נפתלי בנט

יזם היי-טק, פוליטיקאי ישראלי, וראש ממשלת ישראל ה-13

נַפְתָּלִי בֶּנֶט (נולד ב-25 במרץ 1972, י' בניסן ה'תשל"ב) הוא פוליטיקאי ישראלי, אשר כיהן כראש ממשלת ישראל ה-13 בשנים 20212022. קודם לכן כיהן כשר הביטחון, שר החינוך, שר הכלכלה, כיו"ר רשימת ימינה וכיו"ר מפלגות הימין החדש והבית היהודי.

נפתלי בנט
דיוקן רשמי כראש ממשלת ישראל, 2021
דיוקן רשמי כראש ממשלת ישראל, 2021
לידה 25 במרץ 1972 (בן 52)
י' בניסן ה'תשל"ב
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
עיסוק יזם היי-טק, מנכ"ל, פוליטיקאי
מפלגה הבית היהודי, הימין החדש
סיעה הבית היהודי, ימינה, המחנה הממלכתי, ביחד
דת יהדות
בת זוג גילת בנט
naftalibennett.co.il
ראש ממשלת ישראל ה־13
13 ביוני 202130 ביוני 2022
(שנה)
חלופי יאיר לפיד
סגן בני גנץ, גדעון סער
תחת הנשיאים ראובן ריבלין
יצחק הרצוג
אירועים בתקופתו
ראש ממשלת ישראל החלופי ה־3
בממשלה ה-36
1 ביולי 20228 בנובמבר 2022
(131 ימים)
שר ההתיישבות ה־3
בממשלה ה-36
13 ביוני 20218 בנובמבר 2022
(שנה)
תחת ראש הממשלה יאיר לפיד (מ-1 ביולי 2022)
יאיר לפיד (מ"מ) ←
שר הביטחון ה־20
בממשלה ה-34
12 בנובמבר 201917 במאי 2020
(188 ימים)
סגן אבי דיכטר
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר החינוך ה־22
בממשלה ה-34
14 במאי 20154 ביוני 2019
(4 שנים)
סגן מאיר פרוש
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר הכלכלה ה־25
בממשלה ה-33
18 במרץ 201314 במאי 2015
(שנתיים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
השר לשירותי דת ה־21
18 במרץ 201314 במאי 2015
(שנתיים)
סגן אלי בן דהן
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
5 בפברואר 20139 באוקטובר 2015
(שנתיים)
6 בדצמבר 201530 באפריל 2019
(3 שנים)
3 באוקטובר 201915 בנובמבר 2022
(3 שנים)
כנסות ה־1920, 2224
תפקידים בולטים נוספים
פרסים והוקרה
טיים 100 (2021) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נפתלי בנט בכנס שדרות לחברה

בתחילת דרכו היה יזם היי-טק, וממייסדי חברת סאיוטה. כמו כן היה מנכ"ל מועצת יש"ע וממייסדי תנועת ישראל שלי. נבחר לראשות הבית היהודי ב-2012. בשנים 20132019 עמד בנט בראש מפלגת הבית היהודי, והיה שר הכלכלה (2013–2015) שר החינוך (2015–2019) וחבר הכנסת מטעמה, המפלגה הייתה שותפה בממשלות נתניהו השלישית והרביעית. ב-2019 פרש ממפלגת הבית היהודי והקים יחד עם איילת שקד את מפלגת הימין החדש, ואחר כך את סיעת "ימינה". כשעמד בראש מפלגת הימין החדש כיהן במשך חצי שנה של ממשלת מעבר בתפקיד שר הביטחון, ובמהלך כהונתו התקיים מבצע חגורה שחורה. עם הקמת ממשלת נתניהו החמישית לאחר בחירות 2020 נשאר באופוזיציה.

לאחר בחירות 2021 ובצל המשבר הפוליטי ו"מבצע שומר חומות" חידש את השותפות עם יאיר לפיד והקים איתו ממשלת חילופים שכללה מפלגות מימינה ועד רע"ם, והייתה מבוססת על 61 ח"כים. במסגרת ממשלת החילופים שהוקמה כיהן בנט ראשון כראש הממשלה. במהלך כהונתו המשיכה התפרצות מגפת הקורונה, וכמו כן הממשלה יזמה את מבצע שובר גלים לטיפול בהתגברות הטרור הפלסטיני מיו"ש. בנט קידם את פיזור הכנסת והיציאה לבחירות לכנסת העשרים וחמש לאחר שממשלתו איבדה את הרוב הקואליציוני שלה, וב-1 ביולי 2022 לאחר שאושר החוק לפיזור הכנסת ה-24 בקריאה שלישית, עברה ראשות הממשלה ליאיר לפיד בהתאם לתיקון לחוק ממשלת החילופים שעבר בתחילת הכהונה[1].

ביוגרפיה

עריכה

ילדותו ונעוריו

עריכה
 
שר החינוך נפתלי בנט ורעייתו גילת בחידון התנ"ך לשנת ה'תשע"ז, שהתקיים בתיאטרון ירושלים

בנט נולד בחיפה, והוא הצעיר מבין שלושה בנים שנולדו למירנה (לבית לפקוביץ) ולג'ים בנט. הוריו עלו לישראל מסן פרנסיסקו שבארצות הברית ב-1967, חודש אחרי מלחמת ששת הימים. סבו וסבתו היגרו לסן פרנסיסקו מפולין, ועלו לישראל בזקנתם. כמה מבני המשפחה האחרים של אמו, שנשארו בפולין, נספו בשואה.

לאחר שהוריו עלו לישראל, הם גרו מספר חודשים בקיבוץ דפנה, שם למדו את השפה העברית, ואחר כך התיישבו באחוזת שמואל בחיפה. אביו של בנט, ג'ים (עיברת את שמו ליעקב, 19412015), היה מתווך נדל"ן שהיה ליזם בנייה, לצד היותו מגייס תרומות לטכניון. אמו של בנט, מירנה לבית לפקוביץ (שעברתה את שמה ללאה, נולדה ב-1942), הייתה סגנית מנכ"ל התוכנית הצפונית של אגודת האמריקאים והקנדים בישראל (אנ'). כל שלושת בניהם (אשר, דני ונפתלי) נולדו בחיפה.

בקיץ 1973, לאחר שאמו התקשתה להיקלט בישראל, חזרה המשפחה לסן פרנסיסקו. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים בסתיו של אותה שנה האב, שהוכשר במסגרת המילואים כתותחן, שב לישראל ולחם בחזית רמת הגולן. הוא נותר בשירות מילואים במשך חודשים, ואשתו ובניו הצטרפו אליו בישראל[2]. בתקופה זו גם החלו הוריו, שבצעירותם היו חברים בקהילה הרפורמית "עמנו-אל" בסן פרנסיסקו[3][4], תהליך של חזרה בתשובה (בנט החל תהליך זה כבר בילדותו, לאחר שנשלח לגן של חסידות חב"ד)[5] ובשל כך בתקופת נערותו הוא כבר גדל בבית אורתודוקסי-מודרני[6]. בנט החל ללמוד בבית ספר יסודי "כרמל". בהיותו בכיתה ב' עברה המשפחה שוב לארצות הברית, ניו ג'רזי, למשך שנתיים, בעקבות עבודת האב, וכשהיה בן עשר חזרה המשפחה לחיפה.

גיבורי ילדותו היו מאיר הר-ציון ויוני נתניהו[7]. היה חבר ב"נוער התחיה" ובגיל 14 עלה להר הבית[8]. למד בישיבה התיכונית "יבנה" בחיפה והדריך בסניף "כרמל" של בני עקיבא. כאשר הגיע אל בית הספר לקצינים של צה"ל, הוריד את הכיפה[9][10], אולם בעקבות הקולות שנשמעו נגד הציונות הדתית לאחר רצח יצחק רבין החליט לשוב ולחבוש אותה[11].

שירות צבאי

עריכה

עם גיוסו לצה"ל באוגוסט 1990 התנדב לסיירת מטכ"ל[12], בה שירת כלוחם ב"צוות גיורא"[13], יחד עם עמנואל מורנו ומתן כהנא. לאחר שסיים קורס קצינים[14], במקביל למינויו של טל רוסו למפקד יחידת מגלן, עבר בנט ליחידה זו כדי לסייע בשיקומה. הוא מונה למפקד צוות סיור[15] ולאחר מכן, שימש בה סגן מפקד ומפקד פלגה[16]. במסגרת מגלן השתתף בנט בלחימה בדרום לבנון כולל מבצע ענבי זעם[17][15] ומבצע נשל הנחש. במהלך שירותו חיבר את המנון מגלן[18][19], וכעבור כ-20 שנה הוסיף בית נוסף לשיר[20].

בזמן מבצע חומת מגן לקח פסק זמן מתפקידיו כמנכ"ל, חזר לישראל כדי להתגייס למילואים[15] והשתתף בלחימה בגזרת טולכרם[21]. במלחמת לבנון השנייה שפרצה למחרת סיום כהונתו בסאיוטה, שימש כסגן מפקד פלוגת נ"ט שבה יוצאי יחידת מגלן והועסקה בציד משגרי רקטות בגזרה המערבית. לדבריו השתכנע שהתוכנית המבצעית לא תעצור את ירי הרקטות כי היא התמקדה רק ברצועה הסמוכה לגבול. בעקבות כך פנה למפקדיו ואף השיג את מספר הטלפון של אבי דיכטר[22], אחד מחברי הקבינט המדיני-ביטחוני ושטח בפניו את השגותיו, אך הלה אמר לו שאינו במעגל קבלת ההחלטות. בדיעבד תיאר זאת כאירוע מכונן בגישתו לחשיבות עצמאות הקבינט[23][24].

עד ל-2013 שירת במילואים בדרגת רב-סרן בסיירת מטכ"ל[25].

השכלה וקריירה

עריכה

בשנת 1996 לאחר שירותו הצבאי הסדיר, ובמקביל לעבודה זמנית בגננות, החל לימודי תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, אותם השלים בשנת 2001[26]. במהלך לימודיו החל לעבוד בתחום הבטחת איכות של מוצרי תוכנה ולאחר מכן במכירות בתחום ההיי-טק. ב-1999 הקים עם שותפים חברת הזנק בתחום אבטחת מידע בשם סאיוטה (Cyota). באותה שנה התחתן עם חברתו, גילת, ועבר איתה מבית אריה למנהטן שבארצות הברית. הוא כיהן כמנכ"ל סאיוטה החל מ-2001 עד מכירתה ב-2005 תמורת 145 מיליון דולר לחברת RSA. לאחר מכירתה שימש כמנהל החטיבה ב-RSA עד אוגוסט 2006. בהמשך שימש כיועץ למספר חברות היי-טק אחרות[27], ובספטמבר 2009 מונה למנכ"ל חברת ההזנק סולוטו (Soluto), תפקיד שבו כיהן במשך מספר חודשים[28]. בתפקיד זה עזר בנט לחברה לגייס כספים. ב-2013 ביצעה "סולוטו" אקזיט, ובנט, שהיה בעל החזקות בחברה, הרוויח מיליונים מהמכירה[29]. בנט השקיע גם בחברת הפינטק "פיוניר", שביצעה אקזיט ביוני 2021[30].

ב-2021 העריך מגזין "פורבס" את הונו של בנט ב-100 מיליון ש"ח[31].

משפחה

עריכה

בשנת 1999 נישא לגילת (בעבר קונדיטורית וכיום מנחת קבוצות הורים). בני הזוג מתגוררים ברעננה והם הורים לארבעה ילדים. בנם הבכור יוני, נקרא על שמו של סא"ל יונתן נתניהו, ובנם הצעיר קרוי דוד עמנואל, על שם סא"ל עמנואל מורנו, חבר קרוב של בנט ששירת איתו בסיירת מטכ"ל[32] והיה עד בחתונתו[33].

אחיו, אשר בנט, הוא המייסד והמנכ"ל של יצרנית המשאיות החשמליות הבריטית "טבע מוטורס".

פעילות ציבורית ופוליטית

עריכה

בשנת 2006 גייסה אותו איילת שקד, ראש לשכתו של ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, לתפקיד ראש המטה של נתניהו[15][34]. בתפקיד זה, שאותו מילא בהתנדבות[15], היה בין מנסחי תוכנית הרפורמה בחינוך של נתניהו[35] וניהל את קמפיין הפריימריז של נתניהו לראשות הליכוד באוגוסט 2007. במהלך התקופה, בשנת 2006 היה פעיל במחאת המילואימניקים שאחרי מלחמת לבנון השנייה[24]. במרץ 2008 פרש ביחד עם איילת שקד מלשכתו של נתניהו. על פי פרסום בידיעות אחרונות, קדם לפרישה סכסוך של השניים עם שרה נתניהו[36].

ב-31 בינואר 2010 מונה למנכ"ל מועצת יש"ע במקומו של פנחס ולרשטיין[37], הוא כיהן בתפקיד במשך שנתיים, ובמסגרתו היה ממובילי המאבק נגד הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון. באפריל 2010 הקים יחד עם איילת שקד את תנועת "ישראל שלי" העוסקת בהסברה ישראלית, וגיוס דעת קהל לקידום מטרות ציוניות.

במפלגת הבית היהודי

עריכה
 
כרזת בחירות עם סיסמת מפלגת הבית היהודי: "משהו חדש מתחיל", ינואר 2013
רצף סרטונים בהם בנט נראה במקומות שונים

באפריל 2012 הודיע בנט על הקמת מפלגה חדשה - "הישראלים", יחד עם הרב אביחי רונצקי ואיילת שקד[38]. מטרותיה המרכזיות של התנועה היו "החזרת הציונות למרכז", קידום התוכנית המדינית של בנט (ראו בהמשך: תוכנית ההרגעה) והידברות בין דתיים וחילונים. זמן קצר לאחר מכן, בעקבות ביטול הכוונה להקדמת הבחירות, וממילא יצירת חלון זמן להתפקדות לבית היהודי, החליטו אנשי התנועה, בין השאר, בהשפעת חבר הכנסת אורי אורבך, להצטרף למפלגת הבית היהודי, ובנט הודיע על התמודדותו לראשות המפלגה. הוא הביע רצון ליישם את הרעיונות של "הישראלים" במסגרת המפלגה, וכחלק מכך תמך בשילוב חילונים ברשימתה, וקידם את מועמדותה של איילת שקד בפריימריז. הוא חתם עם ח"כ יעקב כץ (כצל'ה), שהיה אז יושב ראש האיחוד הלאומי, על הסכם, שלפיו אם ייבחר לראשות הבית היהודי, יפעלו לריצה של שתי המפלגות ברשימה משותפת.

בבחירות הפנימיות לראשות מפלגת הבית היהודי, ב-6 בנובמבר 2012, ניצח בנט את זבולון אורלב ברוב של כ-67% מהקולות, ונבחר ליושב-הראש שלה[39]. באוגוסט 2013 הטיל מבקר המדינה על בנט קנס בסך 65,000 ש"ח בגין חריגה מהוראותיו של חוק המפלגות במימון התמודדותו. במקביל נקנסו בסכומים נמוכים יותר 53 מתמודדים אחרים בבחירות המקדימות של המפלגות[40].

לאחר הבחירות הפנימיות, הצטרפה למפלגת הבית היהודי, שייצגה באותה עת רק את המפד"ל (תחת הכינוי "הבית היהודי - מפד"ל החדשה"), מתוך האיחוד הלאומי, רק מפלגת תקומה כשאורי אריאל בראשה, ובנט מונה ליושב ראש הרשימה המשותפת[41]. דמותו של בנט מיקדה תשומת לב רבה בבחירות אלה, בתקשורת הישראלית והבינלאומית.

רשימת הבית היהודי בראשותו קיבלה 12 מנדטים בבחירות לכנסת ה-19[42]. בנט ניהל חלק נרחב מהקמפיין בסיורים ברחבי ישראל, ובפעילות אינטנסיבית ברשתות החברתיות המקוונות. מפעיל חשבונות טוויטר ופייסבוק באנגלית, ברוסית, בערבית ובצרפתית[43].

