משתמש:Ts1424/סופיה סימונדס
סופיה ס. "טופסי" סימונדס (באנגלית: Sofia S. "Topsy" Simmonds) (31 ביולי 1917 - 27 ביולי 2007) הייתה פרופסור לביוכימיה, חוקרת במחלקה למיקרוביולוגיה, מרצה ודיקנית ללימודי תואר ראשון בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל.[1]
במחקרה היא חקרה מטבוליזם של חומצות אמינו ומטבוליזם של פפטידים בזנים שונים של החיידק E. coli. בשנת 1953 הוציאה ביחד בעלה ג'וזף פרוטון את ספר המבוא המקיף הראשון לביוכימיה "ביוכימיה כללית" (General Biochemistry) מהדורה שנייה של הספר יצאה בשנת 1958.[1]
סימונדס קיבלה את מדליית גרוון-אולין של האגודה האמריקנית לכימיה בשנת 1969 על הישגיה המחקריים.
קורות חיים עריכה
סופיה סימונדס, שכינוייה בפי כל היה "טופסי", גדלה בעיר ניו יורק. בשנת 1933 כשהייתה במהלך לימודי התואר הראשון שלה פגשה את בעלה ג'וזף פרוטון שגם הוא היה ביוכימאי בתחילת דרכו. בשנת 1936 הם התחתנו וחיו יחד שנים ארוכות עד לשנת 2007 בה שניהם נפטרו ממחלה בהפרש של יומיים.
אף על פי שגם היא וגם בעלה עסקו בביוכימיה ואף פרסמו יחד את ספר המבוא הראשון לביוכימיה, וכן שניהם עבדו באוניברסיטת ייל, קריירות המחקר שלהם היו נפרדות. בעוד פרוטון עסק ביצירה סינתטית של פפטידים, ובאינטראקציה שלהם עם אנזימים שמפרקים אותם, סימנודס התמקדה בחקר מטבוליזם של חלבונים בתאים חיים, כשהמודל המחקרי שלה היה זנים שונים של E. coli.[2]
בעלה קיבל דרגת פרופסור כבר בשנת 1950, אך בשל היחס השונה לנשים וגברים באותה תקופה, ועוד יותר מכך בשל העובדה שבעלה היה חוקר בעל-שם, היא נאלצה להמתין עד לשנת 1975 לקבלת דרגת פרופסור מן המניין.
לימודים עריכה
בשנת 1938 סיימה את לימודיה בברנרד קולג' באוניברסיטת קולומביה וקיבלה תואר ראשון בכימיה , משם המשיכה את לימודיה באוניברסיטת קורנל בניו יורק שם קיבלה את הדוקטורט שלה בשנת 1942 על העבודה שעשתה במעבדה של חתן פרס נובל וינסנט דו ויניו.[3] היא נשארה שם לעוד שלוש שנים עד שנת 1945 אז עברה לאוניברסיטת ייל מכיוון שבעלה, ג'וזף פרוטון הוזמן לשם להיות פרופסור חבר לביוכימיה.[1]
ייל עריכה
סופיה הצליחה לקבל תפקיד בביוכימיה בייל, אך התפקיד היה תפקיד יותר אופייני לאישה בתקופה זו, של עוזרת מחקר. בשנת 1954 היא קיבלה תואר של פרופסור חבר וכאמור רק בשנת 1975 קיבלה דרגת פרופסור מן המניין. [4]
בשנת 1953 הוציאה ביחד עם בעלה ג'וזף פרוטון את ספר המבוא המקיף הראשון לביוכימיה "ביוכימיה כללית" (General Biochemistry), שזכה להשפעה רבה ואף תורגם ליפנית ולמספר שפות אירופאיות.[2] מהדורה שנייה של הספר יצאה בשנת 1958.
באותה תקופה לא היה תואר ראשון בביוכימיה בארה"ב, וכפי שנאמר בפתיח, הספר נועד בעיקר לסטודנטים לתואר שני ולמועמדים לתואר שלישי במדעי החיים וכימיה.[5]
בשנת 1969 הוענקה לה מדליית גרוון-אולין לנשים כימאיות יוצאות מן הכלל מטעם האגודה האמריקנית לכימיה על הישגיה המחקריים, מי שהציע את מועמדותה למדליה היה זוכה פרס נובל אדוארד טייטום שבמעבדתו התחילה לעבוד בייל, ואשר אתו שיתפה פעולה באחדים ממחקריה.
במשך הרבה שנים ניהלה את לימודי תואר ראשון של הפקולטה לביולוגיה מולקולרית וביוכימיה דאז. בשנים 1988-1991 שימשה כדיקנית ללימודי תואר ראשון באניברסיטת ייל. [3]
בשנת 2005, בנוסף לכך שהקדישו את הקריירה שלהם למחקר והוראה בייל, תרמו סופיה ובעלה תרומה גדולה להקמת קרן ההוראה והמחקר של ג'וזף וסופיה פרוטון להיסטוריה של המדע בייל. [3] במהלך השנים פרסמה סימונדס מעל 40 מחקרים בעיתונים מדעיים נחשבים.
מחקר עריכה
עבודת המחקר שלה התמקדה במטבוליזם של חומצות אמינו בחיידקים. היא קבעה את היעילות של פפטידים ספציפיים על ידי שימוש בזנים מוטנטים של החיידק E. coli. זנים שונים של החיידק ניזונים לצורך צמיחתם מחומצות אמינו שונות. מחקר על זנים שונים אלו מאפשר, לפיכך, לעקוב אחר התהליכים הביוכימיים של מטבוליזם תאי. [3]
פרסים: עריכה
מדליית גרוון-אולין לנשים כימאיות יוצאות מן הכלל מהאגודה האמריקנית לכימיה.[3]
הערות שוליים: עריכה
- ^ 1 2 3 Joseph S. Fruton, JOSEPH S. FRUTON, NO. 4, DECEMBER 2009
- ^ 1 2 [http://archives.news.yale.edu/v36.n2/story22.html In Memoriam: Biochemists Joseph Fruton and Sofia Simmonds], Yale Bulletin&Calenadr, September 14, 2007
- ^ 1 2 3 4 5 Thomson Gale, American Men & Women of Science, 2006
- ^ 100 Years of Women at Yale School of Medicine, Yake University Library Online
- ^ Joseph S Fruton and Sofia Simmonds, General biochemistry (second edition), New York: John Wiley, 1958