משתמש:Oshirman/שמחה שירמן
| קובץ:Profile picture simcha.jpg | |
| לידה |
1947 (גיל: 77 בערך) מנזר סנט אוטיליין, גרמניה |
|---|---|
| תחום יצירה | צילום |
שמחה שירמן (נולד ב-1947 במנזר סנט אוטיליין, גרמניה) הוא צלם ישראלי ומורה. שמחה הינו אחד הצלמים המשפיעים ביותר הפועלים כיום בישראל. עבודתו עומדת בנקודת המפגש שבין אירועים אוטוביוגרפיים לבין אירועים היסטוריים שהתרחשו במאה העשרים ומתרחשים כיום, מפרקת אותם ומחוללת אותם מחדש כאמנות.
ביוגרפיה עריכה
גרמניה - עכו - ניו יורק - תל אביב
שמחה נולד בשנת 1947 לאחר מלחמת העולם השנייה לדוד ובתיה, במנזר סנט אוטיליין, שהוסב על ידי האמריקאים לבית חולים ליולדות ליד מינכן, עבור הפליטות היהודיות אשר שרדו את השואה. בתעודת הלידה שלו נכתב .D.P Displaced Person . במאי 1948 עלתה המשפחה הקטנה לישראל והתיישבה בעיר המעורבת, עכו.
שמחה היה פעיל חברתית וספורטיבית אבל המשיכה והאהבה הגדולה ביותר שלו הייתה לצילום. את המצלמה הראשונה קיבל שמחה בן ה 12 מאורח אמריקאי ובגיל 15 הקים מעבדת צילום בחדר האמבטיה בבית הקטן בשיכונים של עכו.
את שירותו הצבאי עשה שמחה בשנת 1965 בסיירת שקד, כקצין ומפקד בסיירת. היו אלה ימים סוערים של מרדפים ומארבים בבקעה ובערבה שלפני ואחרי מלחמת ששת הימים. בשנת 1968, נקרא שמחה להצטרף לקורס חדש וסודי והיה לאחד מהמאבטחים המוטסים הראשונים של חברת התעופה הלאומית, אל על.
הטיסות בעולם פתחו לפניו עולם חדש ובשנת 1970 החליט שמחה לנסוע לעיר ניו יורק על מנת לרכוש השכלה בתחום בו רצה להתמחות. בשנת 1972 החל שמחה את לימודיו לתואר ראשון ב- School of Visual Arts, ובשנת 1976 המשיך שמחה בלימודי התואר השני ב- Pratt Institute, שם למד אצל פיל פרקיס וארתור פריד. פרויקט הגמר שלו שילב בין החיים בניו יורק, בה חי ולמד קרוב ל-8 שנים ובין הגעגועים לבית בעכו. עם סיום הלימודים בשנת 1978 וקבלת ה – M.F.A בצילום, חזר שמחה לישראל עם משפחתו לעיר תל אביב.
שנות ה 70 וה 80 עריכה
בסוף שנות ה-70 מעמדו של הצילום כאמנות בארץ היה שנוי במחלוקת. חזרתם מניו יורק של שמחה ואחרים כמו מיכה קירשנר, אבי גנור ועודד ידעיה בשנים אלה הביאה למפנה בתחום הצילום. באותן שנים, פעל לבניית היסודות התיאורטיים והמעשיים להוראת הצילום באקדמיה. הוא פיתח ולימד את הקורס "תולדות הצילום" כחלק מתכנית הלימודים.
הוא לחם כאמן וכמרצה על הלגיטימציה של הצילום והאפשרויות הטמונות בו כמדיום אמנותי ועל מקומו בגלריות ובמוזיאונים, באוספים, פרסים ומלגות ובאקדמיה. הוא פעל במחויבות טוטאלית לספק מקורות ללימוד המסורת וההיסטוריה של המדיום והפוטנציאל שלו, להעשיר את שפת הביקורת, לסגור באופן מהפכני כמעט, את הפערים שבין הצילום והיחס לצילום בארץ בהשוואה למרכזי תרבות בעולם כמו ניו יורק, לונדון ופריז ולייצר מרחב שבו יוכלו יוצרים בתחום הצילום לפעול כשווים ליוצרים מתחומים פלסטיים אחרים.
