משתמש:Tshuva/Draft/נטילת ציפורניים (הלכה)

הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה

ההלכה מתייחסת לנטילת ציפורניים (ולפעמים גזיזת ציפורניים, גילוח ציפורניים או קציצת ציפורניים), במספר תחומים בהם יש מצווה לטול ציפורניים, או שאין מצווה חיובית אבל יש עניין מסוים בכך. הלכות נטילת ציפורניים כוללות גם אופני נטילת ציפורניים וסיבות מדוע יש ליטול דווקא כך. בנוסף קיימים מנהגים שונים בהלכות נטילת ציפורניים, חלקם על-פי תורת הקבלה וחלקם מפורט בגמרא ובספרות הראשונים.

נטילת ציפורניים בערב שבת

עריכה

בשבת גזיזת ציפורניים אסורה, משום שהיא תולדה של מלאכת גוזז, אחת מל"ט אבות מלאכה האסורים בשבת. אולם, על אדם להיכנס לשבת כאשר הוא נקי ומסודר מפאת כבוד השבת.

כתב השולחן ערוך להלכה:

מצוה לחוף הראש ולגלח הצפרנים בערב שבת

מקרים נוספים של נטילת ציפורניים בהלכה

עריכה

נטילה לפני טבילה

עריכה

אשת יפת תואר

עריכה

הציפורניים מוזכרות בתורה בדיני אשת יפת תואר, שם נאמר ”וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ” (ספר דברים, פרק כ"א, פסוקים י'י"ד). הדעות חלוקות אם הכוונה לקיצוץ הציפורניים או דווקא להארכתן, אך כך או כך ברור מההקשר כי טיפוח הציפורניים לצרכים אסתטיים היה נפוץ בימי קדם.

אזכורים נוספים במקורות

עריכה

בתלמוד בבלי מובא שיש להשמיד את החלק שנגזז מהציפורניים, באמצעות שריפתו, הטבעתו או קבורתו, מחשש להיזק רוחני: ”שלשה דברים נאמרו בצפרנים: הקוברן – צדיק, שורפן – חסיד, זורקן – רשע. טעמא מאי? שמא תעבור עליהן אשה עוברה ותפיל.” (תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף י"ח, עמוד א'). הרמב"ם השמיט בהלכותיו חשש זה[דרוש מקור].

יש מהפוסקים שהקפידו אף על סדר גזיזת הציפורניים (רמ"א סימן ר"ס סעיף א'),

על פי הזוהר ופרקי דרבי אליעזר יד' ומדרש בראשית רבה (תיאודור-אלבק, כ, כא), כל גופו של אדם הראשון היה מכוסה בציפורן, ולאחר שחטא בעץ הדעת הצטמצם הציפורן מגופו לאצבעות ידיו ורגליו.