שר הכלכלה, שר ירושלים והתפוצות, והשר לשירותי דת

עריכה
 
נפתלי בנט עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, מיכל אנסקי ועופרה שטראוס בוועידת "יסמין" לנשים לקידום עסקים קטנים ובינוניים, דצמבר 2014

לאחר הבחירות שרר נתק בין נתניהו לבנט. נתניהו, עליו הטיל נשיא המדינה להקים ממשלה חדשה, בין השאר בהמלצת בנט, לא מיהר להיכנס למשא ומתן עם הבית היהודי על כניסתה לקואליציה, וניסה להקים ממשלה עם העבודה, אך נדחה על ידי יושבת ראש העבודה שלי יחימוביץ'. בינתיים הבית היהודי הסכימה עם "יש עתיד" שאף אחת משתי המפלגות לא תיכנס לקואליציה ללא האחרת. לדברי ראש צוות המשא והמתן של הבית היהודי, אורי אריאל, קדמו לכך ניסיונות מצדו לגבש חזית משותפת עם המפלגות החרדיות, שנדחו על ידן[44]. מאמצי נתניהו לשבור את ההסכם כשלו. בימים האחרונים של המשא ומתן התגלעה מחלוקת בין נתניהו ללפיד על איוש תיק החינוך, שנפתרה בתיווכו של בנט בפשרה, שלפיה הרב שי פירון קיבל את תיק החינוך, הליכוד את משרד הפנים והבית היהודי את ראשות ועדת הכספים של הכנסת[45]. בעקבות הפשרה הוקמה ממשלת ישראל השלושים ושלוש.

בממשלה זו מונה בנט לשר הכלכלה ויושב ראש "קבינט יוקר המחיה"[46], לשר הדתות (הרב אלי בן דהן כסגנו ניהל את משרד הדתות בפועל) ולשר לירושלים והתפוצות ולחבר בקבינט המדיני-ביטחוני.

כשר הכלכלה פעל בנט להסרת חסמים ביורוקרטיים, להגברת התחרות במשק, על רקע הריכוזיות במשק הישראלי[47]. באוגוסט 2013 הוביל לאישור בוועדת הכלכלה של רפורמה במכון התקנים שנועדה להקל על ייבוא מוצרים שכבר עומדים בתקנים המקובלים בחוץ לארץ[47]. הוא העביר בקבינט יוקר המחיה שינויי חקיקה לשדרוג מעמד רשות ההגבלים העסקיים ואפשר קידום מהיר של החלטות שמטרתן פירוק מונופולים ותיקים. במהלך שהוביל יחד עם הממונה על ההגבלים, בוטל במרץ 2015 ההיתר שניתן למשווקי המוצרים החקלאיים מיישום חוק ההגבלים העסקיים, היתר שאפשר להם לתאם מחירים כלפי הצרכנים מחד וכלפי החקלאים מאידך. בינואר 2015 נכנס לתוקף חוק קידום התחרות בענף המזון ובמאי נכנסו לתוקף תקנות[48] שאישר במסגרתו, המחייבות את רשתות השיווק הגדולות לפרסם באינטרנט את קובץ מחירי המוצרים העדכניים בכל אחד מהסניפים שלהן ואת זמינותם במלאי.

בנט קידם תקן חדש המקל ומתמרץ בנייה ואכלוס מהירים של כיתות חדשות במעונות היום לפעוטות עד גיל 3, תוך העדפה של יישובים בעלי מאפיינים סוציו-אקונומיים נמוכים. לפי התקן החדש, אושרו ב-2014 בקשות סבסוד עבור כ-700 כיתות מעון חדשות[49].

ביוני 2013 נאם בנט לפני כנס של כנסת הרבנים של התנועה הקונסרבטיבית שהתקיים בכנסת. בנט אמר שהוא מוקיר ומעריך מאוד את תנועתם, וקרא לכל הזרמים היהודיים "לייצר דיאלוג, לא מתוך תחושה שמישהו עליון למישהו, כי אף אחד לא יותר טוב מהשני, אלא מתוך שותפות".[50] הרב דב ליאור כינס את הח"כים של תקומה כדי להביע את מחאתו על הדברים[51]. מדוברות הבית היהודי נמסר כי בנט נפגש במסגרת תפקידו כשר התפוצות עם נציגי כל יהודי העולם ומנסה לקרבם לישראל ולפעול למניעת התבוללות[51].

בעקבות חידוש המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים ביולי 2013 דרש בנט להעביר חוק יסוד המחייב קיום משאל עם לפני כל מסירת שטחים ממדינת ישראל, בעקבות הסכם מדיני או בתוכנית מדינית חד-צדדית[52]. ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת חוק יסוד: משאל עם ברוח זו[53].

באוגוסט 2013 הודיע בנט על פתיחתה של "עזרת ישראל", רחבת תפילה חדשה בכותל המערבי עבור הזרמים הליברליים ובכללם קבוצת "נשות הכותל". הרחבה ממוקמת צפונית לקשת רובינסון ומהווה המשכה של רחבת הכותל אך לא מחוברת אליו, והיא מעורבת לגברים ולנשים[54].

ב-30 באפריל 2014 הודיעו בנט וחברת אינטל על כך שהחברה תרחיב את המפעל בקריית גת בהשקעה של 6 מיליארד דולר (כ-20 מיליארד שקלים חדשים) ותקבל בתמורה הטבות מס[55].

ב-8 ביולי 2014, בעת שנאם בוועידת ישראל לשלום של הארץ, הותקף בנט מילולית בידי עשרות מהנוכחים, ואחד הנוכחים פגע בגבו בגמר הנאום[56].

במבצע צוק איתן

עריכה

במהלך מבצע צוק איתן היה בנט חבר הקבינט המדיני-ביטחוני הראשון מבין חברי הקבינט המדיני-ביטחוני שתבע טיפול במנהרות התקיפה שכרה חמאס לשטח ישראל ואף הציע תוכנית מעשית להשלמת המשימה, תוכנית שנתקבלה לאחר זמן מה על ידי הקבינט והממשלה, ויושמה במסגרת המהלך הקרקעי של צה"ל[57]. במהלך המבצע ירד בנט לשטח לעיתים קרובות כדי להתעדכן ממקור ראשון על מצב הלחימה ולשמוע את תושבי עוטף עזה. דבר זה הוביל מאוחר יותר להאשמות מצד שר הביטחון משה יעלון ואחרים שקצינים בכירים הדליפו מידע לבנט. מאידך, טען בנט שנתניהו ויעלון מידרו את הקבינט ולא מסרו לו את כל המידע הנצרך[58].

הבחירות לכנסת ה-20

עריכה

לקראת הבחירות לכנסת ה-20 שב והתמודד על ראשות המפלגה, וניצח את שמעון אור בפער גדול. גם בעקבות בחירות פנימיות אלה היה בנט למתמודד שעליו הטיל מבקר המדינה את הקנס הגבוה ביותר (30,000 ש"ח), בנימוק שמסע הבחירות שלו פנה לקהל יעד רחב ושימש גם את המפלגה, ובשל אי-סדרים נוספים[59]. במהלך כהונתו הראשונה כיושב ראש הבית היהודי הוביל מהלך לאישור חוקה חדשה למפלגה המשדרגת את סמכויות היו"ר. החוקה החדשה אפשרה לו לשריין ברשימת המפלגה לכנסת מועמדים במקומות 3, 6, 11 ו-16. לקראת הבחירות, שריין ברשימה את ינון מגל ואת ענת רוט (במקום ה-15). בנט הודיע גם על שריון כדורגלן העבר אלי אוחנה[60]. שריון זה עורר ביקורת רבה[61][62] בתוך המפלגה, מאחר שאוחנה נעדר ניסיון של פעילות ציבורית, ובעבר תמך בתוכנית ההתנתקות[63]. בנט אמר כי "אוחנה הוא זה שפותח לנו את הדלת לציבור הרחב"[61]. לאחר מספר ימים הודיע אוחנה כי בשל הסערה הציבורית החליט לפרוש מהרשימה[64]. בבחירות לכנסת העשרים נחלשה מפלגתו ל-8 מנדטים[65].

שר החינוך ושר התפוצות

עריכה
 
שר החינוך נפתלי בנט לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהדלקת חנוכייה בחידון התנ"ך למבוגרים, 2015
 
בנט בכנס הרצליה 2016, לצד יצחק הרצוג, אריה דרעי ואיימן עודה
 
שר החינוך והתפוצות נפתלי בנט נואם בכנס הרצליה בבית הנשיא, יוני 2016

בעקבות המשא ומתן הקואליציוני, ב-14 במאי 2015 הושבעה ממשלת ישראל ה-34 ובנט התמנה לשר החינוך, שאת בסיס תקציבו הוסכם להגדיל ב-630 מיליון ש"ח מעבר לסכום שכבר אושר בממשלה הקודמת, תוספת שתוקצה לפי שיקול דעתו של בנט[66]. בנאומי הכניסה לתפקיד הדגיש בנט את חשיבותם האסטרטגית של לימודי מתמטיקה ברמה גבוהה למדינת ישראל. אחת מפעולותיו הראשונות כשר החינוך הייתה הוספת סייעת שנייה לגני ילדים בתקציב של 400 מיליון ש"ח[67].

ב-9 ביוני 2015 הסיר בנט מסל התרבות של משרד החינוך את ההצגה "הזמן המקביל" המבוססת על סיפורו של המחבל וליד דקה, שהיה מעורב בחטיפתו ורציחתו של החייל משה תמם[68]. ב-18 בפברואר 2016 הציג בנט רפורמה בסל התרבות, שלפיה ועדת הרפרטואר של סל התרבות במשרד החינוך לא תחזיק בסמכות בלעדית להרכבת רשימת המופעים שאליהם ילכו תלמידים במסגרת התוכנית, ומעתה יוכלו מנהלי בתי הספר לבחור גם הצגות נוספות על פי שיקול דעתם[69].

באוגוסט 2015 הודיע בנט על רפורמה שלפיה תפחת תוך חמש שנים הצפיפות בכיתות בבתי הספר היסודיים מ-40 ל-34 תלמידים בכיתה ביישובים החזקים ו-32 תלמידים ביישובים החלשים[70]. באותו חודש הודיע על הגדלת התקציב השנתי לשילוב תלמידים בעלי מוגבלויות בכיתות לימוד רגילות, מ-15 מיליון ש"ח ל-135 מיליון ש"ח, שיוקצו בין השאר להנגשת מבנים ולרכישת עזרי לימוד. 50 מיליון ש"ח נוספים הוקצו לחיזוק החינוך לערכים, לרבות באמצעות פעילויות בלתי פורמליות בשעות הפנאי של התלמידים[71].

בדירוג השנתי של השרים בערוץ הכנסת לסיכום שנת ה'תשע"ה דורג בנט במקום הראשון[72].

ב-9 באוקטובר 2015 הפסיק את חברותו בכנסת העשרים, במסגרת סעיף 42ג לחוק יסוד: הכנסת ("החוק הנורווגי הקטן"). במקומו חזרה לכנסת שולי מועלם-רפאלי[73]. בדצמבר 2015 התפטר חבר הכנסת ינון מגל, ובנט החליט לחזור לכנסת במקומו[74]. לצורך כך, התפטר בנט מתפקידיו כשר ב-2 בדצמבר 2015, על מנת לחזור ולכהן בכנסת בהתאם לחוק הנורווגי הקטן, וב-7 בדצמבר מונה מחדש לשר[75].

בנובמבר 2015 השיק תוכנית להעלאת המוטיבציה של התלמידים ללימוד מקצועות טכנולוגיים, בשיתוף חברות טכנולוגיה בינלאומיות ואנשי היי-טק שישמשו כמנחים. במסגרת התוכנית מתקיימת אליפות הסייבר הישראלית, תחרות ארצית מקוונת לתכנות, בכלים מותאמים לתלמידי כיתות ג' עד י"ב ללא ידע מוקדם[76]. במקביל השיק את תוכנית 'דיבור בציבור', לפיתוח כישורי הפרזנטציה והדיבייטינג של התלמידים[77].

ב-15 בדצמבר 2015 אסר בנט את פעילות "שוברים שתיקה" במערכת החינוך ובפרט אסר על מתן הרצאות של נציגי הארגון בבתי ספר תיכוניים[78]. את החלטתו נימק: "ילדינו נשלחים למערכת החינוך כדי לעודד אותם לערבות הדדית ולא לפגיעה בחיילי צה"ל. פעולתם של שוברים שתיקה גרמה להוצאת דיבתה של ישראל בעולם, כשהם שמו לעצמם למטרה לפגוע באחיהם, המגינים עלינו. שקרים והסתה נגד צה"ל – לא בבית ספרנו."[79] ב-8 בדצמבר 2016 עיגן זאת בחוזר מנכ"ל[80].

כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה, בדצמבר 2015 ביקש מסגנית היושב ראש חגית מסר-ירון, לסיים את תפקידה. כמחליפתה בחר ברבקה ודמני-שאומן, ומינויה אושר כנדרש ברוב של שני שלישים מ-19 חברי המועצה. יחד עם מסר-ירון התפטרו מחברותם במועצה חמישה חברים נוספים, בדרישה להחליף את המועצה כולה[81].

חרף התנגדות ועד ראשי האוניברסיטאות, בנט הוביל את הסמכת המרכז הבינתחומי הרצליה להענקת תוארי דוקטור, ובכך היה המרכז לאוניברסיטה הפרטית (שאינה מתוקצבת על ידי המדינה) הראשונה בישראל[82], ובהמשך להקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל בשומרון[83]. בישיבת ממשלה באוקטובר 2018 אמר בנט: "שברנו את קרטל האוניברסיטאות"[84]. בנט פעל לקידום הכנסת קוד אתי לאוניברסיטאות[85].

בפברואר 2016 מינה ועדה בראשות המשורר ארז ביטון, שתציע כיצד להעשיר את תוכניות הלימודים בהיסטוריה, בספרות ובמסגרות הבלתי פורמליות, בתכנים שיביאו "לאיזון ביחס למורשתן של קהילות המזרח ולהעמקת תחושת האחדות בעם"[86].

במסגרת פרשת אלאור אזריה בנט צידד בזכותו של אזריה למשפט הוגן ועמד לימינו, התנגד לעמדתם של שר הביטחון יעלון והרמטכ"ל גדי איזנקוט. בנט גם קרא לחון את אזריה אם יורשע, טרם כניסתו לכלא[87]. כאשר דחה הנשיא ראובן ריבלין את בקשת החנינה לאזריה, בנט היה בין 50 חברי הכנסת שחתמו על מכתב בו קראו לנשיא לשקול מחדש את החלטתו[88].

במאי 2016 ביקש נתניהו לצרף את סיעת ישראל ביתנו לקואליציה. בנט הוביל את סיעתו להתנות את תמיכתה במהלך, במינוי מזכיר צבאי לקבינט המדיני-ביטחוני, בנימוק שחברי הקבינט ממודרים ממידע חיוני ושפניותיו השקטות לנתניהו בעניין בשנתיים וחצי מאז שמונה לקבינט לא הועילו[89][90]. המשבר הסתיים בהסכמה בין בנט לנתניהו על מינוי ועדה לבחינת הסוגיה, וכי בתקופת הביניים יעדכנו יושב ראש המועצה לביטחון לאומי או סגנו את חברי הקבינט באופן שוטף.

ב-27 באפריל 2017 זכה בנט ב-80.3% מהקולות בפריימריז ונבחר שוב לראשות מפלגת הבית היהודי[91].

התוכנית הלאומית למתמטיקה

עריכה
  ערך מורחב – הוראת המתמטיקה בישראל

עם כניסתו לתפקיד שר החינוך הצהיר בנט שהוא רואה במתמטיקה ברמה גבוהה תשתית חיונית להמשך הצלחתה של ישראל כאומת סטארט-אפ ויזמות טכנולוגית. בעקבות ירידה במספר הניגשים לבגרות 5 יחידות לימוד, השיק בנט תוכנית לאומית להכפלת כמות התלמידים הלומדים 5 יחידות לימוד מתמטיקה, בהשקעה של 75 מיליון שקל. התוכנית כוללת הוספת שעות לימוד, הכשרת מורים נוספים למתמטיקה וסיוע של חונכים מהאקדמיה וההיי-טק[92]. קודם לכן, ביולי 2015 יזם בנט את הגדלת הבונוס לבוגרי מסלול 5 יחידות לימוד מתמטיקה ל-30 נקודות, לשם אותה מטרה[93]. בדצמבר 2015 הודיעו בנט והאוניברסיטאות על העלאת הבונוס לנבחני מתמטיקה 5 יחידות ל-35 נקודות[94]. בשנה הראשונה ליישום התוכנית עלה מספר הניגשים לבחינת הבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד ב-6,000[95]. ביוני 2018 ניגשו כ-18,000 תלמידים לבחינות הבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד, דבר שיוחס כהישג לתוכנית הלאומית במתמטיקה שיזם בנט, ועמידה ביעד שהציב[96].

