם ציור ופיסול.

ב 1978 החל להשתתף בתערוכות קבוצתיות של צילום וגם של ציור ופיסול. ב 1979 הציג את תערוכת היחיד הראשונה שלו (צילום) שחנכה את הביתן לאמנות בפארק הירקון בתל אביב. בתערוכה הוצג חלק מגוף העבודה רחב ההיקף "תל אביב", הראשון בסדרה של גופי עבודה רחבי היקף המאפיינים את דרך עבודתו עד היום.

ב 1982 יצא ללימודי תואר שני M.F.A בארה"ב ב Pratt institute New York לפני כן השלים שני גופי עבודה נרחבים אותם לא הספיק להציג במלואם, "אלבום התצלומים" 79-80, פרויקט צילום בצבע של המקום והסביבה הישראלים בסוף שנות ה – 70[1] ו "נווה עמל" 1981, תיעוד ממיין של שכונת פועלים בשולי העיר הרצליה. ב – 1985 סיים לימודיו בארה"ב וב – 1987 חזר לארץ ללמד באקדמיה בצלאל ובמדרשה ברמת השרון ולסירוגין לאורך השנים בבתי ספר לאמנות, מכללות ואוניברסיטאות: קאמרה אובסקורה תל אביב, מוסררה ירושלים והמכללה לעיצוב ויצ"ו חיפה, מ 1995 עד 2002 באוניברסיטת חיפה ובבית ספר "חשיפה" (2006-2010) האוניברסיטה הפתוחה. שימש בד"כ כמרצה, מורה ומנחה לשנים מתקדמות, מנחה ומרכז פרויקט גמר. בבצלאל שימש בנוסף כאוצר הגלריה הלימודית ובין השנים 90-95 אצר בה למעלה מ 40 תערוכות יחיד. כמו כן אצר מספר תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בגלריות ומוזיאונים.[2]

ב 1994 נבחר לעמוד בראש המחלקה לצילום, וידיאו והדמיה ממוחשבת בבצלאל, בתפקיד זה הרחיב ועדכן את תוכנית הלימודים ה 4 שנתית וכחלק מהקוריקולום יזם שלושה מסלולי לימוד והתמחות החל מהשנה השלישית ללימודים שבאחד מהם נדרש כל סטודנט לבחור ללמוד ולהתמקצע. מספר הסטודנטים במחלקה הוכפל, ובהתאמה הוכפל גם סגל ההוראה.

בשנת 2000 סיים את תפקידו כראש המחלקה ומשמש מאז כמרצה בכיר במחלקה. במהלך השנים שימש כמורה, מנחה ומנטור בבצלאל ובבתי ספר אחרים לעשרות רבות של תלמידים, רבים מהם הינם מהבולטים ומבכירי הצלמים-אמנים הפועלים היום בארץ, רבים אחרים השתלבו כמורים, מרצים וחוקרים בבתי ספר תיכוניים, מכללות אקדמיות ואוניברסיטאות וכצלמים מקצועיים לתחומי הצילום השונים (עיתונים, פרסום, תעשייה, מזא"פ, אופנה, אדריכלות, טבע ועוד) .

בין השנים 1998-2010 שימש כחבר בועדה מקצועית של המל"ג לבדיקת תוכניות לימודים לתארי בוגר בעיצוב, צילום ואמנות במכללות אקדמיות, ובין השנים 2006 -2001 שימש כחבר במדור לאמנות פלסטית של המועצה הציבורית לתרבות ואמנות במשרד התרבות והחינוך.

ב 2009 יזם והוביל את פעילותה של קבוצת הצלמים.P6 צלמים בני דורות שונים המחויבים בעשייתם, כל אחד בדרכו, לצילום ביקורתי של המקום והסביבה על שלל היבטיו ומאפייניו במציאות משתנה, הקבוצה הציגה במשותף במספר תערוכות, במוזיאון ובגלריות.

במהלך 40 השנים האחרונות יצר מספר רב של גופי עבודה צילומיים נרחבים העוסקים במקום, הסביבה, החברה והנוף ומשקפים מחויבותו של כצלם בלתי תלוי לניסוח עמדה ביקורתית ביחס למקום והחברה בה הוא חי וזאת בצילום ישיר תיעודי ותיאורי. בנוסף לזאת מתחילת דרכו יצר במקביל אמנות משולבת מצילומים (צילום, ציור, פיסול ווידיאו) בה נתן ביטוי ליצירה שעניינה קונצפטואלי, מדיומלי ופילוסופי. במהלך השנים הציג את עבודותיו (לסוגיה השונים) בעשרות תערוכות קבוצתיות, בישראל, אירופה וארה"ב ובתערוכות יחיד במוזיאונים, גלריות לאמנות וחללים ציבוריים, בישראל ובארה"ב.

