משתמש:RoeiEl/טיוטה


שגיאות פרמטריות בתבנית:טיוטה פרטית

פרמטרים [ תמונה חדשה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של RoeiEl.

הערך עדיין איננו מוכן ונדרשת בו עריכה תוכנית או טכנית. לעזרה בקרו בדלפק הייעוץ.

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של RoeiEl.

הערך עדיין איננו מוכן ונדרשת בו עריכה תוכנית או טכנית. לעזרה בקרו בדלפק הייעוץ.

מחסני הילדים, הבייביסטרים עריכה

מחסני הילדים הינם גנים פיראטיים שרובם נמצאים בדרום תל אביב. בגנים אלה שוהים בתנאים של הזנחה חמורה אלפי תינוקות ופעוטות חסרי מעמד מקרב קהילת מהגרי העבודה ומבקשי המקלט בישראל.[1] בין השנים 2016-2010 מתו עשרה פעוטות במחסני הילדים. משנת 2016, השנה בה הוקמו המסגרות הרשמיות לפעוטות, ועד היום מתו שלושה פעוטות נוספים. כך שמ-2010 עד היום מתו 13 תינוקות של מבקשי מקלט בפעוטונים.[2]

תמונת מצב עריכה

בישראל שוהים כיום כ-200 אלף אנשים חסרי מעמד: מהגרי עבודה, מבקשי מקלט ותיירים.[3] נכון לחודש דצמבר 2021, על פי נתוני טיפת חלב, בתל אביב ישנם 3,263 ילדים של מבקשי מקלט וזרים בגילי 6-0, מהם כ-1,400 בני 3-0. מספר ילדי הזרים בתל אביב גדול בהרבה בהשוואה לערים אחרות בישראל. כך למשל, בעיר אילת, שאומנם מדורגת במקום השני מבחינת מספר ילדי הזרים, אך מתגוררים בה 442 ילדים.[4]

מעמד משפטי עריכה

ילד שנולד להורים מבקשי מקלט, מהגרי עבודה או תיירים החיים בישראל הינו ילד חסר מעמד. כלומר, אותו ילד אינו זכאי לתעודת זהות ישראלית ואינו מקבל את הזכויות מהם נהנים ילדים בעלי מעמד אזרחי. הוריהם, נמצאים במאבק הישרדות מתמיד ועליהם לעבוד שעות ארוכות כדי לשרוד.[5] כך שבהיעדר מערכות חינוך ציבוריות לגילאי לידה עד שלוש ובהיעדר כל אלטרנטיבה מתאימה אחרת, הקהילה עצמה הקימה גנים פיראטיים לטיפול בילדים, המנוהלים על ידי נשים וגברים מהקהילה הזרה. הגנים הפיראטיים מאופיינים בתנאים פיזיים קשים ביותר, מחסור חמור בכוח אדם לטיפול בילדים, תנאי בטיחות מסוכנים ומחסור בידע לניהול של מסגרת לטיפול בילדים.[6] המסגרות פתוחות משעות הבוקר המוקדמות עד שעות הערב המאוחרות. לעיתים המסגרות אף מאפשרות לינה של ילדים במקום למשך של ימים בודדים ועד למספר שבועות. בשעות הבוקר שוהים במסגרות תינוקות ופעוטות מגיל לידה עד שלוש. בשעות הצוהריים מצטרפת קבוצה של ילדים בני שלוש עד שש, שבבקרים פוקדים גני עירייה, אולם לא רשומים לצהרונים פרטיים בגלל העלויות הגבוהות. כך נוצר מצב שבו משעות הצוהריים ועד שעות הערב מצטופפים באותו חלל עשרות ילדים בגילאי לידה עד גיל שש.[7]

סכנות נשקפות עריכה

לצד מצבים שבהם נשקפת לתינוקות סכנת חיים של ממש, למשל באמצעות חנק מבקבוקים, משקיות ניילון המשמשות למשחק, משרוך של מוצץ הנכרך סביב הצוואר ועוד, תינוקות רבים השוהים בלולים שעות רבות בהיעדר כל גרייה והעשרה, מפתחים עיכובים התפתחותיים ורגשיים עד לכדי נזק נפשי, פיזי והתפתחותי בלתי הפיך.[8] המשמעות של שהייה ממושכת במסגרות שבהן החסך כה קשה, הינה פגיעה התפתחותית חמורה ומתמשכת בשכבה רחבה של ילדים בגיל הרך.[9]