המשבר הפוליטי

עריכה
  ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)

הבחירות לכנסת ה-21 וה-22

עריכה

ב-29 בדצמבר 2018, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הודיעו בנט ואיילת שקד כי הם פורשים ממפלגת הבית היהודי כדי להקים את מפלגת הימין החדש שתכלול דתיים וחילונים, ובמסגרתה ירוצו בבחירות אלו כיושבי ראש משותפים של המפלגה[97]. בבחירות שהתקיימו ב-9 באפריל 2019 מפלגת הימין החדש קיבלה 138,598 קולות ולא עברה את אחוז החסימה. ביוני 2019 פיטר ראש הממשלה נתניהו את בנט ושקד מהממשלה, בנמקו כי אינם יכולים להמשיך בתפקיד רגיש אחרי שלא נבחרו[98].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, הודיע בנט ביולי 2019 כי הוא מפנה את מקומו בראשות הימין החדש לאיילת שקד[99]. בבחירות אלה חברו הימין החדש, הבית היהודי והאיחוד הלאומי לרשימה משותפת בשם ימינה. בנט הוצב במקום הרביעי ברשימה[100] ונכנס לכנסת. לאחר התפצלות סיעת ימינה, הוא מונה ליו"ר סיעת הימין החדש בכנסת.

שר הביטחון

עריכה
 
מזכיר ההגנה של ארצות הברית מארק אספר נפגש עם שר הביטחון נפתלי בנט בפנטגון, פברואר 2020

בנובמבר 2019 הודיעו הליכוד והימין החדש על כוונתם להתאחד לסיעה משותפת ובנט מונה לשר הביטחון בממשלת המעבר[101], תפקיד שהתחיל למלא באופן רשמי ב־12 בנובמבר 2019. הסיעות לא התאחדו. הוא הפך לשר הביטחון הצעיר בתולדות המדינה. לטענת נתניהו, בנט מונה במטרה למנוע חתימה של סיעתו עם מפלגת כחול לבן[102].

הוא נכנס לתפקיד כמה שעות לאחר הריגתו בסיכול ממוקד של בהאא אבו אל-עטא, המפקד הצבאי של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה, ופרוץ מבצע חגורה שחורה שהתפתח בעקבות כך. הוא הכריז על מצב מיוחד בעורף במשך המבצע[103].

בדצמבר 2019 אישר בנט הקמת שכונה יהודית בשוק בחברון. באותו חודש חתם על צו מנהלי שהגביל פעילות כלכלית של פעילי טרור בישראל ובעולם והכניס אותם ל"רשימה שחורה"[104], וכן חתם על צו לעיקול משכורות שמשלמת הרשות הפלסטינית ל-8 מחבלים ערבים-ישראלים[105]. בינואר 2020 הנחה בנט את צה"ל וכוחות הביטחון להרחיק פעילי שמאל רדיקלי מאזור יהודה ושומרון[106]. בינואר 2020, לאחר פרסום תוכנית השלום של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, אמר בנט כי על ישראל "לא להסתפק בריבונות חלקית" אלא "לקחת הכל, ועכשיו"[107]. במאי 2020 אישר הנגשה של מערת המכפלה לנכים, מהלך שהתעכב במשך שנים[108].

ב-23 בפברואר 2020 הרג צה"ל שני מחבלים של הג'יהאד האסלאמי שניסו להניח מטען חבלה בסמוך לגדר בגבול עם רצועת עזה[109]. יעה אופני ממוגן של צה"ל אסף את גופת אחד המחבלים מעבר לגדר המערכת, ובנט הסביר זאת בכך ש"מכניסתי לתפקיד הנחיתי לאסוף גופות מחבלים ואם אפשר גם אנשי חמאס חיים. אין דבר יותר הומני מהשבת הבנים"[110]. בעקבות האירוע שיגר הג'יהאד האסלאמי 50 רקטות לעבר ישראל, וצה"ל הגיב בתקיפות ברצועת עזה[111].

במהלך כהונתו המשיך צה"ל לתקוף בסוריה תשתיות של איראן וחזבאללה, משלוחי נשק איראניים ומצבורי טילים. בתקיפות נגרם נזק רב לתשתיות צבאיות, הושמדו מחסני נשק ונהרגו עשרות חיילים איראנים ופעילי מיליציות שיעיות פרו-איראניות.

הכנסת ה-23: באופוזיציה

עריכה

בבחירות לכנסת ה-23, עמד בנט בראש מפלגת "הימין החדש" ובראש רשימת ימינה, שבה גם הבית היהודי והאיחוד הלאומי. הרשימה קיבלה שישה מנדטים, מתוכם שלושה למפלגת "הימין החדש".

במאי 2020, סמוך למועד השבעת הממשלה ה-35, הודיע בנט כי ימינה לא תצטרף לממשלה והאשים את ראש הממשלה נתניהו שלא ניהל עם ימינה משא ומתן של ממש[112]. בכנסת זו היה בנט חבר בוועדת החוץ והביטחון.

בחודש מרץ 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה בישראל, בעודו מכהן כשר הביטחון יזם בנט את שיכון החולים בבתי מלון וכן סיוע טכני וטכנולוגי למערכת הבריאות, כולל התגייסות של אגף המודיעין למחקר על המחלה ופיתוח אמצעים להתמודד איתה[113].

בנט תמך בסגירת המשק כתגובת חירום ראשונית להתפרצות המחלה, אך בהמשך טען שיש לפתוח את המשק, ולבודד רק את החולים והנשאים, וזאת באמצעות הקמת מערך בדיקות לאומי שכולל בדיקות אפידמיולוגיות וסרולוגיות ויוכל לבצע עד כ-100,000 בדיקות ביום. באמצעות מערך הבדיקות הנרחב יאותרו הנשאים והם יועברו לבידוד, ובכך תיקטע שרשרת ההדבקה. הוא מיתג את גישתו כלחימה במגפה באמצעות "פינצטה ולא פטיש".

עם הקמת ממשלת ישראל השלושים וחמש נותר בנט מחוץ לממשלה. כחבר אופוזיציה המשיך לפעול בנושא. ביוני 2020 פרסם תוכנית בת 15 נקודות למאבק במגפת הקורונה תוך שימור הפעילות העסקית במשק על מנת לא לפגוע בכלכלת ישראל, שספגה מכה קשה בעקבות הגל הראשון של המגפה וסגירת המשק במרץ ואפריל 2020[114]. בתחילת יולי 2020, לאור הזינוק בהידבקות בקורונה וצניחת הכלכלה ובשל ביקורתו על טיפול קבינט הקורונה במגפה, הקים בנט את "קבינט הקורונה האזרחי".

באוגוסט 2020 יצא לאור ספרו "איך לנצח מגפה: כך נתגבר על המשבר ונוביל את ישראל לשגשוג כלכלי" (הוצאת סלע מאיר) להתמודדות עם מגפת הקורונה[115][116][117].

בדצמבר 2020 הציג תוכנית 200 ימים להתאוששות ביום שאחרי מגפת הקורונה[118].

הבחירות לכנסת ה־24

עריכה

במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה־24 אמר בנט בראיון בערוץ 20 כי "לעולם ובשום תנאי אני לא אתן את ידי להקמת ממשלה בראשות יאיר לפיד לא בצורה רגילה ולא ברוטציה ולא בשום דרך, מהטעם הפשוט שאני איש ימין והוא איש שמאל, ואני לא פועל נגד הערכים שלי", וחתם על מסמך שבו התחייב לא לאפשר ליאיר לפיד להיות ראש ממשלה גם לא בהסכם רוטציה, וזאת בתגובה למפלגת הליכוד שטענה במהלך מערכת הבחירות שהוא יקים ממשלה עם לפיד. כמו כן, בהצהרה במסמך שחתם נכתב כי לא יקים ממשלה על קולותיה של מפלגת רע"ם בראשות מנסור עבאס. וכן אמר כי לא ישב בממשלה עם מרצ בגלל תמיכתם בתביעה לחקור את חיילי צה"ל בהאג[119].

הכנסת ה-24 והקמת הממשלה

עריכה

בבחירות לכנסת ה־24 קיבלה רשימת "ימינה" בראשות בנט 7 מנדטים[120].

בנימין נתניהו קיבל את המנדט להרכבת הממשלה, וימינה ניהלה משא ומתן עם הליכוד להקמת ממשלת ימין. בטרם פקע המנדט של נתניהו, החל בנט לנהל משא ומתן עם יאיר לפיד להקמת ממשלה בהשתתפות המרכז-שמאל ובתמיכת רע"ם. בראשית מבצע שומר החומות וברקע המהומות שהתרחשו בערים המעורבות, הודיע כי ממשלה כזו אינה על הפרק[121], אולם לאחר מכן חזר בו והסכים להקמת ממשלה זו.

ב-30 במאי 2021 הודיע בנט במסיבת עיתונאים כי יחבור ליאיר לפיד להקים יחד ממשלת חילופים, שהוא יעמוד בראשה בשנתיים הראשונות[122]. ב-2 ביוני 2021 הודיעו בנט ויאיר לפיד כי עלה בידם להרכיב את ממשלת ישראל השלושים ושש, שבראשה יעמדו שניהם ברוטציה[123]. הממשלה הושבעה ב-13 ביוני ברוב של 60 חברי כנסת לעומת 59 מתנגדים, ונמנע אחד[124].

ראש ממשלת ישראל 2021–2022

עריכה
 
ראש הממשלה נפתלי בנט נואם במשכן הנשיא, מאי 2022

ב-13 ביוני 2021 נפתלי בנט הושבע כראש ממשלת ישראל, ועמד בראש ממשלת ישראל ה-36 שהייתה ממשלת חילופים במשך כשנה. ממשלה זו הוקמה במהלך המשבר הפוליטי בישראל.

בנט ומשפחתו המשיכו לגור ברעננה בביתם הפרטי ולא עברו למעון ראש הממשלה בירושלים. הדבר עורר ביקורת ציבורית רחבה לאחר שאיילה חסון פרסמה שעלות התאמת הבית עלתה כ-50 מילון שקלים[125], ושהדבר נעשה ללא אישורים, וגם בג"ץ[126] מתח ביקורת על כך שהדבר נעשה ללא אישור. מעמדו של הבית ברעננה נותר עמום[דרושה הבהרה].

בשנת 2021 נכלל בנט ברשימת מאה המשפיעים של המגזין טיים[127][128].

ב-26 באפריל 2022 פורסם כי המשטרה והשב"כ פתחו בחקירה עקב מכתב מאיים עם כדור חי שנשלח לרעיית ראש הממשלה, גילת בנט[129]. יומיים לאחר מכן פורסם על מכתב דומה נוסף עם קליע חי שנשלח לבנו של ראש הממשלה, יוני בנט[130]. לאחר חקירה והליכי משפט הורשעה במעשה אילנה ספורטה-חניה, כבת 65. בנובמבר 2023 הטיל בית משפט השלום בכפר סבא על ספורטה חניה 18 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 10,000 שקלים[131].

הרכב הממשלה והקואליציה

עריכה

הרכב הממשלה בראשותו היה מגוון וכלל את סיעות ימינה, תקווה חדשה, ישראל ביתנו, כחול לבן, יש עתיד, העבודה ומרצ. מפלגת רע"ם תמכה בממשלה והייתה חלק מהקואליציה וחבר כנסת מטעמה כיהן כיו"ר ועדת הפנים, אך לא הייתה חברה בממשלה. הרכב זה, שהיה בניגוד להצהרותיו של בנט לפני הבחירות, שלא יקים ממשלה עם לפיד ושלא ישב עם מרצ ורע"ם[132], עורר ביקורת רחבה בעיקר במחנה הימין[133][134], ואף חלק מהאנשים ברשימתו הביעו התנגדות להקמת ממשלה בהרכב זה[135][136][137][138]. בנט נימק צעד זה בכך שהבטיח לפני הבחירות לא ללכת לבחירות חמישיות וזוהי ההבטחה הליבתית שלו, וכן שהליכה לבחירות חמישיות היא אסון למדינה, והוא עושה מה שהוא יכול כדי למנוע זאת[139]. חבר הכנסת עמיחי שיקלי מסיעת "ימינה" לא היה חלק מהקואליציה, ואף הצביע נגד הקמת הממשלה והתקציב שהעבירה הממשלה.

מדיניות פנים

עריכה

הממשלה בראשות בנט קידמה תוכנית רב-משרדית למאבק באלימות ובפשיעה במגזר הערבי כאשר משרד ראש הממשלה צפוי לתכלל את פעילות המשרדים השונים ולקיים קשר עם הציבור וראשי הרשויות[140]. משטרת ישראל נאבקה בפשיעה במסגרת מבצע "מסלול בטוח"[141].

בנט ומשרדו פעלו יחד עם משרד הכלכלה והתעשייה ואחרים לבטל מאות תקנים ישראליים ייחודיים במוצרים שונים תוך התאמה לתקנים בין-לאומיים במטרה להוזיל מחירים[142]. רשתות[143] כמו קרפור[144] וספאר החלו לפעול במטרה להשתלב בשוק הישראלי.

ב-26 בדצמבר 2021 החליטה הממשלה בראשות בנט על תוכנית לחיזוק רמת הגולן ופיתוח ההתיישבות בה. התוכנית כוללת תקציב של מיליארד ש"ח, הכפלת העיר קצרין והקמת שני ישובים חדשים: אסיף ומטר[145].

ב-10 באפריל 2022 הכריזה הממשלה על הקמת 14 יישובים חדשים בנגב[146].

ב-13 באפריל 2022 הציג המלצות להעברת סמכויות מסוימות מהממשלה לרשויות המקומיות[147].

 
ראש הממשלה נפתלי בנט נואם בחגיגות יום העצמאות ה-245 של ארצות הברית בשגרירות ארצות הברית בירושלים, יולי 2021

תחום הבריאות ומגפת הקורונה

עריכה

ממשלה זו המשיכה במאבק במגפת הקורונה בישראל. עם הקמת הממשלה ביוני 2021, התחלואה הייתה נמוכה, כ-55% מהאוכלוסייה נטלה 2 מנות של חיסון נגד COVID-19 והמשק שב לשגרה כמעט מלאה.

זמן קצר לאחר הקמת ממשלה חלה עלייה חדה בתחלואה, שבהמשך הייתה לגל הרביעי של מגפת הקורונה בישראל והגורם לה היה וריאנט הדלתא. בעקבות זאת, הממשלה החליטה על שורת צעדים מידיים וביניהם החלת חובת עטיית מסכות לנכנסים לישראל. באותו הזמן בנט המליץ לא לצאת מחוץ לישראל וכן לחסן את כל הילדים מעל גיל 12[148]. בהמשך הוחזרה גם חובת עטיית המסכות בחללים סגורים[149]. ב-7 ביולי, קבינט הקורונה החליט על שורת צעדים נוספים וביניהם החלת חובת ביצוע בדיקות מהירות בקייטנות ובכניסה למוסדות גריאטריים והחלת חובת בידוד לכל הנכנסים לישראל, עד לקבלת תוצאה שלילית בבדיקת קורונה[150].

ב-9 ביולי בנט הכריז על אסטרטגיית "בלימה רכה" של הממשלה לטיפול במגפה[151]. העקרונות המנחים העיקריים של האסטרטגיה הם עידוד חיסון האוכלוסייה במנת החיסון השלישית ("בוסטר"), הטלת הגבלות על נתב"ג והגנה על האוכלוסייה המבוגרת, וזאת מבלי להטיל סגרים ותוך פגיעה מינימלית בכלכלה. לאחר שיחות שערך בנט עם מנכ"ל פייזר סוכם להקדים משלוח חיסונים שכבר נרכשו, במטרה לשמר גישה לחיסון[152]. בנוסף סוכם על מתן אספקה במקרה של צורך במנת חיסון נוספת[153].