במסגרת פעילות זו חברו שירמן, קירשנר וגנור כצוות לארגון והקמה של "הביאנלה הראשונה לצילום ישראלי" במשכן לאמנות עין חרוד. בין השנים 1981-1987 כיהן שמחה כראש המחלקה לצילום - המדרשה למורים לאמנות ברמת השרון. כמורה מהווה תרומתו של שמחה לעיצוב תוכנית הלימודים ודרכי הלימוד וההוראה של הצילום, בסיס לסילבוס האקדמי המוכר כיום והכרה כתחום התמחות ראשית במוסדות כמו אקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, במדרשה למורים לאמנות בית ברל, בקמרה אובסקורה - מנשר ובמכללה של ויצו חיפה. שירמן היה לאחד המורים שהשפיעו על דורות של צלמים ומורים לצילום.
עבודות עריכה
מאז תחילת דרכו, בתוך המסורת של הצילום האמריקאי והיבטים של הצילום האירופאי, עוסק שמחה בתצלומיו בנושאים ביוגרפים אישים קולקטיבים הקשורים בהוויה הארץ ישראלית, בהיסטוריה, בזיכרון, בשואה, במשפחה, בחייל הישראלי, בדיוקנאות, בנופים המשתנים ובים. באמצעות נושאים אלה, דן שמחה בשאלות מורכבות הקשורות למקום ולקיום שלנו. חייו של שמחה, משפחתו הקיימת והחסרה, סביבתו הקרובה והרחוקה, הנופים בהם הוא חי ומסתובב, חוויות הילדות והזיכרונות הקבורים בתת ההכרה, שאלות של מיניות, שאלות של קיום, של זהות ושל חיים ומוות, כל אלה הם החומרים אותם הוא בוחן ומעבד בעבודתו האמנותית תוך שימוש במדיה של הצילום.
בעיסוקו במשמעות זיכרון השואה, באלבומי המשפחה הקיימת והפיקטיבית ובמשפחה עצמה; בנוף הגרמני, בנוף הפולני ובנוף הישראלי, מתמודד שמחה עם שאלות של משמעות להיות "דור שני" לשואה, עם דמות הקורבן, עם פורענות חברתית-תרבותית המשתקפת בתצלומים של יער, בריכה ביער ומגדלי שמירה וציידים - טבע דומם פסטורלי עם זיכרון מאיים ומאוים.
את החוויות הקשות של שמחה כמפקד במלחמת לבנון הראשונה, בתקופות מילואים ארוכות בלבנון ובשטחים בתקופת האינתיפאדה הוא העלה בתערוכותיו הרבות וגם באמצעות מילים ותמונות בירחון "מוניטין" של אז. כתושב רמת אביב ג' מימיה הראשונים כדיור לזוגות צעירים, ליווה שמחה ותיעד את השתנות גבולות צפון העיר תל אביב. בנסיעותיו לבצלאל הוא עקב אחר השתנות הנוף והסביבה שבאזור מודיעין, בואכה לירושלים. עכו, עיר ילדותו, היא נושא בעבודתו תוך התמקדות בעיר העתיקה וסמטאותיה, בסוסים, הארכיטקטורה הישנה והחדשה, בבית הקברות המוסלמי ובים.
את הים מצלם שמחה גם בתל אביב בהתייחסות לקו האופק - מפגש של ים ושמים - ולמרחב של קיום והתרחשויות יום יומיות ולעיתים בלתי מושגות, בגווני אפור אינסופיים.
הוראה עריכה
שירמן היה לאחד המורים שהשפיעו על דור שלם של צלמים ומורים לצילום והצעיד את המחלקות בהן לימד להישגים מרשימים. בשנים 1979-1981 היה מרצה במכללת שער הנגב. בשנים 1980-1982 מרצה בחוג לקלנוע, הפקולטה לאמנות אוניברסיטת תל אביב. בשנים 1980-1999 מרצה בקמרה אובסקורה. משנת 1979 ועד היום מרצה בבית הספר לאומנות, המדרשה, מכללת בית ברל שם כהן כראש המחלקה לצילום בין השנים 1981-1987 וכן בשנים 2001-2005. משנת 1980 ועד היום מרצה באקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל שם היה חבר לסירוגין בוועדת הוראה, וועדת חיפוש לראש מחלקה והוועדה לקידום בדרגות, המחלקה לצילום. משנת 1999 ועד היום מרצה במחלקה לצילום, מכללת ויצו חיפה. בשנים 2008-2012 מרצה בחוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל אביב.
