הפקת סוכר קדומה בארץ ישראל כיום, רוב הסוכר מופק מקני סוכר ומסלק סוכר. לפני התקופה הצלבנית[1] לא היה בארץ ישראל קנה הסוכרוסלק הסוכר כלל לא גודל באזורינו. לאחר מכן, בתקופות הקדומות יותר (מתקופת הברונזה והלאה), הפיקו תושבי הארץ דברי מתיקה מעיקר מן הפרות שגדלו על עצי הארץ וביניהם פרות שנכללו בשבעת המינים כמו ענבים, תאנים, תמרים וחרובים.

--דבש ענבים-- דבש הענבים נוצר בתהליך פשוט יחסית. לאחר הקטיף הובאו הענבים אל מתקני הגתות והבודדות (בודדה- מעין גת קטנה לשימוש פרטי או פירטי), בהן נרמסו הענבים במשטח הדריכה עד שהופק מהם נוזל התירוש. נוזל זה בושל בדודים עד לאידוי הנוזלים. בדודים נותר סירופ צמיגי במשקל 20% מהמשקל ההתחלתי של הענבים. זהו דבש הענבים ("דיבס" בערבית). באופן דומה הופקו דבשי התאנים והתמרים. יוצא הדופן הוא דבש החרובים.

---דבש חרובים--- דבש החרובים נחשב בעבר למעין "דבש לעניים". הוא הופק על ידי כתישת פרות החרוב והשרייתם בנוזלים לזמן ממושך, לאחר ההשריה מרתיחים את המים בדוד עד להתאדות הנוזלים וקבלת מעין סירופ. ......

  1. ^ ראה ערך חורבת מנות על מפעל יצור הסוכר הצלבני.