ב-21 ביולי קבינט הקורונה החליט להחזיר את "התו הירוק" בגרסה מקלה שנקראה "התו השמח", במקומות שנמצאים בחלל סגור ופועלים בתפוסה של יותר מ-100 איש כמו אולמות אירועים, מסעדות, מועדונים וכדומה[154]. ב-29 ביולי הורחב התו הירוק גם לאירועים בחלל פתוח המכילים יותר מ-100 אנשים[155]. באותו היום הודיע בנט גם על התחלת מתן מנת החיסון השלישית (חיסון דחף, "בוסטר") לבני 60 ומעלה שהתחסנו לנגיף במנה השנייה לאחר 5 חודשים לפחות[156].

ב-3 באוגוסט הקבינט החליט על החמרה נוספת בהגבלות הקורונה אשר כללה את הרחבת "התו הירוק", העברת המגזר הציבורי למתכונת של 50% נוכחות במשרד והחלת חובת עטיית מסכות בחללים פתוחים שיש בהם התקהלות של למעלה מ-100 איש[157]. ב-11 באוגוסט ההגבלות הודקו עוד יותר כאשר הוחל "התו הירוק" על כלל ענפי המשק ועל ילדים מגיל 3 ומעלה[158].

בהמשך, החל מתן החיסון השלישי לכלל המבוגרים, ובהמשך לכלל האוכלוסייה. הוחלט גם שרק מי שקיבל את מנת החיסון השלישית, יהיה מ-1 באוקטובר 2021 זכאי לתו הירוק[159].

בתחילת ספטמבר הייתה ישראל המדינה עם מספר המאומתים הגבוה ביותר בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה[160].בסוף החודש החלה ירידה בתחלואה. ב-9 בנובמבר התקבלו שורת הקלות בתו הירוק ובמגבלת ההתקהלות[161].

בנובמבר, בסיום הגל הרביעי, דורגה ישראל במדד בלומברג לחסינות בפני הקורונה במקום ה-19 בעולם.

 
ראש הממשלה בנט יחד עם נשיא המדינה יצחק הרצוג ולוחמי גולני בטקס הזיכרון השנתי ליוסף טרומפלדור, 2022

ב-10 בנובמבר הוביל ראש הממשלה בנט תרגיל התמודדות נגד זן חדש של הנגיף שטרם התגלה. התרגיל נקרא 'אומגה'[162].

ב-26 בנובמבר, הודיע ראש הממשלה בנט שאובחנו בישראל ארבעה מקרים של הדבקה בווריאנט אומיקרון, ושישראל נוקטת צעדים מהירים כדי למנוע את התפשטותו[163]. רוב הצעדים עסקו בכניסה או יציאה מישראל, וכן הוחלט להדק מעט את התו הירוק[164]. ב-19 בדצמבר, אמר ראש הממשלה שהגל החמישי החל וקרא לעודד עבודה מהבית במגזר הפרטי ולהתחסן[165]. כעבור יומיים, אושרה חבילת הנחיות הכוללת גם צמצום נוכחות במגזר הציבורי והרחבתו של התו הירוק[166]. ב-2 בינואר 2022, הכריז בנט על החלת מתן מנת חיסון רביעית לבני שישים ומעלה[167].

בגל החמישי של המגפה בישראל נשברו שיאי ההדבקה והתחלואה הקשה.

בסוף ינואר, החלה ירידה בכמות הנדבקים וב-1 בפברואר קבינט הקורונה החליט לצמצם את תקנות התו הירוק במקומות רבים[168]. ב-1 במרץ 2022 התו הירוק צומצם לבתי האבות בלבד[169].

מדיניות חוץ

עריכה
  ערך מורחב – התיווך הישראלי במלחמת אוקראינה–רוסיה
 
ביקורי ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט
 
ראש הממשלה נפתלי בנט משוחח עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן במהלך ביקורו בבית הלבן, 27 באוגוסט 2021

ב-27 בספטמבר 2021 נאם בפני העצרת הכללית של האו"ם. בנאומו הזהיר כי איראן חותרת לשלוט באזור תחת מטרייה גרעינית[170].

ארצות-הברית

עריכה

ב-24 באוגוסט 2021, בנט נחת בארצות הברית שם פגש את מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, מזכיר ההגנה, לויד אוסטין ומנכ"ל איפא"ק, הווארד קור, ודן איתם על תוכנית הגרעין האיראנית והיחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית. בראיון לניו יורק טיימס באותו ביקור אמר בנט ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני כי אין בכוונתו לספח שטחים ביהודה ושומרון ואין בכוונתו לחדש את שיחות השלום עם הפלסטינים ולהקים מדינה פלסטינית[171].

ב-27 באוגוסט 2021 נפגש בנט עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בבית הלבן ודן איתו על תוכנית הגרעין האיראנית ועל עניינים נוספים[172][173]. מפגש זה היה המפגש הראשון בין השניים מאז שבנט וביידן נכנסו לתפקידם. בנט הציג לנשיא אסטרטגיה שתוארה כ"מוות באמצעות אלף חתכים", בלימה של איראן באמצעות שורה ארוכה של פעולות קטנות בשלל דרכים ומישורים בניגוד לביצוע תקיפה צבאית נרחבת דרמטית אחת[174]. ביידן הצהיר כי לעולם לא יאפשר לאיראן להשיג פצצה גרעינית[175]. במהלך 2022 התנהל משא ומתן אינטנסיבי בווינה בין איראן והמעצמות כדי לחדש את הסכם הגרעין. ישראל הפעילה מאמצים דיפלומטים וראש הממשלה בנט חשף חומר מסווג איראני שהפליל את המשטר האיראני כדי לשכנע את ממשל ביידן שלא לחדש את ההסכם. לבסוף, מאמצים אלה נשאו פרי: המגעים בווינה לא התקדמו וארצות הברית נמנעה מהורדת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור[176][177].

מצרים

עריכה

ב-13 בספטמבר 2021 פגש בנט את נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, בשארם א-שייח', ודן איתו על דרכים להעמקת שיתופי הפעולה בין המדינות, בדגש על הרחבת היקפי הסחר ההדדיים, לאחר מכן השניים דנו על תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים, לצד שורת נושאים בילטרליים ואזוריים[178].

רוסיה

עריכה
 
ראש הממשלה נפתלי בנט בפגישה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בסוצ'י, אוקטובר 2021

ב-22 באוקטובר 2021 נפגש בנט עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בסוצ'י, ובפגישתם דנו בתוכנית הגרעין האיראנית ובהתבססות איראן בסוריה, פוטין הדגיש כי יש הזדמנויות לשיתופי פעולה במלחמה בטרור, וכי רוסיה עושה מאמצים לשקם את התשתיות בסוריה, ואמר שיש נושאים בעייתיים לדון בהם[179].

בנט היה בעל התפקיד המרכזי במסגרת התיווך הישראלי במלחמת אוקראינה–רוסיה. ב-5 במרץ 2022 נפגש בנט במוסקבה עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין פעם נוספת, על מנת לדון על הפלישה הרוסית לאוקראינה. הפגישה נעשתה בתיאום עם ארצות הברית, צרפת וגרמניה. מהקרמלין נמסר כי בנט הציע לתווך במגעים מול נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי[180]. בהמשך היום המריא בנט לברלין, בירת גרמניה, לפגישה עם קנצלר גרמניה, אולף שולץ.

אקלים

עריכה
 
ראש הממשלה נפתלי בנט במהלך פגישה עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, בפסגת ועידת האקלים בגלאזגו, נובמבר 2021

ב-1 בנובמבר 2021 נאם בנט בוועידת האקלים בגלאזגו, והתחייב שישראל תצמצם את פליטת גזי החממה לאפס עד שנת 2050, ותפסיק בהדרגה את השימוש בפחם עד שנת 2025[181]. ב-2 בנובמבר 2021 במסגרת ועידת האקלים בגלאזגו, נפגש בנט עם יורש העצר וראש הממשלה של בחריין סלמאן בן חמד אל-ח'ליפה, זו פגישה רשמית ראשונה בין ראש ממשלת ישראל ליורש העצר של בחריין. במסגרת הביקור נפגש בנט עם כמה ממנהיגי העולם, בהם נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון ומזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש[182]. באותו החודש פורסם כי תיחתם בין ישראל, ירדן ואיחוד האמירויות הערביות עסקת "חשמל סולארי תמורת מים מותפלים"[183].

מדינות הסכמי אברהם

עריכה

ב-14 בפברואר 2022 המריא למנאמה, בירת בחריין. זה היה הביקור הרשמי הראשון של ראש ממשלה ישראלי בבחריין[184].

ב-21 במרץ 2022 נפגש בשארם א-שייח עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ועם יורש העצר של אבו דאבי מוחמד בן זאיד אאל נהיאן[185]. ב-27 במרץ 2022 פתח את פסגת הנגב בהשתתפות שר החוץ יאיר לפיד, מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן ושרי החוץ של מצרים, איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומרוקו. מטרת הפסגה היא ליצור חזית מדינית-ביטחונית תקיפה ואחידה נגד הטרור האיראני במזרח התיכון ונגד תוכנית הגרעין האיראנית.

 
ראש הממשלה נפתלי בנט במסדר כנפיים 182 והענקת סיכות לאנשי צוות אוויר של חיל האוויר הישראלי, יוני 2021

מדיניות ביטחונית

עריכה

רצועת עזה

עריכה
  ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל

בנט הנהיג מדיניות תקיפה נגד הפרחת בלוני תבערה ונפץ ברצועת עזה[186]. בחודשים אוקטובר 2021 עד מרץ 2022 שרר בגזרה שקט כמעט מוחלט, ללא שיגורי רקטות. באפריל 2022 הופר השקט אך חזר לאחר מכן. הייתה זו התקופה השקטה ביותר בעוטף עזה מאז ביצוע תוכנית ההתנתקות ב-2005[187].

באוגוסט 2021, לאחר ששוב נורתה רקטה מרצועת עזה לעבר ישראל, דרש בנט להרוג את יחיא סנוואר, והוקם צוות ייעודי של צה"ל והשב"כ למטרה זו, אך המבצע לא יצא לפועל. במאי 2022, במענה לדרישה נוספת של בנט להריגת סנוואר, הגיב הרמטכ"ל, אביב כוכבי, בתמיכת שר הביטחון, בני גנץ, שסנוואר מורתע ואין טעם לפתוח במלחמה עם חמאס שבה ייהרגו חיילים רבים[188].

יהודה ושומרון

עריכה
  ערך מורחב – מבצע שובר גלים
במרץ 2022, בתגובה לגל טרור פלסטיני שבו נרצחו 22 בני אדם, פתחה ישראל במבצע שובר גלים - מבצע צבאי של צה"ל, משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי לצורך בלימת גל הטרור[189]. במסגרת המבצע נהרגו עשרות מחבלים ונעצרו מאות מבוקשים.
 
ראש הממשלה בנט בטקס הקמת המשמר הלאומי הישראלי

בתקופתו כראש ממשלה יזם בנט את MEAD (Middle East Air Defence) מערך הגנה אווירי משותף לישראל ומדינות המפרץ[190].

המערכה בין המלחמות מול איראן

עריכה
  ערך מורחב – הסכסוך האיראני-ישראלי
 
ראש הממשלה בנט (שני מימין) במוצב הפיקוד העליון, בבסיס הקריה בתל אביב.

ב-29 ביולי 2021 הותקפה הספינה מרסר סטריט ליד עומאן, כחלק מהמערכה הימית בין ישראל לאיראן בסכסוך האיראני-ישראלי. הספינה הופעלה על ידי חברה בבעלות ישראלית, שני אנשי צוות אירופאים נהרגו במהלך התקיפה. בחודש פברואר 2022 תקפו כלי טיס של חיל האוויר הישראלי האנגר באיראן והשמידו מאות מל"טים איראניים שהיו בתוכו[191].

 
אירוע הפרידה של פורום מטכ"ל מראש הממשלה היוצא, נפתלי בנט, 4 ביולי 2022

ב-24 במאי 2022, לאחר שכנועים מצד ישראל, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הודיע כי הוא נסוג מההחלטה להסיר את משמרות המהפכה האסלאמית מרשימת ארגוני הטרור של ארצות הברית במסגרת המשא ומתן על הסכם הגרעין עם איראן[192].

ב-31 במאי 2022 חשף בנט מסמכי מודיעין צבאי שנגנבו מאיראן על ידי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שמוכיחים שאיראן גנבה מסמכים מסווגים של סבא"א על מנת לרמות את הפקחים ולהסתיר את התוכנית הגרעינית שלה[193]. בעקבות כך, גינתה מועצת הנגידים של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית את איראן וקבעה שהיא מסתירה חלק מתוכנית הגרעין שלה ולא עומדת בהתחייבויותיה[194]. באותה תקופה (מאי–יוני 2022) חוסלו באיראן מספר קצינים בכירים במשמרות המהפכה האסלאמית ומהנדסי גרעין, טילים ואווירונאוטיקה. איראן האשימה את ישראל בחלק מהחיסולים.

ביטחון פנים

עריכה
  ערך מורחב – הבריחה מבית הסוהר גלבוע

ב-6 בספטמבר 2021 ברחו שישה אסירים ועצירים ביטחוניים מכלא גלבוע. כוחות הביטחון תפסו את אחרוני הבורחים ב-19 לחודש, לאחר מבצע לכידה שנערך בג'נין[195]. לאחר הלכידה והמעצר מחדש של הנמלטים, הממשלה הקימה את ועדת פינקלשטיין לחקר המחדל והתנהלותם של בתי הסוהר[196]. במסגרת פעילותה חשפה הוועדה ליקויים ואי-סדרים בהתנהלות שירות בתי הסוהר.

בדצמבר 2021 הכריז בנט על הימ"מ כיחידה הלאומית של ישראל ללוחמה בטרור[197], חודש לאחר מכן אושרה ההכרזה בהחלטת ממשלה[198][199]. במסגרת ההחלטה היחידה תוגדל, תקציבה יוכפל ויגויסו אליה עשרות לוחמים נוספים.

ביוני 2022, השיק בנט את "המשמר הישראלי", משמר לאומי שמוקם כחלק ממשמר הגבול[200].

מדיניות כלכלית

עריכה

ב-4 בנובמבר 2021 הכנסת העבירה את חוקי התקציב לשנים 2021 ו-2022 ואת חוקי ההסדרים הנלווים להם. התקציב עבר לאחר כמעט שנתיים שישראל עבדה עם תקציב המשכי (במהלך כל שנת 2020 וברוב שנת 2021)[201][202]. חוקי ההסדרים כללו רפורמות רבות שביניהן הקלות רגולטוריות בתחומי רישוי העסקים, התכנון והבנייה והיבוא ועוד. כדי להקל על משבר הדיור ועליית המחירים הגואה, הממשלה קידמה מספר רב של התחלות בנייה, עיקרן ביהודה ושומרון ובפריפריה. כך קרה שבתום כהונת הממשלה היה רישום התחלות הבנייה הגבוהה ביותר מזה שלושים שנה, מאז העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90.

בסיום שנת 2022 התמ"ג לנפש במדינת ישראל צמח ב-4.4% לעומת 2021. ישראל סיימה את שנת 2022 עם עודף תקציבי של כ-9.8 מיליארד ש"ח[203][204]. ישראל התמודדה מול עליית האינפלציה העולמית (2021 ואילך), אך הודות למדיניות פיסקלית ומוניטרית מרסנת של משרד האוצר ובנק ישראל, עליות המחירים בארץ היו נמוכות בהרבה מאשר רוב מדינות העולם. בתום שנת 2022 הייתה האינפלציה בישראל מחצית מזאת בארצות הברית, והיא הייתה במקום השלישי מבין מדינות העולם עם האינפלציה הנמוכה ביותר, אחרי יפן ושווייץ.