מלגות ופרסים עריכה
1976 מלגת לימודים, המועצה לתרבות ואמנות
1984 קרן התרבות אמריקה-ישראל (השתלמות חו"ל)
1986 פרס אנריק קבליו לצילום, מוזיאון ישראל, ירושלים
1992 פרס ג'נט וג'ורג' גאפין, קרן התרבות אמריקה-ישראל
1995 פרס זוסמן, יד ושם, ירושלים
1996 קרן התרבות אמריקה - ישראל (השתלמות חו"ל)
1999 פרס יצירה מטעם "משואה, המכון ללימודי שואה"
2000 פרס לאון קונסטנטינר לצילום לאמן ישראלי, מוזיאון תל אביב לאמנות
2001 פרס משרד המדע, התרבות והספורט לאמנות ולעיצוב
2013 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, תל אביב יפו
תערוכות עריכה
1976 "גופים בתנועה ותצלומים אחרים", גלריה דיזנגוף, תל אביב
1978 "תצלומים", הגלריה במכון פראט, ניו יורק
1979 "תצלומים באפור", הגלריה הלבנה, תל אביב
1980 "תצלומים", גלריה סוף השדרה, תל אביב
1981 "טלוויזיה ", גלריה הקיבוץ, תל אביב
1982 "עכו", האודיטוריום ע"ש אידית וולפסון, עכו; הגלריה לאמנות הצילום, תל אביב
1983 "תצלומים", גלריה לאמנות, קיבוץ גבעת חיים; גלריה לאמנות, קיבוץ מסילות
1984 "השקט מסביב אומר שאני חי ואולי משקר", מימד קטן, תל אביב
"דפי עבודה בנושא לבנון", הגלריה במכון פראט, ניו יורק;
גלריה קמרה אובסקורה, תל אביב (1985)
1986 "עבודות בצילום, 1982-1986", מוזיאון תל אביב לאמנות + קטלוג
1988 "בין זיכרון למציאות", מוזיאון ישראל, ירושלים
1989 "תצלומים", הגלריה לאמנות, קיבוץ כברי
Holiday Inn", החובה להרגיש זר", מגדל דוד, ירושלים
1994 "מתוך פרקים במסעו של פרש בלי יד S.S. 470430-960627", מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית
"אמנות ומציאות", מרכז הצילום הבינלאומי, פלובדיב, בולגריה
1995 "הגבולות הבלתי נראים", הביינאלה הראשונה לאמנות, יוהנסבורג, דרום אפריקה + קטלוג
התערוכה נדדה למקומות הבאים: הגלריה באוניברסיטת קולאלונגקורן, בנגקוק;
מוזיאון לאמנות, טייפה, טייואן + קטלוג; הגלריה באקדמיה לאמנות, וולינגטון, ניו זילנד;
מוזיאון ואיקאטו לאמנות ולהיסטוריה, המילטון, ניו זילנד
1996 "מתוך פרקים במסע של פרש בלי יד", אובייקטים, גלריה מני H, תל אביב
"מתוך פרקים במסע של פרש בלי יד S.S. 470430-960627", עבודות חדשות בצילום, גלריה
הוראס ריכטר, תל אביב
"מתוך פרקים במסע של פרש בלי יד S.S. 470430-960627", Camerawork, סן פרנסיסקו + קטלוג
1997 "עכו", מוזיאון עוקשי לאמנות ישראלית + קטלוג
"מתוך אני יפני", בית המכירות סותביס, תל אביב
"13", מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית + קטלוג
1999 "הזיכרון כהיסטוריה, ההיסטוריה כזיכרון", הביתן הישראלי, הביינאלה של ונציה + קטלוג
2001 "שבת בבוקר", גלריה גורדון, תל אביב + קטלוג
"גבולות ומרחב – דיאלוג", גלריה סאלה מנדוסה, קאראקס, ונצואלה
2003 "תמונות של זיכרון", IFA Galerie ברלין, גרמניה + קטלוג
"שמות מקומות", גלריה גורדון, תל אביב
2004 "משפחה", המוזיאון הישראלי לצילום ע"ש אלי למברגר בגן התעשייה תל חי + קטלוג
"לחיות בצל", מוזיאון תל אביב לאמנות + קטלוג
2005 "צלמים ישראלים מצלמים את עצמם מצלמים", הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר,
הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב
2006 עבודות חדשות (תערוכה משותפת עם רפי לביא בנושא נוף) גלריה גורדון, תל אביב
2007 תצלומים, Instituto Superiore Di Fotografia e Comunicazione Integrata, רומא, איטליה
2009 "האור זוכר", ארטנוילנד, ברלין, גרמניה
2009 "השיר על הארץ", גלריה גורדון, תל אביב
2011 פנים, האגף גלריה לאמנות, חיפה
2012 "שובר גלים", המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשייה תל-חי + קטלוג
לקריאה נוספת עריכה
- שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה
קישורים חיצוניים עריכה
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)