קנה סוכר

סוג של צמח

קנה סוכר (שם מדעי: Saccharum) הוא צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הדגניים. גבעוליו של קנה-הסוכר הם קנים גבוהים, המגיעים עד לגובה של 7 מטר, והם מלאים ופרוקים לפרקים. לגבעולים עלים ארוכים ורחבים יחסית, ובקרקע יש להם קני-שורש.

קריאת טבלת מיוןקנה סוכר
קנה סוכר
קנה סוכר
קנה סוכר
מיון מדעי
ממלכה: צומח
על־מערכה: בעלי זרע
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד־פסיגיים
סדרה: דגנאים
משפחה: דגניים
סוג: קנה סוכר
שם מדעי
Saccharum
ליניאוס, 1753
סחיטת מיץ מקנה סוכר בשוק בעכו
סחיטת מיץ מקנה סוכר בברזיל

עם הסוג קנה-סוכר נמנים כ-12 מינים, שרובם גדלים באזור הטרופי של חצי-הכדור המזרחי. המין החשוב ביותר בסוג זה הוא קנה-הסוכר התרבותי. מצמח זה מפיקים כיום יותר ממחצית כמות הסוכר הנצרך בעולם כולו, והוא עולה אפוא בחשיבותו על סלק הסוכר. ארצות גידולו העיקריות הן הודו וברזיל. ובאתיופיה גידול קנה-הסוכר החל כבר בימי קדם, ולראשונה הפיקו ממנו סוכר בהודו ובסין. קנה הסוכר הגיע למזרח הקרוב במהלך המאה השביעית לספירה בעקבות כיבושי האסלאם, ועם גילוי אמריקה, הגיע גם לעולם החדש.[1]

במלאת לצמחי קנה-הסוכר התרבותי שנתיים, אפשר לקצור את יבולם במשך שלוש שנים רצופות, ואז יש לחדש את המטע, אם על ידי זריעתו מחדש ואם על ידי שריפת הקנים. לאחר שנשרפו, מוציאים קני-השורש קנים חדשים. החלק התחתון של ה"קנה" הוא העשיר ביותר בסוכר.

שימושים עריכה

השימוש העיקרי בקנה הסוכר התרבותי הוא להפקת סוכר, והוא מהווה קרוב ל-60% מהמקורות להפקתו. היבול העולמי הממוצע הוא 500 ק"ג סוכר לדונם. בישראל הגיעו להיקפים של פי שניים עד שלושה (1988).[2]

סירופ סוכר הוא סירופ מתוק המיוצר במהלך זיקוק קנה סוכר. הוא משמש כממתיק בבישול ובאפייה.

מקנה הסוכר מפיקים משקאות אלכוהוליים כמו קשאסה ורום. בתהליך הפקת הסוכר נוצרת מולאסה המשמשת לצריכה ישירה או לייצור הרום, כמאכל בעלי חיים ולהפקת כוהל. שאריות הסיבים לאחר מיצוי הסוכר משמשים להסקה במפעלי הסוכר ולייצור אנרגיה בשיטת ביומסה. כמו כן הם משמשים כמאכל לבהמות, ובתאית שבהם משתמשים בתעשיית הנייר.

את המיץ המופק מגריסת הקנים ניתן לשתות. בארצות אמריקה הדרומית נפוץ משקה אגואפנלה. בתזונה הסינית ובתרבות הבדואית מייחסים למיץ זה תכונות רפואיות. בעבר היה ניתן לרכוש בשווקים בישראל קני סוכר חתוכים (מוכרים בשם "קיינה"), ונהגו ללעוס אותם ולמצות מתוכם את המיץ. כיום ניתן להשיג מיץ זה במספר מקומות בארץ.

שימוש אחר ההולך ומתרחב הוא בתור "דלק ביולוגי" - הפקת אתנול מקנה הסוכר וניצולו כדלק להנעת כלי רכב. האתנול מופק מסוכר בדרך של התססה מיקרוביולוגית, בדומה לנעשה עם תירס בארצות הברית. מדונם של קנה סוכר ביבול של 500 ק"ג סוכר לדונם, ניתן להפיק 250 ליטר אתנול, השווה בערכו האנרגטי לכ-200 ליטר דלק פוסילי נוזלי (בנזין). ברזיל, המדינה בעלת שטחי הגידול הנרחבים ביותר בעולם של קנה סוכר, משתמשת בדלק זה או כביודלק מלא או בצורת תערובת עם בנזין מזה כשלושים שנה, ואף מייצאת אותו.

בהלכה עריכה

יש שזיהו את קנה הסוכר עם הקנה הטוב המזוכר במקרא (ירמיהו ו, כ; ישעיה מג, כד) ועם ה"סיקורה" בתלמוד הירושלמי (שבת י ע"א; ביצה סב ע"ג). קנה הסוכר מוזכר אצל אסף הרופא כ"הקנה המתוק".[1]

שאלת הגדרת קנה הסוכר בהלכה נידונה בעיקר בהלכות ברכות לגבי נוסח הברכה על הסוכר, האם הוא כפרי העץ, או שאינו נחשב פרי. כמו כן ועל פי הכרעות הפוסקים הראשונים בנושא זה, הכריע הרדב"ז[3] בשאלת הערלה שאינו נוהג בקנה הסוכר.

קנה סוכר בספרות עריכה

אורח חייהם של קוצרי קנה הסוכר מתואר ברומן "ציפורים מתות בסתר" מאת קולין מקאלוג.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קנה סוכר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 זהר עמר, חידושים אגרונומיים בראי פרשנות ספרי הקודש וההלכה בימי הביניים, בדד חוב' 3, תשנ"ו, עמ' 91-89.
  2. ^ אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 12 - "צמחים ובעלי-חיים במשק האדם", הוצאת משרד הביטחון.
  3. ^ שו"ת הרדב"ז ח"א תקסג