התפרקות הממשלה והפרישה

עריכה

התפוררות הקואליציה

עריכה

עקב הרכבה המגוון של הקואליציה היא סבלה מחוסר יציבות מתמדת והתקשתה להעביר לא מעט חוקים בכנסת שהיא ראתה כחשובים, כמו חוק האזרחות והכניסה לישראל[205]. האופוזיציה סירבה פעמים לשתף פעולה בחקיקת הקואליציה, אף בחוקים שנחשבו במהלך השנים לקונצנזוס בקרב הסיעות הציוניות. בשל כך התקשתה הקואליציה הצרה לאשר בכנסת מספר חוקים.

בניסיון להפעיל לחץ על חברי הכנסת של ימינה לפרוש מהממשלה, פעילי ימין נהגו להפגין ליד בתיהם של חברי כנסת ממפלגת ימינה, כגון עידית סילמן וניר אורבך, ולעיתים הטרידו את בני משפחותיהם. הפגנות אלו נפסקו עם פרישתם מהקואליציה.

ב-6 באפריל 2022 הודיעה יושבת ראש הקואליציה, חברת הכנסת עידית סילמן, כי היא איננה רואה עצמה חלק מהקואליציה. בכך איבדה הקואליציה את הרוב שלה בכנסת ומספר חבריה ירד ל-60 חברי הכנסת[206]. ב-30 ביוני אמורות היו לפוג תקנות שעת חירום לשיפוט על יהודה ושומרון. בחודש מאי אישרה ועדת החוץ והביטחון לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להארכת תוקפן של התקנות. ואולם, אישורה הסופי של הצעת החוק במליאת הכנסת נתקל בקשיים עקב התנגדותם של גורמים בקואליציה לתמוך בה, לצד התנגדות מפלגות האופוזיציה לסייע לממשלה באישור ההצעה. ההצעה עלתה לדיון ולהצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ב-6 ביוני, ונדחתה ברוב של 58 חברים נגד מול 52 בעד. בין המתנגדים היו חברי הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי ומאזן גנאים – חברי הקואליציה[207]. ב-13 ביוני 2022, במלאת שנה לכינון הממשלה, הודיע יו"ר ועדת הכנסת ניר אורבך כי איננו חלק מהקואליציה, מנגד, לא הודיע כי יתמוך בפיזור הכנסת[208]. בתוך לשכתו של בנט היו מחלוקות רבות ושררו יחסים עכורים בין אנשי הלשכה שגררו עזיבות רבות. במהלך כהונתו של בנט ראש הלשכה, היועצת המדינית, הדובר הפוליטי ובעלי תפקידים נוספים התפטרו מתפקידיהם[209].

ב-20 ביוני 2022, הודיעו נפתלי בנט ויאיר לפיד כי מוצו הניסיונות לייצב את הקואליציה, וכי בכוונתם לפעול לפיזור הכנסת. עוד הודיעו בנט ולפיד כי אם תפוזר הכנסת, הם מתכוונים לבצע ביניהם את החילוף הקבוע בהסכם ממשלת החילופים, כך שלפיד יהיה לראש הממשלה ובנט יהיה לראש הממשלה החלופי, כקבוע בהסכם הקואליציוני[210]. על פי הסיכום בין השניים נפתלי בנט ירכז את ההתמודדות עם איראן במסגרת תפקידו. ב-30 ביוני אושר חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 92 חברי הכנסת ובלא מתנגדים, ותאריך הבחירות נקבע ל-1 בנובמבר 2022, ז' בחשוון ה'תשפ"ג. ב-30 ביוני 2022, ולמחרת לאחר כשנה כראש ממשלת ישראל הועברה ראשות הממשלה מבנט אל יאיר לפיד, וב-1 ביולי הפך לראש ממשלת ישראל החלופי[211]. מכוח סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, תקנות החירום לשיפוט על איו"ש הוארכו אוטומטית לאור פיזור הכנסת.

ראש ממשלת ישראל החלופי

עריכה

כראש הממשלה החלופי יזם את הקמת מוזיאון איינשטיין בירושלים, שיתבסס על כתבי וחומרי הארכיון שהוריש אלברט איינשטיין לאוניברסיטה העברית בירושלים[212].

לקראת הבחירות לכנסת ה-25 הודיע בנט שלא ינסה להיבחר לכנסת הבאה. בנט העביר את מפלגת ימינה באופן מלא אל איילת שקד[213].

לאחר שבקשת הפיצול בהסכמה של "ימינה" נדחתה על ידי ועדת הכנסת, על מנת לאפשר לח"כ מתן כהנא ולח"כ שירלי פינטו להתפצל מ"ימינה" הם היו צריכים ח"כ נוסף שיתפצל עמם. ב-15 באוגוסט 2022, חבר אליהם בנט והם התפלגו אל סיעת המחנה הממלכתי. בנט פרש ממנה מיד והקים סיעת יחיד בשם "ביחד"[214]. ב-6 בספטמבר אושרה בוועדת הכנסת חזרתו לסיעת ימינה.

בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת ה-25, בהן זכה גוש הימין בראשות בנימין נתניהו ב-64 מנדטים, הודיע בנט על התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה החלופי וסיכם עם ראש הממשלה יאיר לפיד שממשלת המעבר לא תבצע פעולות רגישות פוליטית או שנויות במחלוקת עד להקמת הממשלה החדשה[215]. התפטרותו מתפקידיו כראש הממשלה החלופי וכשר ההתיישבות נכנסה לתוקף ב-8 בנובמבר 2022, וכעבור שבוע, ב-15 בנובמבר, עם השבעת הכנסת העשרים וחמש הסתיימה כהונתו כחבר הכנסת.

לאחר פרישתו

עריכה
 
בנט בכנס CyberWeek 2024[216]

לאחר הקמת ממשלת ישראל ה-37 וקידום הרפורמה המשפטית הביע בנט התנגדות לקידומה באופן חד צדדי ותמך בקיום הידברות ופשרה.[1][33]

לאחר פרישתו שכר צוות תחקירנים והגיש תביעות לשון הרע נגד אישים שונים[217]. לאחר ששלח מכתב התראה לפני תביעה לעיתונאי יאיר לוי, פרסם לוי התנצלות על שפרסם שבנט שיפץ את ביתו הפרטי על חשבון המדינה[218]. לוי שילם לבנט פיצוי כספי, אותו תרם בנט לעמותת "אור למשפחות"[219]. צייצן נוסף התנצל על שהפיץ סרטון המטיל ספק ביהדות הוריו של בנט[220]. כמו כן הגיש בנט תביעת דיבה על סך חצי מיליון ש"ח נגד יגאל מלכה[221]. תביעת דיבה שהגיש נגד הרב רונן שאולוב[222] הסתיימה בפשרה לפיה שאולוב התנצל והודה שדברים שפרסם בעניינו של בנט הם שקריים. טרם נקבע גובה הפיצוי שבו יחויב שאולוב[223]. תביעה נגד הרב יוסף מזרחי, שטען שאימו של בנט איננה יהודייה, תסתיים בפרסום התנצלות של מזרחי ובפיצוי שיהיה בין 40 ל-80 אלף ש"ח לפי החלטת השופט[224].

במאי 2023 מונה לדירקטור בחברת קוונטום סורס הישראלית, העוסקת במחשוב קוונטי[225]. בינואר 2024 מונה לדירקטור בחברת לאסו סקיוריטי, העוסקת באבטחת מידע[226]. ביולי 2024 מונה לדירקטור בחברת התרופות רמפי.[227]

פעילותו במלחמת חרבות ברזל

עריכה

אחרי מתקפת הטרור הגדולה על ישראל מרצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023 ובמהלך מלחמת חרבות ברזל, הרבה בנט להתראיין לרשתות התקשורת הזרות, הגן על ישראל, הצדיק את התגובה הצבאית של צה"ל והציג את אכזריות חמאס אותה הוא השווה לנאצים[228][229][230].

ב-29 בדצמבר 2023 פרסם בנט בעיתון "וול סטריט ג'ורנל" שבזמן כהונתו, במהלך שנת 2022, ישראל תקפה בסיס כטב"מים על אדמת איראן, וכן הרגה בטהראן את בכיר משמרות המהפכה חסן חודאי – לאחר ניסיונות כושלים לפגוע בישראלים בטורקיה[231][232]. המידע פורסם ללא אישור הצנזורה הצבאית[233].

עמדותיו

עריכה

בנט הוא בעל אידאולוגיה ימנית מובהקת והוא תומך בזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל השלמה. הוא תומך בבנייה בהתנחלויות ובתגובות צבאיות ומדיניות תקיפות כנגד הטרור הפלסטיני. בנט מתנגד להקמת מדינה פלסטינית ורואה בה "אסון לישראל"[234]. בנט הוא דתי-לאומי ודוגל בתפיסה הממלכתית. בתפיסת אופייה של מדינת ישראל תומך בנט בשילוב הגישות של מדינה יהודית ודמוקרטית ומדינת העם היהודי. הוא תמך בחוק הלאום שבא לתת עיגון חוקתי לעמדה זו אך במקביל, הוא בעד שוויון זכויות אזרחיות מלאות לכל אזרחי ישראל ופועל לשילובם בחברה.

 
נפתלי בנט ביום ירושלים בישיבת מרכז הרב עם הרב יעקב שפירא, 2015

תפיסת הביטחון

עריכה

בנט דוגל בתעוזה צבאית, שמתבטאת לדבריו ביצירתיות, יוזמה, חתירה למגע ושמירה מתמדת על כך שהאויב לא יתעצם, למשל על ידי הריגת מחבלים פלסטינים בפעולות יזומות כגון מבצעים צבאיים וסיכולים ממוקדים. לתפיסתו, צה"ל הפסיק לנצח מאחר שעבר מתפיסה של הכרעה לתפיסה של הכלה וניתוק מגע, כשלכך נוספו הגבלות משפטיות, הכובלות את ידי המפקדים והחיילים ומונעות מהם לפגוע באויב ביעילות ולנצחו[235]. בנט תומך ביצירת הרתעה מול הטרור על ידי ענישה קשה של המחבלים ומשפחותיהם, ובפרט הוא תומך בהריסת בתי מחבלים[236][237].

ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, בנט קרא לנקוט בצעדים לצמצום הסכסוך. בשנת 2013 המשיל בנאומו את הבעיה הפלסטינית ל"רסיס בישבן", משל שהפך למטבע לשון מאז[238]. הנמשל היה כי מוטב לחיות עם המצב הקיים ובו ישראל מחזיקה בשטחי יהודה ושומרון מאשר להסתכן בניסיונות לשינוי המצב.

תוכנית ההרגעה

עריכה

בנט מתנגד לחלוקת ירושלים ולחזרה לקווי 67', ומאידך ליצירת מדינה דו-לאומית באמצעות סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל. בפברואר 2012 פרסם את "תוכנית ההרגעה"[239][240] – תוכנית מדינית שגיבש המבוססת בין היתר על חלקים מיוזמות קודמות: "שלום בארץ" של עדי מינץ, "היוזמה הישראלית" של בני אלון, ומסתמכת על אמירות של בנימין נתניהו, שרים וחברי כנסת מטעם הליכוד בזכות סיפוח חד-צדדי. בנט מציע החלה חד-צדדית של הריבונות הישראלית על "שטחי C" ביהודה ושומרון שמהווים כ-60% מהשטח ובהם נמצאות כל ההתנחלויות (מעל 500,000 ישראלים), תוך אזרוח מלא של כ-80,000 הפלסטינים שלפי אומדנו חיים בשטחים אלו[241][242], אם ירצו בכך, על מנת לשלול טענות על אפרטהייד. לדבריו, האדמות שיסופחו יצרו רצף טריטוריאלי ישראלי שיאפשר ביטחון טוב יותר לאזרחי ישראל וימנע גירוש פלסטינים ויהודים מבתיהם. בנוסף תשקיע ישראל ביצירת תנאים לחופש תנועה מלא של פלסטינים ביהודה ושומרון ללא מחסומים ובתשתיות ואזורי תעשייה משותפים, מתוך גישה שלפיה "שלום צומח מלמטה – דרך התושבים, האנשים בשטח וחיי היום יום". בנט עומד על כך שעל הפלסטינים להפסיק את ההסתה האנטישמית נגד ישראל והיהודים כתנאי הכרחי לדו-קיום. שטחי A ו-B יישארו בשליטת אוטונומיה פלסטינית, אך עם מטרייה ביטחונית של צה"ל והשב"כ על מנת להבטיח שקט, לדכא טרור פלסטיני ולמנוע השתלטות חמאס על השטח. בנט גם מתנגד לקליטה ביהודה ושומרון של פליטים פלסטינים שחיים מחוץ למקום, או לחיבור בין רצועת עזה שבשלטון החמאס לבין יהודה ושומרון. לדבריו, עזה מסתפחת בהדרגה למצרים ואל לישראל ליטול אחריות עליה.

כלכלה וחברה

עריכה

בנט דוגל בכלכלה חופשית ובקפיטליזם וסבור שעסקים פרטיים הם המנוע לצמיחת המשק. הוא בעד תמיכה באוכלוסיות חלשות כגון קשישים ונכים. לדבריו, יש לשבור את המונופולים של הטייקונים, ועדי העובדים הגדולים ומשרד הביטחון[243] שחונקים לדעתו את המשק. כמו כן, הוא מאמין שהמפתח לצמצום הפערים הוא שוויון הזדמנויות והשקעה בחינוך בפריפריה, שייתנו כלים לאוכלוסיות מרקע כלכלי חלש להצליח מקצועית וכלכלית. בנוסף, הוא תומך במתן קרקעות לחיילים משוחררים בפריפריה, בנגב ובגליל, כדי לקדם מענה כלל ארצי לבעיית "דיור בר השגה"[244] ובפיזור אוכלוסייה שוויוני יותר בארץ ישראל[245]. בסוגיית השוויון בנטל ושילובם של חרדים במעגל העבודה, סבור בנט שאין לבצע גיוס בכפייה, מפני שפעולה כזו תביא לתוצאה הפוכה. הוא סבור שניתן להביא בהדרגה למצב שבו רוב הציבור החרדי בגילאים המתאימים יתגייס מרצון, ושכבר כעת ישנם יותר חרדים המעוניינים לשרת אך אין תקני גיוס מספיקים ומסגרות מתאימות לקליטתם, בצבא, בשירות הלאומי והאזרחי, במשמר הגבול ובכבאות[246]. במסגרת הפעולות לשיפור השוויון בנטל, פרסמו בנט ומפלגתו גם את התוכנית "יתנו יקבלו" לעידוד המשרתים בשירות צבאי ולאומי ולמתגייסים למילואים, הכוללת הטבות ותמריצים[247][248]. כיזם היי-טק בעברו בנט נוהג לשבח בנאומיו את היזמות הישראלית, היזמים הצעירים וחברות ההזנק. כשר החינוך הדגיש את חשיבות לימודי המתמטיקה ברמה גבוהה על מנת לאפשר לבוגרי מערכת החינוך להשתלב באקדמיה במקצועות המדעים המדויקים וההנדסה, וכן בתעשיות הביטחוניות ובתעשיית ההיי-טק.

בשנת 2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, הציג בנט את "תוכנית סינגפור" שעיקרה הפחתת מיסים ועידוד השקעות. לאחר שנבחר, התוכנית לא בוצעה[249].

שימוש בצה"ל לפינוי אנשים מביתם וסירוב פקודה

עריכה

בראיון טלוויזיה לניסים משעל בדצמבר 2012 אמר בנט: "אם אני אקבל פקודה לפנות יהודי מביתו ולגרש אותו, אני אישית המצפון שלי לא יאפשר. אני אבקש מהמפקד לפטור... אני לא אקרא לסירוב פקודה... אני גם לא אגרש ערבי מהבית. אני לא מסוגל." בנט הבהיר שיעמוד בדיבורו אף אם ייאסר[250]. בעקבות ביקורת שנמתחה על דבריו, שהוצגו באמצעי התקשורת ובפי יריביו הפוליטיים כקריאה לסרבנות, אמר בנט שדבריו סולפו והוסיף: "אני מתנגד בכל נפשי לסרבנות מכיוון שסרבנות תפגע אנושות בצה"ל היקר לנו, ואין לנו עוד צבא... אין דבר יותר קשה לי מפגיעה בצה"ל. לכן, אחיי ואחיותיי הצעירים: אסור לסרב פקודה. מקווה שתבינו." על עצם השימוש בצה"ל לפינוי משפחות מבתיהן בכפייה אמר בנט: "אני סבור שזו טעות אדירה לעשות שימוש בלוחמי צה"ל לגירוש משפחות מבתיהם כפי שנעשה בגוש קטיף. אני מאמין שעם ישראל, לאחר שהתנסה בזה פעם אחת, מבין את ההשפעות ההרסניות של גירוש על העם שלנו"[251][252].

