המכללה האקדמית בית ברל
המכללה האקדמית בית ברל היא מכללה אקדמית רב-תחומית להשכלה גבוהה השוכנת באזור השרון. המוסד החל לפעול כמכללה אקדמית בשנות ה-70, על בסיס מוסדות חינוכיים שפעלו בבית ברל עוד לפני קום המדינה.
חזית בניין הספרייה המרכזית (במקור תוכנן על ידי יוחנן רטנר ומרדכי שושני בשנת 1950) | |
מכללה | |
---|---|
על שם | ברל כצנלסון |
תקופת הפעילות | 1970–הווה (כ־54 שנים) |
מיקום | |
מיקום | בית ברל |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 32°12′04″N 34°55′35″E / 32.201144444444°N 34.926252777778°E |
www | |
המכללה מעניקה תארים ראשונים (B.Ed. ו-B.Ed.F.A.) ותארים שניים (M.A.A.T;M.Ed.; M.Teach) במגוון תחומים בהוראה וחינוך (פורמלי ובלתי פורמלי), באמנויות (אמנות חזותית, קולנוע, חינוך לאמנות, טיפול באמנות) ומדעי הרוח והחברה. כמו כן מעניקה המכללה תעודת הוראה לאקדמאים ותעודות התמחות מסוגים שונים.
באוקטובר 2020 החלה פרופ' יולי (יעל) תמיר לכהן כנשיאת המכללה[1].
היסטוריה
עריכהמאז עלייתו לארץ ישראל עסק ברל כצנלסון בשאלות חינוך של היישוב בכללותו ושל תנועת העבודה הציונית בפרט. בוועידה הרביעית של מפא"י שהתקיימה ב-1938 הציג כצנלסון בפומבי את חזונו על אודות בית מדרש של תנועת העבודה. שבועות ספורים לאחר מותו, בספטמבר 1944, הוחלט על הקמת בית מדרש למדריכי נוער ופעילי תנועה על שמו. בנוסף הוקמה קרן לתמיכה במיזם - קרן ברל כצנלסון[2]. המוסד הוקם על שטחי חוות קלמניה הסמוכה למושב צופית. טקס הנחת אבן הפינה למוסד התקיים ביום השנה השני לפטירתו של ברל כצנלסון, 21 באוגוסט 1946[3].
בבית המדרש בבית ברל נערכו סמינרים המיועדים למדריכים בתנועות הנוער העובד והלומד, הצופים והמשמרת הצעירה של מפא"י. בנוסף נערכו סמינרים של איחוד הקבוצות והקיבוצים, סמינרים של מושבים, מחנות קיץ וסמינרים לנוער שהגיע לישראל מרחבי העולם, ובקורסים לעולים חדשים. בתחילת שנות ה-60, בית ברל התפתח למוסד חינוכי שכלל גם בית ספר תיכון שנפתח ב-1961[4]. מדרשה להכשרת מורים וגננות, מרכז כנסים, "המכון להשכלה ולחינוך תנועתי" ומכון מחקר[5][6].
בקיץ 1968, ביוזמתו של מנכ"ל קרן ברל כצנסלון דאז נחום שמיר, פורסם מנשר שבישר על הקמת המכון האוניברסיטאי לחקר ולהשכלה ע"ש ברל כצנלסון[דרוש מקור].
בשנת 1970 הוחלט לפתוח בבית ברל באופן רשמי מוסד להשכלה גבוהה שיכול להעניק תואר ראשון[7][8]. ב-1971 נפתחה מכינה קדם אקדמית[9], ב-1977 כבר למדו במכינה 3,500 סטודנטים[10]. ב-1972 הוגשה בקשה למועצה להשכלה גבוהה להכרה במכללה כמוסד אקדמי ולהתיר לה להעניק תואר ראשון[11]. האישור להעניק תואר ראשון ניתן למכללה החל משנת 1976[12].
בשנת 1973, נפתח במכללה מסלול להכשרת אקדמאים להוראה[13].
בשנת 1986 נפתח מסלול לתואר ראשון במדעי החברה בשיתוף אוניברסיטת תל אביב[14].
