מאיר כהן

פוליטיקאי ישראלי

מאיר כהן (נולד ב-15 בנובמבר 1955) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד בסיעת יש עתיד – תל"ם. איש חינוך במקצועו. כיהן כראש עיריית דימונה וכשר הרווחה והשירותים החברתיים בממשלת ישראל.

מאיר כהן
ראש עיריית דימונה מאיר כהן.jpg
מאיר כהן, 2012
לידה 15 בנובמבר 1955 (בן 64)
ל' בחשוון תשט"ז
מוגדור, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1961
השכלה אוניברסיטת בן-גוריון, מכון שכטר למדעי היהדות
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה ישראל ביתנו, יש עתיד
סיעה יש עתיד, כחול לבן, יש עתיד – תל"ם
שר הרווחה והשירותים החברתיים ה־19
18 במרץ 20135 בדצמבר 2014
(שנה ו-37 שבועות)
חבר הכנסת
5 בפברואר 2013 – מכהן
(7 שנים ו-21 שבועות)
כנסות ה־1923
תפקידים בולטים
סגן יושב ראש הכנסת
ראש עיריית דימונה ה־9
2003 – 2013
(כ־10 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מאיר כהן עם אבי בטלהיים באירוע שבתרבות בנווה מונוסון

ביוגרפיהעריכה

כהן נולד במוגדור שבמרוקו. בגיל שש בשנת 1961 עלה יחד עם משפחתו לישראל למעברת ירוחם. כעבור מספר שנים עבר להתגורר יחד עם משפחתו בדימונה. בנעוריו למד בתיכון "ליהמן" בעיר מגוריו.

בשנת 1973 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל והתנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח. עבר הכשרה כלוחם ולחם במלחמת יום הכיפורים.[1] לאחר מכן, במסגרת שירותו בנח״ל, הוצב בקיבוץ צאלים. לאחר שירותו בצה"ל למד לתואר ראשון בהיסטוריה והוראה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בהמשך עסק בתפקידים שונים בתחום החינוך בדימונה, כמורה לשל"ח וידיעת הארץ, כמחנך ועד למנהל בית הספר התיכון "זינמן" כאשר במקביל לתפקידו סיים תואר שני בפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בן-גוריון ותואר שני במדעי היהדות במכון שכטר בירושלים. כהן מתגורר בדימונה, נשוי לנעמה ואב לשלושה ילדים. הוא אחיה של רותי שטרית, אשת הפרסום ורעייתו של השר לשעבר מאיר שטרית.

ראש עיריית דימונהעריכה

כהן הצטרף למפלגת ישראל ביתנו ורץ מטעמה בשנת 2003 לראשות עיריית דימונה. בבחירות התמודד כהן מול ראש העירייה המכהן מזה כ-15 שנים גבי ללוש (איש הליכוד) ומול ניסים פרץ (איש מפלגת העבודה) וניצח אותם לאחר שזכה ב-42% אחוזים מקולות הבוחרים.

בתקופת כהונתו של כראש העירייה התפתחה העיר, ירדו אחוזי האבטלה בה ונפתח מרכז קניות ראשון בה.[דרוש מקור] לאחר מאבק הוגדל שטח השיפוט של העיר, כך שיכלול מפעלים שונים שבעבר היו שייכים למועצות האזוריות שסביבה; באופן זה הופקדו כספי הארנונה שהגיעו מהמפעלים בקופת העירייה, שאפשרה לשפר את רווחת תושבי העיר. מאבק זה העלה את המודעות לנושא חלוקת המשאבים בין הרשויות המקומיות ובין המועצות האזוריות, מה שהוליד לימים את העברת תשלומי הארנונה של בסיס חיל האוויר בנבטים לעיריית דימונה.