שחרור מחבלים

עריכה

בנט מתנגד לשחרור מחבלים, הן בעסקאות תמורת חטופים (פיגועי מיקוח) והן במחוות מדיניות. לאחר שאחד המחבלים ששוחררו בעסקת שליט רצח את ניצב-משנה ברוך מזרחי, אמר בנט: "כל שחרור מחבלים גוזר את דינם של ישראלים נוספים [...] רוצח נשאר רוצח. והוא חייב להישאר מאחורי סורגים."[253]

קישורים חיצוניים

עריכה

כתבות ותחקירים

ראיונות

מכּתביו ומנאומיו:

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 עטרה גרמן, "משנים חוק יסוד": חוק ממשלת החילופים עבר בכנסת, באתר www.makorrishon.co.il, ‏27/07/2021
  2. ^ נפתלי בנט, בזכות מלחמת יום הכיפורים אני חי בישראל, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2019
  3. ^ J. Correspondent, Man from longtime S.F. family now a settlement leader, The Jewish news, ‏2010-10-08 (באנגלית)
  4. ^ Allison Kaplan Sommer (8 בינואר 2013). "Naftali Bennett's American Parents Are Kvelling With Pride". haaretz.com. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ ראיון בתוכנית "חיידק פוליטי" של נחמה דואק בערוץ הכנסת, אוקטובר 2012
    נאום בחנוכת "בית הסטודנט" של חב"ד בקמפוס בחיפה באתר col
  6. ^ Man from longtime S.F. family now a settlement leader, J., ‏2010-10-08 (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ חגית רוטנברג, געגועים לביבי, באתר ערוץ 7, 9 בספטמבר 2010
  8. ^ אורלי גולדקלנג, "שומר הראש", מקור ראשון - דיוקן, 28 ביולי 2017
  9. ^ ריאיון עם ליאור דיין
  10. ^ עמית סגל, סיפורה של הפוליטיקה הישראלית, עמ' 237.
  11. ^ ישראל רוזנר, נפתלי גם וגם: מה אתם באמת יודעים על נפתלי בנט?, באתר nana10‏, 8 בינואר 2013
  12. ^ יוחאי עופר, מפקד הנח"ל הבא נחשף: א' מסיירת מטכ"ל, באתר nrg‏, 6 בפברואר 2014
  13. ^ חגי הוברמן, ראיון בלעדי עם מפקדם של עמנואל מורנו הי"ד, נפתלי בנט ומתן כהנא, באתר "חדר מצב", 10 במרץ 2021
  14. ^ רונית ורדי, "המסע של נפתלי בנט לצמרת", מגזין ליברל, גיליון 3, עמ' 36, יולי 2014
  15. ^ 1 2 3 4 5 ברק רביד, שני ליטמן, חיים לוינסון, גילי כהן, רויטל חובל, נעמי דרום, מיהו נפתלי בנט: פרופיל של היורש של ביבי, באתר הארץ, 18 בינואר 2013
  16. ^ שלוש עשרה שנים לנפילתו של תא"ל ארז גרשטיין – סיפור קטן על מפקד גדול; חן קוטס-בר, ציידי הרקטות, מעריב, 12 בספטמבר 2007
  17. ^ אליענה שפר, נפתלי בנט מדבר על הכל: על ביבי, על הטייקונים ועל יוקר המחיה, באתר nrg‏, 28 באוקטובר 2012;   עמוס הראל, עזבו את נפתלי בנט, הוא לא אחראי לפרשת כפר כנא, באתר הארץ, 5 בינואר 2015,
      סא"ל במיל' עופר: בנט מפקד שטח מעולה וקר רוח, ערוץ היוטיוב של נפתלי בנט, 6 בינואר 2014.
  18. ^ נפתלי בנט, המנון יחידת מגלן, באתר עמותת "מגלן"
  19. ^ המנון מגלן באתר ויקיטקסט, המנון יחידת מגלן,
  20. ^ בנט כתב בית חדש להמנון יחידת מגלן, באתר ynet, 10 ביוני 2016.
  21. ^ פוסט של בנט בפייסבוק, 28 באפריל 2016.
  22. ^   נפתלי בנט אצל רוני קובן | הדברים שמעולם לא נשמעו, סרטון בערוץ "הרשמי של נפתלי בנט", באתר יוטיוב (אורך: 29:04), 31 בדצמבר 2020
  23. ^ נפתלי בנט, דרושים: עמירם לוינים, באתר TheMarker‏, 24 באוגוסט 2006
    ראיון אישי של בנט עם סיון רהב-מאיר בתוכנית "אנשים בלילה" בגלי צה"ל, יולי 2012
  24. ^ 1 2 מואב ורדי ואור הלר, "חום יולי אוגוסט": נפתלי בנט חוזר לקרבות של מלחמת לבנון ה-2, באתר חדשות 13, 13 ביוני 2016
  25. ^ יונתן אוריך, ‏בנט יוצא למילואים: יעביר גיבוש בסיירת מטכ"ל, באתר כיפה, 16 בספטמבר 2013
  26. ^ לשכת בנט פרסמה את תעודת סיום התואר שלו, ערוץ 7
  27. ^ גיא גרימלנד, "אל תחיו באשליות, התרכזו במה שמכניס כסף", באתר הארץ, 19 באוקטובר 2008
  28. ^ Naftali Bennett CrunchBase Profile
  29. ^   ענבל אורפז, מסודר: נפתלי בנט ירוויח מיליוני דולרים ממכירת סולוטו, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2013
  30. ^ איתי זהוראי, האקזיט החדש של בנט נחשף: ירוויח לפחות 5 מיליון דולר מהנפקת פיוניר, "פורבס ישראל", 7 ביוני 2021
  31. ^ כך עוקף בנט את נתניהו ויהפוך לראש הממשלה העשיר בישראל, 8 ביוני 2021
  32. ^ יניר יגנה‏, "גיבור": בנט פרץ בבכי בחנוכת רחוב על שם חברו עמנואל מורנו, באתר וואלה‏, 22 במרץ 2018
  33. ^ 1 2   Bennett speaks out, סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 04:51:33)
  34. ^ פרטים אישיים, באתר m.knesset.gov.il
  35. ^ חיים לוינסון, נפתלי בנט מונה למנכ"ל מועצת יש"ע, באתר הארץ, 31 בינואר 2010
  36. ^ כתבי ynet ו"ידיעות אחרונות", מול הבלוק החרדי? לפיד ובנט ייפגשו לפני המו"מ, באתר ynet, 28 בינואר 2013
  37. ^ רועי שרון, נפתלי בנט מונה למנכ"ל מועצת יש"ע החדש, באתר nrg‏, 31 בינואר 2010
  38. ^ מורן אזולאי, נפתלי בנט יודיע על כניסה לחיים הפוליטיים, באתר ynet, 29 באפריל 2012
  39. ^ נפתלי בנט הוא היו"ר החדש של הבית היהודי, באתר וואלה‏, 6 בנובמבר 2012
  40. ^ דו"ח חריף על התרומות לבחירות: בנט נקנס ב-65 אלף שקל, באתר "ThePost",‏ 21 באוגוסט 2013
  41. ^ רשימת מועמדי "הבית היהודי בראשות נפתלי בנט – מיסודם של האיחוד הלאומי, מפד”ל החדשה" לכנסת ה-19, באתר ועדת הבחירות המרכזית
  42. ^ תוצאות הבחירות לכנסת התשע-עשרה
  43. ^ מידע אישי בפרופיל הפייסבוק
  44. ^ עוזי ברוך, ח"כ אריאל: חתרנו לברית עם החרדים - נדחינו, באתר ערוץ 7, 20 בפברואר 2013
  45. ^ כתבי ynet ו"ידיעות אחרונות", בבית היהודי רוצים את ועדת הכספים, באתר ynet, 10 בפברואר 2013
  46. ^ תומר אביטל, סמכויותיו של בנט כשר התמ"ת יורחבו מעבר לתחום הכלכלי, באתר כלכליסט, 9 במרץ 2013
  47. ^ 1 2   אורה קורן, בנט הוביל רפורמות במכון התקנים וביבוא - אך ניצל רק מעט מהפוטנציאל שהיה לו, באתר TheMarker‏, 24 בפברואר 2015
  48. ^ תקנות קידום התחרות בענף המזון (שקיפות מחירים), התשע"ה-2014, באתר משרד המשפטים;
    נורית קדוש, עם האצבע על המילקי: הרשתות יחויבו לעדכן מחירי מזון אחת לשעה, באתר כלכליסט, 3 בנובמבר 2014
  49. ^   חיים ביאור, משרד הכלכלה הקצה 200 מיליון שקל לבניית כיתות חדשות לבני 0–3, באתר TheMarker‏, 31 בדצמבר 2014
  50. ^ צביקה קליין, בנט לתנועה הקונסרבטיבית: אני לא השר של המגזר, באתר nrg‏, 26 ביוני 2013
    לראשונה בתולדות מדינת ישראל: שר הדתות נפגש עם כנסת הרבנים הקונסרבטיבים - "אני מרגיש שאני פוגש משפחה", מעקב אזרחי
    שחר אילן, איך הפכו הקונסרבטיבים לאחים החדשים של נפתלי בנט, הארץ
  51. ^ 1 2 ארי גלהר, חברי תקומה זומנו לשיחת נזיפה אצל הרב ליאור, באתר nrg‏, 11 ביולי 2013
  52. ^ בעקבות דרישת בנט: נתניהו יעלה את חוק יסוד משאל העם להצבעה כבר ביום ראשון, באתר הארץ, 25 ביולי 2013
  53. ^ מורן אזולאי, על האפס: גם חוק משאל העם אושר בכנסת, באתר ynet, 12 במרץ 2014
  54. ^ יצחק טסלר, נשות הכותל: הצעת בנט - "מרפסת שיזוף", באתר ynet, 25 באוגוסט 2013
  55. ^ אביטל להב, אינטל תשקיע 6 מיליארד דולר בקרית גת, באתר ynet, 30 באפריל 2014
  56. ^ אמיר תיבון‏, בנט הותקף פיזית ב"וועידת השלום": "רוצח פשיסט", באתר וואלה‏, 8 ביולי 2014
  57. ^   Channel 2 news with Cabinet transcripts from "Protective Edge": Bennett was right, סרטון באתר יוטיוב
  58. ^ מלחמת שרים: "בנט חיפש לייקים כשיעלון ניהל מלחמה", באתר וואלה, 16 בספטמבר 2014,
    אריק בנדר, מקורבי בנט: "הוא הציל את תושבי הדרום ממחדל המנהרות של יעלון", באתר מעריב, 16 בספטמבר 2014,
    דיסקין: "בנט ראוי לשבח, חברי הקבינט לא נספרים", mako-חדשות 2, 17 בספטמבר 2014,
    בועז גולן, פרוטוקולי "צוק איתן" מבהירים: בנט היחידי שהבין את המצב, באתר חדשות 0404‏.
  59. ^ דו"ח המבקר, עמ' 15–19;
    אסף גולן, "חזן עבר עבירה פלילית שדינה 3 שנות מאסר", באתר nrg‏, 2 בדצמבר 2015.
  60. ^   אלי אוחנה של הכרתם, סרטון באתר יוטיוב
  61. ^ 1 2 חזקי עזרא, בנט מבקש: תנו לי אשראי, כנסו לפרופורציות, באתר ערוץ 7, 27 בינואר 2015
  62. ^ "35% ממצביעי הבית היהודי: שוקלים להצביע לליכוד", באתר nrg,‏ 2 בפברואר 2015
  63. ^ שבתי בנדט‏, לא מתנצל? אוחנה בעבר: "יש לנו מספיק שטחים, מצדי שיפנו הכול", באתר וואלה‏, 27 בינואר 2015
  64. ^ מורן אזולאי, הפארסה של בנט: אלי אוחנה פורש מהבית היהודי, באתר ynet, 29 בינואר 2015.
  65. ^ תוצאות הבחירות לכנסת העשרים
  66. ^ סעיף 57 להסכם הקואליציוני
  67. ^   ליאור דטל, כחלון ובנט מוסיפים סייעת שנייה לגנים ב-400 מיליון שקל – כבר בספטמבר, באתר TheMarker‏, 8 ביוני 2015
  68. ^ שחר חי ורן בוקר, למרות החלטת הוועדה, השר בנט הורה: "להוציא את ההצגה על המחבל מסל התרבות", באתר ynet, 9 ביוני 2015,
    חדשות 2, ‏בנט למשפחת תמם: "אהיה חומת המגן שלכם", באתר ‏מאקו‏, 15 ביוני 2015.
  69. ^ שירית אביטן כהן, הרפורמה של בנט: מנהלים יבחרו הצגות ב"סל תרבות", באתר nrg,‏ 18 בפברואר 2016
  70. ^ מעריב אונליין, גלי מרקוביץ סלוצקר, ‏השר בנט: "הסרדינים יוצאים מהקופסא - כיתות הלימוד יוקטנו", באתר מעריב אונליין, 6 באוגוסט 2015
  71. ^ יעל ברנובסקי, משרד החינוך: נשקיע כמיליארד ש' למען תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, באתר ישראל היום, 25 באוגוסט 2015
  72. ^ חזקי עזרא, דירוג השרים השנתי: בנט במקום הראשון, באתר ערוץ 7, 9 בספטמבר 2015
  73. ^ עמרי נחמיאס‏, מיישם את החוק הנורווגי: השר בנט התפטר מהכנסת, באתר וואלה‏, 7 באוקטובר 2015
  74. ^ תומר ניר, ‏עכשיו זה רשמי: ח"כ ינון מגל התפטר מהכנסת, באתר "סרוגים", 1 בדצמבר 2015
  75. ^ גיא עזרא, ‏האופוזיציה נעדרה; בנט מונה לשר החינוך והתפוצות, באתר "סרוגים", 7 בדצמבר 2015
  76. ^ שירי דובר, ‏המדינה, IATI וקרן רש"י ישקיעו 6 מיליון שקל בחינוך טכנולוגי, באתר גלובס, 27 באוקטובר 2015
    דף התחרות באתר משרד החינוך
  77. ^ "תוכנית 'דיבור בציבור': תלמידים ילמדו להציג מול קהל ולנהל ויכוחים פומביים", באתר משרד החינוך
  78. ^ משה שטיינמץ‏, בנט אסר על פעילות של "שוברים שתיקה" בבתי ספר, באתר וואלה‏, 15 בדצמבר 2015
  79. ^ הודעה בדף הפייסבוק של בנט, פייסבוק, 15 בדצמבר 2015.
    עוזי ברוך, בנט: 'שוברים שתיקה' - מחוץ למערכת החינוך, באתר ערוץ 7, 15 בדצמבר 2015.
  80. ^ אורלי הררי, יד קשה נגד "שוברים שתיקה" בבתי הספר, באתר ערוץ 7, 8 בדצמבר 2016.
  81. ^ שירית אביטן כהן, מרצים נגד פיטורי סגנית יו"ר המל"ג: "שרירותיים", באתר nrg‏, 8 בדצמבר 2015
    שירית אביטן כהן, בצעד חסר תקדים: שישה חברי המל"ג התפטרו מתפקידם, באתר nrg‏, 21 בפברואר 2016
    שירית אביטן כהן, "מסר-ירון עצמה הייתה מינוי פוליטי של פירון", באתר nrg‏, 21 בפברואר 2016.
  82. ^ עמרי זרחוביץ', ‏הניצחון של בנט: הבינתחומי יהפוך להיות אוניברסיטה פרטית, באתר גלובס, 20 במרץ 2018
  83. ^ חדשות 2, ‏הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל נחנכה, באתר ‏מאקו‏, 19 באוגוסט 2018
  84. ^   ליאור דטל, בנט: "שברנו את קרטל האוניברסיטאות", באתר הארץ, 14 באוקטובר 2018
  85. ^ ראשי האונ' זועמים על יוזמת בנט, באתר ערוץ 7
  86. ^ ירדן סקופ, השר בנט מקים ועדה להעצמת הזהות המזרחית במערכת החינוך, באתר הארץ, 4 בפברואר 2016
    פוסט שכתב בנט על הנושא
