משתמש:Shacharcohen1239/טיוטה
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 15 בדצמבר 2004 |
| תאריך חקיקה עברי | ג' בטבת תשס"ה |
| גוף מחוקק | הכנסת השש עשרה |
| הצעת חוק | ממשלתית |
| משרד ממונה | משרד הביטחון |
| נוסח מלא | https://www.nevo.co.il/law_html/law01/999_368.htm |
חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם הוא חוק החוק שנחקק ב-15 בדצמבר 2004. החוק הוצע בזמן מלחמת לבנון הראשונה כדי להסדיר את מעמדם של החיילים במיליציית "צבא דרום לבנון" שעברו לגור בישראל.
רקע עריכה
במלחמת לבנון הראשונה ישראל כבשה את צידה הדרומי של לבנון. הרבה מאנשי המקום הלבנונים יצרו מליציות שתמכו בצדדים של ישראל או של חזבאללה, ואחת מהם הייתה צבא דרום לבנון. המיליציה נוצרה על ידי סאד חדאד בחסות צה"ל, בהתחלה תחת השם "צבא לבנון החופשית". צבא דרום לבנון היה חמוש היטב ומנה כ-2,500 חיילים ממגוון עדות, ובעיקר נוצרים מרונים, מוסלמים שיעים ודרוזים. אחרי נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000, צד"ל התפרק, ומעל 6000 חיילים ובני משפחותיהם ברחו לישראל. חלקם חזרו ללבנון מספר שנים לאחר מכן, אבל רובם נשארו בישראל.[1]
באוקטובר 2002 הוצע בישראל "חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם". את החוק יזם חבר הכנסת יצחק הרצוג והוועדה אשר אחראית עליו היא ועדת הכספים. ב-15 בדצמבר 2004, שנתיים לאחר שהחוק הוצע, הוא נחקק בכנסת השש עשרה והוסף לספר החוקים.[2]
החוק נוצר בעקבות התנקלויות של חזבאללה לחיילי צבא דרום לבנון, מכיוון שאלו נחשבו לבוגדים במדינה ובאסלאם. חיילי צבא דרום לבנון נלחמו בצד הישראלי נגד לבנון במלחמה, ורובם עברו לגור בישראל עם תומה.[3][1]
עיקרי החוק עריכה
סעיף 2 של החוק מגדיר 'איש צד"ל' כמי שמתגורר בישראל ושירת שירות בצבא דרום לבנון. על פי האמור בחוק, החוק יחול גם על בן משפחה של איש צד"ל שנספה במערכה. על פי סעיפים 3 ו-4 של החוק, איש צד״ל רשאי להגיש בקשה לאזרחות ישראלית, או לישיבת קבע בישראל, בעבורו ובעבור משפחתו.
סעיף 8 של החוק קובע כי איש צד"ל זכאי למענק הוקרה חד פעמי שגודלו שלוש משכורות חודשיות על כל שנה שבה הוא שירת בצד"ל, ולמענק נוסף בשיעור של ארבעים אלף שקלים.[3]
רשאים עריכה
חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם כולל את כל מי שהשתתף במיליציית "צבא דרום לבנון" ובמליציית "צבא לבנון החופשית" במלחמת לבנון הראשונה, ובתום המלחמה ברח לישראל וממשיך לגור בישראל. חוק זה כולל גם כל קרוב משפחה של יוצא צד"ל שעבר לישראל בתום המלחמה. החוק לא כולל את יוצאי צד"ל שחזרו ללבנון, או לא עזבו את לבנון מההתחלה.[1][4]
ביצוע עריכה
שר הביטחון הוא האחראי על הביצוע ועל האכיפה של החוק. כמו כן, הוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. שר הביטחון ה-20 של מדינת ישראל, נפתלי בנט, נקרא לשאלה על הביצוע של החוק הזה על ידי יוצאי צבא דרום לבנון.[1][4]
סוגיות מרכזיות עריכה
הצעת החוק עצמה לא נתקלה בקשיים או בערעור ממשי בקרב ממשלת ישראל או בקרב אוכלוסייה המקומית. עם חלוף השנים, התרחשו מספר תקריות בין יוצאי צד"ל לבין הממשלה כאשר יוצאי צד"ל טוענים שהם מרגישים שנשכחו. בשנה 2020, יוצאי צד"ל הגרים בישראל פנו לשר הביטחון נפתלי בנט בבקשה שיממש את הבטחתו להקמת אנדרטה ל-650 חיילי צבא דרום לבנון שנפלו במלחמה.[5] ביום הזיכרון לחללי צה"ל של שנת 2020 פורסמה כתבה בחדשות על בן של יוצא צד"ל שטען שהוא מרגיש ששכחו את ההקרבות של צד"ל למען ישראל.[6] רבים מאנשי צד"ל רוצים לחזור לחיות בלבנון.[7]
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004, באתר main.knesset.gov.il
- ^ הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004, באתר main.knesset.gov.il
- ^ 1 2 חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, תשס"ה-2004, באתר www.nevo.co.il
- ^ 1 2 חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004, באתר ספר החוקים
- ^ יוצאי צד"ל קוראים לבנט להקים את האנדרטה לנופליהם: "ניטשו ונשכחו" - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2020-04-21
- ^ ישראלי בן ליוצא צד"ל: לא זוכרים את חללינו ביום הזיכרון, באתר mako, 2020-04-28
- ^ "לחזור הביתה זה חלום". לוחמי צד"ל מתגעגעים ללבנון, באתר ynet, 2020-05-22