בשנת 1988 התאחדה המכללה בבית ברל עם המדרשה לאמנות ברמת השרון ומספר מוסדות להכשרת מורים והופרדה מקרן ברל כצנלסון[15]. בעקבות המיזוג הפכה למכללה לחינוך והוראה הגדולה בישראל[16]. המיזוג כלל את הסמינר למורים על שם אליעזר שיין בפתח תקווה (שבמקור נקרא בית המדרש הממלכתי למורים בגבעת השלושה), והקריה להכשרת מורים בגבעתיים[17].
פקולטות
עריכהסגל המכללה מונה כ-700 מרצים הפעילים בכל תחומי ההוראה והמחקר, ולומדים בה כ-10,560 סטודנטים בשלוש פקולטות:
- פקולטה לחינוך
- פקולטה לאמנויות – המדרשה
- פקולטה לחברה וקהילה[18]
הפקולטה לחינוך
עריכההפקולטה לחינוך מאגדת תחת קורת גג אחת מסגרות לימודים לתואר ראשון בוגר בהוראה, לימודים לתואר שני למורים בפועל בייעוץ חינוכי. לאקדמאים מוצעות תוכניות הכשרה להוראה מגוונות ותוכנית מוסמך בהוראה בבית הספר העל-יסודי[19].
המכון האקדמי הערבי לחינוך – פועל במסגרת הפקולטה לחינוך, נוסד בשנת 1971 ומאז שנת 1981 פועל בתוך המכללה האקדמית בית ברל ומציע מגוון מסלולים וחוגים לקראת תואר ראשון "בוגר בהוראה" B.Ed. במקצועות הוראה שונים הנלמדים בבתי ספר ערביים בארץ בחינוך המיוחד, בגיל הרך, בבית הספר היסודי, בבית הספר העל-יסודי ובחינוך הבלתי פורמלי[20].
הפקולטה לאמנויות – המדרשה
עריכה- ערך מורחב – הפקולטה לאמנויות – המדרשה
היסטוריה
עריכהבשנת 1946 נוסד בית הספר לאמנות "המדרשה" כמדרשה למורים לציור ולמלאכה של זרם העובדים על ידי אליהו בילס. המדרשה פעלה באותם ימים כסמינר ערב במבנה של בית ספר יסודי בתל אביב. כעבור זמן הופרדה הוראת המלאכה מהוראת הציור. שם המוסד הוסב ל"מדרשה למורים לציור" והוא הועמד בפיקוח מחלקת החינוך של הכנסת. בין חברי הנהלת המוסד היו, בנוסף לבילס, אריה אלואיל, נחום גוטמן, משה אביגל ואהרן אבני. בשנת 1964 המדרשה עברה לבעלות משרד החינוך והתרבות ושנתיים לאחר מכן עברה למתכונת לימודי יום. באותה השנה התמנה לתפקיד מנהל המדרשה רן שחורי שכיהן בתפקיד עד שנת 1980[21]. תחת כהונתו של שחורי עברה המדרשה בשנת 1972 למבנים בהרצליה, שהועמדו לרשות משרד החינוך והתרבות על ידי העירייה. ב-1977 עברה המדרשה שוב, הפעם לרמת השרון. באותה שנה הוקם בה המכון להכשרת מדריכים לאמנויות.
לאחר סיום כהונתו של שחורי, בשנת 1980, התמנה לתפקיד מנהל המדרשה הצייר שלמה ויתקין, שכיהן בתפקיד עד 1997. במהלך כהונתו, בשנת 1987, התאחדה המדרשה עם המכללה האקדמית בית ברל. בשנת 1989 הוקמה מסגרת הלימודים לאמנות "המדרשה הפתוחה", הקרואה היום "תוכנית לימודים אישית באמנות"[22]. באותה שנה הוקמה גם המחלקה לטיפול באמנות.
בשנת 1995 עברה המדרשה לקמפוס ייעודי במתחם "קלמניה" שבמכללת בית ברל. באותה שנה הוקמה בה המחלקה ללימודי קולנוע. בשנת 1997 החליף האמן יאיר גרבוז את ויתקין בראש הנהלת המדרשה. לתפקיד מנהל בית הספר לאמנות התמנה אורי חכם. בשנת 1999 הפכה המדרשה למוסד אקדמי וקבלה הסמכה מהמועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר ראשון B.Ed.F.A באמנות. בשנת 2008 קיבלה המדרשה אישור נוסף מהמועצה להשכלה גבוהה, לפתיחת תוכנית לימודים לתואר שני M.Ed בחינוך לאמנות.
