משתמש:Pashute/תנאים
לאחר יבנה עריכה
תלמידי רבן יוחנן בן-זכאי ביבנה המשיכו את הוראת התורה ברחבי ארץ ישראל. תלמידיו הנודעים הם רבי אליעזר בן הורקנוס שהלך בדרכם של בית שמאי, רבי יהושע בן חנניה שהלך בדרכם של בית הלל, רבי יוסי הכהן, רבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך. לפי מסורת המופיעה בתלמוד הבבלי, מרכזי הלימוד היו גם מקום הסנהדרין, בית הדין הגדול, שנדדו (או הוגלו) לאחר חורבן הבית בין מרכזים שונים. מרכזי תורה קמו בלוד, בציפורי ובמקומות אחרים בגליל. בלוד היתה ספריה גדולה שבה נוצרים העסיקו יהודים, וביניהם לדעת פרופ' מרן ניהוף רבי טרפון והדים לויכוח היהודי-נוצרי הן מצד רבי טרפון והן מצד הנוצרים נותרו בכתובים.{{הערה|מרן ניהוף,
רבי עקיבא למד תורה מפי רבי יהושע ורבי אליעזר. הוא העמיד 24,000 תלמידים אשר נהרגו באסכרה בין פסח לפרוס עצרת.[1] בזקנותו העמיד בדרום הארץ את חמשת תלמידיו הגדולים (להלן בטבלה) שנסמכו על ידי רבי יהודה בן בבא, ולאחר חורבן ביתר וגזירות אדריאנוס נשתיירו כאוד מוצל מאש. הם ייסדו ישיבות, העמידו תורה והמשיכו את הוראתה בישראל. רבי עקיבא סידר את הבסיס למשנה שלנו, עד שהתלמוד כתב[2] שכל דברי התנאים שהובאו באופן סתמי, במשנה, בתוספתא בספרא ובספרי, הן מתורתו (אליבא דרבותיו).
| תלמידי רבי עקיבא בדרום | רבותיו הנוספים | שיבחו (לפי תנאים ואמוראים) |
|---|---|---|
| רבי מאיר | רבי ישמעאל, אלישע בן אבויה | חכם וסופר, מאיר עיני חכמים בהלכה |
| רבי יהודה | רבי אלעאי, רבי טרפון, חכמי יבנה | חכם לכשירצה, חסיד אחד, ראש המדברים |
| רבי יוסי | רבי חלפתא, חכמי יבנה, רבי יוחנן בן נורי | נימוקו עמו |
| רבי שמעון | (שימש את רבי עקיבא י"ג שנה) | שונה הרבה ושוכח קימעא, טוחן הרבה ומוציא קימעא |
| רבי אלעזר | רבי יהושע, רבי טרפון | לבו כפתחו של היכל, המאושר בחכמים |
בסוף תקופת התנאים חיבר רבי יהודה הנשיא (המכונה בקיצור רבי), תלמיד תלמידי רבי עקיבא, את המשנה. הוא בירר וערך וסידר, בעזרת חכמי דורו, את דברי התנאים מדורות קודמים, כך שהתקבל נוסח אחיד של המשנה שהיה מקובל על כל חכמי דורו,[3] ושימש בסיס ללימוד התורה שבעל-פה בדורות הבאים ( לפי הרמב"ם, מוזכרים במשנה 128 תנאים, מהם 91 מוזכרים בעקבות הלכה שאמרו, ועוד 37 מוזכרים על עניין דרש או מעשה שעשו[4] ). פירושים למשנה, הלכות שאינן יסודיות,[5] הרחבות ונוסחים אחרים של משניות, והלכות של בני דורו של רבי, נישנו בתוספתא שערך תלמידו רבי חייא.
- ^ יבמות דף סב עמוד ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"ו, עמוד א'
- ^ הסביר הרב ראובן מרגליות: בשעה שערך רבינו הקדוש משנתו בירר לו תוכניתו של ר' מאיר לסדר הלכות קצובות מבלי להרבות בעצם המשנה מדרש מקורי ההלכות, ולכל מסכת ופרק בחר מסדרי המשנה הקדומים טופס שהתאים לו ביותר, אותו הניח ליסוד, והוסיף עליו משאר קובצי משניות מה שמצא לנחוץ בכדי להמציא במקום אחד הלכה ברורה, וגם הכרעותיו והוספותיו הוא היה בהסכם בית ועדו (יסוד המשנה ועריכתה, בירורים: י.)
- ^ הקדמה לפירוש המשניות
- ^ דברים שאפשר ללמוד מן המשנה אבל אחרי יגיעה, וחודשו בתוספתא ללמד איך ללמוד ולחדש מן המשנה (רמב"ם).