דו"ח מבקר המדינה משנת 2013 הצביע על התנאים הקשים בגנים ותיאר אותם כ"הזנחה מתמשכת". בהתאם לדו"ח, "הילדים שוהים בלולים במרבית שעות היום, ללא פעולות גרייה והעשרה; התנאים הפיסיים קשים — דלות, צפיפות, עזובה והזנחה; הטיפול, ההשגחה וסיפוק הצרכים ההתפתחותיים של הילדים לוקים בחסר, ומעכבים את התפתחותם הקוגניטיבית והמוטורית של הילדים; מבוגר אחד מופקד לעתים על כ-30 ילדים, ועקב כך סובלים הילדים מחסך חמור במגע פיזי ובתשומת לב. משמעות הדבר היא שילדים השוהים במסגרות בתנאים כאלה נתונים להזנחה פיזית ורגשית תמידית. בשל כל אלה חשופים הפעוטות והילדים בגנים הפיראטיים למצבי סיכון, ולעתים אף למצבי סכנה ממשית לחייהם".[10]

בינואר 2016 יצא לאור דו"ח מחקר העוסק בתופעת מחסני הילדים. במחקר השתתפו 47 גנים פיראטיים שכולם נמצאים בדרום תל אביב. מטרת המחקר הייתה למפות לראשונה באופן שיטתי את תופעת הגנים הפיראטיים השייכים לקהילות מבקשי המקלט ומהגרי העבודה בתל אביב-יפו, לעמוד על מאפייני האוכלוסייה הפוקדת מסגרות אלו ועל התנאים השוררים בהן. במסגרת המחקר רואיינו הגננות ונערכו מספר תצפיות בכל גן. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהגנים הפיראטיים מאופיינים בתנאים פיזיים קשים וביחס תקינה נמוך, כלומר מספר גבוה של תינוקות לכל מטפלת. לא זו בלבד, נצפו ליקויי בטיחות חמורים והיעדר תנאים חינוכיים והתפתחותיים הולמים לגיל הרך. ממצאי המחקר מעלים כי התנאים הקיימים בגנים הפיראטיים מעמידים בסכנה אלפי תינוקות ופעוטות. ממצאים אלה משקפים מצב חירום של ממש הדורש פתרון מערכתי, מקיף ומיידי, כך על פי המחקר. אי לכך, קיים צורך בהתערבות דחופה של משרדי הממשלה בשיתוף פעולה עם גורמים עירוניים ואזרחיים להבראת מצבם של הגנים הפיראטיים ולהצלת התינוקות השוהים בהם.[11]

פעילות קובעי מדיניות עריכה

בינואר 2020 התפרסם בהארץ כי למרות שעיריית תל אביב קיבלה עשרות מיליוני שקלים להקמת גנים מוסדרים למבקשי מקלט, בפועל העירייה לא ניצלה כ-70 אחוז מהתקציב. לפי בדיקת הארץ, הממשלה העבירה לעיריית תל אביב 56 מיליון שקלים להקמת מסגרות מוסדרות לכ-2,000 פעוטות חסרי מעמד, אך העירייה ניצלה רק כ-18 מיליון שקלים מהתקציב, כך לפי נתוני העירייה. בנוסף התפרסם כי בפועל כ-570 פעוטות זכו למסגרת חדשה ומפוקחת, בעוד שכ-1,500 נשארו ללא מענה ושוהים ב-85 מחסני ילדים בדרום תל אביב. מאז שהעירייה החלה לקבל את התקציב לפני כארבע שנים, היא הקימה חמישה גנים חדשים בלבד, שאותם מפעילים גופים פרטיים בפיקוח העירייה. ארבע המסגרות הראשונות מכילות יותר ממאה ילדים כל אחת, אולם המסגרת החמישית שנפתחה בספטמבר 2019, טרם התמלאה ובה 30 פעוטות. העירייה בתגובה טענה כי התקציב לא נוצל במשך ארבע שנים, זאת מפני שלא הצליחה לאתר די מבנים מתאימים.[12]

לאחר כשנתיים, בדצמבר 2021, התפרסם בהארץ כי הממשלה אישרה לחדש את העברת התקציב להפעלת פעוטונים לילדים של מבקשי מקלט בתל אביב. סך התקציב שקודם על ידי שר הרווחה מאיר כהן עומד על 30 מיליון שקלים .על פי החלטת הממשלה, התקציב יתפרס מחודש ינואר 2023 לתקופה של ארבע שנים – 7.5 מיליון שקלים לשנה. זאת לצד העברת יתרות כספים מכספי פיקדון של מבקשי המקלט, שלפי ההערכות עשויות להגיע עד לשמונה מיליון שקלים. בנוסף, המסגרות יתבקשו לקיים מבחני הכנסה להורי הילדים ויידרשו לפעול בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק הפיקוח החדש על הפעוטונים. כבר בשנת 2022 יעביר משרד הרווחה תשעה מיליון שקלים לתמיכה בפעוטונים. יתרת התקציב תועבר לאחר שמשרדי הרווחה והמשפטים יפעלו להקמת מנגנון שיאפשר להוציא לפועל את ההחלטה לביצוע מבחני הכנסה ואמצעי זיהוי לאחד ההורים, שרובם ככולם חסרי מעמד במדינה. שר הרווחה כהן אמר לאחר ההחלטה כי "ישראל היא מדינה הומאנית ואנו מחויבים לזכויותיהם, לשלומם ולבטיחותם של כל הילדים שנמצאים תחת אחריותנו".[13]