ב-2009 התמנה האמן דורון רבינא לתפקיד ראש בית הספר ונפתחה תוכנית לימודים לתואר ראשון B.Ed.F.A בקולנוע. בשנת 2010 נפתחה תוכנית ללימודי המשך באמנות, בראשה עמד האמן רועי רוזן וראש הלימודים העיוניים בה היה האוצר יהושע סיימון. בשנת 2011 נפתחה המכינה ללימודי אמנות במגזר הערבי. ב-2013 קיבלה התוכנית לתואר שני בחינוך לאמנות הסמכה סופית למתן תואר. בשנת הלימודים תשע"ד עברה מכללת בית ברל למבנה פקולטטי, ושמה הרשמי של המדרשה שונה ל"הפקולטה לאמנויות –המדרשה". דורון רבינא מונה אז לדקאן הפקולטה. באותה שנה קיבלה המדרשה הסמכה להעניק תואר ראשון B.Ed בתוכנית דו-חוגית המשלבת תואר ראשון באמנות-עיונית ובחוג נוסף. ב-2013 החליפה האמנית מירי סגל את רועי רוזן בראשות תוכנית לימודי ההמשך במדרשה, והאוצר אבי לובין מונה לראש הלימודים העיוניים בתוכנית[23]. בשנת ב-2014 נפתחה גלריית המדרשה הירקון 19 בתל אביב. ב-2015 מונה האמן גבי קלזמר לדקאן הפקולטה[24].
הפקולטה לחברה וקהילה
עריכההפקולטה לחברה וקהילה מציעה חוגים ותוכניות לימוד במגוון תחומים ממדעי החברה, התרבות והרוח. בפקולטה נלמדים חוגים במקצועות מדעי החברה ואזרחות, ספרות, מקרא, תרבות ישראל, ערבית, לשון, היסטוריה, ולימודי ארץ ישראל וגאוגרפיה לצורכי הכשרה להוראה. כמו כן מתקיימים בפקולטה לימודים במגמות קרימינולוגיה ואכיפת החוק, ניהול ארגוני חברתי, ביטחון והגנת העורף, ולימודי מגדר[25].
בית ברל בקהילה
עריכההמכללה מעודדת את הסטודנטים לקחת חלק במעורבות חברתית בקהילה הן במסגרת תוכניות הלימודים והן בפרויקטים ובייזום פעילויות חברתיות. בין היתר פועלים במכללה הפרויקטים הבאים:
- קהילת סטודנטים בכפר סבא - קבוצת סטודנטים בחרה לגור בשכונות מצוקה בכפר סבא ולהתנדב בה בפעילויות שונות למען הקהילה. הפרויקט משלב סטודנטים מבית הספר לחינוך ומבית הספר לאמנות - המדרשה, וזוכה לתמיכה של המכללה ושל עירית כפר סבא. הסטודנטים פעילים בפרויקטים בתחומי חינוך, תרבות ואמנות.
- שילוב תלמידים עם נכות התפתחותית מורכבת בקהילת הבית - סטודנטים וסגל מבית הספר לחינוך יחד עם בית הספר לחינוך מיוחד "בית איזי שפירא" משלבים ילדים נכים בגן או בבית הספר הקרוב למקום מגוריהם.
- סדנת הכנה ליציאה לעולם העבודה לבוגרים עם ליקויי למידה - מעניקה כלים המקלים על סטודנטים בוגרים את הכניסה וההשתלבות בתחומי ההתמחות שלהם. מטרת הסדנה להפחית חרדות, להעניק כלים במהלך הסטאז', להכין את הבוגר בעל לקות הלמידה לקראת תהליך מציאת מקום עבודה, ולשפר את איכות חייו.