בשנת 2008, נבחר לכהונה שנייה כראש העיר. במהלך כהונתו זו הוביל מספר מאבקים חברתיים, בהם המאבק להורדת מחירי המים, המאבק לחלוקה צודקת של הקרקעות בין המועצות האזוריות לערים,[2] ואף עמד בראש מטה המאבק של השלטון המקומי נגד צמצום תקציבי הרווחה והחינוך ברשויות המקומיות.[דרוש מקור]

במהלך כהונתו קידם פרויקטים רבים כמו חיזוק תחום התרבות שבא לידי ביטוי בהקמת תיאטרון דימונה בשנת 2010, הפועל בשם "מעבדת תרבות" בשיתוף עם מפעל הפיס; הקמת סינמטק והרחבת סל התרבות; הקמת מרכז הצעירים בעיר; פיתוח סביבתי וטיפוח חזות העיר. העיר זכתה מספר פעמים באות העיר הירוקה לגינון ואות "מגשים ישראל יפה" מטעם בית הנשיא. בתקופת כהונתו הוקם חדר מיון קדמי המתקדם באזור, וחוזקו תשתיות התחבורה לעיר באמצעות פתיחת מסוף נוסעים של רכבת ישראל (בדצמבר 2005[3]) והארת כביש דימונה באר שבע.

במהלך כהונתו, בספטמבר 2010, נבחר על ידי מגזין "TheMarker" לאחד מ-101 המשפיעים בישראל, בנוסף נבחר פעמיים על ידי העיתון "מעריב" לאחד מעשרת ראשי הערים הטובים בישראל. ב-2012 דימונה בראשותו נבחרה לאחת מ-10 היישובים הירוקים בישראל על ידי "קלינטק”.[4]

בינואר 2012 נבחר ליו"ר הרשות לפיתוח הנגב.

חבר הכנסת ושר בממשלהעריכה

בשנת 2013 התמודד מטעם מפלגת "יש עתיד" בבחירות לכנסת ה-19 ונבחר לכנסת. בפברואר 2013 הושבע כחבר הכנסת והתפטר במקביל מתפקידו כראש עיריית דימונה. עם כינונה של ממשלת ישראל השלושים ושלוש מונה לשר הרווחה והשירותים החברתיים.

יזם את הקמתה של ועדת אלאלוף במשרד הרווחה לבחינת מצב העוני בישראל. בתקופת כהונתו אושרה תוספת בת מיליארד ש"ח למשרדו לצורך סיוע לרווחת ניצולי שואה.

בדצמבר 2014 פרש מהממשלה, יחד עם יתר שרי "יש עתיד", בעקבות פיטוריו של ראש המפלגה, יאיר לפיד, ממשרת שר האוצר.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצב כהן במקום הרביעי ברשימת "יש עתיד", ונבחר לכנסת. באוקטובר 2015 מונה לסגן יושב ראש הכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצב במקום השני ברשימת "יש עתיד",[5] ובהתאם לכך הוצב במקום השישי ברשימה המאוחדת "כחול לבן", ונבחר לכהונה שלישית בכנסת. כחלק מרשימת "כחול לבן", נבחר כהן גם לשתי הכנסות שלאחר מכן, ה-22 וה-23.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מאיר כהן, שורות של גופות, באתר ynet, 2 בספטמבר 2013
  2. ^ דותן לוי, דורשים חלק בעוגה: 11 ראשי ערים הקימו את 'פורום ראשי ערים לצדק חלוקתי', באתר כלכליסט, 28 ביוני 2011;
    ענת רסקין, מאיר כהן ראש עיריית דימונה מעוניין לייצג את הנגב בכנסת שתיבחר, באתר "31 מזרח", 5 בנובמבר 2012
  3. ^ אחרי 30 שנה: רכבת ראשונה מדימונה לת"א, באתר ynet, 17 בדצמבר 2005
  4. ^ אביעד פוהורילס, עלו על הגל: מי הערים הכי ירוקות בישראל?, באתר nrg‏, 22 ביוני 2012
  5. ^ מירן שפילברג, מאיר כהן במקום ה-2 ב”יש עתיד”, באתר "שבע", 18 בפברואר 2019