  87. ^ ניצן קידר, להכריז כבר כעת על חנינה לאזריה?, באתר ערוץ 7, ז' בתשרי תשע"ז, 9 באוקטובר 2016
  88. ^ איתמר אייכנר, נתניהו וח"כים חתמו על מכתב לנשיא: "לשקול מחדש את חנינת אזריה", באתר ynet, 27 בנובמבר 2017
  89. ^ פוסט שכתב בנט על הנושא
  90. ^ מעריב אונליין, ‏בנט: "הקבינט צריך מזכיר צבאי כדי שלא נגיע למלחמה הבאה בלי כל המידע", באתר מעריב אונליין, 23 במאי 2016
  91. ^ יעקב גרודקה, הפריימריז בבית היהודי: נפתלי בנט גרף 80 אחוזים מן הקולות, באתר בחדרי חרדים, 27 באפריל 2017.
  92. ^   משה שטיינמץ, כתב לענייני חינוך‏, התכנית לחיזוק המתמטיקה: "שוויון הזדמנויות הופך מסיסמא למציאות", באתר וואלה‏, 30 באוגוסט 2015
  93. ^ יעל אודם, כתבת חדשות 2, ‏חיזוק מתמטי: הבונוס ל-5 יח' יעלה, באתר ‏מאקו‏, 15 ביולי 2015
  94. ^ עדו בן פורת, בכל אוניברסיטה: בונוס ללומדי 5 יח"ל מתמטיקה, באתר ערוץ 7, 20 בדצמבר 2015
  95. ^ רעות הדר, זינוק במספר לומדי 5 יח"ל במתמטיקה, באתר ערוץ 7, 7 ביוני 2016.
  96. ^ אדיר ינקו, מספר הנבחנים ב-5 יחידות במתמטיקה הוכפל בתוך ארבע שנים, באתר ynet, 27 ביוני 2018.
  97. ^ מורן אזולאי, בנט ושקד הכריזו על מפלגת "הימין החדש": "איבדנו את היכולת שלנו להשפיע", באתר ynet, 29 בדצמבר 2018;   יובל קרני, מורן אזולאי, "יש בינינו אינספור מחלוקות. גם לנו יש אגו. אבל לשותפות הזו אין תאריך תפוגה", באתר "ידיעות אחרונות", 7 במרץ 2019
  98. ^ יובל קרני ואיתמר אייכנר, נתניהו פיטר את נפתלי בנט ואיילת שקד, באתר ynet, 2 ביוני 2019
  99. ^   שירית אביטן כהן, ‏"בצלאל והרב פרץ: בואו נחתום היום", בעיתון מקור ראשון, 25 ביולי 2019
  100. ^ יהודה לוינגר, ‏אחרי האיחוד, כך תיראה רשימת הימין לכנסת, באתר "סרוגים", 29 ביולי 2019
  101. ^ צבי זרחיה, בנט ימונה לשר הביטחון; הימין החדש יתאחד עם הליכוד, באתר כלכליסט, 8 בנובמבר 2019
  102. ^ סרטון, באתר Twitter, ‏10 בפבר׳ 2020
  103. ^ כתבי Ynet, ליומיים הקרובים: מצב מיוחד הוכרז ביישובים בטווח של 80 ק"מ מהרצועה, באתר ynet, 12 בנובמבר 2019.
  104. ^ יואב זיתון, "סיכול כלכלי ממוקד": בנט חתם על צו שיגביל פעילי טרור, באתר ynet, 3 בדצמבר 2019.
  105. ^ עדו בן פורת, לראשונה: שר הביטחון נפתלי בנט חתם על צו עיקול לכספי משפחות מחבלים ישראלים, באתר ערוץ 7, 25 בדצמבר 2019.
  106. ^ ערוץ 7, שר הביטחון בנט: צו הרחקה נגד פעילי שמאל אנרכיסטים, "הקרקס נגמר", באתר ערוץ 7, 18 בינואר 2020
  107. ^ יובל קרני, מורן אזולאי, עמיחי אתאלי וחסן שעלאן, כחול לבן: תוכנית טובה; בנט: לא נאפשר מדינה פלסטינית, באתר ynet, 28 בינואר 2020
  108. ^ אנה רייבה ברסקי, ‏בנט אישר את פרויקט הנגשת מערת המכפלה עבור נכים, באתר מעריב אונליין, 3 במאי 2020
  109. ^ מערכת ישראל היום, תקרית חריגה בגבול עזה: צה"ל חיסל שני מחבלים שניסו להניח מטען חבלה, באתר ישראל היום, 23 בפברואר 2020
  110. ^ אור יזרעאלי, ‏בנט: הנחתי לאסוף גופות. מול המחבלים נפעל בעוצמה, באתר "סרוגים", 23 בפברואר 2020
  111. ^ יניר יגנה, אמיר בוחבוט, טל שלו ויואב איתיאל‏, המתיחות בדרום: 50 רקטות שוגרו לשטח ישראל, צה"ל תקף ברצועת עזה, באתר וואלה‏, 24 בפברואר 2020
  112. ^   חיים לוינסון, בנט: הולכים לאופוזיציה בלב שלם, נתניהו בחר להיפטר מימינה, באתר הארץ, 14 במאי 2020
  113. ^ יואב לימור, אמ"ן התגייס למאבק בקורונה, באתר ישראל היום, 27 במרץ 2020; אבנר הופשטיין, ממשלת צללים של איש אחד, זמן ישראל, באתר זמן ישראל, 14 במאי 2020
  114. ^ תוכנית 100,000 הבדיקות, גל קורונה שני ללא אסון כלכלי, מפטיש לפינצטה, ‏7 ביוני 2020
  115. ^ הספר, באתר הוצאת סלע מאיר
  116. ^ הפרק הראשון בספר, באתר "עברית"
  117. ^ טל שניידר, ‏הספר החדש של נפתלי בנט: "איך לנצח מגפה", באתר גלובס, 17 באוגוסט 2020
  118. ^   חגי עמית, בנט ממשיך לצלוף בנתניהו: מפרסם "תוכנית 200 ימים" להתאוששות המשק, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2020
  119. ^ נתניהו ברח מהעימות מולי אמש בערוץ 20, אבל אני לא חושש להתייצב בפני הציבור, נבדק ב-2024-02-05
  120. ^ כתבי כאן חדשות, פורסמו התוצאות סופיות: יש עתיד איבדה מנדט לטובת ליברמן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 במרץ 2021
  121. ^ שירית אביטן כהן, ‏ממשלת האחדות ירדה מהפרק: בנט החליט לעצור את המגעים מול גוש השינוי, באתר גלובס, 13 במאי 2021
  122. ^   מיכאל האוזר טוב, בנט הודיע שיקים ממשלה עם לפיד: אין ממשלת ימין, זה אחדות או בחירות, באתר הארץ, 30 במאי 2021
  123. ^ הושגו הסכמים עם כלל המפלגות: לפיד הודיע לנשיא - "עלה בידי" להרכיב ממשלה, באתר וואלה‏, 2 ביוני 2021
  124. ^ N12, ‏הכנסת הביעה אמון בממשלה ה-36: מי תמך ומי התנגד לממשלת בנט-לפיד?, באתר ‏מאקו‏, 13 ביוני 2021
  125. ^ שמעון הללי, אחת ולתמיד: כמה עלה מיגון מעון ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, באתר עכשיו 14, ‏02/04/24
  126. ^ בג"ץ בביקורת חריפה על העבודות בבית בנט: "תמונה עגומה של מנהל לא תקין", באתר ynet, 18 במאי 2022
  127. ^ Naftali Bennett is on the 2021 TIME100 list
  128. ^   בנט נבחר לאחד ממאה המשפיעים בעולם של המגזין טיים, עבאס כתב את הנימוקים לבחירה, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2021
  129. ^ לירן לוי, בעקבות מכתב איומים ברצח שבתוכו כדור חי: תוגברה האבטחה סביב משפחת בנט, באתר ynet, 26 באפריל 2022
  130. ^ לירן לוי ומורן אזולאי, אחרי גילת: גם בנו של ראש הממשלה יוני בנט קיבל מכתב איומים עם קליע, באתר ynet, 28 באפריל 2022
  131. ^ 18 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 10000 שקלים
  132. ^ נתניהו ברח מהעימות מולי אמש בערוץ 20, אבל אני לא חושש להתייצב בפני הציבור, נבדק ב-2024-02-18
  133. ^ ביקורת בציונות הדתית על בנט: "אין בך אמון ציבורי" · צפו - בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il, ‏2021-05-31
  134. ^ קלמן ליבסקינד, ‏"ממשלת השינוי" איננה אלא גניבת בחירות, באתר מעריב אונליין, 10 במאי 2021
  135. ^ ראש עיריית שדרות נגד בנט: "מרגיש מרומה, אין אדם שאכזב אותי יותר ממנו", באתר מעריב אונליין, 12 בספטמבר 2021
  136. ^ "הולכנו שולל מאות אלפי מצביעים והפננו עורף למחנה שלנו, אין למהלך הזה לגיטימציה ציבורית", באתר ‏מאקו‏, 31 במאי 2021
  137. ^ רגע לפני שנכנס לכנסת: מועמד ימינה שהתנגד לחיבור עם לפיד פרש מהמפלגה, באתר מעריב אונליין, 15 ביוני 2021
  138. ^ Avihay Bitton, "ידינו לא הייתה במעל": שלושה חברי רשימת ימינה תוקפים את בנט, באתר www.mazav.co.il
  139. ^   ראש הממשלה נפתלי בנט בראיון פתוח אצל רפי רשף, סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 49:14)
  140. ^ מוחמד מג'אדלה, ‏לאחר כמעט 100 נרצחים: הממשלה תציג את תוכנית החומש לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, באתר ‏מאקו‏, 13 באוקטובר 2021
  141. ^ חסן שעלאן, הירידה במקרי הרצח בחברה הערבית, ונתוני המבצע המשטרתי ש"לא חוסך", באתר ynet, 5 ביוני 2022.
  142. ^ לי אברמוביץ', ‏בשורה להורים הצעירים: הוזלה במוצרים לתינוקות, באתר ‏מאקו‏, 15 באוקטובר 2021
  143. ^ שירה ספיר, ‏התחרות מתרחבת: עוד רשת בינ"ל בדרך לישראל - הפעם מאוסטרליה, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2022
  144. ^ מירב קריסטל, סבן אילבן וקרפור מאיצות את הכניסה: שלחו אחראים לקידום השקת הפעילות, באתר ynet, 13 בנובמבר 2022
  145. ^ גיא נרדי, ‏תוכנית ממשלתית חדשה שואפת להכפיל את אוכלוסיית רמת הגולן בתוך 3 שנים, באתר גלובס, 26 בדצמבר 2021
  146. ^ עופר פטרסבורג, הממשלה אישרה 14 ישובים חדשים בנגב, באתר ישראל היום, 11 באפריל 2022
  147. ^   מירב ארלוזורוב, מהפכת ביזור הסמכויות של הממשלה לשלטון המקומי יוצאת לדרך, באתר הארץ, 13 באפריל 2022
  148. ^ רועי רובינשטיין, עמית קרקו, בנט: זו התפרצות חדשה, עטו מסכות וחסנו את הילדים - המלאי מוגבל, באתר ynet, 22 ביוני 2021.
  149. ^ חובת עטיית מסכות בחללים סגורים - החל מהיום ב-12:00, באתר ynet, 25 ביוני 2021
  150. ^ קבינט הקורונה החליט שלא להטיל מגבלות חדשות, באתר N12, ‏7 ביולי 2021 (ארכיון)
  151. ^ דנה ויס, ‏חיסון שלישי "דיפרנציאלי", בלי סגרים: אסטרטגיית "בלימה רכה" של בנט, באתר ‏מאקו‏, 9 ביולי 2021
  152. ^ טל שלו ומירב כהן‏, בנט: משלוח החיסונים לקורונה מפייזר יוקדם לאוגוסט, נבחן הסדרת אירועים רבי משתתפים, באתר וואלה‏, 11 ביולי 2021.
  153. ^ ההסכם הסודי עם פייזר: תספק חיסונים מיד כשתאושר מנה שלישית, באתר חדשות 13, 19 ביולי 2021.
  154. ^ נינה פוקס, "התו השמח": כל מה שצריך לדעת על ההגבלות שנכנסו לתוקף בחצות, באתר ynet, 21 ביולי 2021
  155. ^ מירב כהן‏, החל מהיום: המתווה החדש של התו הירוק נכנס לתוקף, באתר וואלה‏, 29 ביולי 2021
  156. ^ מערכת ישראל היום, בנט: "המציאות מוכיחה שחיסונים יעילים ובטוחים - לכו להתחסן", באתר ישראל היום, 29 ביולי 2021
  157. ^ ירון אברהם, ‏החלטות קבינט הקורונה: בידוד להורים שילדיהם נדבקו - ולשבים כמעט מכל המדינות, באתר ‏מאקו‏, 3 באוגוסט 2021
  158. ^ איתמר אייכנר, ynet, קבינט הקורונה אישר: הגבלת התקהלויות, תו ירוק מלא – ותו סגול בקניונים, באתר כלכליסט, 11 באוגוסט 2021
  159. ^   כתב מקור ראשון, ‏בנט: מעכשיו, החיסון השלישי אפשרי גם מגיל 12, בעיתון מקור ראשון, 29 באוגוסט 2021
  160. ^ חומי ברמן, ‏שיא בגל הרביעי: אתמול נפטרו בישראל 31 חולי קורונה, 125 נפטרו השבוע, באתר JDN‏, כ"ה באלול תשפ"א.
  161. ^ הקלות בתו הירוק ובמגבלה על התקהלויות | כל הפרטים, באתר "סרוגים", 9 בנובמבר 2021
  162. ^ אנה ברסקי, ‏"תרגיל אומגה": ישראל נערכת להתפרצות אפשרית של זן חדש של קורונה, באתר מעריב אונליין, 10 בנובמבר 2021
  163. ^ ראש הממשלה ושר הבריאות במסיבת עיתונאים בעקבות גילוי הווריאנט החדש: "נמצאים בנקודה מדאיגה" (ארכיון)
  164. ^ המאבק בווריאנט הדרום אפריקני: אלו הן ההחלטות שאישר קבינט הקורונה, באתר וואלה, ‏28 בנובמבר 2021 (ארכיון)
  165. ^ בנט: "הגל החמישי החל, המטרה - חיסון הילדים כמה שיותר מהר", באתר וואלה, ‏19 בדצמבר 2021 (ארכיון)
  166. ^ ירון אברהם יולן כהן עמליה דואק, ‏ההחלטות שאושרו: תו ירוק זמני למחוסנים במנה אחת, למידה מרחוק בערים כתומות ואדומות עם שיעורי התחסנות נמוכים, באתר ‏מאקו‏, 21 בדצמבר 2021
  167. ^ איתמר אייכנר, בנט הודיע: חיסון רביעי לבני 60 ומעלה ולצוותים הרפואיים, באתר ynet, 3 בינואר 2022.
  168. ^ איתמר אייכנר, אדיר ינקו, קבינט הקורונה: התו הירוק יחול רק ב"אירועים בסיכון גבוה" כמו שמחות ומסיבות, באתר ynet, 1 בפברואר 2022
  169. ^ מירב כהן‏, עידן חדש: הגבלות הקורונה הוסרו כמעט לחלוטין, באתר וואלה‏, 28 בפברואר 2022
  170. ^ אנה ברסקי, ‏בנט באו"ם: "תוכנית הגרעין האיראנית הגיעה לקו פרשת מים וגם הסבלנות שלנו", באתר מעריב אונליין, 27 בספטמבר 2021;
      איראן, קורונה ו"הסכמי אברהם": הנאום המלא של רה"מ בנט בעצרת האו"ם, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב (אורך: 24:23)
  171. ^ איתמר אייכנר, שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" בוושינגטון, בנט נחת בארה"ב: "לא נספח שטחים - ולא נקים מדינה פלסטינית", באתר ynet, 25 באוגוסט 2021