התקציב מיועד לתפעול המסגרות שמופעלות על ידי עמותת יוניטף ומפוקחות על ידי עיריית תל אביב-יפו.[14] הקרן למעורבות חברתית על שם יהודה טריביטש, המפעילה את פרויקט יוניטף, הוקמה בשנת 2004 במטרה לשים קץ לתופעת מחסני הילדים. העמותה הוקמה על ידי קבוצת מתנדבים שהחליטו לפעול למען ילדים חסרי מעמד בגיל הרך ולהקים עבורם מסגרות שיספקו שירותי רווחה וחינוך. יוניטף הוא מיזם ייחודי המפעיל מסגרות חינוכיות לילדים חסרי מעמד בגיל הרך אשר הוכר על ידי משרד הממשלה ומשרדי הרווחה והכלכלה כמודל תקני להפעלת מסגרות בקהילה הזרה.[15] טרם ברור אם יוקצו כספים גם לטובת פתיחת מסגרות חדשות. כמו כן, למרות שמבקשי מקלט מתגוררים בערים נוספות, מסגרות אלו יתוקצבו כרגע רק בתל אביב.[16]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יעל מאיר ומישל מחבר סלואן. דו'ח מחקר: מיפוי התנאים ההתפתחותיים ב'מחסני הילדים': הגנים הפיראטיים בהם שוהים ילדי מהגרי העבודה ומבקשי המקלט בישראל, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 2016.
  2. ^ בר פלג, הממשלה אישרה את חידוש מתן התקציב להפעלת פעוטונים לילדי מבקשי מקלט, אתר הארץ, 12 בדצמבר 2021.
  3. ^ רשות האוכלוסין וההגירה, נתוני זרים בישראל, מהדורה מספר 3/2021, אוקטובר 2021.
  4. ^ בר פלג, הממשלה אישרה את חידוש מתן התקציב להפעלת פעוטונים לילדי מבקשי מקלט, אתר הארץ, 12 בדצמבר 2021.
  5. ^ אתר Unitaf.
  6. ^ יעל מאיר, "התינוקות השקופים: על תופעת ה'בייביסטרים' – הגנים הפיראטיים לילדי מהגרי עבודה ומבקשי מקלט", למהגר, 2015.
  7. ^ יעל מאיר, "התינוקות השקופים: על תופעת ה'בייביסטרים' – הגנים הפיראטיים לילדי מהגרי עבודה ומבקשי מקלט", למהגר, 2015.
  8. ^ מסיל"ה - מרכז מידע וסיוע לקהילה הזרה, דו"ח שנתי 2009, תל אביב, 2009.
  9. ^ יעל מאיר, "התינוקות השקופים: על תופעת ה'בייביסטרים' – הגנים הפיראטיים לילדי מהגרי עבודה ומבקשי מקלט", למהגר, 2015; Meir, Y., Slone, M., Levis, M., Reina, L., & Livni, Y. B. D., "Crisis intervention with children of illegal migrant workers threatened with deportation", Professional Psychology: Research and Practice 43(4), WASHINGTON: American Psychological Association, 2012.
  10. ^ דו"ח מבקר המדינה בנושא קטינים חסרי מעמד, 2013.
  11. ^ יעל מאיר ומישל מחבר סלואן. דו'ח מחקר: מיפוי התנאים ההתפתחותיים ב'מחסני הילדים': הגנים הפיראטיים בהם שוהים ילדי מהגרי העבודה ומבקשי המקלט בישראל, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 2016.
  12. ^ לי ירון ובר פלג, תינוקת מתה ב"מחסן ילדים"; עיריית ת"א לא ניצלה את רוב התקציב להסדרת הגנים, אתר הארץ, 16 בינואר 2020.
  13. ^ בר פלג, הממשלה אישרה את חידוש מתן התקציב להפעלת פעוטונים לילדי מבקשי מקלט, אתר הארץ, 12 בדצמבר 2021.
  14. ^ בר פלג, הממשלה אישרה את חידוש מתן התקציב להפעלת פעוטונים לילדי מבקשי מקלט, אתר הארץ, 12 בדצמבר 2021.
  15. ^ אתר Unitaf.
  16. ^ בר פלג, הממשלה אישרה את חידוש מתן התקציב להפעלת פעוטונים לילדי מבקשי מקלט, אתר הארץ, 12 בדצמבר 2021.