שם טוב בתערוכת "הדרך לשמים" מציג צילומי ממחטות בד, ייצוג של מציאות דוממת. שם טוב מצלם את הממחטות כהיפר ריאליזם ולכן קשה להבחין בכלל בכך שמדובר בצילום ולא בממחטות של ממש. הצילומים בתערוכה מאורגנים ב"קומפוזיציות". הצילומים ברובם מכילים פחות או יותר את אותה ממחטה במצבים שונים, ממחטות אלו המייצגות שריד מתקופות עברו הן גם אמצעי אמצעי עזר מוצנע שנושא אותו האדם ככלי למחות "פגמים". "הדרך לשמים" הוא שם שהעניקו הנאצים אל השדרה שדרכה הובלו היהודים אל המשרפות באושוויץ. אולי יש אנלוגיה מסוימת, זוועתית, בין מחנות ההשמדה לבין הממחטות. גם במחנות ההשמדה היו אמורים למחות ו"לנקות" את המציאות מגורמים מפריעים, מ"הלכלוך" הפגום בשלמות הקיום; גם אושוויץ היתה בעיני הנאצים מעין "ממחטה"-אמצעי מוחה, מוחק, מעלים.[3] גם אושוויץ הפכה אך ורק לשריד מתקופות עברו.

בתערוכתו "פונקציות מיותמות" מתמקד שם טוב בצילום נוף תוך הדגשת מבנה החלל הצילומי הייחודי לו. לאורך כל עשייתו האמנותית יצר שם טוב תצלומי נוף המאופיינים בשלמות אסתטית המקנה לתצלומיו תחושה של נשגבות, אך בהיותה מורכבת מאובייקטים סתמיים ויום-יומיים היא גם יוצרת ניכור ומגלמת מבט ביקורתי. תערוכתו נבנתה בחלל המאופיין בשלמות צורנית המעידה על נתק מהמציאות היומיומית; עם זאת, החוקיות האסתטית של התצלום שואבת את צדקתה מן המציאות המצולמת. התצלומים מתעדים אובייקטים, מרחבים וחללים שאבדה משמעותם המושגית או התפקודית בזרם החיים ומתוך כך נהפכו ל"פונקציות מיותמות". בין מבנה החלל השלם והאוטונומי לבין התוכן המצולם קיימת הלימה, שכן האובייקט שהופשט מתפקודו במציאות נהפך כך לאובייקט אסתטי מספיק לעצמו, "תכליתיות ללא תכלית"; יצירת אמנות מודרנית אוטונומית, שבעבודתו של שם טוב ממוקמת בלב ליבם שם החיים.[4]

"אלבום תצלומים 79-80" של יגאל שם טוב הינה עבודה תיעודית הבוחנת את האסתטיקה של אותן שנים שהייתה כאן בארץ, בישראל: אסתטיקה של סביבה שהייתה נוכחת כמעט בכל בית ישראלי. הצילומים שם מציגים "תמרורים" המצביעים על אורחות חיים, מעמד סוציו-אקונומי, טעם וסגנון. שם טוב מנסה להשתמש בצילומים אלה כמעין "פורטל" לזמן אחר, מפתח להעמקה ודיון על החיים "בימים ההם בזמן הזה". מבחינה טכנית נראים הצילומים פשוטים ביותר אך הסיבה לכך איננה מקרית, שם טוב משלב בין סוגי מצלמות שבהן השתמשו צלמים המאפיינים את תצלומי הצבע שנעשו באותה עת בארץ, כלומר, הטכנולוגיה ה"נחותה" שיגאל שם טוב השתמש בה, היא אינהרנטית לאסתטיקה, לרוח והזיכרון של אותם ימים.[5]

השכלה:

עריכה
  • 1975- 1978 ביה"ס לעיצוב, ויצו המכללה ע"ש נרי בלומפילד, חיפה.
  • 1977-1979 בצלאל, אקדמיה לאמנות, ירושלים,  צילום.
  • 1978- 1981 המדרשה להכשרת מורים לאמנות, רמת השרון, ציור ופיסול.
  • 1983- 1985 מכון פראט, ניו יורק, M.F.A.