  172. ^ יונה לייבזון, ‏פסגת בנט-ביידן | במוקד השיחות: בלימת אירן, הצטיידות צה"ל ופטור מאשרת כניסה, באתר ‏מאקו‏, 26 באוגוסט 2021
  173. ^ איתמר אייכנר, הסוף לוויזה לארה"ב? בנט ובלינקן סיכמו לקדם פטור לישראלים, באתר ynet, 26 באוגוסט 2021
  174. ^ ברק רביד‏, בנט הזמין את ביידן לבקר בישראל: "הנושא האיראני לא סובל דיחוי", באתר וואלה‏, 27 באוגוסט 2021
  175. ^ עמליה דואק, ‏בנט לאחר הפגישה: "ביידן אוהב את ישראל וקשוב לצרכים שלנו, נוצר קשר אישי", באתר ‏מאקו‏, 27 באוגוסט 2021
  176. ^ משמרות המהפכה לא יוצאו מרשימת ארגוני הטרור, באתר מקור ראשון, ‏2022-05-25
  177. ^ איתמר אייכנר, הישג מדיני לבנט: ביידן החליט - משמרות המהפכה יישארו ברשימת ארגוני הטרור, באתר ynet, 24 במאי 2022
  178. ^ אנה ברסקי, טל לב רם, ‏בנט בתום פגישתו עם נשיא מצרים א-סיסי: "יצרנו תשתית לקשר עמוק להמשך הדרך", באתר מעריב אונליין, 13 בספטמבר 2021
  179. ^ ברק רביד‏, אלקין: פוטין ובנט סיכמו על המשך ההבנות לגבי פעילות חיל האוויר בסוריה, באתר וואלה‏, 22 באוקטובר 2021
  180. ^ איתמר אייכנר, בנט טס בחשאי למוסקבה ונועד עם פוטין בקרמלין, באתר ynet, 5 במרץ 2022
  181. ^ אילנה קוריאל, בנט בגלזגו: "ישראל בתחילתה של מהפכה בנושא שינויי אקלים", באתר ynet, 1 בנובמבר 2021
  182. ^ ברק רביד‏, לראשונה אי פעם: רה"מ ישראל נפגש באופן רשמי עם יורש עצר של בחריין, באתר וואלה‏, 2 בנובמבר 2021
  183. ^ ברק רביד‏, חשיפה: ישראל וירדן יחתמו בשבוע הבא על עסקת "חשמל תמורת מים", באתר וואלה‏, 17 בנובמבר 2021
  184. ^ ברק רביד‏, חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי והסוגיה האיראנית: בנט יוצא לביקור בבחריין, באתר וואלה‏, 14 בפברואר 2022
  185. ^ פגישה משולשת ראשונה מסוגה בסיני: בנט עם נשיא מצרים ומנהיג האמירויות, באתר ynet, 21 במרץ 2022
  186. ^   נועם אמיר, ‏האם צה"ל הגביר את עוצמת התגובה לטרור הבלונים?, בעיתון מקור ראשון, 4 ביולי 2021
  187. ^ כוכבי: זו השנה השקטה בעזה ב-15 השנים האחרונות, באתר "סרוגים", 15 באפריל 2022
  188. ^   אבי עמית, כך עצר אביב כוכבי בגופו את ההתנקשות בסינואר, באתר הארץ, 6 במרץ 2024
  189. ^ אלון חכמון, ‏יותר חיילים יישאו נשק: אלו הצעדים עליהם החליט בנט בעקבות הפיגוע, באתר מעריב אונליין, 28 במרץ 2022.
  190. ^   אנשיל פפר, איך ישראל וסעודיה מתכננות ליירט במשותף מל"טים איראניים, באתר הארץ, 13 ביולי 2022
  191. ^ מכה קשה לאיראן: מאות מל"טים הושמדו בתקיפה המיוחסת לישראל, באתר כיפה, 15 במרץ 2022.
  192. ^ ניר דבורי, ‏הישג לישראל | ביידן הכריע: משמרות המהפכה לא יוצאו מרשימת ארגוני הטרור, באתר ‏מאקו‏, 24 במאי 2022,
    ארז לין, ביידן הכריע: משאירים את משמרות המהפכה ברשימת ארגוני הטרור, באתר ישראל היום, 24 במאי 2022.
  193. ^ איתמר אייכנר, בנט הציג מסמכים מארכיון הגרעין האיראני: "הם שיקרו לעולם - ומשקרים שוב עכשיו", באתר ynet, 31 במאי 2022
  194. ^ איתמר אייכנר והסוכנויות, סבא"א נוזפת באיראן ודורשת: "שתפו פעולה ללא דיחוי", באתר ynet, 9 ביוני 2022,
    דמיאן פצ'טר, מועצת הנגידים של סבא"א החליטה לגנות את איראן, באתר ישראל היום, 8 ביוני 2022,
    אנה ברסקי, ‏רה"מ בנט בתגובה להחלטת מועצת הנגידים של סבא"א: "חושף את פרצופה האמיתי של איראן", באתר מעריב אונליין, 8 ביוני 2022.
  195. ^ לירן לוי, אמיר בוחבוט‏, שני הנמלטים האחרונים מהכלא נתפסו בג'נין על ידי כוחות הביטחון, באתר וואלה‏, 19 בספטמבר 2021
  196. ^ אלון חכמון, ‏אחרי המחדל: ועדת בדיקה ממשלתית תבדוק את בריחת האסירים מכלא גלבוע, באתר מעריב אונליין, 9 בספטמבר 2021
  197. ^ אור רביד, ‏היסטוריה: הימ"מ הוכרזה כיחידה הלאומית ללוחמה בטרור של ישראל, באתר ‏מאקו‏, 1 בדצמבר 2021.
  198. ^ הממשלה אישרה את הצעת ראש הממשלה בנט והשר לביטחון הפנים, עמר בר-לב: היחידה המשטרתית המיוחדת (ימ"מ) הוגדרה כיחידה הלאומית ללוחמה בטרור, 2 בינואר 2022.
  199. ^ עכשיו זה רשמי: ימ"מ הוגדרה כיחידה הלאומית ללוחמה בטרור, באתר כיפה.
  200. ^ בנט ובר-לב הכריזו על צאתו לדרך של "המשמר הישראלי", באתר זמן ישראל, 21 ביוני 2022
  201. ^ דפנה ליאל, ‏הכנסת אישרה את תקציב המדינה לשנת 2022, באתר ‏מאקו‏, 4 בנובמבר 2021
  202. ^ גד ליאור, העלאת גיל הפרישה לנשים ועוד 39 רפורמות: חוק ההסדרים אושר סופית, באתר ynet, 4 בנובמבר 2021
  203. ^ גד ליאור, נתוני צמיחה מצוינים לישראל ב-2022: 5.8% ברבעון האחרון, 6.5% בכל השנה, באתר ynet, 16 בפברואר 2023
  204. ^ גד ליאור, בשל גירעון משמעותי בדצמבר: 2022 הסתיימה בעודף של 9.8 מיליארד בלבד, באתר ynet, 11 בינואר 2023
  205. ^ מורן אזולאי, דרמה בכנסת עד אור הבוקר: הפסד לקואליציה - חוק האזרחות לא עבר, באתר ynet, 6 ביולי 2021
  206. ^ בנט: ״סילמן עברה רדיפה״, גנץ: ״עמדתנו לא השתנתה, רוצים בהצלחת הממשלה״, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 באפריל 2022
  207. ^ סער בצרות: סילמן, גנאים ורינאוי-זועבי יתנגדו בהצבעה להארכת חוק יו"ש, באתר כיפה
  208. ^ עמית סגל, דפנה ליאל, ‏אורבך: הודעתי לבנט שכיום אינני חלק מהקואליציה, באתר ‏מאקו‏, 13 ביוני 2022
  209. ^ אמיר אטינגר, לשכת בנט מתפרקת: טל גן צבי, ראש הסגל ואיש סודו של רה"מ, פורש, באתר ישראל היום, 23 במאי 2022
  210. ^ עמית סגל דפנה ליאל, ‏דרמה פוליטית: בנט ולפיד סיכמו על פיזור הכנסת, לפיד יהפוך לרה"מ, באתר ‏מאקו‏, 20 ביוני 2022
  211. ^ מורן אזולאי, הכנסת פוזרה סופית: בחירות ב-1 בנובמבר, לפיד יהפוך בחצות לרה"מ ה-14, באתר ynet, 30 ביוני 2022
  212. ^ פוסט של נפתלי בנט בפייסבוק, 22 באוקטובר 2022.
  213. ^ בנט הודיע שלא יתמודד בבחירות הקרובות; שקד תמונה ליו"ר ימינה, באתר כלכליסט, 29 ביוני 2022
  214. ^ הודעה על שינוי בהרכב הסיעתי של הכנסת, ערוץ הטלגרם של עמית סגל.
  215. ^ מורן אזולאי, איתמר אייכנר, בנט מתפטר מתפקיד רה"מ החליפי: "מאחל הצלחה לממשלה שתקום", באתר ynet, 3 בנובמבר 2022.
  216. ^   October 7th and the future of Israel, סרטון בערוץ "נפתלי בנט", באתר יוטיוב (אורך: 15:09)
  217. ^ אחרי שפרש מהפוליטיקה: נפתלי בנט יוצא למלחמה, באתר "סרוגים", 2 בדצמבר 2022
  218. ^ כתב "בחדרי חרדים" התנצל בפני נפתלי בנט על ציוץ שפרסם נגדו, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2022
  219. ^ עיתונאי שטען שבנט שיפץ את ביתו על חשבון המדינה חזר בו מדבריו, באתר זמן ישראל, 1 בדצמבר 2022
  220. ^   ציוץ של מוישי ריינר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 6 בדצמ׳ 2022ציוץ של מוישי ריינר בטוויטר, 6 בדצמבר 2022
  221. ^ מורן אזולאי, בנט רוצה "לנקות את הרשת" - ותובע חצי מיליון שקלים מפעיל ימין, באתר ynet, 5 בדצמבר 2022
  222. ^ מורן אזולאי, בנט תובע מיליון שקל מרב שטען שאמו אינה יהודיה: "קיבל 700 אלף צפיות", באתר ynet, 6 בדצמבר 2022
  223. ^ בנצי רובין, ‏ניצחון ראשון לבנט בתביעות הדיבה; הרב שאולוב התנצל, באתר "סרוגים", 24 במאי 2023
  224. ^ אברהם בלוך, ‏בנט התפרץ במהלך הדיון בביהמ"ש - וזה הסכום שבו יפוצה, באתר מעריב אונליין, 11 בספטמבר 2023
  225. ^ סופי שולמן, הג'וב החדש של נפתלי בנט: יסייע בבניית מחשב הקוונטים הישראלי, באתר כלכליסט, 15 במאי 2023
  226. ^ תחום מבוסס בינה מלאכותית: זהו הג'וב החדש של נפתלי בנט, באתר מעריב אונליין, 31 בינואר 2024
  227. ^ סופי שולמן, כלכליסט, נפתלי בנט מצטרף כדירקטור לסטארט-אפ של שותפתו לשעבר מיכל צור, באתר ynet, 14 בפברואר 2024
  228. ^   'We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip, סרטון בערוץ "Sky News", באתר יוטיוב (אורך: 00:49),
      Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas"., סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 11:16),
      ״Proportionality״, סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 00:46),
      No, CNN, there aren’t two “narratives” to the Gaza hospital blast. Go do your goddamn job., סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 03:17).
  229. ^ איתמר אייכנר, בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה | צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק", באתר ynet, 13 באוקטובר 2023.
  230. ^ מערכת ישראל היום, בנט למגישת BBC: "תתביישו לכם!", באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2023.
  231. ^ אסף רוזנצוייג, ‏בנט אישר: "ישראל תקפה על אדמת איראן ב-2022", באתר ‏מאקו‏, 29 בדצמבר 2023
  232. ^ בנט חשף: ישראל תקפה באיראן בשנה שעברה, באתר וואלה‏, 29 בדצמבר 2023
  233. ^ מוריה אסרף וולברג, "מתרברב למטרות פוליטיות": בנט חשף פעולות באיראן ללא אישור הצנזורה, באתר חדשות 13, 29 בדצמבר 2023
  234. ^ בכיר פלסטיני: דברי טראמפ מנוגדים למעשיו. בנט: מדינה פלסטינית - אסון לישראל, באתר ynet, 26 בספטמבר 2018
  235. ^ נפתלי בנט - Naftali Bennett, באתר he-il.facebook.com
  236. ^   נאום השר בנט בכנס הINSS: תפיסה ביטחונית תקיפה מול גישת ״ניתוק מגע״, בערוץ היוטיוב של בנט, 8 באוקטובר 2018.
  237. ^   נאום תפיסת הביטחון של בנט: איך מכריעים את חמאס, בערוץ היוטיוב של בנט, 27 במרץ 2019
  238. ^   ג'קי חורי, יהונתן ליס, ברק רביד, זעם ברשות על דברי בנט: ישראל מחסלת פתרון שתי המדינות, באתר הארץ, 17 ביוני 2013
  239. ^ תוכנית ההרגעה, גרסת PDF, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
    מורן אזולאי, יוזמת בנט: סיפוח 60% מהשטח, 2% מהפלסטינים, באתר ynet, 23 בפברואר 2012
  240. ^   נפתלי בנט, בביצוע Naftali Bennett's stability initiative - Doing what's good for Israel, סרטון באתר יוטיוב
  241. ^ לפי דבריו בפורום סבן בדצמבר 2014. בתוכנית המקורית הוצג תחשיב של כ-50,000 פלסטינים, על בסיס נתוני המנהל האזרחי מ-2007.
  242. ^ נעה ברק, ‏כמה פלסטינים יקבלו אזרחות בתוכנית הסיפוח של ימינה, באתר גלובס, 17 באוגוסט 2019
  243. ^ מירב ארלוזורוב, "לשחרר המשק מהחנק של הוועדים, הטייקונים, משרד הביטחון ומינהל מקרקעי ישראל", באתר הארץ, 4 בדצמבר 2012
  244. ^ "קרקע לכל משתחרר - תוכנית דיור ציונית"
  245. ^ על תוכניתה הכלכלית של שלי יחימוביץ, על שכל ישר, ומה בעצם צריך לעשות, פוסט של בנט בפייסבוק, מוצג באתר הבית היהודי עם קישורים לראיונות שלו ביוטיוב.
  246. ^ בנט: "ניאבק למען שוויון בנטל ופתיחת אפיקי גיוס לחרדים", ראיון בתוכנית "עושים צהרים" עם יעל דן, 8 בינואר 2013 בגלי צה"ל.
  247. ^ המסמך המלא של התוכנית לעידוד שירות צבאי, לאומי, אזרחי, והמתגייסים למילואים
  248. ^ סרטון הסברה קצר על התוכנית למען המשרתים
  249. ^ גד ליאור, זה מה שנשאר מ"תוכנית סינגפור" של בנט, באתר ynet, 1 בפברואר 2022
  250. ^ מתוך הקלטת הראיון, החל מהדקה ה-16
  251. ^ עמרי נחמיאס, סערה בעקבות דברי בנט על הסרבנות: "קרא למרי אזרחי", באתר nana10‏, 21 בדצמבר 2012
  252. ^ מסר מיוחד לצעירים לקראת גיוס וללוחמי צה"ל, פוסט מתוך דף הפייסבוק של בנט, מוצג באתר הבית היהודי, 21 בדצמבר 2012
  253. ^  השר בנט: אין יותר שחרור מחבלים, באתר ערוץ 7, 23 ביוני 2014


נפתלי בנט - תבניות ניווט