כנסים שנתיים
עריכההמכללה האקדמית בית ברל מקיימת בקביעות כנסים שמטרתם לשמר את הדיון האקדמי והציבורי בנושאים משמעותיים:
- הכנס השנתי לחברה וחינוך בהשתתפות אנשי החברה והחינוך לצד אנשי עסקים בעלי מודעות חינוך וחברה מציג מחשבות ורעיונות יצירתיים לעתיד טוב יותר בתחום החברה והחינוך בישראל.
- הכנס השנתי לזכרה של ד"ר ויקי שירן - הכנס עוסק בנושאים הקשורים לנשים וחברה, מסוגיות החזון בפמיניזם דרך נשים בפוליטיקה ועד התמקדות בעשייה משמעותית של נשים מובילות. ד"ר שירן הייתה דוברת מפלגת תמ"י, ייסדה את החוג ללימודי מגדר במכללה האקדמית בית ברל, ואת תנועת הנשים "אחותי".
- כנס נשים ושואה - מאז שנת 2002 מתקיים אחת לשנתיים כנס העוסק בסוגיות מגדר הנוגעות למחקר ולזיכרון השואה, ומעודד דיון אקדמי וציבורי בנושאים הללו. הכנס הוא יוזמה משותפת של המכללה האקדמית בית ברל, בית טרזין ובית לוחמי הגטאות, ובחסות ועידת התביעות.
מרכזים ומכונים
עריכהבמכללה פועלים מרכזים ומכונים התומכים בתוכניות הלימודים, בסטודנטים ובמרצים.
- המרכז לתכנון לימודים, הוראה והערכה עוסק בפיתוח מקצועי וקידום ידע, כישורים ומיומנויות בתכנון לימודים הוראה והערכה. הוא נותן מענה למגוון קהלים העוסקים בתהליכי הוראה, למידה והדרכה, ומעורבים בפיתוח מערכות חינוך וקהילה.
- המרכז למחקר חינוכי חברתי מתמקד בביצוע מחקרים בתחומי החינוך והחברה.
- מרכז קשת - לימודי תעודה ופיתוח מקצועי מציע מגוון אפשרויות לפיתוח פרופסיונלי למורים ולמוסדות חינוך בהתאמה לצורכי השדה.
- מרכז להוראת מתמטיקה הוא מרכז משאבים, תמיכה ותקשורת לעוסקים בחינוך המתמטי - מורים בפועל וסטודנטים.
- מרכז תמיכה לסטודנטים עם ליקויי למידה מסייע לסטודנטים עם ליקויי למידה הלומדים במכללה ומאפשר להם להעצים את יכולותיהם האקדמיות.
- מרכז לחקר השפה, התרבות והחברה הערבית עוסק בחקר השפות ערבית, עברית ואנגלית, ובהיבטים תאורטיים ומעשיים בתחומים חינוך והוראה, ספרות ילדים, תרבות, חברה והיסטוריה של הערבים הפלסטינים בישראל.
- מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ונוער ולהוראתה נקרא על שם סופרת הילדים ימימה אבידר-טשרנוביץ. המרכז נוסד בשנת 1985 ובמהלך שנות קיומו הפך לצומת מפגש לחוקרים ולמתעניינים בתרבות הילד, תוך התמקדות בספרות לילדים ולנוער.
ספריות
עריכהבמכללה פועלות כמה ספריות לשימוש הסטודנטים, הסגל והקהל הרחב:
- הספרייה המרכזית - מרכז שירותי מידע הכולל סיוע באיתור חומרים אקדמיים, השאלה של ספרים, השאלה בין-ספרייתית, סיוע בתפעול מחשבים ושימוש בתוכנות, שירותי צילום, מרכז סיוע למרצים בהעלאת חומרי לימוד לאתרי קורסים ועוד.
- ספריית מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ונוער ולהוראתה - מתמקדת בספרות ילדים ונוער.
- ספריית המדרשה - מרכז מידע לסטודנטים ולסגל אקדמי של בית הספר לאמנות - המדרשה. בספרייה אוסף מקיף בתחומי האמנויות השונות: אמנות פלסטית, אדריכלות, צילום, עיצוב, וידאו-ארט, קולנוע, תרפיה באמצעות האמנויות וחינוך לאמנות.