הוראה:                    

עריכה
  • 1979-2019, מרצה בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.
  • 1980-1982, המדרשה להכשרת מורים לאמנות, רמת השרון.
  • 1980, קמרה אובסקורה בית ספר לאמנות, תל אביב.
  • 1987-1991, המדרשה להכשרת מורים לאמנות, אמת השרון.
  • 1989, קמרה אובסקורה בית ספר לאמנות, תל אביב.
  • 1992-1994, קמרה אובסקורה בית ספר לאמנות, תל אביב.
  • 1991-1994, מוסררה, בית ספר לצילום, מדיה ומוסיקה חדשה ע"ש נגר, ירושלים.
  • 1993-1996, בית ספר לעיצוב המכללה ע"ש נרי בלומפילד, חיפה.
  • 1995-2002, אוניברסיטת חיפה החוג לאמנות- יצירה.
  • 1996-2005, בית ספר לאמנות המדרשה, מכללת בית ברל כפר סבא.
  • 2006-2010, בית ספר לאמנויות התקשוקת "חשיפה" האוניברסיטה הפתוחה.
  • 1994, ראש מחלקת צילום, וידיאו והדמיה ממוחשבת, בצלאל, ירושלים.

תפקידים ציבוריים:

עריכה
  • 1998-2010, חבר בועדות מקצועיות של המל"ג לבדיקת תוכניות הלימודים בעיצוב, צילום ואמנות לתארי בוגר במכללות. בין המכללות, המכללה האקדמית הדסה בירושלים, המכללה האקדמית לחינוך אורנים בטבעון, המכללה האקדמית בית ספר לאמנות המדרשה בכפר סבא והמכללה לעיצוב וחינוך ויצ"ו בחיפה.
  • 2001-2006, חבר המדור לאמנות פלסטית במועצה לתרבות ואמנות, משרד התרבות.

פרסים ומלגות:

עריכה
  • 1978 פרס ע"ש רמי הלפרין, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.
  • 1979 פרס קרן תרבות אמריקה-ישראל.
  • 1979 פרס אגפא, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.
  • 1979 פרס האמן הצעיר, המועצה לתרבות ואמנות משרד החינוך והתרבות.
  • 1980 קרן תרבות אמריקה- ישראל, מילגת השתלמות בארץ.
  • 1981 פרס אנריקה קבלין לצילום, מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • 1991, 1992 מילגת לימודים בחו"ל, משרד החינוך והתרבות.
  • 1991 פרס השלמת עבודה באמנויות פלסטיות, המועצה לתרבות ואמנות.
  • 1997 פרס לאמן יוצר בתחום האמנות הפלסטית ע"ש הדסה ורפאל קלצ'קין, קרן תרבות אמריקה-ישראל.
  • 2003 פרס שרת החינוך והתרבות לאמנות פלסטית.
  • 2005 פרס קונסטנטינר לצילום לאמן ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות.

תערוכות:

עריכה

תערוכות יחיד:

עריכה
  • 1979, "תצלומים מתוך מפעל- תעוד אישי בתל אביב", הביתן לאמנות, פארק הירקון, תל אביב.
  • 1997- 2007, "הדרך לשמים, עבודה", Dollinger art Project, תל אביב.
  • 2009, "רישום העובדות", הגלריה ע"ש מורל דרפלר במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו, חיפה.
  • 2009, "פונקציות מיותמות" המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשיה תל-חי.
  • 2010, "6+1", גלרית דולינגר, תל אביב.[6]

תערוכות קבוצתיות:

עריכה
  • 1983- "הביינאלה הישראלית לצילום", המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר, קיבוץ עין חרוד.
  • 1992- "זמן החומר", הסטודיו בבורוכוב, הגלריה, תל אביב.
  • 1993-1994 – "אוסף פלוס, סובטרופי: פיגורטיבי גם מופשט, טווח הריאליזם", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.
  • 1884- "צילום: שמונה אמנים, שמונה חללים, שמונה מיצבים", מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • 1995- "תערוכת מרצי המחלקה לצילום 1995", בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.
  • 1995-1996 – "צילום ישראלי עכשווי- רכישות חדשות", מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • 1996- "נגיעות באור- עבודות בצילום", הסטודיו- מכללה ללימודי אמונת, רעננה.
  • 1997- "יגאל שם טוב: בוא נקה את עצמך; רועי קופר: עד פה אני רואה", לימבוס- מקום לצילום, תל אביב.
  • 1998- "דיוקן", בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.
  • 2001- "תערוכה קבוצתית- לפני שבוע, ביום שני, אתמול...", עמי שטייניץ- אמנות עכשווית, תל אביב.
  • 2004- "בדרך לקולנוע: הדימוי המוקרן- העשור הראשון", מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה.
  • 2005- "ההיא/ההוא", בית הספר לאמנות- המדרשה, מכללת בית ברל.
  • 2005- "קאמרה סאקרה: הנוף כחוויה רוחנית", מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • 2005- "קולות חרוטים: השואה ביצירותיהם של אמנים בני זמננו", יד ושם, ירושלים.
  • 2005-2006 – "בקשר לגוף", בית הספר לאמנות- המדרשה, מכללת בית ברל.
  • 2006- "הצלמניה החיפאית", מוזיאון חיפה, אוצרת: יהודית מצקל.
  • 2006- "שושלת", מכללת הנגב ע"ש פנחס ספיר, אשקלון.
  • 2006- "בחירת הגלריות", הייטאצ'- מקום לאמנות עכשוית, הרצליה פיתוח.
  • 2006- "בין גבולות המרחב לגבולות המקום- שיח צילומי על נוף הארץ", המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשיה תל-חי.
  • 2007- "הלכי רוח בצילום ישראלי, תצלומים מהאוסף, מתנת לאון ומיכאלה קונסטנטינר", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.
  • 2007- "מבעד לחפץ", המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשיה תל-חי.
  • 2008- "מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל", גלרית דולינגר, תל אביב.
  • 2009- "טבע דומם?", גלריה, ד.ש. דנון, תל אביב.
  • 2009- "אור ראשון, צילום ישראלי על צילום", המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב.
  • 2010- "בונים מקום", מוזיאון בית ראובן, תל אביב.
  • 2010- "פלחי עיר- פרוייקט צילום בירושלים", סדנאות האמנים- גלריה ת(א)עשייה, ירושלים.
  • 2013- "מופשט קונקרטי", גלריה, BAAD, תל אביב.
  • 2013- "אשת לוט: מבטו של צילום", המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשיה תל-חי.
  • 2014- "זכרון צילומי", פסטיבל הצילום הבינלאומי, ראשון לציון.
  • 2015- "דרייב אין", מוזיאון אשדוד לאמנות, מרכז מונארט.
  • 2018- "לכל צלם יש סוס", בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.
  • 2019- "מסלול שוטטות", מוסררה, בית הספר לצילום, מדיה ומוסיקה ע"ש נגר, ירושלים, אוצר: אייל בן דב..
  • 2019-2020 – "הים של תל אביב", מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.[7]

מפרסומיו:

עריכה

ספרים:

עריכה
  • 2004, "נוף נמוך מציאות נמוכה"  בהוצאת לושי אמנות והוצאה לאור.[8]
  • 2014, "אלבום התצלומים 79-80", בהוצאת סטודיו קלידוסקופ.[9]

קטלוגים:

עריכה
  • 1979, קטלוג תערוכת יחיד בפארק הירקון, תל אביב.
  • 1982- "ראיה אישית", משרד החוץ, ירושלים.
  • 1982, "כאן ועכשיו", קטלוג מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • 1986, הביאנאלה הראשונה לצילום, הוצאת עם עובד.
  • 1989, "אורות חמים", ISRAELIN VALOKUVAUSTA, הלסינקי, פינלנד.
  • 1991, קטלוג פרסי שר החינוך והתרבות, מוזיאון תל אביב.
  • 1991, "עיר ואוטופיה, אסופת חומרים 80 שנה לתל אביב יפו", החברה הישראלית למו"ל בע"מ.
  • 1992, "עיר חמה שמונים שנות צילום בתל אביב", קרן תל אביב לספרות ואמנות, משרד הביטחון, ההוצאה לאור.
  • 1993, "יומן תשנ"ג, תצלומים בארץ ישראל", מאוסף מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון תל אביב.
  • 1993, קטלוג "חזרה לגן עדן", בית האמנים תל אביב, תל אביב.
  • 1996, "צילום ישראלי עכשיו", הוצאת גלריה תירוש.
  • 1996, ART FROM AN ANCIENT LAND, CONTEMPORARY ART FROM HAIFA VIRGINIA COMMONWEALTH UNIVERSITY, ריצ'מונד, וירג'יניה.
  • 1997, אמנות באוניברסיטה 1976-1997, אוניברסיטת חיפה.
  • 1997, "סטודיו" כתב עת לאמנות, גיליון מספר 81, פרויקט מיוחד ל"סטודיו".
  • 1997, "הו מאמא, ייצוג האם באמנות ישראלית עכשווית, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.
  • 1998, PHOTOGRAPHY OF THE MIDDLE EAST, HOLY LAND AND ISRAEL.
  • 2000, בין ההר לים, מוזיאון העיר חיפה.
  • 2001, PORTRAIT OF A STATE STARR GALLERY, NEWTON MA.
  • 2004, וידיאו ZERO, בדרך לקולנוע הדימוי המוקרן- העשור הראשון, מוזיאון חיפה לאמנות.
  • 2005, לא לזוז מצלמים! עיר בעין המצלמה, מוזיאון חיפה לאמנות, מרכז האמנויות.

2006, קטלוג הצלמניה החיפאית, העיר חיפה ב50 השנים הראשונות של המאה ה20, מוזיאון העיר חיפה.

  • 2006, בין גבולות המרחב לגבולות המקום- שיח צילומי על נוף הארץ, המוזיאון הפתוח לצילום, ספטמבר 2006.
  • 2007, הלכי רוח בצילום ישראלי תצלומים מן האוסף, מוזיאון תל אביב לאמנות.
  • 2009, אור ראשון צילום ישראלי  על צילום, המרכז הישראלי לאמנות עכשווית, תל אביב.
  • 2009, P6 צלמים בית ספר לאמנות המדרשה, המכללה האקדמית בית ברל, כפר סבא.
  • 2009, THE BERACHA FOUNDATION: THROUGH AN ISRAELI LENS.
  • 2009, 6+1 שש עבודות מוקדמות ועבודה חדשה אחת, גלריה אלינגר, תל אביב.
  • 2010, פלחי עור, ת(א)עשייה, סדנאות האמנים ירושלים.
  • 2010, צילום ישראלי במשכנות שאננים, משכנות שאננים, ירושלים.
  • 2010, בונים מקום: קבוצת P6 וצילום נוף ביקורתי, מוזיאון בית ראובן, תל אביב.
  • 2013, אשת לוט: מבטו של הצילום, המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשייה, תל חי.
  • 2013, THE P6 GROUP AND CRITICAL LANDSCAPE PHOTOGRAPHY IN ISRAEL THE JOURNAL OF ISRAEL HISTORY, POLITICS, SOCIETY, CULTURE.
  • 2015, IGAL SHEMTOV, THE PHOTO ALBUM 1979-80 ANDREA MEISLIN GALLERY NEW YORK.

קישורים חיצוניים:

עריכה


הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יגאל פליקס, אלבום התצלומים 79-80 : יגאל שם טוב, באתר צילום ישראלי, ‏2018-12-17
  2. ^ מרכז מידע לאמנות ישראלית, יגאל שם טוב, באתר מוזיאון ישראל
  3. ^ א' פלג, מחשבות על צילומים: בעקבות תערוכה של יגאל שם טוב, "הדרך לשמים", המודל: בין מדע לאמנות, בצלאל, 2007
  4. ^ נ' חייקן, יגאל שם טוב, פונקציות מיותמות, מאי 2009, באתר המוזיאון הפתוח תפן
  5. ^ י' פליקס, אלבום התצלומים 79-80: יגאל שם טוב, באתר בלוג מגזין, צילום ישראלי, ‏17 דצמבר, 2018
  6. ^ קציעה א' ושם טוב י', 1+6 שש עבודות מוקדמות ועבודה חדשה אחת, 2009
  7. ^ רז ג, הים של תל אביב, באתר הארץ, ‏2019
  8. ^ דאור ד', לובין א' ושם טוב י', יגאל שם טוב: נוף נמוך מציאות נמוכה, ‏2004
  9. ^ שם טוב י', אלבום התצלומים 79-80, ‏2016