- הספרייה הפדגוגית היא חלק מיחידת המשאבים של המרכז לתכנון לימודים, הוראה והערכה במכללה. הספרייה הפדגוגית משמשת כמרכז מידע ותמיכה שמטרתו לספק מענה לצורכי סטודנטים, סגל אקדמי, מורים וגננות מן השדה (המשתלמים בתחומי חינוך מגוונים) בתחומי הלמידה, ההוראה והמחקר.
כתבי עת בהוצאת המכללה
עריכה- "המדרשה" - כתב-עת לאמנות ותרבות שואף ליצור דיון ביקורתי מעמיק בשאלות אמנותיות ולקיים דיאלוג עם ההיסטוריה של הביקורת והעשייה האמנותית. במקביל הוא מתפקד גם כ"חלל תצוגה" לאמנים ומאפשר חשיפה לחומר תאורטי מהעולם על ידי תרגום עקבי של מאמרים משפות זרות.
- כתב העת "עולם קטן" הוא במה למחקרים בתחום ספרות הילדים והנוער ותרבות הילד. מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ונוער מוציא לאור את כתב העת בשיתוף עם הוצאת זמורה-ביתן[26].
- מפגשי תרבות - כתב עת העוסק במפגש תרבותי בין יהודים, מוסלמים ונוצרים.
- "מועד" - שנתון למדעי היהדות הוא כתב עת המפרסם מאמרים מחקריים בכל התחומים והתקופות של מדעי היהדות, וכן מאמרי ביקורת על ספרים שראו אור לאחרונה.
מחקר במכללה
עריכההמכללה האקדמית בית ברל מתייחסת לפעילות המחקרית כחלק בלתי נפרד מהפעילות האקדמית, ותומכת בה בכל דרך. המכללה מטפחת ומקדמת פעילות מחקרית ענפה, הן בביצוע מחקרים בקרב סגל המכללה, והן בביצוע מחקרים חיצוניים עבור מוסדות ציבוריים וממשלתיים מחוץ למכללה. הפעילות המחקרית מתקיימת באמצעות:
- רשות המחקר - הוקמה במכללה על מנת לקדם את העשייה המחקרית, לפתח את המחקר על כל צורותיו ולעודד תרבות מחקרית בכל תחום חינוכי ודיסציפלינרי.
- ועדת מחקר ופרסומים - תומכת בעבודות מחקריות של מורי המכללה העומדות בקריטריונים אקדמיים, ומיועדות לפרסום בספרות מדעית ולהצגה בכנסים בישראל ובעולם בתחומים שונים.
- המרכז למחקר חינוכי-חברתי - מתמקד בביצוע מחקרים בתחומי החינוך והחברה שהם תחומים מובילים במכללה האקדמית בית ברל.
היחידה לקשרי חוץ
עריכההמחלקה אחראית על פעולות קשרי החוץ, המדע והתרבות של המכללה, יוזמת ומעודדת פעילויות בתחומים הבאים:
- שיתופי פעולה והסכמים עם מוסדות אקדמיים בישראל ובעולם לצורך חילופי סטודנטים ומרצים, וביצוע פרויקטים של מחקר. מזה שנים רבות מקיימת היחידה קשרים עם אוניברסיטאות במדינות שונות בעולם כגון, גרמניה, פולין, צ'כיה וטורקיה, למטרת שיתופי פעולה בתחומי המחקר וחילופי מרצים וסטודנטים.
- ארגון כנסים בינלאומיים - המחלקה יוזמת כנסים בינלאומיים בשיתוף גורמים כגון האיחוד האירופי, אונסקו, קרנות שונות בישראל ובעולם, אוניברסיטאות בישראל ובעולם, משרד החוץ הישראלי והמועצה להשכלה גבוהה. הכנסים עוסקים בדיאלוג רב-תרבותי, איכות סביבה, היסטוריה ותרבות של חיי יום-יום, קולנוע ואמנות.
- השתתפות בתוכניות מקומיות ובינלאומיות למחקר ופיתוח במסגרות שונות.
לקריאה נוספת
עריכה- אדם דורון ושלמה בן-עמי, בית ברל: תולדות ובעיות; הביא לדפוס יוסי אליאסי, צופית: הוצאת בית ברל, תשמ"א 1981
- קציעה אביאלי-טביביאן, ברל ובית ברל – מפלגה וחינוך: הרעיון והגשמתו 1944–1972: ניתוח חברתי, חינוכי, ופוליטי, דיסרטציה, אוניברסיטת תל אביב, תשס"ו 2005
- יצחק גרינברג, אקדמיה ותנועה פוליטית: מכללת בית ברל 1990-1970, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 2021
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של המכללה האקדמית בית ברל (בעברית, באנגלית ובערבית)
- המכללה האקדמית בית ברל, ברשת החברתית פייסבוק
- המכללה האקדמית בית ברל, ברשת החברתית אינסטגרם
- ברוך תור-רז, ארכיון מפלגת העבודה הישראלית בבית ברל כמקור לתולדות ארץ ישראל 1930–1948, קתדרה 3, פברואר 1977
- מאיר אמיר, חלומות בבית ברל, מעריב, 13 בפברואר 1970
- שני ליטמן, "זו מיטה חולה" | המדרשה לאמנות בבית ברל על פרשת דרכים, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2014
- המכללה האקדמית בית ברל, באתר "גיידסטאר ישראל"
הערות שוליים
עריכה- ^ רועי הדרי, פרופ' יולי תמיר מונתה לנשיאת מכללת בית ברל, באתר צומת השרון, 20 במרץ 2020
- ^ בית מדרש למדריכי נוער ופעילי התנועה עם שם ברל כצנלסון, דבר, 11 בספטמבר 1944
- ^ בית מדרש על שם ברל כצנלסון, משמר, 16 באוגוסט 1946
- ^ בי"ם תיכון אזורי בית ברל, דבר, 28 במרץ 1963
- ^ ש. אנגל, בית ברל- קריית לימודים גדולה, דבר, 31 ביולי 1964
- ^ מכון לחקר תנועת הפועלים יוקם בקרוב בבית ברל, למרחב, 14 במאי 1969
- ^ "בית ברל" - מכללה עצמאית, דבר, 21 באוקטובר 1970
- ^ מועצה אקדמית למכללת בית ברל, למרחב, 14 בפברואר 1971
- ^ "בית ברל" חותר להענקת תוארים אקדמאיים לבוגריו, מעריב, 10 במאי 1971
ברוך ברכה, "בית ברל" קולט תלמידים שנדחו על־ ידי האוניברסיטאות, מעריב, 6 בספטמבר 1971 - ^ 3500 סטודנטים לומדים בקורסים קדם אקדמאים של בית ברל, דבר, 2 במאי 1977
- ^ מיכללת בית ברל רוצה הכרה בה כמוסד אקדמי, מעריב, 5 באוקטובר 1972
- ^ בית ברל כמוסד אקדמי, דבר, 26 באוקטובר 1975
- ^ המכללה להכשרת אקדמאים להוראה ־ בתנופה מחודשה, מעריב, 6 באוגוסט 1986
- ^ טל שחף, בית־ברל משנה תדמית : לכיוון אקדמאי מובהק, מעריב, 27 באוקטובר 1986
- ^ עטרה מוסקוביץ, בית ברל - מכללה, מעריב, 7 באפריל 1988
- ^ בית ברל - בתנופת התרחבות, מעריב, 6 באוגוסט 1986
- ^ מכללת בית ברל , כותרת ראשית, 4 במאי 1988
- ^ דף הפקולטה לחברה וקהילה באתר המכללה
- ^ אתר הפקולטה לחינוך
- ^ אתר המכון האקדמי הערבי לחינוך
- ^ רן שחורי במרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים
- ^ תוכנית לימודים אישית באמנות באתר המדרשה לאמנות, המכללה האקדמית בית ברל
- ^ אלי ערמון-אזולאי, מירי סגל תחליף את רועי רוזן בראשות לימודי ההמשך של המדרשה לאמנות, באתר הארץ, 13 ביוני 2013
- ^ גבי קלזמר במרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים
- ^ אתר הפקולטה לחברה וקהילה
- ^ כתב העת עולם קטן, באתר המכללה